רן גורן
רן גורן (נולד ב-19 במרץ 1942) הוא אלוף במילואים בצה"ל, כיהן כסגן מפקד חיל אוויר וראש אגף כוח האדם. לאחר שחרור מצה"ל פעל כמנכ"ל, כדירקטור וכסופר.
![]() | |
רן גורן, 2004 | |
לידה |
19 במרץ 1942 (בן 83) מרחביה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
השתייכות |
![]() |
דרגה |
![]() |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |

קורות חייו
עריכהגורן נולד ב-1942 בקיבוץ מרחביה, בן לשושנה, ילידת קרקוב שבפולין, ואברהם, יליד קפרשט שבבסרביה, גרשטיין, שניהם מורים. לו אח ואחות צעירים ממנו. בגיל 14 הצטרף לגדנ"ע אוויר ועבר קורסי טיסנאות ודאייה. במסגרת זו השתתף במשלחת גדנ"ע אוויר לארצות הברית. עשה שנת שירות בסיוע לעולים חדשים ובאוגוסט 1961 התגייס לקורס טיס, שאותו סיים כטייס קרב במרץ 1963. בתום קורס אימון מבצעי (קא"ם), שנערך בטייסת 113 בבסיס חצור, הוצב בטייסת 109 בבסיס רמת דוד, כטייס דאסו מיסטר IV. לאחר ארבעה חודשים עבר לטייסת 110, שבה הוסמך כטייס ווטור. באוגוסט 1964 הוצב כמדריך בבית הספר לטיסה. בדצמבר 1965 חזר לטייסת 109. בתום חמש שנות שירות השתחרר משירות הקבע. טבילת האש הראשונה שלו הייתה בגיחת הפצצה בסוריה באפריל 1967. בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים גויס לשירות מילואים כטייס ווטור בטייסת 110. במלחמה השתתף, בין השאר, בהפצצת שדה בני סואף במצרים ובהפצצה הראשונה של שדה התעופה H-3 בעיראק במסגרת מבצע מוקד,[1] ובסיוע אווירי בקרב אום-כתף. לאחר המלחמה שב לשירות הקבע.
במלחמת ההתשה שירת בטייסת 117 כטייס מיראז' 3, וב-8 ביולי 1969 הפיל בקרב אוויר מיג 21 סורי באמצעות טיל שפריר 2. ב-24 ביולי הפיל מטוס סוחוי-7 מצרי שחדר לסיני בניסיון לתקוף את מוצבי צה"ל.[2] בסוף אותה שנה מונה לסגן מפקד טייסת A-4 סקייהוק והשתתף בכ-160 גיחות מבצעיות.[3]
עבר הסבה למטוס F-4 פנטום ושירת בטייסת 69. ב-1972 מונה למפקד טייסת שלב מתקדם בבית הספר לטיסה, ובהצבת חירום שירת בטייסת 107, עימה לחם במלחמת יום הכיפורים.[4] ביום הראשון של המלחמה הפיל מסוק תובלה מדגם מיל מי-8, שהוביל לוחמי קומנדו מצרים בדרכם להתקפה על בסיס רפידים בחצי האי סיני.[5] ב-12 באוקטובר נפגע מטוסו מאש נ"מ בעת טיסה להפצצה בסוריה, והוא נטש את מטוסו באזור פוריה. כעבור ארבעה ימים חזר לטוס. לאחר המלחמה החליף את יפתח ספקטור בפיקוד על הטייסת. בהמשך שירת כמפקד טייסת תעופה בבסיס רמת דוד.
עבר למטה חיל האוויר ושירת כראש ענף קרב. ב-1978 מונה לראש מחלקת המבצעים. בתפקידו זה היה ממונה על תכנון תקיפת הכור הגרעיני בעיראק. ב-1980 יצא ללימודי תואר שני במנהל עסקים בבית הספר של הצי ללימודים מתקדמים במונטריי שבקליפורניה וסיים אותם בהצטיינות יתרה. עבודת הסמינר שלו עסקה בפיתוח מטוס הקרב העתידי של ישראל.
