רמין
רמין (בערבית: رامين, בתעתיק מדויק: ראמין) הוא כפר פלסטיני, בגובה 334 מטר מעל פני הים, במערב הרי השומרון, 15 ק"מ דרומית-מזרחית מטולכרם, על כביש 57 בקטע שכם–טולכרם. לפי רישומי הרשות הפלסטינית מספר התושבים נאמד בשנת 2006 ב-2,100[1].
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | טולכרם |
| שטח | 8.479 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,100 (2006) |
| קואורדינטות | 32°17′03″N 35°08′57″E / 32.284208333333°N 35.149244444444°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
היסטוריה
עריכהרמין שוכן בראש כיפה גבוהה, על שרידיה של חורבה עתיקה. בסקר ארכאולוגי שנערך לאחר מלחמת ששת הימים, נמצאו במקום חרסים מתקופת הברזל II, התקופה הפרסית, הרומית-ביזנטית, ימי הביניים והתקופה העות'מאנית.[2]
ליד הכפר[3] עבר תוואי מסילת הברזל הטורקית מג'נין לטולכרם. והמנהרה המצויה צפונית לכפר (ממוקמת צפונית מזרחית ל'כפר רמאן'[4] וסמוכה אליו) נקראת בשם מנהרת רמין.
הכפר רשום במפת הסקר הבריטי בתור Ramin. הוא מוגדר בתור "כפר כיפה": התושבים גרים בראש הרכס – מסיבות ביטחוניות – אך גם כלכליות, שכן השטח המישורי נשאר פנוי לגידולי מטע וחקלאות. הכיפה מחוברת אל שלוחה מצפון. מדרגותיה התלולות יורדות דרומה אל עמק נחל שכם, שהוא גם מקור המים הקרוב. סקר הר מנשה שנערך על ידי אדם זרטל מנה בכפר 70 בורות מים.
במרכז הכפר גרעין של מבנים קדומים, כולל מבנה עם חרכי-ירי. שרידי הקדרות שנמצאו בכפר הם מהקיסרות הרומית – 30%, הביזנטית – 20%, ימי הביניים – 20% ומהתקופה הערבית, העות'מאנית והעת החדשה – 10% כל אחת.
הכפר מופיע ברישומי המס העות'מאניים של שנת 1596 כחלק מנפת ג'בל סאמי בסנג'ק שכם. בכפר נמנו 9 בתי אב, כולם מוסלמים, ששילמו מס קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית, כולל חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, עיזים וכוורות, בנוסף להכנסות מזדמנות, סה"כ 4,930 אקצ'ה.[5]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ הרשות הפלסטינית
- ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא, 1972, עמ' 221
- ^ מפת האזור עם ציון הכפר וצפונית מזרחית לו סימון תחנת רכבת (באנגלית), 1918. המפה הוכנה על ידי הצבא הבריטי, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ מפה עליה מסומנת המנהרה צפונית מזרחית ל'כפר רמאן' - ועליה גם מצוין הכפר רמין מרוחק יותר מדרום למנהרה. הוכנה על ידי צבא בריטניה, 1918, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 127