שיחה:ראשי תיבות

מע"מ

על פי הכתוב בערך: "ראשי תיבות הנהגים כמילה אחת ומסתיימים באותיות כמנצ"פ יכתבו באות סופית (מע"ם ולא מע"מ, אך מ"מ ולא מ"ם)" לעומת מע"מ בויקימילון. גם אם הצורה הנכונה היא מע"ם, העם בחר מע"מ וראוי לציין את זה. Yonidebest Ω Talk‏ 09:24, 11 נובמבר 2005 (UTC)

לא רק העם בחר לכתוב מע"מ, גם רשות המסים כותבת כך, אבל מילון אבן שושן כותב "מע"ם". דוד שי 10:57, 11 נובמבר 2005 (UTC)

כי מדובר בשינוי מאוחר. פעם ההנחיה של האקדמיה ללשון היתה לכתוב ללא אות סופית, משום שמדובר בר"ת ולא במילה. מתישהו (נדמה לי שבתחילת שנות ה-90) הם שינו את ההנחיה. ובאורח פלא, העם לא קפץ מיד לדום וממשיך לכתוב אל"מ ולא אל"ם. F16 15:31, 17 באפריל 2007 (IDT)

יבמ

בערך כתוב: "ראשי תיבות מתורגמים מאנגלית יכתבו ע"פ צורת הגייתם (IBM יתורגם איי-בי-אם ולא יב"מ, NASDAQ יתורגם נאסדק ולא נאסד"ק)" לעומת אתר יבמ עבור ישראל (מופיע בפינה השמאלית למטה). החברה קבעה יבמ ואני חושב שיש לתת לה עדיפות. Yonidebest Ω Talk‏ 09:28, 11 נובמבר 2005 (UTC)
נ.ב. שימו לב שהדוגמה NASDAQ לא מתאימה להסבר "יכתבו על פי צורת הגייתם". Yonidebest Ω Talk‏ 09:30, 11 נובמבר 2005 (UTC)

שאלה

מה הראשי תיבות של מידת נפח מטרית?

סמ"ק - סנטימטר מעוקב, מ"ק - מטר מעוקב

ר"ת של שתי מילים

כתוב בערך כי במקרה של שתי מילים ילקחו שתי אותיות מהמילה הראשונה ובמקרה של יותר משתי מילים אות אחת מכל מילה. הדוגמא המובאת היא של חז"ל - שמורכבת משלוש מילים, אבל הרי ז"ל מורכבת משתי מילים בלבד ומקבלת אות אחת מכל מילה באותו אופן גם: נ"ב(נזכרתי בדבר), פ"נ(פה נטמן), ח"כ (חבר כנסת) ועוד. בקיצור - אני לא מבין מאיפה הכלל הזה ותהיתי אם יש מישהו שיכול להגן עליו לפני שאני מתקן.

ואפילו לא שמתי לב - ר"ת - לוקחות אות אחת מעל מילה :)--גרינטול 16:02, 19 באוקטובר 2006 (IST)

איך מקצרים שמות?

מתוך ההקדמה:

"קיצור שמו של אדם מסומן פעמים רבות, בניגוד לכללים, בנקודה (למשל ע. הלל וש. שלום)".

אם כך, מה נכון גבי שמות (במיוחד כשמקצרים רק שם פרטי? חזרתי - שיחה 21:57, 5 בפברואר 2009 (IST)

מה אני חושב על הערך

משעמם

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.abbreviations.com/browsecategory_R.asp?c=HEBREW
  • In ראשי תיבות on 2013-05-05 10:31:51, 404 Not Found
  • In ראשי תיבות on 2013-05-17 19:15:26, 404 Not Found
  • In ראשי תיבות on 2013-06-07 17:49:39, 404 Not Found
  • In ראשי תיבות on 2013-06-14 21:50:36, 404 Not Found
  • In ראשי תיבות on 2013-06-17 18:27:54, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 21:28, 17 ביוני 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/Personal/10/10/1101.htm
  • In ראשי תיבות on 2013-09-13 05:51:46, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In ראשי תיבות on 2013-09-16 01:18:38, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In ראשי תיבות on 2013-09-25 18:16:24, Socket Error: 'Connection reset by peer'

--Matanyabot - שיחה 21:16, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

ראשי תיבות בתנ"ך

גילגמש מחק את הקישור למציאת פסוקים בתנ"ך לפי ראשי תיבות, הקישור הזה הוא בעצם קישור תיקון לקישור שהיה שנים רבות לאתר של n-soft וגיליתי שהוא לא פעיל, לדידי יש להחזיר את הקישור היות ו:1. הקישור המקורי היה שנים רבות, ראשי תיבות בתנ"ך מופיעים בפירושים רבים של בעל הטורים, רש"י ואחרים ולכן יש לתת למידע הזה מקום. מישהו מתנגד להחזרת הקישור ? bambiker • שיחה • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 08:20, 22 באוקטובר 2020 (IDT)

עבר יותר משבוע, והיות ולא היו התנגדויות אני אחזיר את הקישור אבל הפעם בניסוח יותר מתאים bambiker • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשפ"א • 12:42, 1 בנובמבר 2020 (IST)

נוטריקון רחב בהרבה מ'ראשי תיבות'

קיים בלבול חמור בערך בין ראשי תיבות ובין נוטריקון. נוטריקון היא שיטת דרש שבה מפרשים או דורשים חכמים מילה מקראית או מילה אחרת ומפרקים אותה. כך למשל דורשים חז"ל את המילה ירט בבמדבר כב 22: הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי הכתוב בעניינו של בלעם והאתון כך: יראה - ראתה - נטתה. כלומר האתון ראתה את המלאך חששה ממנו ונטתה מן הדרך. אין לדבר זה כלום עם ראשי תיבות. ולדוגמא אחרת: אַפּוֹתֵּיקֵי. מקורה של המילה הוא בשפה היוונית, במילה Υποθηκη (היפותיקי) שמשמעותה שעבוד או שטר שעבוד או משכון. חז"ל הסבירו את המילה על דרך הדרש כנוטריקון של המשפט הארמי "א פה תהא קאי" - על כאן (הרכוש הזה), תהיה עומד. מרכוש זה יהיה לך עירבון. ראו אחריות נכסים. כמובן שאין כאן אלא דרשה ותו לא.

בערך שלנו גופו באים דברי רבי יהודה המפורסמים שרבים מאתנו מכירים אותם בעל פה מהגדה של פסח שרבי יהודה היה נותן בהם - בעשרת המכות - סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב. מה שמכונה בפינו 'ראשי תיבות' מכונה בפי רבי יהודה סימנים.

גם אם לקסיקון פלוני או אלמוני משתמש במילים אלה כמילים נרדפות אין בכך הצדקה לבלבל את היוצרות. יש לפצל את הערך. טל ומטר - שיחה 00:02, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

אני לא רואה צורך בפיצול, משום שהערך כולו עוסק בראשי תיבות. נראה לי שיש לצמצם את הדיון כאן בשאלה האם לציין בפתיח ראשי תיבות בלשון חז"ל הם נוטריקון. כיוון שפירוש זה מופיע גם במילון אבן שושן, קשה להתעלם ממנו. דוד שי - שיחה 01:13, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

לא דייקתי (אני מודה) אבל גם לא הבהרתי את עצמי כראוי. אבל בעיקר דבריי הצדק עימי ואתנסח אחרת:

נוטריקון בשפת חז"ל ובספרות הרבנית הוא פירוק מילה - בדרך כלל עברית אבל גם מילים לועזיות - לצורך דרשה. כלומר, אין כאן ראשי תיבות של ממש וגם לא ראשי תיבות בדיעבד. שכן, אף שיש נוטריקון שעולה יפה ומדויק והופך לראשי תיבות בדיעבד במקרים רבים אין הדבר כך.

זאת אומרת, לעיתים נוטריקון=ראשי תיבות בדיעבד. אבל נוטריקון הוא הרבה יותר מכך. לפיכך אין היגיון להבליע את הנוטריקון בערך ראשי תיבות. יש לתת ערך נפרד לנוטריקון. אם יתפתח דיון אביא דוגמאות בהמשך. טל ומטר - שיחה 12:39, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

על פי אתר האקדמיה ללשון העברית, נוטריקון (על־כל־פנים בשפה המודרנית) הוא "רָאשי תיבות שנהוג לקרוא אותם כמילה, כגון מַנְכָּ"ל, חז"ל, כנ"ל". בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:31, יום שישי בשבת, ז' בתשרי ה'תשפ"ד (IDT).