לאחר שובו מילא תפקידים בכירים בחיל האוויר בהם מפקד בסיס חצור במבצע שלום הגליל, ראש להק המודיעין וראש להק האוויר. ב-1987 התמנה לראש מטה חיל האוויר וסגן מפקד החיל. בתקופתו כרמ"ט פעל להפסקת פרויקט פיתוחו של מטוס הלביא.[6] בהמשך הוביל את עבודת המטה לתכנון ומימוש תוכניות בנין הכוח החלופיות ל"לביא": רכש שתי טייסות F-16 מדגמים C ו-D, מטוסי F-15 דו-מושביים וטייסת מסוקי קרב מסוג אפאצ'י, וכן פרויקטי פיתוח ישראליים של כטב"מים מתקדמים ופצצות מונחות. כרמ"ט הוביל גורן את תכנונו ויישומו של פרויקט פר"ח ("פריסה חדשה"), שהביא לשינוי כוללני בסדר הכוחות ובהיערכות טייסות חיל-האוויר בבסיסיו, והשיג שיפור משמעותי ביעילות וחיסכון הפעלת הכוח האווירי.
כרמ"ט וממלא מקומו של מפקד חיל-האוויר (ששהה בחו"ל) פיקד גורן על פעולת חיל-האוויר במסגרת מבצע כחול וחום (8–9 בדצמבר 1988),[7] מבצע משולב בו השתתפו כוחות יבשה (סיירת גולני, גדוד 12 (ברק) ושייטת 13) וכן כוחות אוויר וים. מטרת המבצע הייתה פגיעה במפקדתו של אחמד ג'יבריל, מייסד ומפקד החזית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית שמוקמה במתחם מבוצר ליד העיירה נועיימה, בדרום לבנון. המבצע הקרקעי הסתבך ובמהלכו נהרג מפקד גדוד 12, סא"ל אמיר מי-טל. עיקר הכוח הקרקעי חולץ על ידי זוג מסוקי יסעור שנחתו בלב מתחם האויב, אך ארבעה חיילים שהקשר איתם אבד נשארו בשטח. חיילים אלה אותרו למחרת בבוקר וחולצו במבצע שנודע כאחד ממבצעי החילוץ המורכבים והמסוכנים שבוצעו על ידי חיל-האוויר הישראלי על ידי זוג מסוקי קרב מסוג קוברה שנשאו אותם על מדפי הצד והמגלשים אל סטי"ל חיל הים.
לאורך שנות שירותו בחיל האוויר נרשמו לזכותו 4,300 שעות טיסה, 400 גיחות מבצעיות ושלוש הפלות.
ב-1989 התמנה לראש אגף כוח האדם בדרגת אלוף, תפקיד בו שימש עד 1992.
לאחר שחרורו מצה"ל
עריכהלאחר שחרורו מצה"ל כיהן במשך שלוש שנים וחצי כמנכ"ל חברת מחצבות אבן וסיד. בשנת 1996 חבר לאהוד ברק ושימש כראש המטה שלו בבחירות הפנימיות של מפלגת העבודה. משנת 2001[8] הוא בעל השליטה, יו"ר ומנכ"ל בחברת שירגל-כנפיים המפעילה מכללה להדרכת טייסים.[9] לאורך השנים כיהן כדירקטור בחברות שונות בהן כנפיים אחזקות, א. דורי, אינטרגמה וגרינסטון תעשיות. בשנים 2004–2007 עמד בראש אגודת "צוות - ארגון גמלאי צה"ל".[10]
בשנים 2000–2001 עמד בראש ועדה ציבורית שמונתה לבחון חלופות לתפעול נמל התעופה חיפה כנמל תעופה בינלאומי.[11][12]
ב-2011 יצא לאור ספרו "ורטיגו", רומן מתח שעלילתו נעה בין חוויות הקרב והטראומות של לוחמי חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים לבין מערכות יחסיהם האישיות המורכבות בראשית המאה העשרים ואחת.[13] בשנת 2018 יצא לאור ספרו "נעלמים", בהוצאת ידיעות ספרים.[14] בשנת 2022 יצא לאור ספרו השלישי, "דיווח תוצאות: אלפא", ספר אוטוביוגרפי על שירותו הצבאי כטייס קרב וכמפקד. בשנת 2025 יצא לאור ספרו הרביעי "קוראלס", רומן ארוטי ופסיכולוגי העוסק במערכות יחסים מורכבות, על רקע סוגיות חברתיות ופוליטיות עכשוויות.
חיים אישיים
עריכהגורן נשוי בשנית לשולמית גורן עמרן. מנישואיו הראשונים לרבקה גורן הוא אב לשלושה בנים, טייסי קרב, ולבת הנשואה לטייס קרב וסב ל-15 נכדים.
מתגורר ברמת השרון.
קישורים חיצוניים
עריכה- רן גורן, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
- הספרים של רן גורן, באתר "סימניה"
- אריאל גולד, נלחמים מרפידים, בטאון חיל האוויר 170, יולי 1989, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- יעקב בר-און, "איבדתי מנוע ושליטה, בסוף נטשתי": האלוף גורן מספר על ימי הציד בחיל האוויר ומזהיר משאננות, באתר מעריב אונליין, 27 ביולי 2018
מכתביו
- רוגל, אל תכפיש את משרתי הקבע, באתר הארץ, 13 ביולי 2015
- האמת שהפילה את הלביא, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2017
- לידיעת עמית סגל: הטייסים ה"סרבנים" הם שהוציאו לפועל את המבצע בביירות, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ אבינעם מיסניקוב, יומן מלחמת ששת הימים של טייסת אבירי הצפון
- ^ אבינעם מיסניקוב, רן גורן ומיכאל צוק- הפלת 2 סוחוי 7 מצריים 24.7.69, באתר "מרקיע שחקים"
- ^ נועם אמיר, יורד לקרקע: מטוס הקרב הוותיק סקייהוק פרש מחיל האוויר, באתר מעריב אונליין, 15 בדצמבר 2015
- ^ רן גורן, דיווח תוצאות: אלפא, קונטנטו נאו, 2022, פרק ט': מלחמת יום הכיפורים, עמ' 195–329
- ^ יוסי יערי הפלת מי-8 מצרי ביוה"כ באתר מרחב אווירי
- ^ רן גורן, דיווח תוצאות: אלפא, קונטנטו נאו, 2022, פרק י"ז: ביטול פרויקט ה"לביא", עמ' 476–503
- ^ רן גורן, דיווח תוצאות: אלפא, קונטנטו נאו, 2022, פרק י"ט: מבצע "כחול וחום", עמ' 514–546
- ^ דרור מרום, רן גורן רכש 50% מהמכללה להדרכת טייסים שירגל, באתר גלובס, 16 בינואר 2001
- ^ הצוות המוביל, באתר "שירגל-כנפיים"
- ^ אמנון ברזילי, אלוף (מיל') רן גורן נבחר ליו"ר ארגון גמלאי צה"ל, באתר וואלה, 25 בפברואר 2004
- ^ סנה: מיזם נמל תעופה בינלאומי בחיפה יצא לדרך; נבחן חלופות כדי לזרזו, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2001
- ^ זוהר בלומנקרנץ, סנה החל לפעול להפרטת שדה התעופה בחיפה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2001
- ^ גל גולדשטיין, יוצא מהורטיגו, באתר חיל האוויר הישראלי, 16 ביוני 2011
- ^ אבי יופה, בן מרחביה עבר מהטייסת לשולחן הכתיבה, באתר mynet קיבוץ, 17 ביולי 2018