שגרירות גרמניה בישראל

שגרירות גרמניה בתל אביב היא הנציגות הדיפלומטית של גרמניה לישראל.

שגרירות גרמניה בישראל
המגדל בו נמצאת השגרירות
המגדל בו נמצאת השגרירות
מידע כללי
סוג שגרירות עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת מגדל דניאל פריש עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
ראש הנציגות סוזאן ואסום-ריינר
קואורדינטות 32°04′29″N 34°47′00″E / 32.07461944°N 34.783225°E / 32.07461944; 34.783225
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

השגרירות ממוקמת במגדל דניאל פריש שברחוב דניאל פריש 3, בתל אביב. בשגרירות נמצאים גם קונסוליה, מחלקות שונות והנספח צבאי. השגרירה הנוכחית (מאז 2018) היא ד"ר סוזאן ואסום-ריינר.

המחלקות בשגרירות כוללות את המחלקה המדינית המקשרת בין הממשלה הגרמנית לממשלה הישראלית ומעדכנת על אותן התפתחויות, הנספחות הצבאית שאחראית על קשרים בין משרד ההגנה הגרמני (אנ') ומשרד הביטחון, מחלקה לעניינים משפטיים וקונסולריים, המחלקה הכלכלית שעובדת בשיתוף פעולה עם לשכת המסחר ישראל-גרמניה, מחלקת התרבות שמשתפת פעולה בין היתר עם מכון גתה, מחלקה לעבודה ורווחה ומחלקת עיתונות.

היסטוריהעריכה

 
עמוד מתוך עלון מחאה על מינויו של רולף פאולס לשגריר גרמניה המערבית הראשון בישראל. העלון הופץ בהפגנה שהתקיימה בתל אביב באוגוסט 1965.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

בשנת 1965 החליטו ממשלות ישראל וגרמניה המערבית לכונן ביניהן יחסים דיפלומטיים ולפתוח באופן הדדי שגרירויות. רולף פאולס התמנה לשגרירה הראשון של גרמניה בישראל והחל בתפקידו ב-19 באוגוסט 1965. שיגור השגריר היה מלווה בהיסוסים משני הצדדים. גרמניה עמדה תחת לחץ של מדינות ערב שלא לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ואילו ישראלים רבים לא ראו בעין יפה קיום יחסים דיפלומטיים עם גרמניה שני עשורים בלבד לאחר השואה. במאי 1965 קיבלה הכנסת החלטה על כינון היחסים. ישראל שלחה לבון את השגריר אשר בן נתן, וגרמניה שלחה לתל אביב את השגריר פאולס. מינויו לשגריר בישראל גרר גל נרחב של מחאות בציבור הישראלי, חלק מההפגנות כנגד מינויו היו סוערות ואלימות. ביטויי המחאה בישראל הבליטו את היותו של פאולס קצין בצבא הוורמכט הנאצי, את עיטורו בצלב הברזל הנאצי ואת שירותו כנספח צבאי בשגרירות גרמניה הנאצית בטורקיה. נתונים אלה מעברו שמשו בסיס לטענה כי מינויו כשגריר גרמניה לישראל הוא מינוי בלתי ראוי.

פאולס התקבל אצל הנשיא זלמן שזר ומסר לו את כתב האמנתו ב־19 באוגוסט 1965. השגריר החדש התקבל ברגשות של כאב וזעם. מכוניתו הותקפה באבנים, ואלפי מפגינים הפגינו כנגדו. מנחם בגין נשא נאום שבו האשים את ישראל כי בקבלה את האמנתו של פאולס כשגריר היא בוגדת בזכרם של קדושי השואה.

פאולס הוכיח בתפקידו רגישות ודיפלומטיה. פעולתו הראשונה כשגריר הייתה ביקור במוסד "יד ושם". במהלך כהונתו פעל פאולס לנורמליזציה של היחסים. פאולס שימש כשגריר אף בימי מלחמת ששת הימים וסיים את תפקידו בשנת 1968, אז הוחלף על ידי קארל הרמן קנוקה[1].

בתחילת שנות ה-80 התפוצץ רימון יד בחצר השגרירות הגרמנית בתל אביב, כביכול בשם ארגון בשם "בל נשכח"[2].

מאז 1984 מארגנת שגרירות גרמניה בישראל טקס אזכרה שנתי בבית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת.

שגריריםעריכה

שם תקופה
רולף פאולס 1965–1968
קארל הרמן קנוקה 1968–1971
גסקו פון פוטקאמר[3][./שגרירות_גרמניה_בישראל#cite_note-3 [3]] 1971–1974
פר פישר[4][./שגרירות_גרמניה_בישראל#cite_note-4 [4]][5] 1974–1977
קלאוס שולץ 1977–1981
נילס הנסן 1981–1985
וילהלם הס[6][./שגרירות_גרמניה_בישראל#cite_note-6 [6]] 1985–1990
אוטו פון דר גאבלנץ[7][./שגרירות_גרמניה_בישראל#cite_note-7 [7]] 1990–1993
פרנץ ברטלה 1993–1996
תאודור וולאו[8][./שגרירות_גרמניה_בישראל#cite_note-8 [8]] 1996–2000
רודולף דרסלר[9][./שגרירות_גרמניה_בישראל#cite_note-9 [9]] 2000–2005
הרלד קינדרמן 2006–2011
אנדריאס מיכאליס 2011–2015
קלמנס פון גטצה 2015–2018
סוזאנה ואזום-ראינר מאז 2018

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה