מחאת הלהט"ב (2018)

מחאת הלהט"ב (או מחאת השוויון) הייתה סדרת הפגנות שכללו גם שביתה פוליטית חלקית, ונערכו בישראל ב-22 ביולי 2018 במטרה למחות על אפליית להט"ב במסגרת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (המוכר בכינוי "חוק הפונדקאות").

מפגינים בהפגנה המרכזית בכיכר רבין תחת הכותרת, "הפגנת השוויון למען הקהילה הגאה", 2018

במהלך השביתה, שחפפה לצום תשעה באב (נדחה) שחל באותו היום, אפשרו חברות וארגונים רבים לעובדיהם להיעדר ממקום העבודה כדי להשתתף בפעולות המחאה שנערכו לאורך היום במוקדים בישראל, בהם תל אביב-יפו, ירושלים, חיפה, באר שבע, רעננה.[1]

רקע עריכה

בעקבות דיון בבג"ץ ארד-פנקס נגד הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, בנוגע לאי הכללתם של זוגות הומוסקסואלים ב"חוק הפונדקאות", השיבה המדינה בבג"ץ כי החוק ישונה. לשם כך הוקמו מספר וועדות מקצועיות, בהן ועדת מור-יוסף, שהעבירה את המלצותיה לשרת הבריאות יעל גרמן. לאחר הקמת הממשלה ה-34 בראשותו של בנימין נתניהו, דנה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בהצעה לתיקון החוק. לקראת הגשת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, הצביעה הוועדה, בראשותו של אלי אלאלוף, על הכללת נשים יחידניות באפשרות לפונדקאות ונגד הכללתם של זוגות גברים או גברים יחידניים במסגרת פונדקאות להומוסקסואלים בישראל.

החוק הועלה לקריאה שנייה ושלישית ב-18 ביולי 2018, בצירוף הסתייגויות, בהן הסתייגות של חבר הכנסת אמיר אוחנה מסיעת הליכוד שנועדה לאפשר לגברים יחידניים להיכלל בחוק.[2] בעקבות עמדת הסיעות החרדיות בקואליציה, בראשן יהדות התורה, החליטה הקואליציה שלא לתמוך בהסתייגות ולתמוך בנוסח החוק המקורי של החוק.

לפני ההצבעה, פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו סרטון שבו הסביר שיתמוך בהצעת חוק עתידית שיגיש ח"כ אמיר אוחנה במושב החורף כך שיתאפשר לגברים יחידניים להשתמש בשירותי פונדקאות בישראל,[3] אך חרף התמיכה שלו, נתניהו הצביע נגד ההסתייגות של אוחנה.[4] הכנסת אישרה את החוק במתכונתו המקורית בתמיכה של 59 מול 52 מתנגדים.[5]

בנוסף, בשנים שקדמו להצעת החוק, מצאו עצמן זוגות לסביות רבות נאבקות על רישום ילדיהן המשותפים, ובמקרה אחד לפחות שהתפרסם, גילה זוג נשים כי הן נמחקו מתעודת הלידה של ילדיהן המשותפים.[6]

כבר לפני ההצבעה על החוק, ב-14 ביולי וב-17 ביולי, נערכו הפגנות בתל אביב-יפו ובירושלים כנגד החוק.[7] ב-19 ביולי נערכה צעדת מחאה לאורך רחוב אבן גבירול עד לקריית הממשלה.[9][10]

לאירועים אלה נילווה אירוע נוסף שהסעיר את הקהילה הגאה: תקיפה וניסיון לרצח של אישה טרנסג'נדרית בזנות, שאירע ב-17 ביולי.[11]

תכנון השביתה עריכה

בעקבות תוצאות ההצבעה על החוק ועל ההסתייגות, הכריזה חן אריאלי יושבת ראש האגודה למען הלהט"ב בישראל כי היא קוראת לחברי ולחברות הקהילה לשבות ביום ראשון, 22 ביולי.[12]

