רב יצחק בר אשיאן

רב יצחק בר אשיאן היה אמורא בבלי בן הדור השלישי^[1].

רבותיו ותלמידיו עריכה

רבו היה רב הונא^[2]^[3], אך ייתכן שקיבל חלק מתורתו מרבו של רב הונא, רב^[4].

תלמידו המובהק היה רב אידי בר אבין^[5]^[6]^[7], שמסר את רוב תורתו באגדה, אך גם רב המנונא סבא קיבל ממנו^[2]^[3].

רב יצחק אמר שני טעמים לדין מים ראשונים: א. סרך תרומה - משום שכהנים מחויבים בטהרת ידיים (שדינן כטמאות בדרגת שני לטומאה מגזירת חכמים על טומאת ידיים) לאכילת תרומה, יש לפני אכילת חולין ליטול ידיים גם כן, כדי לא ליצור חילוק מבלבל. ב בגלל המצווה לשמוע דברי חכמים, שלמדו דין זה באסמכתא מהפסוק ”וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם” (ספר ויקרא, פרק ט"ו, פסוק י"א). עוד אמר רב יצחק, שמים אחרונים אינם רק מצווה, אלא נחשבים "חובה" וחמורים ממים ראשונים, וחייבים ליטול אותם לתוך כלי^[8].
”אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל... כל המתפלל ואח"כ יוצא לדרך הקב"ה עושה לו חפציו, שנאמר: צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו (ספר תהלים, פרק פ"ה, פסוק י"ד)”^[6].
”הרוצה שיבריא - חותך כזית בשר מבית שחיטתה של בהמה ומולחו יפה יפה, ומדיחו יפה יפה, וממתין לה עד שתצא נפשה. אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרין בו”^[7].