חיים ויטאל

רב מקובל
(הופנה מהדף רבי חיים ויטאל)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בסגנון לא אחיד ופרטים טפלים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל
שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד
שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד
שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד
לידה 11 באוקטובר 1542
א' בחשוון ה'ש"ג
צפת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באפריל 1620 (בגיל 77)
ל' בניסן ה'ש"ף
דמשק, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 23 באפריל 1620 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק קבלה
רבותיו משה אלשיך, משה קורדובירו, האר"י עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו חיים הכהן (מקובל), שמואל ויטאל, אברהם אזולאי עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו עץ חיים (ספר), כתבי האר"י עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בראש חודש חשוון ה'ש"ג (1542) בצפת, לרבי יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לארץ ישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'.[1] הוא גדל בתקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.

כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו את תורת הקבלה. בתקופה זו החל ללמוד גם אלכימיה, ובגיל 24 השקיע שנתיים וחצי בלימודה,[2] ואף כתב בספריו על כך.

פגישתו עם האר"י עריכה

עלייתו של האר"י ממצרים בשנת 1569 (ה'ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית עבורו. האר"י הצטרף לבית מדרשו של רבי משה קורדובירו, כשזה האחרון נפטר זמן קצר לאחר מכן. כששה חודשים לאחר פטירתו, קיבל עליו רבי חיים ויטאל את האר"י כרב.

היה בין חשובי תלמידי האר"י, ואף ביאר לחלק מהתלמידים האחרים את דברי רבם. כמו כן רשם בכתב את שיעורי רבו. האר"י אמר לו שהוא תלמידו העיקרי, ושהסיבה שירד לעולם היא ללמדו קבלה.

לאחר מות האר"י עריכה

תקופה זו לא נמשכה זמן רב, והאר"י נפטר גם הוא זמן קצר לאחר מכן, רבי חיים ויטאל ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו. שבעה מתלמידי האר"י קיבלו אותו כרבם, ולבקשתו מסרו לו את כל מה שכתבו בשם האר"י מבלי להשאיר לעצמם עותק, וכן נשבעו לו שלא יפרסמו שום דבר בקבלה.[3] לפי מאיר בניהו התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. אך לאחר שנים מועטות כשיצא מצפת בטל הישיבה, ומאז סירב רבי חיים ויטאל ללמד אף אחד קבלה ולא הסכים שיקראו בכתבי הקבלה שהיו ברשותו. במקום זה השקיע שאר ימיו בסידור דברי האר"י על פי הכתבים שהיו בידו משיעורי האר"י שכתבו הוא ושאר תלמידי האר"י, וכן מכתבי האר"י עצמו שהיו לו. לאחר מותו נעשו כתבים אלו למקור החשוב והעיקרי של דברי האר"י.

תלמידים אחרים של האר"י כגון הרב יוסף אבן טבול והרב ישראל סרוג לא קיבלו את מרות המהרח"ו ולימדו תלמידים והפיצו בכתב את תורת האר"י.

בשנת 1577 שהה זמן קצר במצרים. בחודש כסלו (ה'של"ח) ציין בספר החזיונות כי ראה את מעברו של כוכב השביט הגדול של 1577 בעודו בצפת.

עוד מצוין בספר החזיונות כי בחודש אדר (ה'של"ג) נולד בנו יוסף והיה בתכלית הדעת, כאמור בהקדמה לט' שבספר הגלגולים. יוסף נפטר לאחר שנה. בנו מורש"ו, נולד כשהיה בן 56, לאשה הצעירה ממנו בכ 30 שנה.

בירושלים התגורר כ-8 שנים, ומשם עבר לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל המושל העות'מאני אבו סיפין.

על פי המסופר בספר החזיונות, בשנת 1586 (ה'שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה, שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת 1594 (ה'שנ"ד).

משנת ה'שנ"ה (1595) התגורר בדמשק, בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. שהותו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות שתועדו בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד, הוא הוויכוח עם רבי יעקב אבולעפיה, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש שפקפקו במקוריות ספר זה או חלקים ממנו.[4]

משפחתו עריכה

  • אביו יוסף ויטאל. (היה סופר סת"ם וכותב תפילין)
  • אחיו משה.
  • אחותו שמחה. (בת זוגו של אברהם בקארי, אך הם לא נישאו לבסוף)
  • חמיו (אבי חנה אשתו) משה סעדיה. (נפטר ליל שבת כ"ח אלול שנת של"ו - 1576)
  • אשתו בזיווג ראשון חנה.
  • אשתו בזיווג שני ג'אמילא. (התחתנו בסביבות שנת שנ"ה - 1595. היא היתה גרה ב-סינים {שם מקום} ואחר כך עברה לגור בדמשק שם הכירה את בעלה זה. דודה היה רבי י'. כהן)
  • בנו יוסף. (נולד 1572 סמוך לפטירת האר"י, ונפטר בחודש אלול בגיל שנה וחצי)
  • בנו נחמיה. (נולד בחודש כסלו של"ה - 1575, ונפטר בגיל 13 שנים)
  • בנו יהודה.
  • בתו אנג'ילא.
  • בנו הרב שמואל ויטאל. (נולד שנ"ח 1598)
  • בנו יוסי. (ר' חיים אביו מספר בספרו "ספר החזיונות" עמוד צ"ו, שבשנת שס"ט - 1619, יוסי בנו, חלם חלום אודותיו)
  • בנו אברהם. (נולד בשבת כ"ה אדר ש"ע - 1610)
  • גיסו (בעל אחותו) גדליה לוי. בנו של גדליה הוא יהודה שנפטר בצעירותו.