היסודות לשביתת הלהט"בים, ניטעו כשנה קודם, בשיתוף פעולה של אגודת הלהט"ב עם נציגי הארגונים הגאים בישראל.[13] הרעיון לכך קרם עור וגידים לאחר אירועי קיץ 2017, שהוציאו לרחובות 15 אלף מפגינים מהקהילה הגאה, כמחאה נגד נייר העמדה שהציג משרד הפנים לבית המשפט, לפיו משפחות חד-מיניות הן חריגות ולכן לא יוכלו לשמש כמשפחות מאמצות. בעקבות לחץ ציבורי זה הודיע שר הרווחה כי בכוונתו לשנות את עמדת משרד הרווחה בעניין. לצורך תכנון השביתה הוכנסו לסוד העניין משרדי פרסום, יועצי תקשורת ועיתונאים, שפעלו להפעיל לחץ על חברות במשק, לצורך הכנת שביתה עתידית.[13]

עם חקיקת חוק הפונדקאות במתכונתו החדשה, הכולל נשים יחידות אך לא גברים יחידים, באופן שנחווה כמפלה, התארגנו ארגוני קהילות הלהט"ב, בראשות אגודת הלהט"ב, והתקבלה ההחלטה על יישום התוכנית לשביתת מחאה במשק, באופן מיידי.[13] המארגנים פנו למנכ"לים ולאנשי ציבור בכירים, שרובם הסכימו שהארגונים שהם מובילים יפרסמו הודעות תמיכה במחאה, בחלק מהמקרים רק לאחר שסירבו בתחילה והמארגנים אמרו להם שיפרסמו את סירובם באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. באתר דה מארקר פורסמה רשימה של חברות שלא הסכימו להביע תמיכה.[14] תמיכת המעסיקים בשביתה הייתה חיונית, שכן לא הייתה זו 'שביתה מוגנת' כהגדרתה בחוק הסכמים קיבוציים, ולפיכך עובדים שנעדרו ממקום עבודתם בלא הסכמת מעסיקיהם היו חשופים לאפשרות של פגיעה ואף של פיטורין.

 
הפוליטיקאית ענת ניר במהלך אירועי המחאה, 2018

תמיכת המגזר העסקי עריכה

חברות רבות במשק הישראלי הודיעו כי יאפשרו לעובדיהם לשבות כדי להשתתף במחאה, מבלי שהדבר יסכן את העסקתם או יפגע

בשכרם. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הביע את תמיכת הארגון במאבק הלהט"בי לשוויון, וקרא לוועדי העובדים להגיע להסדרים עם המעסיקים שיאפשרו לעובדים שירצו בכך להיעדר מעבודתם.[15] ועדי עובדים רבים נענו לקריאתו ואף פרסמו הודעות תמיכה מטעמם במאבק. בעקבות ההסתדרות הודיעו גם ארגוני עובדים נוספים על תמיכתם בשביתה.

במהלך הימים שקדמו לשביתה מעל 250 בתי עסק פרטים וציבוריים הודיעו על תמיכתם בלהט"ב כנגד האפליה,[16] והתירו לעובדים להיעדר מעבודתם באותו יום לצורך שביתה והפגנות. חלק מהמעסיקים התירו לעובדיהם להיעדר על חשבון יום חופשה או יום בחירה (תשעה באב) חלק מהמעסיקים התירו לעובדיהם להיעדר בתשלום.[17] בין החברות הראשונות להצטרף הייתה חברת מיקרוסופט ישראל, שאף הודיעה שתסייע במענק כספי לעובדיה המעוניינים להוליד ילד באמצעות פונדקאות מחוץ לישראל.[18] בין המעסיקים שהודיעו על תמיכתם היו משרדי עורכי דין שונים, מסעדות, חברות תיירות, חברות אדריכלות ותקשורת, חברות נסיעות, ועוד, וכן גופים ממשלתיים וציבוריים גדולים.

