רועי נוימן

יועץ תקשורת ממובילי המחאה החברתית/דוברות המחאה

רועי נוימן (נולד ב-22 במאי 1984) הוא פעיל חברתי, פעיל פוליטי ויועץ תקשורת ישראלי.

רועי נוימן
לידה 22 במאי 1984 (בן 39)
נס ציונה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הבצפר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2011
עיסוק יועץ תקשורת
פרסים והוקרה פרס דרור לשינוי חברתי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נוימן נולד בנס ציונה בשנת 1984. למד בקריית החינוך בן-גוריון. שירת בצה"ל בתל נוף כמכונאי פנטום ו-F-15. לאחר השירות הצבאי למד יחסי ציבור בבית הספר לפרסום "הבצפר".

נוימן היה אחד ממנהיגי המחאה החברתית בשנת 2011.[1] המחאה החלה כשהמאהל הראשון הוקם ב-14 ביולי 2011 בקצה שדרות רוטשילד בתל אביב, סמוך לכיכר הבימה, בעקבות "אירוע" שיצרה דפני ליף עם חברים ונוספים כשבוע קודם לכן בפייסבוק, בו הזמינו אנשים להצטרף למאהל מחאה, שלימים הפך למרכז המחאה.[2] נוימן שימש כדובר המחאה. [3] על פעילותו זכה באותה שנה ב"פרס דרור לשינוי חברתי".[4]

לאחר המחאה החל לעסוק ביחסי ציבור וייעוץ תקשורתי. בשנת 2012 עבד במשרד יחסי הציבור "לגאיה". שנה לאחר מכן שימש כדוברה של חברת הכנסת מיכל רוזין. לאחר מכן שימש כדובר ואיש יחסי הציבור של תנועת "קול אחד".[5][6] בשנת 2014 ועד סוף 2015 עבד כדוברה של ציפי לבני ומפלגת "התנועה" במסגרת מפלגת המחנה הציוני.[5] בשנת 2019 שימש כדובר ואיש יחסי הציבור של מפלגת המחנה הדמוקרטי.[7]

בשנת 2018 היה מיוזמי מחאת הלהט"ב וממקימי "הפנתרות הורודות", ארגון שיזם את ההפגנות נגד "חוק הפונדקאות" שמנע אפשרות פונדקאות מזוגות גברים או מגברים יחידנים, בעקבות בג"ץ ארד-פנקס נגד הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים.[8]

החל משנת 2019 הוא מלווה תקשורתית את "תנועת הדגלים השחורים".[7] הוא מקבל שכר כדובר של "הדגלים השחורים"[9].

נוימן פעיל במסגרת המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע ונמנה עם מארגני ההפגנות. הוא נעצר ונחקר במשטרה, בשל פוסט בטוויטר שהעלה כנגד פרש משטרה שהצליף במפגינה.[10]

פרסם טורי דעה ומאמרים באמצעי התקשורת, בהם "הארץ", "MAKO", ו"וואלה!".

חיים אישיים עריכה

מתגורר בתל אביב.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רועי נוימן בוויקישיתוף

ממאמריו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סיון חילאי, מנהיגי המחאה החברתית מודים: "לא היה לנו סיכוי להצליח", באתר ynet, 2 ביולי 2021
  2. ^ בילי פרנקל, מחאת הנדל"ן: שקי שינה בעירייה, אוהלים בכיכר, באתר ynet, 13 ביולי 2011
  3. ^ יניב כרמל ורז רותם, ‏5 שנים למחאה החברתית / שיחה עם רועי נוימן, דובר המאהל ברוטשילד ב-2011, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 ביולי 2016
  4. ^ מתלבשים על חזרה ל-80 אחוזי הצבעה בבחירות | מגפון ניוז Megafon News, באתר מגפון ניוז Megafon News, ‏4 בundefined 2013
  5. ^ 1 2 אלכסנדר כץ, 'התנועה' מתפרקת, אבל יש דובר חדש: רועי נוימן ידברר את היו"ר ציפי לבני, באתר אייס, 28 בדצמבר 2014
  6. ^ עדי בן-חור, התאחדות הסטודנטים בשירות 'קול אחד' ומפלגת העבודה, באתר מידה, 16 בדצמבר 2013
  7. ^ 1 2   עטרה גרמן, ‏קבוצת אקטיביסיטים מנסה כבר עשור לשכנע שהלכה המדינה. הפעם הם כנראה הצליחו, בעיתון מקור ראשון, 24 בפברואר 2023
  8. ^ איתי בלומנטל ואמיר אלון, מחאת הלהט"ב: אלפים מפגינים בת"א; תיעוד: הצעדה באיילון, באתר ynet, 22 ביולי 2018
  9. ^ https://twitter.com/theshelterradio/status/1685990710380580864, Twitter
  10. ^ בר פלג ויהושע (ג'וש) בריינר, רועי נוימן, ממובילי המחאה נגד ההפיכה, נחקר בשל ציוץ שפרסם נגד פרש שהצליף במפגינה, באתר הארץ, 10 באפריל 2023;
    אבי כהן, מוביל המאבק נגד הרפורמה המשפטית זומן לחקירה במשטרה, באתר ישראל היום, 10 באפריל 2023