ריקי שפירא-רוזנברג
ריקי שפירא-רוזנברג (נולדה ב-1967) היא עורכת-דין, פעילה חברתית, פמיניסטית אורתודוקסית ישראלית.[1]
 | |
| לידה |
1967 (בת 57 בערך) ירושלים |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה | האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שפירא-רוזנברג היא השלישית במשפחתה, דור שמיני בירושלים. אמה גדלה במשפחה חרדית בבתי ורשה, חונכה במסגרות המזרחי והייתה מורה בשפיצר. אביה גדל בשכונת מקור ברוך, למד כלכלה באוניברסיטת קולומביה ומשפטים באוניברסיטה העברית ועבד כמשפטן במשרד מבקר המדינה.
את לימודי התיכון השלימה שפירא-רוזנברג בפלך, שם ספגה ערכים פמיניסטיים מאליס שלוי. שירתה בצבא כמורה חיילת. בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית, ותואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל וחינוך מהאוניברסיטה העברית.[1]
בין השנים 2000–2001, עבדה כעורכת דין בשדולת הנשים בישראל, ובעשור העוקב ניהלה קליניקות משפטיות לזכויות נשים, במכללת שערי משפט ובמכללה למינהל, וכן קליניקה משפטית לדיני עבודה וביטחון סוציאלי במכללת שערי משפט.[1]
פעילותה עריכה
בין השנים 2002–2015 כיהנה במספר תפקידים ב"קולך" - פורום הנשים הדתיות, בין היתר כחברת הנהלה וכיועצת משפטית.[2]
החל משנת 2009 פועלת שפירא-רוזנברג כעורכת דין במרכז הרפורמי לדת ומדינה. כמי שמקיימת אורח חיים אורתודוקסי, שפירא-רוזנברג משמיעה קול ייחודי בציבוריות הישראלית. על בסיס הסכמה על ערכי כבוד האדם וזכויות אדם היא גם משתפת פעולה עם מגוון גורמים, ובעבודתה מייצגת גם נשים חרדיות.[1]
זכויות נשים ומאבק בהדרה עריכה
במאבק נגד הפרדה מגדרית באוטובוסים ייצגה שפירא-רוזנברג ארבעה ארגונים אורתודוקסיים כידידי בית המשפט, שם נקבע כי מפעילות תחבורה ציבורית יחויבו לקבוע בכל קווי האוטובוס בהם הופעלו בעבר הסדרי מהדרין שלט שיורה: "כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיבחר (למעט המקומות המסומנים לאנשים עם מוגבלויות), הטרדת נוסע בעניין זה עלולה להיות עבירה פלילית".[3]
כמו כן, ייצגה שפירא-רוזנברג את קולך במאבקן בתחנת הרדיו קול ברמה שהדירה כליל נשים משידוריה. בפסק דין "קולך" נגד "רדיו קול ברמה" התקבלה עמדת התובעות ונפסקו תשלומי פיצויים מצד התחנה.[4] הייתה זו הפעם הראשונה בה הוגשה תובענה ייצוגית בנושא אפליה, וכן הפעם הראשונה בה אפשר בית המשפט לארגון חברתי להגיש תביעה בשם תובעות פרטיות בהכירו בקושי של מאזינות חרדיות לתבוע בבית משפט בשל חששן מנידוי בקהילתן.[1]
חופש הפולחן לנשים עריכה
שפירא-רוזנברג מכהנת כחברת הנהלה בארגון נשות הכותל ומעורבת במאבקן לקיום מנייני תפילה נשיים ברחבת הכותל, מה שברבות השנים קיבל ביטוי בגיבוש מתווה הכותל.[5][6]
שפירא-רוזנברג היא ההוגה של ברכת הכוהנות הראשונה שהתקיימה בחול המועד פסח 2016, בה ברכו עשרות נשים שהן נצר למשפחות כהונה את המתפללות, במקביל לאירוע של ברכת הכהנים המסורתית.[7]
פגיעות מיניות בחברה הדתית עריכה
כחלק מפעילותה בקולך, הייתה שפירא-רוזנברג מהראשונות להעלות על סדר היום מקרי הטרדה מינית מצד בעלי סמכות בחברה הדתית. הוקמה ועדה לטיפול בתלונות על הטרדה מינית וסיוע לנפגעות תקיפה מינית בהליכים משמעתיים והליכי בוררות שהתנהלו נגד פוגעים. אחד מהמקרים בהם טיפלו הוא תלונה שהוגשה נגד הרב יוני מילוא. בעקבות פרסומים בעניינו, מילוא הגיש תביעת דיבה נגד ארגון קולך ונגד מנהלות הארגון, אשר התבררה לבסוף בבית המשפט המחוזי. שפירא-רוזנברג יצגה את קולך בהליכים אלה אשר הובילו לפסיקה תקדימית בה הגן בית המשפט לראשונה על ארגונים המפרסמים תלונות על הטרדה מינית וקבע כי פרסומים כאילו הם בגדר חובה כלפי הקהילה.[1][8]
בעקבות פעילות קולך בתחום ההטרדות המיניות בחברה הדתית, יזמו מנהלות מדרשות תורניות לבנות ורבנים את הקמתו של פורום תקנה לטיפול ולמניעת הטרדות מיניות מצד בעלי סמכות. עו"ד שפירא-רוזנברג נמנתה על מייסדי הפורום ואף כתבה את הקוד האתי שלו, הקובע את החובות האתיות של רבנים אליהם מגיעות תלונות בנושא הטרדות מיניות.[1][9]
תקשורת ופוליטיקה עריכה
בשנת 2016 נבחרה על ידי רשת ה-BBC להשתתף בסדרה "Her Story" העוסקת במנהיגות נשית בעולם, בפרק העוסק בשינוי נשי בעולם הדת.
החל משנת 2015 החלה שפירא-רוזנברג לפעול גם בזירה הפוליטית לקידום זכויות אדם, זכויות נשים, פלורליזם ושוויון, והצטרפה כחברת הנהלת סיעת מרצ.
חיים אישיים עריכה
ריקי מתגוררת בירושלים, נשואה ואם לחמישה ילדים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- על השפלת הסטודנטיות בכניסה לכותל / עו”ד ריקי שפירא-רוזנברג, באתר נשות הכותל
- ריקי שפירא, איך מטפלים ברב שהטריד מינית?, באתר ynet, 18 בדצמבר 2008
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אורי נרוב, עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, באתר הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא
- ^ חברות ועד מנהל ומנכ"ליות בעבר, באתר www.kolech.org.il
- ^ בג"ץ 746/07 נעמי רגן ואח' נ' משרד התחבורה ואח', ניתן ב-5 בינואר 2011.
- ^
רויטל חובל, רדיו "קול ברמה" ישלם פיצויים בסך מיליון שקל בגין הדרת נשים, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2018
- ^ הנהלה וצוות, באתר נשות הכותל
- ^ קובי נחשוני ואיתמר אייכנר, הסדר היסטורי בכותל: רחבה שוויונית לזרמים הפלורליסטים, באתר ynet, 30 בינואר 2016
- ^ יאיר אטינגר, נשות הכותל מציגות חידוש דתי: ברכת כוהנות, באתר הארץ, 21 במרץ 2016
- ^ אור קשתי, ביהמ"ש הגן על ארגונים שמפרסמים תלונות על הטרדה מינית: "זו חובה כלפי הקהילה", באתר הארץ, 2 בפברואר 2018
- ^ קובי נחשוני, חדש: תקנון למניעת הטרדות מיניות בבי"ס דתיים, באתר ynet, 20 ביולי 2008
