רצח יאן שפשוביץ'

רצח החייל יאן שפשוביץ' התרחש ב-6 בנובמבר 1998 בגן הלאומי אשקלון, כאשר החייל יאן שפשוביץ' נרצח בדקירות סכין. תחילה הורשע מחלוף פדידה ברציחתו, אולם בערעור לא הושגה הכרעה האם פדידה רצח את שפשוביץ' או שמא חברו מישל אדרי, ומשכך זוכו שניהם מדין רצח מחמת הספק.

הרצח הכה גלים ועורר סערה תקשורתית בעקבות טענת משפחת שפשוביץ' כי הרצח נעשה על רקע גזעני.

רקע עריכה

 
יאן שפשוביץ'

שפשוביץ נולד בעיר ריבניצה, מולדובה, ב-11 בפברואר 1977 למניה ונאום. באוגוסט 1995 המשפחה עלתה לישראל, כחלק מהעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, והתגוררה בקריית מלאכי. יאן ידע לקרוא, לכתוב ולדבר בחמש שפות: רומנית, רוסית, גרמנית, אנגלית ועברית. כמו-כן היה חובב ספורט: שיחק כדורגל, טניס ושחמט, ואף השתתף בתחרויות. בדצמבר 1996 התגייס לצה"ל. בתום אימוני הטירונות למד באולפן צבאי בכרמיאל. לאחר מכן שירת כנהג בבסיס לציוד מרחבי של פיקוד דרום.

הרצח עריכה

ב-6 בנובמבר 1998 שהה שפשוביץ' בחופשת שבת מהצבא, ונסע יחד עם אחיו התאום אדוארד, ושני חברים נוספים לבילוי בגן הלאומי באשקלון. בעת שישבו באחד השולחנות בבית קפה, שוחחה הקבוצה בשפה הרוסית. הדבר הרגיז קבוצה אחרת שישבה ליד, אשר לטענת היושבים חשבו כי שפשוביץ' וחבריו מדברים עליהם ומקניטים אותם. הללו התנפלו על יאן וחבריו באגרופים, דקירות סכין וניפצו סכינים, בקבוקים ואגרופים. יאן נדקר בלבו ונרצח, אפו של אחיו נשבר ואדוארד קירזנר נדקר בגבו. שפשוביץ נקבר בבית העלמין הצבאי בקריית מלאכי.

הרצח עורר סערה ציבורית רחבה שכן לטענת משפחת הנרצח, היה זה פשע שנאה על רקע גזעני[1]. המקרה העלה לתודעה את היחס הגזעני והמפלה של החברה הישראלית כלפי העולים מברית המועצות. בעקבותיו נערכה ישיבה מיוחדת בעניין רצח ואלימות כלפי עולים חדשים של ועדת העלייה והקליטה בכנסת[2]. בדיון אחר בכנסת לרגל יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה בדבר גילויי האנטישמיות בעולם, הלין חבר הכנסת יורי שטרן כי מדינת ישראל לא נלחמת ב"שנאת היהודים בתוך העם היהודי" כהגדרתו, בדגש על עולי ברית-המועצות[3].

לאחר הרצח, כתב הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז, מכתב ניחומים למשפחת של יאן, בו שיבח את מעלותיו.

זיכוי מרצח עריכה

לאחר הרצח הועלו חשדות בדבר אי סדרים בחקירת המקרה. זאת לאחר שגמלאי המשטרה אלברט לוי, ישב לשולחן עם החשודים, מחלוף פדידה ומישל אדרי, בעת התקיפה. בנו של הגמלאי, יחיאל לוי, השתתף גם הוא בתקיפה ונידון ל־9 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, מהם ריצה 6 חודשי מאסר.

פדידה הורשע ונגזר עליו מאסר עולם. אולם לאחר ערעור עורך דינו, ירום הלוי, השופטים ­מישאל חשין, אליעזר ריבלין ואדמונד לוי קבעו כי פדידה ואדרי דקרו בסכינים את שפשוביץ' וקירזנר, אך לא הצליחו להכריע מי מהשניים ביצע את הדקירה הקטלנית, ולכן זיכו את פדידה מחמת הספק[1]. פדידה נדון לשש שנות מאסר בלבד, בגין גרימת חבלה ותקיפה בנסיבות מחמירות[4].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אלי בוהדנה ושמואל מיטלמן, "עכשיו יש נרצח אבל אין רוצח", nrg, ‏26 במרץ 2022
  2. ^ רצח ואלימות כלפי עולים חדשים - ישיבה מיוחדת עם משפחת החייל העולה הנרצח יאן שפשוביץ ז"ל, באתר כנסת פתוחה, ‏19 בנובמבר 1998
  3. ^ חבר הכנסת יורי שטרן, הישיבה השלוש-מאות-ושש של הכנסת השש-עשרה, באתר הכנסת בדיון בדבר גילויי האנטישמיות בעולם ומחויבותה של מדינת ישראל להיאבק בהם לרגל ציון יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קורבנות השואה, על-פי החלטת עצרת האו"ם, ‏26 בינואר 2006
  4. ^ אין צדק, nrg, 09/05/02