שדה התעופה ראש פינה

שדה תעופה בישראל
(הופנה מהדף שדה התעופה מחניים)

שדה התעופה ראש פינה או שדה התעופה מחניים הוא שדה תעופה אזורי, הממוקם בין קיבוץ מחניים לבין ראש פינה, ממזרח לכביש 90. שדה התעופה נקרא על שמו של יצחק בן-יעקב, מחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל.

שדה התעופה ראש פינה
תצלום אוויר של שדה התעופה
תצלום אוויר של שדה התעופה
נתוני השדה
קוד IATA
‏RPN‏
קוד ICAO
‏LLIB‏
סוג השדה ציבורי
תקופת הפעילות 1945–הווה (כ־79 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל רשות שדות התעופה
עיר סמוכה ראש פינה
קואורדינטות 32°58′51.77″N 35°34′18.87″E / 32.9810472°N 35.5719083°E / 32.9810472; 35.5719083
גובה מעל פני הים 269.4432 מטר (884 רגל)
אתר רשמי
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
15/33 3,655 1,114 אספלט
05/23 3,190 972 אספלט

היסטוריה

עריכה
 
תרשים שדה התעופה בשנות האלפיים

בנייתו של השדה החלה בשנת 1943 על ידי הצבא הבריטי, ובנייתו ארכה כשנתיים. תחילה שימש השדה את חיל האוויר המלכותי כנגד הצבא הצרפתי של וישי בסוריה. בשדה נסללו שני מסלולים צולבים באורך 1,080 מטרים וברוחב 40 מטרים, סביבם נסללו מסלולי הסעה היקפיים. בשדה הוצבה טייסת 3 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי אשר הייתה מצוידת במטוסי קרטיס P-40 וורהוק.

במאי 1948 נמסר שדה התעופה לידי חיל האוויר הישראלי. ב-21 באוקטובר 1973 המריאו משדה התעופה מסוקי יסעור אשר הנחיתו 625 צנחני מילואים מחטיבה 226 על פסגת החרמון וכבשו את מוצב החרמון הסורי (מבצע קינוח).

שימוש אזרחי

עריכה

עם הקמת המדינה הוסב השדה לשימוש אזרחי, במקום היה צריף פשוט אשר תפקד כטרמינל וכמגדל פיקוח גם יחד[דרוש מקור]. חברת ארקיע קיימה שירות טיסות מהשדה למרכז הארץ מ-1953[1]. בשנת 1968 נבנה טרמינל חדש בתכנון האדריכל שמעון פובזנר שעשה שימוש באחד המבנים המקוריים שהותירו אחריהם הבריטים. בשנת 1971 הוקמו במקום תחנת כיבוי אש ומגדל פיקוח חדש. בשנת 1994 הורחב טרמינל הנוסעים.

בשנת 1997 הגיע מספר הנוסעים השנתי לשיא של 250,000 ומינהל התעופה האזרחית פירסם מכרז למפעיל קו טיסות שני, בו התמודדו החברות ישראייר ואירואל תעופה[2]. במרץ 1998 זכתה חברת ישראייר במכרז. ישראייר הפעילה טיסות לשדה במטוסי ATR 42[3].

שירות הטיסות של ארקיע מהשדה למרכז הארץ הופסק עקב חוסר כדאיות כלכלית במהלך 2006[4].

במאה ה־21

עריכה

בשנת 2002 אישר שר התחבורה, אפרים סנה, תוכנית להארכת מסלול ההמראות שממזרח למערב, ב-400 מטר נוספים, מ-1,100 מטר ל-1,500 מטר, כך שיתאפשר שימוש במטוסים בעלי 70 מקומות, ללא הגבלות טיסה[5], זאת למרות התנגדות קיבוץ מחניים לתוכנית בטענה שהתוכנית תפגע בשטח המיועד להרחבת הקיבוץ[6]. התוכנית להארכת המסלול לא יצאה לפועל אך הקיבוץ דרש שרשות שדות התעופה תממן הסדרת מיגון אקוסטי לבתיו. הקיבוץ אף הגיש עתירה לבג"ץ שנדחתה ב-2010[7].

משנת 2008 ועד 1 ביולי 2019 הפעילה חברת עיט שירותי תעופה ותיירות טיסות משדה התעופה ראש פינה לנמל התעופה דב הוז בתל אביב (עד לסגירתו) במטוסי שורט 360, וכן לעיתים הוציאה החברה טיסות ישירות לנמל התעופה אילת (עד לסגירתו)[8].

בשנת 2015 שופץ המסלול בהשקעה של כ–12 מיליון שקל[9]. כמו כן באותה העת החלה רשות שדות התעופה לקדם תוכנית מפורטת להסדרת הפעילות והפיתוח של השדה, במסגרת "תת"ל (תוכנית תשתית לאומית) 75".

תאונות

עריכה

ב-19 באפריל 1974 התנגשו שני מסוקי יסעור מעל שדה התעופה. אחד המסוקים הצליח לנחות בשלום ואילו המסוק האחר התרסק, נדלק וכל שמונת החיילים שהיו בו נספו, במה שנודע כאסון מחניים.

ב-4 בפברואר 1997 המריאו שני מסוקי יסעור משדה התעופה בדרכם ללבנון. המסוקים התנגשו זה בזה והתרסקו במה שנודע כאסון המסוקים.

מבנה ופעילות

עריכה

השדה כולל מסלול נחיתת מטוסים צפון-דרום (בכיוון 15/33), מנחת נפרד למסוקים המרוחק ממנו ומסלול נחיתת מטוסים שני שממזרח למערב (בכיוון 5/23), ומסלולי הסעה היקפיים שאינם פעילים. תוכנית המתאר הארצית לתפרושת שדות התעופה – תמ"א 15, משנת 2000, מגדירה את שדה התעופה כשדה בשימוש מדרגה 3, "שנועד לענות בעיקר על הביקושים לטיסות מסחריות, סדירות וטיסות שכר ליעדים פנים ארציים".

בשדה מתקיימת פעילות צבאית ופעילות אזרחית, נחיתות והמראות של מטוסים קלים, פעילות ספורט אווירי ועוד. פעילות זאת מוגבלת לשעות 19:00-06:30. הפעילות האווירית הצבאית כוללת אימון מטוסים קלים על בסיס יומי, אימון מטוסי תובלה (ביום ובלילה) כ-24 פעמים בשנה, אימון מסוקים על בסיס שבועי ומעת לעת, ונחיתות והמראות של מטוסים צבאיים שלא במסגרת אימון שגרתי[10].

השדה מוגדר גם כשדה חירום (שח"ר) של חיל האוויר, כשבשגרה תופסות בו כוננות טייסות מסוקי הקרב השונות של חיל האוויר, שעורכות ביניהן סבבים[11].

סטטיסטיקה

עריכה

מספר הנוסעים

עריכה

תנועת הנוסעים בשדה הייתה במגמת ירידה כמעט מתמדת מאז שנת 2001 (נכון לשנת 2014):[12][13]

שנה 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016
נוסעים 127,123 108,016 80,277 56,764 45,306 16,110 16,790 19,766 19,050 23,067 15,782 15,224 16,714 12,472 6,976 16,842
תנועות מטוסים 19,593 17,926 15,706 14,995 13,149 11,592 11,017 9,703 7,614 10,275 9,273 9,491 9,855 8,737 5,673 6,459
 
שדה התעופה ראש פינה, דצמבר 2021

עזרי ניווט

עריכה

א . VOR/DME תדר-115.3 אות זיהוי - ROP

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נחנך קו אווירי ת"א ראש פינה, שערים, 7 בדצמבר 1953.
  2. ^ דרור מרום, ‏המונופול נשבר בצפון, באתר גלובס, 31 במרץ 1998.
  3. ^ דרור מרום, ‏ישראייר זכתה במיכרז מפעיל הטיסות השני לצפון הארץ, באתר גלובס, 31 במרץ 1998.
  4. ^ זוהר בלומנקרנץ, חברת ארקיע תמשיך בטיסות לראש פינה גם לאחר 1 בינואר?, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2005.
  5. ^ שדה התעופה בראש פינה יוארך כדי לאפשר נחיתות מטוסים עם 70 מקומות, באתר TheMarker‏, 29 באוקטובר 2002.
  6. ^ רחל הניג, ‏קיבוץ מחניים נגד הרחבת שדה תעופה מחניים; זקוק לשטח להקמת יישוב קהילתי, באתר גלובס, 24 ביוני 2001.
  7. ^ בג"ץ 177/10 אדם טבע ודין נ' שר התחבורה והבטיחות בדרכים, סעיפים 1-4.
  8. ^   רינה רוזנברג קנדל, טיסה מראש פינה לאילת ב-80 דקות - תמורת 430 שקל, באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2016.
  9. ^   זוהר בלומנקרנץ, שדה התעופה בראש פינה ייסגר לצורך שיפוץ המסלול, באתר TheMarker‏, 24 באפריל 2015.
  10. ^ בג"ץ 177/10 אדם טבע ודין נ' שר התחבורה והבטיחות בדרכים, סעיף 1.
  11. ^ שיר בן-אור ואמרל ונקרט, מצפינים, בטאון חיל האוויר, גיליון 163, יוני 2005.
  12. ^ שדה תעופה ראש פינה, באתר רשות שדות התעופה
  13. ^ תמר טורג'מן, דין וחשבון שנתי 2019, באתר רשות שדות התעופה