בין הגופים הבולטים ברשימה: נמל התעופה בן-גוריון, נמלי חיפה ואשדוד, חברת אלעל וישראייר, חברת טבע, תנובה, חברות התקשורת, חברות הסלולר, חברות הכבלים והלווין, עיריות ורשויות מקומיות בארץ, בתי חולים שונים כדוגמת בית החולים איכילוב ואחרים נוספים, מד"א, רשתות מזון, בנקים וחברות אשראי, חברות אופנה ועוד. זו הייתה ההתגייסות הגדולה ביותר בישראל של המגזר העסקי, למטרה חברתית.[19][20][21]

הבחירה בתשעה באב עריכה

בציבור הכללי, כמו גם בקרב פעילי להט"ב, נשמעה ביקורת על בחירת תשעה באב כיום המחאה. עם זאת, קבוצת פעילי להט"ב דתיים בחרה לציין את יום המחאה באמצעות פתיחתו ברחבת הכותל וצעידה אל בית ראש הממשלה באומרם: "החורבן הגיע משנאת חינם, ואפליה היא שנאת חינם".[22]

אירועי המחאה עריכה

מפגינים צועדים בנתיבי איילון
צעדת מחאה על תקיפת טרנסית מפלורנטין לתחנה המרכזית הישנה

במסגרת השביתה נערכה בתל אביב-יפו הפגנה ותהלוכה של כ-1,000 מפגינים שיצאה מקריית הממשלה דרך נתיבי אילון אל שדרות רוטשילד, שם הוקמה עמדת תקשורת. בכיכר צרפת ("פריז") בירושלים, בקרבת בית ראש הממשלה, נערכה הפגנה בה השתתפו כ-250 מפגינים ובמסגרתה חסמו כבישים, המשטרה עיכבה לחקירה שני פעילים,[23] ומאוחר יותר הם שוחררו.[24] הפגנות נוספות נערכו בכניסה לכרמיאל ובדרך העצמאות בחיפה.

בערי ישראל השונות נחסמו כבישים, ביניהם כבישים ראשיים.[25] בתל אביב חסמו כאלף מפגינים את צומת עזריאלי וצעדו לכיוון נתיבי איילון כשהם צועקים: "שוויון לכולם. צדק חברתי. הממשלה מפלה ציבור שלם שרק רוצה לחיות בכבוד".[26] הפגנות וחסימות כבישים נוספות התקיימו בערים נוספות: בבאר שבע, בחיפה, בכרמיאל, בעפולה.[27][28] בהפגנה של קהילת הלהט"ב בשדרות רגר בבאר שבע התרחשו עימותים בין המפגינים לנהגים. חלק מהנהגים צפרו לאות הזדהות עם המפגינים וחלקם קיללו. בנוסף לאירועי המחאה נערכה בשכונת פלורנטין בתל אביב-יפו עצרת תמיכה בקהילת הטרנסג'נדריות, לאחר שב-17 ביולי נדקרה חברת הקהילה שעסקה בזנות בתל אביב על ידי גבר, ופונתה במצב קשה לבית החולים. מקרה זה היה שיאם של מקרי אלימות רבים נגד הקהילה הטרנסית בישראל.[29]

הפגנה בכיכר רבין עריכה

יום השביתה, ההפגנות והמחאות כנגד אפליית קהילת הלהט"ב בחוק הפונדקאות ובתחומים נוספים, הגיעו לשיאם בהפגנת המונים בכיכר רבין.[30] לפי המשטרה, בעצרת השתתפו כ-80 אלף בני אדם.[31] העצרת הונחתה על ידי לוסי אהריש ונדב בורנשטיין ובין הנואמים על הבמה היו יעל דיין, אורנה בנאי, אורלי ורוית וייסלברג-צור שהגישו בג"ץ בעניין הכרה ברישום גאה ודיון בעניינן התקיים למחרת ואחרים.[30]

בנוסף הופיעו האמנים ריטה, דנה אינטרנשיונל, עילי בוטנר, קורין אלאל, רונה קינן ואחרים.[32] רשתות הטלוויזיה המרכזיות בישראל הקדישו חלק ניכר משידוריהן למחאת הלהט"ב, ושידרו שידורים ישירים במהלך היום ממוקדים שונים בארץ ומההתכנסות בכיכר רבין.

דרישות המחאה עריכה

ב-25 ביולי הציגו ארגוני הלהט"ב השותפים למחאה מסמך דרישות מפורט במסיבת עיתונאים שנערכה במרכז הגאה. על המסמך חתמו 14 ארגוני להט"ב שונים, והוא הוצג על ידי חן אריאלי, יו"ר האגודה למען הלהט"ב. בין הדרישות שהועלו היו,

לאחר מחאה בקרב פעילים ופעילות בקהילה, התווספה גם דרישה לקידום חקיקה לנישואים בין בני או בנות אותו המין.[33]

המשך המחאה עריכה

 
מפגינים בעצרת המרכזית בכיכר רבין

מאהל המחאה בבית ראש הממשלה עריכה

לאחר שזהורית שורק, פעילת להט"ב דתייה ומועמדת ברשימה של מפלגת "יש עתיד" לכנסת ה-20, הכריזה על שביתת רעב עם תחילת המחאה, הוקם מחוץ לבית ראש הממשלה בירושלים מאהל מחאה ביוזמת עמותת הבית הפתוח. המאהל אויש מדי יום עד למצעד הגאווה והסובלנות בירושלים שנערך ב-2 באוגוסט.[34]

צעדת השוויון עריכה

לאחר מסיבת העיתונאים בה הוצגו דרישות המחאה, הכריזו הארגונים על צעדת שוויון מתל אביב לירושלים, שתסתיים באירועי מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים. הצעדה תחל ב-31 ביולי בתל אביב ותעבור דרך חולון, רמלה ומודיעין, משם תמשיך שיירת כלי רכב לירושלים כדי לפגוש במצעד.[35] בעקבות הצפי למזג אוויר חם מהרגיל, הוחלט לבטל לבסוף את הצעדה ולנסוע בשיירה אל ירושלים ביום המצעד.

מכתב אנשי הרוח עריכה

בעקבות המחאה סביב חוק הפונדקאות וסביב חוק הלאום, חתמו למעלה מ-180 אנשי רוח ישראלים, על גילוי דעת שכתב והפיץ הסופר אילן שיינפלד. גילוי הדעת הופץ בעברית, באנגלית ובערבית, בישראל ומחוצה לה, הופנה לראש הממשלה ולחברי הכנסת ומבקר את הצעדים שנקטו הכנסת והממשלה בחקיקה אנטי-שוויונית כלפי מיעוטים וקבוצות מוחלשות בישראל.[36]

דיון ציבורי במחאה עריכה

 
מפגינים בתהלוכה מקריית הממשלה דרך איילון דרום לשדרות רוטשילד, תל אביב

במהלך המחאה ולאחריה, חלה התעוררות בעיתוני הימין ובקרב אנשי תקשורת מהציבור הימני והרדיקלי, התעוררות שלא הייתה קיימת בעוצמה דומה בהפגנות חברתיות אחרות.

למחרת אירועי המחאה, ביקר הרב אריה שטרן את המחאה וטען כי ילדיהם של זוגות להט"בים צפויים להיות אומללים. הקלטת הדברים נחשפה בתקשורת, ודברי הרב ספגו ביקורת מקהילת הלהט"ב ומתומכיה.[37] בעקבות כך, חתמו 200 מרבני הציונות הדתית על גילוי דעת התומך בדברי הרב שטרן, שולל את הזוגיות ההומוסקסואלית, ומגנה את המחאה ביום תשעה באב. בראש החותמים ניצבו הרבנים דב ליאור, חיים שטיינר וצבי טאו, ואליהם הצטרפו הרבנים שלמה אבינר, שמואל אליהו יגאל לוינשטיין, אורי שרקי ורבים אחרים.[38] בתגובה למכתב זה, חתמו כ-100 להט"בים דתיים ודתיים-לשעבר על מכתב המגנה את דברי הרבנים וקורא לחברה הדתית לדחות את הגישה שהציגו הרבנים.[39]

השייח מוואפק טריף, מנהיג העדה הדרוזית בישראל, הביע תמיכה במכתב הרבנים. לדבריו, "הוטל עליהם מאלוהים לשמור על הדת ולשמור על הערכים הבסיסיים. מי שתוקף אותם, אני חושב שהוא טועה".[40]

ארגון להב"ה הודיע על מחאה נגדית שתתקיים במקביל למצעד המתוכנן ל-2 באוגוסט.[41]

הדיון בפונדקאות לגברים פתח מחדש את הדיון על המוסריות של פונדקאות בכלל (אף על פי שחוק הפונדקאות קיים בישראל כבר משנת 1996). העיתונאית עירית לינור טענה כי הפונדקאות, ככלל, הופכת נשים וילדים ל"מוצר צריכה". היא מאלצת את הפונדקאית להתכחש לרגשות שחשה כל אם כשהתינוק ברחמה גדל, ושוללת מהילדים את הזכות להכיר את אימם. להומוסקסואלים ישנה אפשרות להוליד ילדים באופן טבעי על ידי הורות משותפת עם אישה ולכן אין להתיר להם לעשות זאת בדרך המהווה סחר בבני-אדם.[42] גם עמותת שוברות שוויון טענה ששימוש ברחם של אישה כדי להקים משפחה ללא נשים היא לא מוסרית ופוגעת בשוויון.[43] נטען גם כי חוק הפונדקאות כלל אינו מפלה לרעה להט"בים, אלא מפלה בין נשים שיש להן בעיה רפואית חמורה לבין מי שאין להם כל בעיה רפואית, ולכן זו הבחנה מוצדקת.[44] עמנואל שילה טען, שאם אי-אפשר להגביל את הפונדקאות למקרים קיצוניים בלבד, אז עדיף לבטל את הפונדקאות לגמרי.[44]

 
ממובילי המחאה על הבמה המרכזית. בתמונה: אוהד חזקי (מנכ״ל האגודה), חן אריאלי (יו״ר האגודה), ירדן בריקמן (מנהל מחלקת דיגיטל באגודה), רן שלהבי (סמנכ״ל האגודה), רוני בלינקי (סמנכ״לית האגודה)

לעומת זאת, מספר נשים ששימשו כפונדקאיות בעצמן יצאו להגנת מוסד הפונדקאות. ד"ר תמר עילם גינדין טענה שפונדקאות היא "חוויה מאוד מעצימה", מחתה נגד השוואת הפונדקאיות לזונות, וטענה ש"פונדקאות מעצימה, היא הגשמת חלום. יש פונדקאיות שמתחילות את התהליך ממניע כלכלי ובמהלך התהליך מבינות שכסף זה אחלה אבל הנתינה שווה הרבה יותר".[45] שלוש נשים דתיות טענו שמדובר במעשה אצילי של חסד ונתינה לזולת. עם זאת, הן הדגישו שהיופי בפונדקאות הוא האחווה והעזרה לאישה שלא יכולה, ולכן לא היו עושות זאת לטובת גברים בריאים בגופם.[46]

אישי ציבור נוספים מהציבור הדתי והימני הביעו עמדות כנגד מחאת הלהט"ב. יהודה גליק פרסם ביקורת על הבחירה לקיים את ההפגנה דווקא בצום תשעה באב.[47] עמנואל שילה יצא בביקורת על כך שחברות ממשלתיות וציבוריות התירו לעובדיהן להיעדר מהעבודה בתשלום כדי להשתתף בהפגנה - היתר שלטענתו לא ניתן בהפגנות על נושאים אחרים.[48] שלמה פיוטרקובסקי טען שהמטרה העיקרית של המחאה היא לא הפונדקאות אלא דה-לגיטימציה של ערכי המשפחה המסורתית,[49] ובכך לטענתו יש איום על החברה הדתית כולה.

