רבי יעקב בר אידי
רבי יעקב בר אידי היה אמורא מהדור השני לחכמי ארץ ישראל, מגדולי דורו[1], תלמידו של רבי יהושע בן לוי, התגורר בסביבת העיר צור[2].
| לידה |
המאה ה־3  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־4 |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | שני ושלישי אמוראים |
| רבותיו | רבי יהושע בן לוי, רבי יוחנן |
| תלמידיו | רבי זירא |
| בני דורו | רבי שמואל בר נחמני |
  | |
גדולי האמוראים, רב נחמן ורבי זירא החשיבוהו בצורה מיוחדת, וכאשר עלו להם ספקות קשים בלימודו, שלחו שליח מיוחד לשאלו[2], הוא היה מכנהו בתואר "רבי"[3]. מוזכר רבות יחד עם רבי שמואל בר נחמני[4].
הוא היה תלמידו המובהק של רבי יהושע בן לוי ומסר אמרות רבות משמו, אך לעיתים גם מזכיר מפסיקותיו של רבי יוחנן[5] הוא גם זכה להערכה מיוחדת מרבי יוחנן. מעשה שהיה, שרבי יוחנן כעס על רבי אלעזר תלמידו המובהק, שאמר בבית המדרש הלכה ששמע ממנו, שלא בשמו. בא לפניו רבי יעקב בר אידי ואמר לפני רבי יוחנן: ”כתוב בתורה[6] כאשר צווה ה' את משה כן עשה יהושע בן נון. וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש, אמר כך אמר משה? אלא יושב ודורש, והכל יודעים שהתורה של משה היא! אף אתה - אליעזר יושב ודורש, והכל יודעין שהתורה שלך היא!”[7] הגיב רבי יוחנן: ”מפני מה אין אתם יודעין לרצות כבן אידי חבירינו?”
אביועריכה
אביו, היה אמורא, אך מכיוון שבנו היה ידוע יותר הוא נקרא על שמו "רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי". אודותיו מסופר, כי היה רגיל ללכת לעסקיו שלושה חודשים, למד אצל רבו יום אחד וחזר לעסקיו שלושה חודשים. כלומר, יום אחד של לימוד תורה היה מוקדש להליכה ברגל של שישה חודשים. שלשה חודשים מעסקיו אל הרב ושלשה חודשים מהרב חזרה לעסקיו.
אודות כך מסופר במסכת חגיגה:
(דף ה, ב): רב אִידֶי אֳבוּהּ דרבי יעקב בר אִידִי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב (היה רגיל שהיה הולך שלשה חודשים לעסקיו ויום אחד היה בבית הרב, ושוב נוסע לעסקיו ושוב חוזר ליום אחד לבית הרב[8]). והוו קרו ליה רבנן (והיו קוראים לו בלגלוג) בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא.
חלש דעתיה (נעלב). קרי אנפשיה (וקרא על עצמו את הפסוק) "שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ; שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים" (איוב, י"ב, ד'). א"ל ר' יוחנן במטותא מינך לא תעניש להו רבנן (בבקשה ממך אל תעניש את הרבנים).
— תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, ה' ע"ב
ממעשה זה נראה, כי היה חשוב בעיני רבי יוחנן, שחשש שמכך שיקפיד, ייענשו תלמידי החכמים שלגלגו עליו[9].
פסקיועריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- הרב אהרן הימן, "רבי יעקב בר אידי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 777-776, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יעקב בר אידי", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים תקנ"א-תקנ"ב, באתר היברובוקס
הערות שולייםעריכה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ח, עמוד א'
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף פ', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ה, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ה', עמוד ב'.
- ^ ראו למשל תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ב, עמוד ב'. וראו במסכת חולין, דף צ"ח, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ"ז, עמוד ב'.
- ^ ספר יהושע, פרק י"א, פסוק ט"ו.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ב', הלכה ה'.
- ^ התרגום לעברית מקורו בתלמוד הבבלי פירושו של הרב עדין שטיינזלץ
- ^ ראו המשך המעשה שם: נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש (יצא ר' יוחנן לבית המדרש ודרש) "ב וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן; כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן (ישעיהו, נ"ח, ב'). וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו? אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה. וכן במדת פורענות דכתיב: "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת-עֲוֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה; וִידַעְתֶּם אֶת-תְּנוּאָתִי (במדבר, י"ד, ל"ד). וכי ארבעים שנה חטאו והלא ארבעים יום חטאו? אלא לומר לך: כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ו, עמוד א'.