שיחה:ניקוד העברית בת ימינו

כדאי לפרט יותר על ניקוד של הברות מוטעמות. אדם אדום 16:02, 24 יולי 2006 (IDT)

סימנים דיאקריטים עריכה

אני חושב (ולא בטוח) שלא כדאי לכנות את הניקוד שלנו כ"סימנים דיאקריטים". היחידה מבין סימני הניקוד שיכולה להיות במעמד של סימן דיאקריטי היא נקודת ההבחן שמבחינה בין שין ימנית לשין שמאלית.

כל שאר סימני הניקוד הם התנועות בעברית, שמצטרפות לעיצורים. --נריה הרואה 20:51, 30 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

וגם דגש קל באותיות בכ״פ, וגם מפיק. ובאיזה אופן ההגדרה של סימן דיאקריטי אינה מתאימה לנקודה של השורוק ולנקודה של החולם המלא, אשר בהתאמה קובעות שהו״ו תיהגה כ־[u] או כ־[o], בדיוק כפי שלמשל האומלאוט הגרמני מתווסף לאות u וקובע שהיא תיהגה [y]? בברכה, דן 03:27, 29 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
כן אתה צודק. גם הדגש באותיות בג"ד כפ"ת וגם המפיק יכולים להקרא סימנים דיאקריטים.
הנקודה של הקובוץ או החולם המלא הם לא סימנים דיאקריטים אלא תנועות, שבאות לציין כיצד יש להגות את העיצור ו"ו. --נריה הרואה 18:27, 1 בדצמבר 2007 (IST)תגובה
סימן דיאקריטי הינו סימן אורתוגרפי המתווסף לאותיות כדי לשנות את דרך הגייתן – לפי הגדרה זו, הנקודה אשר שורקת או חולמת את הו״ו היא סימן דיאקריטי לכל דבר. וד״א, אין שום סתירה בין עובדה זו לבין העובדה שחולם ושורוק הם תנועות. דן 00:21, 16 בפברואר 2008 (IST)תגובה

מקור השם ניקוד עריכה

האם לסברה שלי שלניקוד קוראים על שם הנקודות שמרכיבות את רוב סימני הניקוד למעט פתח (הקמץ הוא שילוב של פתח וחיריק), יש רגלים בספרי חכמים, נבונים ודקדקנים? --אפי ב.שיחה02:23, 14 בפברואר 2008 (IST)תגובה

רפה עריכה

הוספתי את הסימן רפה בחלק של סימנים נוספים. פשוט לא מצאתי אזכור לרפה בשום מקום אחר בוויקי העברית ונראה לי מתאים לאזכר אותו כאן. התוספת שלי חובבנית ואשמח אם מישהו ישפר אותה. תודה. --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · כ"ו בתמוז ה'תשס"ח · 15:30, 29 ביולי 2008 (IDT)תגובה

אתר ניקודה עריכה

נתתי לו לנקד את פסקות הפתיחה:

הנקוד הָעִבְרִי הוּא אָסָף שֶׁל סִמָּנִים גרפיים המיצגים תְנוּעוֹת אוֹ מְמַלְּאִים פונקציה דיאקריטית וַאֲשֶׁר מרכבים בְּעִקָּר מנקדות וּלְעִתִּים מְקַוִּים אוֹ משלוב שֶׁל שְׁנֵיהֶם. אֶת הסמנים רוֹשְׁמִים מֵעַל, מִתַּחַת, אוֹ בְּתוֹךְ אוֹתִיּוֹת האלפבית הָעִבְרִי. הנקוד הוֹפֵךְ אֶת היצוג האורתוגרפי שֶׁל הַשָּׂפָה לְחַד־משמעי וְכָךְ מְסַיֵּעַ בהגיתן שֶׁל מִלִּים הַכְּתוּבוֹת בִּכְתָב הָעִבְרִי.

לִפְעָמִים הנקוד הָעִבְרִי מְיצָּג תְנוּעוֹת אוֹ הָעֵדֶר תְּנוּעָה (שָׁוְא) אוֹ קוֹבֵעַ אֵיזוֹ תְּנוּעָה מיוצגת עַל יָדִי אוֹת, אֲשֶׁר עֲשׂוּיָה לְיַצֵּג יוֹתֵר מִתְּנוּעָה אַחַת (וּ אוֹ וֹ), לִפְעָמִים הוּא קוֹבֵעַ אֵיזֶה עָצוּר מְיצָּג עַל יָדִי אוֹת, אֲשֶׁר עֲשׂוּיָה לְיַצֵּג יוֹתֵר מַעֲצוֹר אֶחָד (בּ/בֿ, כּ/כֿ, פּ/פֿ, ה' אילמת אוֹ הּ עיצורית, שׁ/שׂ), וְלִפְעָמִים הוּא עֵדוּת להבחנות בֵּין הֲגָאִים שֶׁהָיוּ קימות בְּעֵבֶר אַךְ אֵינָן קיימות בעברית הַיִּשְׂרְאֵלִית (דָּגֵשׁ בָּאוֹתִיּוֹת ג, ד ו-ת, אוֹרֵכִי תְנוּעוֹת שׁוֹנִים, אוֹ דָּגֵשׁ חָזָק).

הנקוד המשמש אוֹתָנוּ הַיּוֹם, יַחַד עִם טַעְמִי הַמִּקְרָא, המְצָא בטבריה (טבריאס) בַּמָּאוּת הַשְּׁמִינִית עַד העשירית לִסְפִירָה עַל יָדִי בַּעֲלֵי המסורה, לָכֵן הוּא קָרוּי הנקוד הטברני אוֹ הטבריני. הבולטים מִבֵּין בַּעֲלֵי המסורה הֵם מֹשֶׁה בֶּן אֲשֶׁר, בְּנוֹ אַהֲרֹן בֶּן אֲשֶׁר וּבֶן-דוֹרוֹ מֹשֶׁה בֶּן-נַפְתָּלִי שספרי הַתַּנַ"ך שבידינו כַּיּוֹם מבססים עַל עֲבוֹדָתָם. מטבריה יָצְאוּ אָז מוֹרִים לקהלות בְּבָבֶל, בַּצָּפוֹן אַפְרִיקָה ובאשכנז כְּדֵי לְהָפִיץ אֶת הנקוד. הָיוּ גַּם קְהִלּוֹת ששלחו חֲכָמִים לטבריה כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת הַחִדּוּשׁ וְהָיוּ שהסתפקו בְּהַשָּׂגַת סִפְרֵי תְּנ"ך שֶׁנִּכְתְּבוּ ונקדו עַל יָדִי סוֹפְרֵי טְבֶרְיָה.

בְּעֵבֶר הָיוּ קימות שְׁטוּת נִקּוּד נוֹסָפוֹת, 'הנקוד הַבַּבְלִי', אוֹ 'הנקוד הָעֶלְיוֹן' (מִשּׁוּם שרוב סמוניו נִכְתְּבוּ מֵעַל לטקסט) שהונהג בְּבָבֶל, וְכֵן 'הנקוד הָאָרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי' (אוֹ הָאָרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי - דְּרוֹמִי), שהונהג בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בהתאמה לשיטות המסורה השונות שנהגו באזורים אִלּוּ. הללג (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אוֹי! דוד שי - שיחה 23:07, 24 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה

שיפוצים? עריכה

אני מבקש את דעת חובבי הניקוד לגבי שינוי שאני מעוניין לעשות בערך. הערך במתכונתו הנוכחית מדבר רק ניקוד העברית, ורובו מוקדש לניקוד העברית בת ימינו. זאת בעוד שערך על ניקוד צריך לתת סקירה גם על הניקוד בזמנים קדומים, וגם על ניקוד בשפות נוספות (ארמית, ערבית). לכן אני מעוניין:

  • להעביר את הערך הנוכחי אל ניקוד העברית בת ימינו.
  • להעביר את הערך הזמני משתמש:שי ה./ארגז חול, שאני עומד לסיימו, אל הערך ניקוד.

שי ה. - שיחה 00:15, 1 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

אני   בעד. אשמח אם יהיה ערך אחד על העברית בת ימינו, ואחד שיעסוק בניקוד בכלל, בזמנים קדומים וגם בשפות נוספות, כפי שהצעת. אח"כ נוכל גם להציב הפניה בראש הערך "ניקוד" ל"ניקוד העברית בת ימינו" (למי שיהיה מעוניין להגיע מיד לערך זה). אלדדשיחה 00:18, 1 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
גם לדעתי זה רעיון טוב. ‏nevuer‏ • שיחה 15:38, 2 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
בעד, כמובן. הללשיחה • ב' באלול ה'תשס"ח • 17:41, 2 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
תודה. אסיים קודם את הערך, ואז אעשה את ההעברות. שי ה. - שיחה 15:33, 3 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
מאוד בעד, רק שהייתי מציע למזג את ההגדרה הפותחת של שי ה. עם ההגדרה הפותחת במאמר שכאן, משהו בסגנון: "ניקוד הוא אוסף של סימנים גרפיים העשויים להתווסף מעל, מתחת או בתוך אותיות בעברית, בארמית או בערבית, והמייצגים תנועות או ממלאים פונקציה דיאקריטית":
  1. "על מנת לסמן את דרך הגייתן" זה קצת מעורפל, יותר מדוייק לציין בדיוק מה הניקוד עושה: מייצג תנועה (גימ״ל או מ״ם או למ״ד עם קמץ עדיין נהגות בהתאמה /g/ או /m/ או /l/, והקמץ הוא זה שנהגה /a/) או ממלא פונקציה דיאקריטית, כמו בדגש או בשׁי״ן / שׂי״ן וכו׳,
  2. המילה "ניקוד" כשם פעולה אמנם מתארת את פעילות הוספתם של סימני הניקוד, אבל המאמר דן הרי באוסף הסימנים ולא בפעולת הוספת הסימנים, ו
  3. למיטב ידיעתי "ניקוד" מתייחס רק לעברית ארמית וערבית, ולא בעיקר לשפות אלה? דן 00:50, 4 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
היי דן, תודה על ההסכמה וגם תודה הערותיך. רשמתי לפניי. אני מציע שלאחר שאעלה את הערך נדון לגופו של הערך - אני גם מניח שאז יהיו לך (ולאחרים) עוד הערות, ואני אשמח לשמוע ולתקן מה שצריך. כל טוב, שי ה. - שיחה 03:36, 4 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
אני מסכים שהערך צריך להיות כללי, אבל ממה שראיתי בארגז החול שלך, כמעט כולו דן אף הוא רק בניקוד בעברית. רק פסקת הפתיחה שלו היא כללית. אולי זה ייראה אחרת לאחר שייכתבו הפרקים בסוף הערך, שכרגע אין בהם תוכן. בנוסף, אני לא משוכנע שכדאי שהפרק על ניקוד בעברית יוקדש רק לניקוד העברית בת ימינו. לדעתי נכון יותר לכתוב את ניקוד בעברית, שיכלול פרקים על ההיסטוריה של הניקוד בעבר ועל הנהוג בימינו. כך מקובל במקרים רבים אחרים. ‏odedee שיחה 01:34, 4 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
היי עודד, אני שמח שעל העיקרון אנחנו מסכימים - שהערך צריך להיות כללי. בניגוד לדבריך, בערך שבארגז החול שלי אין ולו פסקה אחת הדנה בעברית בלבד, בכולן מדובר גם על ארמית. הוסף לזה את עוד שתי שיטות בארמית נוצרית ואת השיטה השומרונית והערבית שטרם כתבתי, ותקבל ערך כללי, הדן בשלוש השפות שבהן יש ניקוד. לגבי הערתך השנייה - אולי לא הבנתי אותה. לפי מיטב הבנתי אין "ניקוד בעברית" שהוא לא ניקוד העברית בת ימינו, שכן עברית-טרום-ימינו אחוזה ושלובה בארמית יהודית ללא יכולת הפרדה (מבחינת הניקוד). בברכה, שי ה. - שיחה 03:36, 4 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

צירה עריכה

  1. הערך "צירה" מפנה לערך "ניקוד". הייתי חושב שהוא צריך להפנות לערך "ניקוד העברית בת ימינו" שכן רק שם מופיעה התייחסות למילה צירה.
  2. בערך "ניקוד העברית בת ימינו" מופיעה הכתיב "צירי", אבל אין ערך צירי.
  3. הגעתי לכאן כדי לחפש מידע על צירה מלא (אם יש דבר כזה, על משקל חיריק מלא). או במילים אחרות, איך מנקדים צירי/צירה.
  4. קצת מבולבלת ההתייחסות לחיריק המלא/והחסר.

חן חן kotz - שיחה 10:50, 24 באוקטובר 2008 (IST)תגובה

טיפלתי בבעיות הקלות 1 ו-2. את הבעיות הקשות אשאיר למישהו אחר. דוד שי - שיחה 12:50, 24 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
בנוסף, בערך הזה הגיית העברית כן מופיע צירה מלא. kotz - שיחה 17:08, 23 בנובמבר 2008 (IST)תגובה
לגבי צירי מלא וחסר - הוספתי הערה בערך ניקוד טברני. באשר לשאלה השלישית: צירי מנקדים "צֵירֵי". אשמח לדעת אם משהו עדיין לא ברור כדי שאוכל להבהיר את הערך. בנוגע לערך שהפנית אליו בפסקה שמעליי: בערך הזה יש שגיאות רבות, ועדיף לא להסתמך עליו. את טבלת התנועות צריך למחוק לגמרי ולכתוב מחדש. בברכה, שי ה. - שיחה 22:53, 10 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה

למה שלצירה לא יהיה ערך משל עצמו כמו בויקיפדיה האנגלית?. עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 18:34, 29 בינואר 2010 (IST)תגובה

יהיה בקרוב אי"ה.
והכתיב המועדף הוא "צירי" ולא "צירה". ––אמיר א' אהרוני - שיחה 17:23, 11 בפברואר 2010 (IST)תגובה

שם הערך עריכה

"בת ימינו" לא מתאים לערך באנציקלופדיה. אני מציע ניקוד העברית מודרנית או ניקוד העברית ישראלית. דניאל ב. 19:41, 12 ביוני 2009 (IDT)תגובה

או ניקוד העברית החדשה. אביעדוסשיחה 19:44, 12 ביוני 2009 (IDT)תגובה
ניקוד (עברית ישראלית). דן 01:06, 21 ביוני 2009 (IDT)תגובה
ניקוד העברית החדשה כמקובל באוניברסיטאות. באוניברסיטה שלי, לפחות. --אמיר א. אהרוני - שיחה 09:15, 21 ביוני 2009 (IDT)תגובה
בקורס של האוניברסיטה הפתוחה "תולדות הלשון העברית" העדיפו לאחר התלבטות לקרוא לשפה שלנו "העברית בת זמננו" (כך קוראים ליחידות 9 ו-10), על פני "העברית הישראלית" ו"העברית החדשה". נימוקיהם בעד ונגד מפורטים שם, ואני אימצתי את דעתם בעניין הזה. אני מציע ממי שרוצה לשנות את השם לקרוא קודם את הדברים שנכתבו שם. שי ה. - שיחה 23:13, 10 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה

שחזורים עריכה

הייתה פה בימים האחרונים מלחמת שחזורים מיותרת. אני כתבתי כמה תוספות לערך בפברואר וכתבתי תקציר עריכה לא מפורט. שי ה. שחזר אותם בלי שום תקציר עריכה ולא שמתי לב זה. אתמול דן פלג שחזר קטע שכנראה היה חשוב לו באופן אישי ורק אז שמתי לב ששי מחק הרבה דברים בלי הסבר.