מקבל. אין טעם שאתווכח על דבר המקובל בעברית המודרנית ולאחר שבדקתי שוב ראיתי שגם בספרות התלמודית והרבנית מכנים לעיתים ראשי תיבות בשם נוטריקון. אלא שלא זה עיקר העניין: אין בויקיפדיה ערך עצמאי על 'נוטריקון' שביסודו ובעיקרו משמש כשיטה של מדרש. אמת יש לנוטריקון מאפיינים של ראשי תיבות בדיעבד אבל הוא הרבה יותר מזה. וזה עיקר העניין. יש להציע ערך נפרד לנוטריקון ובערך הזה יש לשלב את ראשי התיבות שבדיעבד. ר"ת בדיעבד דומה הרבה יותר לנוטריקון מאשר לראשי תיבות של ממש. טל ומטר - שיחה 16:14, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

ובעקבות הדיון אני משנה את ניסוח הכותרת של הדיון. טל ומטר - שיחה 16:15, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

אתה מוזמן לכתוב את הערך נוטריקון, אם לא תכתוב לא יהיה. דוד שי - שיחה 17:18, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

תודה@דוד שי ותודה דג ירוק על דבריכם. בל"נ אכתוב בקרוב את הערך ואקצץ את הערך הנוכחי. שבת שלום ומנוחה. טל ומטר - שיחה 17:39, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

רואה שלא אצליח לכתוב בקרוב את הערך נוטריקון. מי שרוצה מוזמן 'לזכות' בכך. בסך הכל יש לא מעט חומר בערך הנוכחי וקל למצוא חומר ברשת. בברכה. טל ומטר - שיחה 22:22, 25 בספטמבר 2023 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

==נוטריקון כפרשנות המקרא על דרך הרמז==

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כבר במדרשי התנאים נעשה שימוש בנוטריקון כדי לפרש כתובים שמשמעותם אינה ברורה או כאלה שרוצים לצקת לתוכם תוכן נוסף. השימוש שעושים חז"ל בנוטריקון הוא רב ומגוון. באופן מסורתי נתפס הנוטריקון כדרך קריאה אפשרית לטקסט עצמו.

א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא מנין ללשון נוטריקון מן התורה שנא' (בראשית יז, ה) כי א"ב המו"ן גוים נתתיך אב נתתיך לאומות בחור נתתיך באומות המון חביב נתתיך באומות מלך נתתיך לאומות ותיק נתתיך באומות נאמן נתתיך לאומות

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ה, עמוד א'

הנוטריקון כאשר הוא בא במסורת הוא אחת מהדרכים של פרשנות המקרא ע"פ רובד הרמז במסגרת הפרדס. או כדרך לביטוי דברי אגדה המושכים את הלב. ביטויים רבים לכך ישנם בחיבורו של בעל הטורים בפרשנותו לתורה, חיבור המצורף לרוב בצורה מקוצרת למקראות גדולות אם כי גם הוא עצמו מציין שחלק מדבריו הם פרפראות לתורה בלבד, כלומר כקישוט. דוגמאות לשימוש בראשי תיבות אצל בעל הטורים "בראשית, ברא רקיע ארץ שמים ים תהום. דבר אחר: בראשונה ראה אלהים שיקבלו ישראל תורתו". דוגמאות לשימוש בסופי תיבות "ברא אלהים את, סופי תיבות 'אמת'. ברא אלהים לעשות, סופי תיבות 'אֱמֶת'".

בקרב כלל הציבור הרחב נהוג לעיתים רבות לעשות שימוש בטכניקה זו כדי לתבל את דרשותיהם או ברכותיהם כפי העולה על הדמיון. רעיונות שכאלו מכונים בשם וורט, ביטוי השאול מן היידיש כדי לציין שזהו דבר נחמד ולא יותר.

לעיתים הנוטריקון בתלמוד ובמדרשים אינו ראשי תיבות, אלא מתייחס למושגים שנשמעים דומה אף על פי שאינם כוללים את כל האותיות של ראשי התיבות ולפעמים כוללות אותיות מאמצע המילה. לדוגמה: את המילה המקראית שעטנז דרשו חז"ל בתור נוטריקון של שוע טווי ונוז (=עירוב טווי ושזור). את המילה המשנאית קפנדריא (קיצור דרך) מסבירה הגמרא בארמית כך: "אדמקיפנא אדרי איעול בהא" - בעוד שאני מקיף כל שורות הבתים הללו אכנס כאן לקצר דרכי.

עד כאן ההעברה

העברתי את כל התוכן לכאן כדי שמי שזמנו בידו יוכל להשלים את הערך החדש על פי מה שנאמר כאן. טל ומטר - שיחה 18:27, 4 באוקטובר 2023 (IDT)