גם כותבים מהצד השני של המפה הפוליטית הסכימו כי התגייסות הציבור ועסקים כה רבים במשק, למען חוק הפונדקאות, אינה מתייחסת רק לאפליה בחוק כנגד הלהט"ב, ומה שהחל כזעם על חוק הפונדקאות, הופך למחאה שמאחדת רבים בחברה הישראלית כנגד ההדתה והשנאה המפלגת את העם, המגיעה, לדעת אותם כותבים, מצד הציבור הדתי.[50]

קלמן ליבסקינד תקף את התקשורת על התגייסותה החד-צדדית לטובת המחאה,[51] תוך התעלמות מהדעות המנוגדות ובפרט מנימוקי הוועדה המקצועית שבחנה את נושא הפונדקאות לגברים. ידידיה מאיר הוסיף ומתח ביקורת על יחצ"ני המחאה,[52] שהפעילו לחץ על חברות מסחריות להביע תמיכה במחאה על ידי איום בפרסומים שליליים.

היבט נוסף שנגע בו הדיון בעקבות המחאה, ובייחוד השביתה, הוא שאלת הקשר שבין המגזר העסקי, וועדי העובדים והקהילה הלהט"בית, וכן בשביתה ככלי מחאה ומאבק בכלל בחברה הישראלית.[53]

דעת קהל עריכה

מסקר שפרסם מכון המחקר "פאנלס פוליטיקס" ביום שבו התקיימה המחאה, עולה כי 57% מהציבור הישראלי תומך בתיקון לחוק הפונדקאות כך שיאפשר גם לגברים יחידנים לבצע את ההליך, בעוד ש־31% מהציבור מתנגד לתיקון.[54]