מקור: ספר החזיונות לרבי חיים ויטאל.

מותו וקבורתו עריכה

 
המצבה המיוחסת אליו בקריית מלאכי

הלך לעולמו בל' ניסן ה'ש"ף (1620), ונקבר בבית הקברות היהודי בדמשק. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה בחשאי את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו לא הוכחה וישנה אף עדות מקברו בדמשק שצולמה ותועדה על ידי החוקר ישראל מאיר גבאי בשנת 2008.[5][6] .

בשנת 2022, הרב עזריאל מנצור, ראש ישיבת שובי נפשי בירושלים, תחקר את הקברנים וטען שהם אמרו שהם העלו לקבורה בארץ ישראל רק את קבר בנו, הרב שמואל ויטאל, ואולם קבר רבי חיים ויטאל נשאר בדמשק[7].

רחובות נקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.

חיבוריו עריכה

  • עץ חיים - ספרו המפורסם המהווה ספר יסוד בכתבי האר"י.
  ערך מורחב – עץ חיים (ספר)

לאחר פטירתו של רבי יעקב צמח, רבי מאיר פאפירש, תלמידו, ערך את כל ספרי רבי חיים ויטאל בהוצאותיהם השונות לכדי שלושה ספרים עיקריים:

  • דרך עץ חיים - דרושים והקדמות בחכמת האמת, כולל הקדמה על חשיבות תורת הקבלה, והצורך שבלימודה לראויים לכך. נקרא כיום עץ חיים.
  • פרי עץ חיים - סדרי הכוונות היוצאות למעשה
  • נוף עץ חיים - דרושים נוספים שאינם מסודרים על סדר השתלשלות העולמות

ספרים נוספים שכתב רבי חיים ויטאל:

  1. יומן מאורעות וחלומות - שלושה חלקים.
  2. קונטרס שורש נשמתי - דברי האר"י על שורש נשמתו של רבי חיים ויטאל

שני החיבורים האלו נמצאים בכתב ידו של רבי חיים ויטאל. הם נכרכו יחד, ולכן נחשבו בטעות לספר אחד. השם 'ספר החזיונות' ניתן על ידי נכדו רבי משה ויטאל.

  • עץ הדעת טוב - שישה שערים של ביאורים: א. על התורה. ב. על נביאים וכתובים. ג. על מדרשי חז"ל. ד. על התלמוד. ה. דרושים לשבתות שונות, כמו שבת הגדול ושבת תשובה ודרושי מילה. ו. מה ששמע מאחרים.[8]
  • ספר התכונה - על חכמת התכונה
  • ספר הגורלות
  • ספר הפעולות - בקבלה מעשית ואלכימיה, מהדורה שנייה מתוקנת תשע"ד
  • תעלומות חכמה - בקבלה מעשית ואלכימיה
  • לב דוד - קונטרס בענייני תשובה ומוסר (הקונטרס נמצא בפרקים א-ו, המשך הספר נכתב על ידי החיד"א)

לקריאה נוספת עריכה

  • גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138–139.
  • גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171–176.
  • ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
  • מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.
  • הרב יעקב משה הלל, קונטרס שנות חיים, נספח לספר דרך חיים, מכון אהבת שלום מודיעין עילית תשע"ה.
  • משה מ' פיירשטיין (ההדרה, מבוא והערות), ספר החזיונות, יומנו של חיים ויטאל, הוצאת יד בן צבי, 2006
  • הרב משה הלל, "אגרות תשובה בחכמת הקבלה מאת רבי חיים ויטאל ורבי יוסף בן טבול לשאלת רבי אברהם מונוסון", מן הגנזים, ספר שישי, (תשעה), עמ' לא-נא.
  • זהר עמר ויעל בוכמן, ייצור דבש ענבים על-פי ר' חיים ויטאל, סיני, קכא, תשנ"ח, עמ' רלא-רלח.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "עץ החיים בחקל תפוחין קדישין", יוסף סטפנסקי, בתוך "סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה", גיליון 15, עמ' 46.
  2. ^ החזיונות חלק א סי' ב וח"ד סי' ט"ז ועוד
  3. ^ רבי חיים ויטאל, ספר החזיונות, נספח ב', עמ' רנב, תשי"ד
  4. ^ בעניין מקוריות ספר החזיונות ראו בערכו שם
  5. ^ היכן קברו של מהרח"ו ?, באתר הידברות
  6. ^ בעקבות אהלי צדיקים: ישראלים מבקשים לצאת לסוריה
  7. ^ הרב מאיר אליהו | איפה קבור רבי חיים ויטל? | ביה״כ משכן יהודה, נבדק ב-2023-04-21
  8. ^ חלקים מהחיבור נדפסו במשך השנים. חלק מהחיבור שרד בכתב ידו ותצלום ממנו נמצא בבית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים.


תקופת חייו של הרב חיים ויטאל על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן