שיחה:אחשוורוש
בנצרות עריכה
בנצרות: אחשוורוש הוא אחד הכינויים ליהודי הנודד, שע"פ פולקלור נוצרי, נדון ע"י ישו לנדידה עד ביאתו השניה של ישו.
אחשורוש או אחשוורוש? עריכה
הערך לא הצליח להחליט, כדאי שנחליט בשבילו. odedee • שיחה 11:53, 21 ביולי 2007 (IDT)
- אחשוורוש, לא? :) אלדד • שיחה 11:54, 21 ביולי 2007 (IDT)
- נלך עם המסורה - אחשורוש--שנילי • שיחה 12:06, 21 ביולי 2007 (IDT)
- עקרונית אנחנו הולכים לפי תבנית:ו או וו, כלומר - אחשוורוש. ובכל מקרה - יש להקפיד על אחידות לפחות בתוך הערך, וכרגע אין... בברכה, גברת תרד • שיחה 12:00, 20 באוגוסט 2007 (IDT)
- נלך עם המסורה - אחשורוש--שנילי • שיחה 12:06, 21 ביולי 2007 (IDT)
- ממש לא. בשמות הולכים לפי הכתיב המקורי - וכאן הוא חסר. בברכה, ינבושד • כ"ג באב ה'תשס"ח.
סתירה בפסקה האחרונה עריכה
"ויש הבוחרים לקבוע שהיה מלך הפכפך - או במילים אחרות - אינטרסנט, ותמרן את כולם לרצונו בלא אידאלים מסוימים."
נראה שישנה סתירה-כיצד ההפכפכות מתבטאת ב"מילים אחרות" כאינטרסנט וגו'? אני חושב שיש צורך בתיקון הקטע הנ"ל.
אחשורוש עריכה
לפי דעתי הערך נכון בהחלט ואפילו וצדק אבל חסרים מספר פרטים אין הרבה חומר וידע שאפשר להוציא על אחשורוש אם יהיה עוד חומר אשמח אם תעלו אתו לאתר הנפלא שלכם
שנות מלכותו עריכה
חסר כמה שנים הוא מלך? 95.86.96.189 20:57, 5 במרץ 2012 (IST)
- סיפור המגילה 9 שנים. --פו-איי - שיחה 11:06, 9 במרץ 2012 (IST)
127 מדינות עריכה
איפה ניתן לראות רשימה שמית של 127 מדינות שאחשורוש מלך עליהם כמצויין במגילת אסתר? --פו-איי - שיחה 11:07, 9 במרץ 2012 (IST)
- [1] לא יודע על רשימה. נחכה למשיח צדקנו שיגלה לנו.--פו-איי - שיחה 12:36, 16 במרץ 2012 (IST)
שם הערך עריכה
עמירם פאל (שיחה | תרומות | מונה) העביר את הערך לשם אחשוורוש. שחזרתי העברה זאת על אף הכלל האמור ב{{ו או וו}}, שכן מדובר בחריגה מהמדיניות לטעמי. הטקסט התנ"כי נוקט בצורה אחשורוש, ולא לנו לשנות את מה שידוע ומקובל מזה אלפי שנים. חוץ מזה, אני בכלל לא בטוח שהשינוי נחוץ על פי הכללים, אבל את ההסבר המדויק יוכלו לתת הלשונאים שבינינו (משהו עם כתיב חסר וכד'). קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:56, 25 במרץ 2012 (IST)
- היי, קוריצה! כדאי להעלות את הנושא לדיון במזנון, שעוד אנשים יביעו את דעתם, לא? מצד אחד ישנם כללים ברורים על פי תבנית:ו או וו ומאידך אתה מצאת שכתוב בתנ"ך בכתיב חסר ולכן אתה מציע להמשיך עם הכתיב החסר גם כאן. לטעמי, כמעט כל התנ"ך וגם אבותינו בתקופת התנ"ך (וכך אכן מצאו גם הארכיאולוגים) כתבו בכתיב חסר אמנם, אבל היום הכתיב המקובל שונה, האקדמיה ללשון עברית קבעה כלל שונה ולי נראה שכך צריך לנהוג גם כאן. עמירם פאל - שיחה 10:08, 25 במרץ 2012 (IST)
- כמו ברוקולי. בבקשה לתת קישור על החלטת האקדמיה ללשון העברית על כך. בברכה, יעל - שיחה 10:32, 25 במרץ 2012 (IST)
- הקישור מופיע בתבנית:ו או וו. לנוחותך הוא רצ"ב שוב גם כאן[2]. עמירם פאל - שיחה 10:46, 25 במרץ 2012 (IST)
- זה לא נוגע לשמות שיש להם מסורת עתיקה, ובכלל זה התנ"ך. לא מקובל עליך? נפנה אל האקדמיה. בברכה, יעל - שיחה 10:50, 25 במרץ 2012 (IST)
- אני בעד הכתיב על פי כללי האקדמיה - ו' עיצורית באמצע המילה מוכפלת. למעשה, כך גם כתבתי בראש דף השיחה הזה. לא הייתי מודע לכך שעד עכשיו הערך נכתב ב-ו' אחת. נכון שבתנ"ך, בכתיב חסר, הוא נכתב ב-ו' אחת, אבל אז הוא גם מנוקד לכל אורך הכתוב. ספציפית באשר לשם הנוכחי, בעברית של היום, לדעתי, עדיף לכתוב על פי הכללים, ולא לדבוק בכתיב המקורי בתנ"ך, מה גם שמדובר בשם זר, ולא בשם עברי (הכתיב ב-ו' אחת מטעה את הקורא, כי לא מדובר כאן באם קריאה). אלדד • שיחה 10:52, 25 במרץ 2012 (IST)
- כפי שכתבתי - על פי *כללי האקדמיה* אחשורוש נכתב בוא"ו אחת. בברכה, יעל - שיחה 10:54, 25 במרץ 2012 (IST)
- הפוך בדיוק. על פי כללי האקדמיה אחשוורוש נכתב בשני ווים. קראי נא את הכלל הרלבנטי. עמירם פאל - שיחה 11:05, 25 במרץ 2012 (IST)
- ראה כאן בבקשה - ובנוסף את הצעתי לעיל לפנות אליהם יחדו. יום נעים, יעל - שיחה 11:12, 25 במרץ 2012 (IST)
- אני קורא בהפנייה שאת מפנה אליה, שאין הכרעה לגבי שמות עבריים פרטיים, אף כי יש המלצה ללכת בכיוון הכפלת האות = "אם יתקבל בציבור הנוהַג לכתוב את רוב השמות הפרטיים על פי כללי הכתיב חסר הניקוד, ייתכן שיפחת הבלבול שיש לעתים בין שמות דומים: אֵילַת תהיה אילת ואַיֶּלֶת – איילת, עֵדֶן יהיה עדן ועִדָּן – עידן, שם המשפחה רָמוֹן ייכתב רמון ושם המשפחה רִמּוֹן – רימון". על אחת כמה וכמה כשאנחנו מדברים על שם לועזי כמו במקרה שלנו - כאן, כמו שאני מבין את זה, הכלל הכללי שהפניתי אליו למעלה הוא שצריך לחול, כלומר - אחשוורוש ולא אחשורוש. מעבר לזה, בודאי שאפשר פשוט לפנות אליהם ושיכריעו בסוגיה. עמירם פאל - שיחה 11:24, 25 במרץ 2012 (IST)
- ואני קוראת בהפניה שהפנתי אליה ובפסקה לפני הצטטה שהבאת: "כללי הכתיב חסר הניקוד אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, ובעיקר לא על שמות שיש להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, כגון משה, יעקב, יהושע, מרים, כהן. שמות שאין להם מסורת כזו, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: זוהר, עוז, הילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה.". אכין מכתב משותף אליהם - ולאחר שתעבור עליו - נשלח אליהם, מה דעתך? יעל - שיחה 11:30, 25 במרץ 2012 (IST)
- "אינם חלים בהכרח", כמו שאני מבין, משמע - יכולים לחול ויכולים לא לחול עם עדיפות שכן יחולו ואם מוסיפים גם את ההמלצה שציטטתי ואת העובדה שמדובר בשם לועזי ולא עברי מגיעים למה שאמרתי. מכל מקום, הצעתך למכתב משותף בודאי מקובלת. שאלה, אם לא צריך לחכות לעוד כמה דעות כאן לפני המשלוח? עמירם פאל - שיחה 11:50, 25 במרץ 2012 (IST)
- וגם כתוב בהמשך: "ובעיקר" - אבל, הרי שנפנה אליהם. אשמח לדעות נוספות וכבר נאמרו שתיים כאלו נוספות במזנון של דניאל ותומר. במכתב השאלה שאכין - אשמח שיששתפו בו ויקיפדים רבים, יעל - שיחה 11:55, 25 במרץ 2012 (IST)
- הכנתי טיוטת מכתב, אשמח להשתתפותכם, בברכה, יעל - שיחה 23:30, 25 במרץ 2012 (IST)
- קשה לי להבין למה שואלים את האקדמיה. זה מקרה מובהק בו צריך לבדוק מה כתוב בתנ"ך (שתי התצורות בחלוקה לא מובהקת), מה כתוב בחז"ל ובספרות הרבנית (חפשו בפרוייקט השו"ת) ומה כיום (מבחן גוגל). DGtal 00:33, 26 במרץ 2012 (IST)
- שלום רב דיגיטל מכובדי. גוגל לא מעניין אותי. אני אוחזת קונקורדנציה בידי וכל האחשורושים הם עם וא"ו אחת, האם זה תעלול נוסף של ושתי? יעל - שיחה 00:37, 26 במרץ 2012 (IST)
- אני מצטרף למכתב בחפץ לב. האם את יודעת איך עושים זאת מבחינה טכנית? מצאתי מקום מיוחד אצלם לשאלות - פניות הציבור - אם תרצי להשתמש בטופס המוצע שם - [3]. עמירם פאל - שיחה 08:51, 26 במרץ 2012 (IST).
- כן, מכירה את הטופס, אולם זו פניה עבור הוויקיפדיה ושל כמה. התוכל לרשום את שמך במכתב? בברכה, יעל - שיחה 09:13, 26 במרץ 2012 (IST)
- אני מצטרף למכתב בחפץ לב. האם את יודעת איך עושים זאת מבחינה טכנית? מצאתי מקום מיוחד אצלם לשאלות - פניות הציבור - אם תרצי להשתמש בטופס המוצע שם - [3]. עמירם פאל - שיחה 08:51, 26 במרץ 2012 (IST).
- שלום רב דיגיטל מכובדי. גוגל לא מעניין אותי. אני אוחזת קונקורדנציה בידי וכל האחשורושים הם עם וא"ו אחת, האם זה תעלול נוסף של ושתי? יעל - שיחה 00:37, 26 במרץ 2012 (IST)
- קשה לי להבין למה שואלים את האקדמיה. זה מקרה מובהק בו צריך לבדוק מה כתוב בתנ"ך (שתי התצורות בחלוקה לא מובהקת), מה כתוב בחז"ל ובספרות הרבנית (חפשו בפרוייקט השו"ת) ומה כיום (מבחן גוגל). DGtal 00:33, 26 במרץ 2012 (IST)
- הכנתי טיוטת מכתב, אשמח להשתתפותכם, בברכה, יעל - שיחה 23:30, 25 במרץ 2012 (IST)
- וגם כתוב בהמשך: "ובעיקר" - אבל, הרי שנפנה אליהם. אשמח לדעות נוספות וכבר נאמרו שתיים כאלו נוספות במזנון של דניאל ותומר. במכתב השאלה שאכין - אשמח שיששתפו בו ויקיפדים רבים, יעל - שיחה 11:55, 25 במרץ 2012 (IST)
- "אינם חלים בהכרח", כמו שאני מבין, משמע - יכולים לחול ויכולים לא לחול עם עדיפות שכן יחולו ואם מוסיפים גם את ההמלצה שציטטתי ואת העובדה שמדובר בשם לועזי ולא עברי מגיעים למה שאמרתי. מכל מקום, הצעתך למכתב משותף בודאי מקובלת. שאלה, אם לא צריך לחכות לעוד כמה דעות כאן לפני המשלוח? עמירם פאל - שיחה 11:50, 25 במרץ 2012 (IST)
- ואני קוראת בהפניה שהפנתי אליה ובפסקה לפני הצטטה שהבאת: "כללי הכתיב חסר הניקוד אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, ובעיקר לא על שמות שיש להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, כגון משה, יעקב, יהושע, מרים, כהן. שמות שאין להם מסורת כזו, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: זוהר, עוז, הילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה.". אכין מכתב משותף אליהם - ולאחר שתעבור עליו - נשלח אליהם, מה דעתך? יעל - שיחה 11:30, 25 במרץ 2012 (IST)
- אני קורא בהפנייה שאת מפנה אליה, שאין הכרעה לגבי שמות עבריים פרטיים, אף כי יש המלצה ללכת בכיוון הכפלת האות = "אם יתקבל בציבור הנוהַג לכתוב את רוב השמות הפרטיים על פי כללי הכתיב חסר הניקוד, ייתכן שיפחת הבלבול שיש לעתים בין שמות דומים: אֵילַת תהיה אילת ואַיֶּלֶת – איילת, עֵדֶן יהיה עדן ועִדָּן – עידן, שם המשפחה רָמוֹן ייכתב רמון ושם המשפחה רִמּוֹן – רימון". על אחת כמה וכמה כשאנחנו מדברים על שם לועזי כמו במקרה שלנו - כאן, כמו שאני מבין את זה, הכלל הכללי שהפניתי אליו למעלה הוא שצריך לחול, כלומר - אחשוורוש ולא אחשורוש. מעבר לזה, בודאי שאפשר פשוט לפנות אליהם ושיכריעו בסוגיה. עמירם פאל - שיחה 11:24, 25 במרץ 2012 (IST)
- ראה כאן בבקשה - ובנוסף את הצעתי לעיל לפנות אליהם יחדו. יום נעים, יעל - שיחה 11:12, 25 במרץ 2012 (IST)
- הפוך בדיוק. על פי כללי האקדמיה אחשוורוש נכתב בשני ווים. קראי נא את הכלל הרלבנטי. עמירם פאל - שיחה 11:05, 25 במרץ 2012 (IST)
- כפי שכתבתי - על פי *כללי האקדמיה* אחשורוש נכתב בוא"ו אחת. בברכה, יעל - שיחה 10:54, 25 במרץ 2012 (IST)
- הקישור מופיע בתבנית:ו או וו. לנוחותך הוא רצ"ב שוב גם כאן[2]. עמירם פאל - שיחה 10:46, 25 במרץ 2012 (IST)
- כמו ברוקולי. בבקשה לתת קישור על החלטת האקדמיה ללשון העברית על כך. בברכה, יעל - שיחה 10:32, 25 במרץ 2012 (IST)
אם אחשורוש מופיע בתנ"ך עם ו' אחת תמיד, ואם כך נהוג בדר"כ גם בספרות היהודית במהלך ההיסטוריה (אם יש ראיות שצורות הכתיב השונות מצויות בעירבוביה יש להביא אותן), לא לנו לשנות. מדובר על צורת כתיב שקיימת יותר מ-2000 שנה, לא על איזה כדורגלן. לעניין הטעיית הקורא, השם מופיע מנוקד בתחילת הערך, ואפשר לנקד אותו גם לכל אורך הערך כדי להסיר חשש. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:24, 26 במרץ 2012 (IST)
- מסכימה איתך איש המרק. יעל - שיחה 09:29, 26 במרץ 2012 (IST)
- רשמתי. עמירם פאל - שיחה 10:15, 26 במרץ 2012 (IST)
- אני חוזר בי. בדיקה כללית בכל הספרים בפרויקט השו"ת של המופעים של אחשורוש/אחשוורוש (לרבות קידומות דקדוקיות) מביא יחס חד-משמעי של 1033-4 לטובת אחשורוש. DGtal 10:54, 26 במרץ 2012 (IST)
- מבחן גוגל:"אחשורוש" - 72,100, "אחשוורוש" - 86,300. עמירם פאל - שיחה 11:22, 26 במרץ 2012 (IST)
- אני חוזר בי. בדיקה כללית בכל הספרים בפרויקט השו"ת של המופעים של אחשורוש/אחשוורוש (לרבות קידומות דקדוקיות) מביא יחס חד-משמעי של 1033-4 לטובת אחשורוש. DGtal 10:54, 26 במרץ 2012 (IST)
- רשמתי. עמירם פאל - שיחה 10:15, 26 במרץ 2012 (IST)
― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון
:
אחשורוש או אחשוורוש עריכה
נראה לי שראוי להעלות את הנושא הבא לדיון במזנון, שעוד אנשים יביעו את דעתם: מדובר בנושא שאיננו קשור לערך אחד בלבד ("אחשורוש" מופיע לפי ספירתי ב-48 ערכים שונים, בעוד "אחשוורוש" מופיע ב-62 ערכים שונים) - מצד אחד ישנם כללים ברורים על פי תבנית:ו או וו ומאידך השם כתוב בתנ"ך בכתיב חסר ולכן הוצע להמשיך עם הכתיב החסר גם כאן. לטעמי, כמעט כל התנ"ך וגם אבותינו בתקופת התנ"ך (וכך אכן מצאו גם הארכיאולוגים) כתבו בכתיב חסר אמנם, אבל היום הכתיב המקובל שונה, האקדמיה ללשון עברית קבעה כלל שונה ולי נראה שכך צריך לנהוג גם כאן. כאמור, כדאי שעוד אנשים יביעו דעה בעניין זה בשיחת הערך אחשורוש. עמירם פאל - שיחה 10:15, 25 במרץ 2012 (IST)
- אין מדובר כאן בכתיב ארכאי לחלוטין שאינו נהוג כיום כלל וכלל (שזה נושא שנדון כבר בעבר והוחלט לא להיצמד אליו עד כמה שאני זוכר), אלא בכתיב שהוא סביר. עם כל הכבוד לאקדמיה ללשון עברית, לא היא תשנה מסורת בת אלפי שנים. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:28, 25 במרץ 2012 (IST)
- לדעתי גם לפי האקדמיה, כאשר מדובר בשמות פרטיים, הכפלת ו"ו אינה בהכרח תקפה. למשל בשם דוד. דניאל • תרמו ערך 11:33, 25 במרץ 2012 (IST)
- בהחלט כמו דניאל - ראו בדף השיחה ששם מקום הדיון. בברכה, יעל - שיחה 11:35, 25 במרץ 2012 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: הכללים של האקדמיה לא תקפים לגבי שמות. נהוג לגבי כל הדמויות בתנ"ך לכתוב את שמם בכתיב חסר (ולדעתי זו גם ההנחיה של האקדמיה): כך גם לגבי משה, אהרן או דוד (ברור לי שלפחות לגבי משה ודוד, מדובר בשמות שלא ניתן להעלות על הדעת לכתוב אותם "מושה", או "דוויד", אבל בכל אופן מה שכתבתי קודם תקף - הדבר נהוג לגבי כל השמות). תומר - שיחה 11:37, 25 במרץ 2012 (IST)
- ראו נא הויכוח בשיחת הערך אחשורוש - האקדמיה החריגה שמות עבריים, להבדיל מלועזיים, וגם בשמות העבריים הבדילה בין שמות עבריים שיש להם מסורת כתיבה מסויימת לשמות עבריים חדשים. תצטרפו למכתב המשותף שיעל מנסחת? עמירם פאל - שיחה 12:05, 25 במרץ 2012 (IST)
- בבקשה, יעל - שיחה 23:34, 25 במרץ 2012 (IST)
- מה הבעיה ללחוץ על send ולשלוח? :) חוץ מזה - כאן כתוב אחשוורוש עם שני וו ו-כאן כתוב אחשורוש ב-וו אחד - שתי אגרות "רשמיות" של האקדמיה באתרה. כך שנראה שגם האקדמיה לא סגורה על עצמה... Doronve - שיחה 09:44, 26 במרץ 2012 (IST)
- דורון, לשאלתך הראשונה בעניין ה-send - אני עונה: מכתב שעוסק בענייני הוויקי ו(לכן) נשלח על ידי שניים ויותר, מן הראוי שיוסכם וישלח במשותף, זו לא שאלה פרטית של מאן דהו. באשר לדפים של האתר של האקדמיה והאם האקדמיה סגורה על עצמה, לא שאלות שבאחריותנו (אם כי מעניין להציגן לפני עובדות ועובדי האקדמיה) או מתפקידנו, השאלה היא כיצד לקרוא לערך אנציקלופדי על שמה של הדמות המקראית. אני מזמינה להצטרף למכתב על ידי הוספת השם. כאשר תגיע התשובה, נעלה אותה בדף השיחה של הערך. בברכה, יעל - שיחה 09:53, 26 במרץ 2012 (IST)
- יעל, מה הבעיה לשלוח ולשאול את האקדמיה מה עמדתה בנושא ואז לחזור ולכתוב בערך הרלוונטי?. אני אישית עשיתי זאת מספר פעמים. האקדמיה תשמח להשיב את תשובתה והיא לא תפלה בין עורכי ויקיפדיה לאזרחים מהשורה. כך גם יחסך זמן - הרי התשובה כבר יכלה להיות בידך - והויקיפדיה תרוויח. Doronve - שיחה 11:14, 26 במרץ 2012 (IST)
- דורון, לשאלתך הראשונה בעניין ה-send - אני עונה: מכתב שעוסק בענייני הוויקי ו(לכן) נשלח על ידי שניים ויותר, מן הראוי שיוסכם וישלח במשותף, זו לא שאלה פרטית של מאן דהו. באשר לדפים של האתר של האקדמיה והאם האקדמיה סגורה על עצמה, לא שאלות שבאחריותנו (אם כי מעניין להציגן לפני עובדות ועובדי האקדמיה) או מתפקידנו, השאלה היא כיצד לקרוא לערך אנציקלופדי על שמה של הדמות המקראית. אני מזמינה להצטרף למכתב על ידי הוספת השם. כאשר תגיע התשובה, נעלה אותה בדף השיחה של הערך. בברכה, יעל - שיחה 09:53, 26 במרץ 2012 (IST)
- כמקובל, שם תנכ"י כמו שהוא נכתב - כתיב חסר • חיים 7 • (שיחה) • ג' בניסן ה'תשע"ב • 12:59, 26 במרץ 2012 (IST)
- מה הבעיה ללחוץ על send ולשלוח? :) חוץ מזה - כאן כתוב אחשוורוש עם שני וו ו-כאן כתוב אחשורוש ב-וו אחד - שתי אגרות "רשמיות" של האקדמיה באתרה. כך שנראה שגם האקדמיה לא סגורה על עצמה... Doronve - שיחה 09:44, 26 במרץ 2012 (IST)
- בבקשה, יעל - שיחה 23:34, 25 במרץ 2012 (IST)
- ראו נא הויכוח בשיחת הערך אחשורוש - האקדמיה החריגה שמות עבריים, להבדיל מלועזיים, וגם בשמות העבריים הבדילה בין שמות עבריים שיש להם מסורת כתיבה מסויימת לשמות עבריים חדשים. תצטרפו למכתב המשותף שיעל מנסחת? עמירם פאל - שיחה 12:05, 25 במרץ 2012 (IST)
- לדעתי גם לפי האקדמיה, כאשר מדובר בשמות פרטיים, הכפלת ו"ו אינה בהכרח תקפה. למשל בשם דוד. דניאל • תרמו ערך 11:33, 25 במרץ 2012 (IST)
― סוף העברה
סיכום ביניים: נערך דיון על שם הערך - ובו שתי דעות: אחשורוש או אחשוורוש. נשלח מכתב בעניין לאקדמיה ללשון העברית. בברכה, יעל - שיחה 14:45, 27 במרץ 2012 (IST)
- התקבלה תשובה שהאקדמיה נוטה להמליץ על שני וי"ווים.
- עמדתי בעניין לא השתנתה. אני סוברת ששמות של אישי המקרא יש לתת בשמות ערכים כפי נתינתם בתנ"ך; כך מקובל בלקסיקונים ואנציקלופדיות. עבור גוגל ישנה ההפניה. בברכה, יעל - שיחה 21:42, 27 במרץ 2012 (IST)
- אחשוורוש הוא דמות פרסית, מתקופה אחרת מסיפורי התנ"ך הרגילים, עם השפעה פרסית מובהקת, בתרחיש רצוף מושגים פרסיים וזרים ("אחשדרפנים", "דת" וכו'). לא מדובר כאן על שם עברי, או על מילה עברית, אלא על שם זר, בקונוטציה זרה, בכתיב מסוים שלא הייתה סיבה שהווי"ו תיכפל בו, כי המילה מנוקדת; הכתיב מטעה, כי ה-ו' איננה אם קריאה כאן. עדיף לכתוב את השם הזה בכתיב המקובל, שבו ו' עיצורית באמצע המילה מוכפלת. אלדד • שיחה 23:33, 27 במרץ 2012 (IST)
- זאת ועוד, אם נכתוב "אחשוורוש", אנחנו לא מחדשים כאן דבר. נהוג לכתוב את שמו ב-ו' כפולה, ואנחנו לא ממציאים כאן את הגלגל. אלדד • שיחה 23:36, 27 במרץ 2012 (IST)
- השפעות של שפות זרות על מילים עם מסורת עתיקה שנטמעו בתנ"ך (או מקורות אחרים) - מי ישערם ומי ישורם, ולא לנו המלאכה הזו, כאן; ובמילים אחרות זו אינה סיבה לשנות שמות. "נהוג לכתוב את שמו ב-ו' כפולה" - ממתי נהוג כך? יעל - שיחה 23:49, 27 במרץ 2012 (IST)
- סברתי לתומי שהמלצת האקדמיה ללשון עברית תכריע בעניין, אבל נראה שזה לא קורה. אז מה עכשיו? נעבור להצבעה? עמירם פאל - שיחה 08:36, 28 במרץ 2012 (IST)
- השפעות של שפות זרות על מילים עם מסורת עתיקה שנטמעו בתנ"ך (או מקורות אחרים) - מי ישערם ומי ישורם, ולא לנו המלאכה הזו, כאן; ובמילים אחרות זו אינה סיבה לשנות שמות. "נהוג לכתוב את שמו ב-ו' כפולה" - ממתי נהוג כך? יעל - שיחה 23:49, 27 במרץ 2012 (IST)
- זאת ועוד, אם נכתוב "אחשוורוש", אנחנו לא מחדשים כאן דבר. נהוג לכתוב את שמו ב-ו' כפולה, ואנחנו לא ממציאים כאן את הגלגל. אלדד • שיחה 23:36, 27 במרץ 2012 (IST)
- אחשוורוש הוא דמות פרסית, מתקופה אחרת מסיפורי התנ"ך הרגילים, עם השפעה פרסית מובהקת, בתרחיש רצוף מושגים פרסיים וזרים ("אחשדרפנים", "דת" וכו'). לא מדובר כאן על שם עברי, או על מילה עברית, אלא על שם זר, בקונוטציה זרה, בכתיב מסוים שלא הייתה סיבה שהווי"ו תיכפל בו, כי המילה מנוקדת; הכתיב מטעה, כי ה-ו' איננה אם קריאה כאן. עדיף לכתוב את השם הזה בכתיב המקובל, שבו ו' עיצורית באמצע המילה מוכפלת. אלדד • שיחה 23:33, 27 במרץ 2012 (IST)
הערך היה נתון במחלוקת: 8 באפריל 2012 עריכה
ערך זה היה נתון במחלוקת.
ניתן לראות את הדיון בדף זה.
תוצאות המחלוקת: שם הערך יהיה אחשוורוש.
קישור שבור עריכה
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!