מסקר אחר, שפורסם יומיים לאחר המחאה, עולה כי 56% מהציבור הישראלי תומך במחאת הלהט"ב, בעוד ש־33% מהציבור מתנגד לה. התמיכה הרחבה ביותר נרשמה בקרב מצביעי המפלגות יש עתיד (89% תמיכה), המחנה הציוני (87% תמיכה) ומרצ (82% תמיכה). מפלגות נוספות שבקרב מצביעיהן נרשמה תמיכה במחאה הן הבית היהודי (58% תמיכה) והליכוד (51% תמיכה). המפלגות שבקרב מצביעיהן נרשמה התנגדות למחאה הן יהדות התורה (90% התנגדות), ש"ס (78% התנגדות) והרשימה המשותפת (45% התנגדות לעומת 23% תמיכה).[55]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מחאת הלהט"ב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ זאב גולדשמיט, מחאת הלהט"ב גם ברעננה, קול רענן, 22 ביולי 2018
  2. ^ הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון מס' 2), התשע"ח–2018 - נוסח לקריאה שנייה ושלישית בצירוף הסתייגויות, באתר הכנסת
  3. ^ בנימין נתניהו, ראש הממשלה נתניהו: תומך בתיקון לחוק הפונדקאות, פייסבוק, 16 ביולי 2018
  4. ^ יהונתן ליס, חרף הצהרות התמיכה: נתניהו הצביע נגד הכללת הומואים בחוק הפונדקאות, באתר הארץ, 18 ביולי 2018
  5. ^ חוק הפונדקאות אושר סופית, באתר הכנסת, 18 ביולי 2018
  6. ^ דנה ירקצי‏, "כמו סכין בלב": אמהות חד מיניות גילו ששמותיהן נמחקו מתעודות הלידה, באתר וואלה!‏, 22 במרץ 2018.
  7. ^ אמיר אלון, לקראת שביתת הלהט"ב: "לא לחקיקה שמכוונת נגדנו", באתר ynet, 20 ביולי 2018
  8. ^   אילן ליאור, אלפי בני אדם הפגינו בת"א במחאה על אפליית הומואים ולסביות באימוץ, באתר הארץ, 20 ביולי 2017
  9. ^ [8]
  10. ^ אמיר אלון ואיתי בלומנטל, מחאת הלהט"ב: מאות הפגינו בתל אביב, באתר ynet, 19 ביולי 2018
  11. ^ ורד לי, בר פלג, חשד לניסיון רצח בת"א: טרנסג'נדרית בזנות בת 23 נדקרה על ידי לקוח ונפצעה קשה, באתר הארץ, 17 ביולי 2018
  12. ^ זאב קם ומיכאל שמש, ברקע אישור חוק הפונדקאות: איגוד הלהט"ב הכריז על שביתה בשבוע הבא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 ביולי 2018
  13. ^ 1 2 3 ענת ביין-לובוביץ', ‏ככה יוצרים מחאה: מאחורי הקלעים של מחאת הלהט"בים, באתר גלובס, 22 ביולי 2018
  14. ^   מיכאל רוכוורגר, מאבק הפונדקאות: צ'ק פוינט לא תמכה פומבית, הפניקס והראל לא נתנו יום חופש, באתר TheMarker‏, 22 ביולי 2018
  15. ^ ניצן צבי כהן, ‏ההסתדרות תומכת בשביתת הלהט"ב ביום א', "מתנגדים לכל סוג של אפליה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 18 ביולי 2018
  16. ^ ענת ביין-לובוביץ' וטל שניידר, ‏מחאת הלהט"ב: ההסתדרות והחברות הגדולות במשק מצטרפות, באתר גלובס, 19 ביולי 2018
  17. ^   לי ירון, מחאת הלהט"ב חורגת בהרבה מחוק הפונדקאות, באתר הארץ, 22 ביולי 2018
  18. ^   לי ירון, ממד"א ועד מיקרוסופט: עשרות מעסיקים מצטרפים למחאת הלהט"ב, באתר הארץ, 19 ביולי 2018
  19. ^ דנה ירקצי, רויטל בלומנפלד‏, כל החברות שתומכות בשביתת הלהט"ב והאם מותר לשבות? | המדריך המלא, באתר וואלה!‏, 19 ביולי 2018
  20. ^ מחאת הלהט"בים: ההסתדרות תומכת בשביתה; חברות גדולות הצטרפו, חדשות ערוץ עשר, 19 ביולי 2018
  21. ^ ראו: רשימת החברות התומכות בשביתה, אתר WDG, יולי 2018
  22. ^ מחאת הלהט"ב מתעצמת: "כלסבית דתייה אצעד לבית רה"מ בתום התפילה", באתר גלי צה"ל, ‏22 ביולי 2018
  23. ^ יפעת ראובן, צפו: שביתת הלהט"ב הגדולה – גם בירושלים: מחאה בכיכר פריז, באתר כל העיר, 22 ביולי 2018
  24. ^ אביבית מיסניקוב, ‏מחאת הלהט"ב: הפעילים שוחררו, באתר ‏מאקו‏, 22 ביולי 2018
  25. ^ אמיר אלון, איתי בלומנטל, רועי רובינשטיין, ענבר טויזר, אחיה ראב"ד, אילנה קוריאל, אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, מחאת הלהט"בים: "מי שחושב שזה נגמר היום לא מבין מה מחכה לו", באתר ynet, 22 ביולי 2018
  26. ^ איתי בלומנטל ואמיר אלון, מחאת הלהט"ב: אלפים מפגינים בת"א; תיעוד: הצעדה באיילון, באתר ynet, 22 ביולי 2018
  27. ^   לי ירון, כ-80 אלף הפגינו נגד אפליית להט"ב בכיכר רבין: "מאבק על דמותה של המדינה", באתר הארץ, 22 ביולי 2018
  28. ^ אלפים ברחבי הארץ מוחים נגד חוק הפונדקאות והאפליה; 3 נעצרו בירושלים ושוחררו לאחר מספר שעות, באתר כלכליסט, 22 ביולי 2018
  29. ^ בר פלג וורד לי, חשד לנסיון רצח בת"א: טרנסג'נדרית בזנות בת 23 נדקרה על ידי לקוח ונפצעה קשה, באתר הארץ, 17 ביולי 2018
  30. ^ 1 2 דנה ירקצי‏, "כן לשוויון": רבבות הפגינו למען קהילת הלהט"ב בתל אביב, באתר וואלה!‏, 23 ביולי 2018
  31. ^ טל שניידר, ‏מחאת הלהט"בים: 80 אלף איש הפגינו למען שוויון בכיכר רבין, באתר גלובס, 22 ביולי 2018
  32. ^ דבר ראשון, ‏צפו: שמונים אלף איש הפגינו בכיכר רבין במחאה על אפליית להט"ב: "נמשיך בכל הכוח", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 ביולי 2018
  33. ^ טל כרמון, ‏ארגוני הלהט"ב הציגו מסמך דרישות: "ברוח ערכי השוויון במגילת העצמאות", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 ביולי 2018
  34. ^ "הפסקנו לבקש - מתחילים לדרוש!": מאהל מחאה גאה מול בית ראש הממשלה, באתר ‏מאקו‏, 25 ביולי 2018
  35. ^ "כל הפרטים על צעדת השוויון - שלושה ימי צעידה מתל אביב למצעד הגאווה בירושלים". 2018-07-29. נבדק ב-2018-07-29.
  36. ^ אמיר אלון, 180 אנשי רוח נגד נתניהו: "בטל את חוק הלאום ותקן את חוק הפונדקאות", באתר ynet, 28 ביולי 2018
  37. ^ הרב אריה שטרן: "הלהט"בים גורמים להולדת ילדים אומללים", באתר "סרוגים", 23 ביולי 2018
  38. ^ 200 רבנים במכתב תמיכה ברב שטרן: "זעק את זעקת הילדים", באתר ערוץ 20, 27 ביולי 2018
  39. ^ אמיר אלון, להט"בים דתיים תוקפים את מכתב הרבנים: "רוח חשוכה, יחס משפיל ומבזה", באתר ynet, 30 ביולי 2018
  40. ^ מנהיג העדה הדרוזית מגבה את הרבנים, באתר ערוץ 7.
  41. ^ "די לטרור הלהט"ב! ירושלים היא לא סדום!"
  42. ^ עירית לינור, חוק הפונדקאות: שעבוד נשים וסחר בילדים בחסות המדינה, אתר מידה, 18/7/2018
  43. ^ למסור תינוק לאדם אחר? "עוול נורא", באתר ערוץ 7.
  44. ^ 1 2 עמנואל שילה, הקרב על ערכי המשפחה, באתר ערוץ 7.
  45. ^ חדשות הבוקר עם ניב רסקין, ‏"מרתיח אותי שמשווים את הפונדקאות לזנות", באתר ‏מאקו‏, 22 ביולי 2018
  46. ^ "רוצות לעשות חסד מעבר לחלקת האלהים הקטנה שלנו", שביעי 316 עמ' 24
  47. ^ "אירוע הלהט"ב - חוסר רגישות"., באתר ערוץ 7, יהודה גליק: "לא היו מעזים לעשות אירוע כזה ביום הזיכרון או ביום השואה".
  48. ^ עמנואל שילה, הקרב על ערכי המשפחה , באתר ערוץ 7.
  49. ^ שלמה פיוטרקובסקי, המערכה על התודעה , באתר ערוץ 7.
  50. ^   לי ירון, מחאת הלהט"ב חורגת בהרבה מחוק הפונדקאות, באתר הארץ, 22 ביולי 2018
  51. ^ קלמן ליבסקינד, ‏סערת חוק הפונדקאות: כשהתקשורת מצטרפת להפגנה במקום לעשות את עבודתה, באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2018
  52. ^ ידידיה מאיר, החיים הם לא תיק תקשורת, באתר ערוץ 7.
  53. ^ ניצן צבי כהן, ‏בין חוק הפונדקאות לזכות השביתה: יו"ר ועד חברת חשמל ויו"ר אגודת הלהט"ב בראיון משותף, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באוגוסט 2018
  54. ^ דנה ירקצי‏, סקר וואלה! NEWS: רוב הציבור תומך בזכות הזוגות החד מיניים לפונדקאות, באתר וואלה!‏, 22 ביולי 2018
  55. ^ חדשות סרוגים, ‏סקר: 58% ממצביעי הבית היהודי בעד מחאת הלהט"ב, באתר "סרוגים", 24 ביולי 2018