ובכן, מחיקה בלי הסבר של דברים סבירים היא בעיה ונהוג לשחזר אותה בלי הסבר. אבל שי ביקש פירוט וזה לגיטימי, אז הנה פירוט לשחזור שלי:

  1. הערת שוליים שמפנה להחלטות אקדמיה – מקור מתאים ושימושי. לא מוחקים הפניות מקורות. להפך – רצוי להוסיף כמה שיותר.
  2. בטקסטים דתיים – באמת נהוג שם ניקוד.
  3. "הנופך המיוחד שהניקוד מוסיף לטקסט הכתוב" – אולי זה נכון, אבל מצדי אפשר למחוק, אלא אם כן מישהו יביא מקור מומסך שאומר שזאת באמת הסיבה.
  4. החלפת אֳנִיָּה בצָהֳרַיִם – זה נראה לי כמו דוגמה מוצלחת יותר, כי לרוב האנשים יהיה קל יותר להבין אותה. אפשר לדון בזה.
  5. הניקוד השגוי בכוונה "צוֹהוֹרַיִם" – כדי שאנשים שלא מתמצאים בניקוד ובכתיב פונטי יוכלו להבין. זה נהוג גם במילון אבן־שושן.
  6. כתיב חסר ניקוד לצהריים, חולי ודובים – הדגמה מועילה של מעבר מכתיב לכתיב חסר ניקוד. זה גם טוב לאנשים שלא רואים טוב את הניקוד על המסך, שזה כמעט כל משתמשי המחשבים. הקובוץ בקושי נראה והחולם נראה רע ב־XP.
  7. הסבר על הגייה פוצצת של בכ״פ עם דגש חזק – אשמח אם שי יסביר מה לא טוב בה.
  8. רפה ביידיש – זה אכן לא שייך כל־כך לעברית חדשה, אבל הרפה בכלל בקושי שייך לעברית חדשה, אז אם כבר מזכירים אותו, אפשר להוסיף משפט על מקום אחד שבו הוא כן שימושי.
  9. בנושא חטף חיריק אין לי מה לומר. שדן פלג יביע את דעתו.
  10. בָּתּים, אֵלֶּה, אָנָּא, הֵמָּה, לָמָּה, שָׁמָּה – צריך להזכיר את החריגים האלה, אבל באמת לא כתבתי אותם במקום המתאים. ניסיתי לתקן את זה. אם אני שוב טועה, תיקון יתקבל בברכה.
  11. השינוי "נוצר על כן מעין מעגל, שעל מנת לנקד כיאות יש לדעת כיצד המילה מנוקדת." –> "כדי לנקד לפי הכללים צריך, אם כן, להכיר היטב את מערכת השורשים והמשקלים ולדעת לאיזה שורש ולאיזה משקל שייכת המילה." – נראה לי שזה מסביר את העניין טוב יותר, אבל אפשר לדון בזה.

אני מקווה שאפשר יהיה לנהל עכשיו דיון תרבותי כדי לשפר את הערך. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:36, 18 באפריל 2010 (IDT)תגובה

סימני ניקוד בו' עריכה

רצוי לבחור דוגמאות יותר טובות מדוד ושוק, שיכולים להיקרא בלפחות שתי דרכים (וליצור מילה תקנית בעברית). בברכה, איש המרק - שיחה 10:16, 29 בדצמבר 2010 (IST)תגובה


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 18:48, 4 במאי 2013 (IDT)תגובה

  תוקן (קיימת גם גרסה, שלא מארכיון האינטרנט, בפורמט DOC‏ כאן.

VirtuOZ‏ • שיחה 14:15, 13 ביולי 2013 (IDT)תגובה

קישור שבור 2 עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 18:40, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה

מחקתי את הקישור, כי לא יעזור להצילו מארכיון האינטרנט, מאחר והמקלדת הוירטואלית מקלידה דרך סקריפט לתוך חלון עריכה, וזה לא פועל דרך דף ארכיון.
לא נדרש למצוא קישור חליפי, מאחר ובערך קיים כבר קישור נקדן של זולו שעושה את אותה העבודה.
VirtuOZ‏ • שיחה 00:55, 13 ביולי 2013 (IDT)תגובה

שאלות אחדות עריכה

שלום, יש כמה דברים שאינם נהירים לי. הברה סגורה בלתי מוטעמת תנוקד בתנועה קטנה. מדוע מובאת המילה בָּתִּים דוגמה לחריג לכלל זה? הלוא אין בה הברה סגורה בלתי מוטעמת. כמו כן, הברה סגורה מוטעמת תנוקד בתנועה גדולה. בהקשר זה כתוב בטבלה: "הברה סגורה מוטעמת באה לרוב בסוף המילה והחריגים הבולטים הם: אֵלֶּה, אָנָּא, הֵמָּה, לָמָּה, שָׁמָּה". באיזה מובן המילים האלה הן חריגים מן הכלל? הלוא הן מסתיימות בהברה פתוחה לא מוטעמת (זולתי המילה אָנָּא, שהטעמתה מלרע, ושמקומה לא יכירנה ברצף הדוגמאות). דבר נוסף: הברה פתוחה מוטעמת תנוקד בתנועה גדולה. מדוע מובאת המילה כֹּבֶד דוגמה לחריג לכלל זה? הלוא חולם חסר הוא תנועה גדולה. תודה רבה. רפי מוזס - שיחה 14:16, 4 בדצמבר 2014 (IST)תגובה

בלי קשר, ראיתי שתיקנת מ"קובוץ" לקיבוץ". אנא ראה לשם כך את הערך קובוץ ושורוק. תודה - ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 14:19, 4 בדצמבר 2014 (IST)תגובה
רפי היקר, במקום להקשות אנא תקן. ‏nevuer‏ • שיחה 14:30, 4 בדצמבר 2014 (IST)תגובה
ראובן, עלה על לבי כי אפשר שאינני מבין את הרציונל של הכותב, ועל כן העדפתי לשאול.

יש בעיה בהפניה לערך בשפה האנגלית עריכה

הוא מפנה בכלל לערך על חיריק... מר עגבנייה - שיחה 01:13, 14 בדצמבר 2014 (IST)תגובה

תודה. לא מצאתי בשפות אחרות ערך שממש מקביל לזה, אז מחקתי את הקישורים. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 01:24, 14 בדצמבר 2014 (IST)תגובה

עוד קישור שבור עריכה

במשפט

 בשנת 2007 אושרו באקדמיה כללים חדשים לתעתיק מילים לועזיות לעברית. החלטות אלו מתייחסות בעיקר לשמות מקומות ואישים. גרסה מקוונת של הכללים נמצאת כאן.

הכאן מפנה לקישור שבור. Peleg - שיחה 11:16, 11 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

לתשומת לבך, {{קישור שבור}}. ‏אור/Dororשיחהתרומות@11:18, 11 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

צוהריים, לא צהוריים עריכה

שלום, יש טעות בדוגמה של החטף־קמץ, לפיה המילה "צָהֳרַיִם" נהגית צהוֹרַיִם. לפי החלטת האקדמיה ללשון המילה נהגית "Tzoharayim" ולא "Tzahorayim". ראו: [1]


המשך יום טוב,

Omeritzics - שיחה 16:51, 26 בינואר 2022 (IST)תגובה

נ״ב: אני מציע את המילה "אֳנִיָּה" במקום. Omeritzics - שיחה 16:52, 26 בינואר 2022 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בניקוד העברית בת ימינו שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:49, 12 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה

חזרה לדף "ניקוד העברית בת ימינו".