תמיר רצון
שלום תמיר רצון, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית! | |||||||||||||
|
|
בברכה, הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 20:30, 9 במאי 2021 (IDT)
- תודה על תרומתך המועילה לערך אברהם ישעיהו קרליץ. נשמח אם תמשיך לתרום מהידע שלך, לערך זה לערכים נוספים. תרומתך מוערכת הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 20:30, 9 במאי 2021 (IDT)
- שמחתי לראות את תגובתך בטיוטה. כמה טיפים לניהול שיח בין משתמשים:
שים לב שאתה מגיב במקום שבו נעשתה הפנייה אליך וכמו כן כדי שהמשתתפים בדיון יוכלו לתקשר בקלות ולהבין מי כתב כל משפט, נהוג לחתום בדפי שיחה באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני ~) שהופכים לחתימה עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: .
נוסף על כך, נהוג להזיח תגובה באמצעות נקודתיים (הסימן :) בתחילת התגובה. כך נשמר הסדר בשיחה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה אתם מתייחסים – נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. בברכה, הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 11:21, 10 במאי 2021 (IDT)
- שמחתי לראות את תגובתך בטיוטה. כמה טיפים לניהול שיח בין משתמשים:
כתיבה אנציקלופדית
עריכהשלום רב. אתה נוטה להבאת ציטוטים ארוכים. בערך אנציקלופדי צריכה להיות סיבה מיוחדת לציטוט. בדרך כלל עדיף להביא דברים בלשון קצרה ובהירה, ולא בציטוט. לא של מושא הערך, ועוד פחות מזה של מי שכתבו עליו. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תשפ"א • 20:17, 12 במאי 2021 (IDT)
- בכלל, אתה נוטה לאריכות מופרזת. לא נעים לי לשחזר אותך ולכן אני מבקש שתעשה מאמצים לתמצת ולהבחין בין מה שמתאים לערך אנציקלופדי ובין מה שמתאים לספר על אודות הדמות. הרושם שלי (למשל עכשיו ביחס לרבי מבעלז) הוא שבערך חמישית מהאורך מספיקה. אנא שים לב לבקשה שלי כדי למנוע אי נעימות. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תשפ"א • 20:23, 12 במאי 2021 (IDT)
- בערך חיים קניבסקי הכנסת פרק מיוחד עבור תוכן שכבר כתוב טוב יותר במקום הנכון בערך. אתה אמור לקרוא את הערך לפני שאתה מוסיף תוכן. מבקש שתעצור עם ההוספות ותלמד קודם את המקובל אצלנו. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תשפ"א • 20:26, 12 במאי 2021 (IDT)
נרו יאיר, שלום. תודה רבה לך על הביקורת, ואיישם אותה. לגבי הרבי מבלז – היה חשוב לי להביא את הציטוטים המלאים כדי להראות את הקוטביות בין הרגשת האיטיות בהתנהלות הרב בערב שמחת תורה במלחמה, לבין הבריחה החפוזה אח"כ. כמו כן, אני מביא ציטוטים כדי לא להטריח את הקוראים לרוץ לספרים. האים לכתוב את הציטוטים בהערות זה מקובל ? לגבי הרב קנייבסקי – סליחה. לא שמתי לב. תודה. Ehadaham - שיחה 20:51, 12 במאי 2021 (IDT)
- אני לא רואה מדוע חשובה אותה קוטביות. על אישים מפורסמים ישנם לעתים עשרות כרכים, שמהם אנחנו אמורים לתמצת את מה שממש הכי חשוב. יש מקרים שבהם יש מקום לצטט, נניח, מימרה או שתיים שסביבן התפרסם במיוחד. יש גם מקרים שבהם יש מקום לצטט בהערה, אבל כל אלה חריגים. צריך סיבה טובה כדי לצטט, זה לא הנוהל הרגיל בכתיבת אנציקלופדיה. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תשפ"א • 22:17, 12 במאי 2021 (IDT)
בסדר. אני אתקצר בסגנון אנציקלופדי. כאשר אגיע לציטוט חשוב - אביא בגוף הטקסט, ואילו בציטוטים פחות חשובים - אשים בהערה.Ehadaham - שיחה 22:56, 12 במאי 2021 (IDT)
- אני חושש שיש צורך בהתאמה משמעותית יותר. רוב גדול של הציטוטים בעולם לא מתאימים גם בהערות. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תשפ"א • 23:28, 12 במאי 2021 (IDT)
טיפים והמלצות
עריכהשלום Ehadaham,
כל הכבוד על תרומתך הרבה לוויקיפדיה!
אני חושב שתרומתך לאתר יכולה להיות משמעותית מאוד, אם תקשיב לבקשה של נרו יאיר מעלה. כשאתה כותב בוויקיפדיה, עליך להקפיד על כתיבת אנציקלופדית, וזו שונה מכתיבה של מאמר או ספר ביוגרפי.
בכתיבה בוויקיפדיה, עלינו להתבסס על מקורות אמינים ואיכותיים, ואתה בהחלט עושה עבודה טובה כשאתה מתבסס על ספרים. יחד עם זאת, חשוב שלא להפר בדרך זכויות יוצרים, וכן להתאים את התוכן למבנה של ערך אנציקלופדי. יש להפריד בין העיקר והתפל, לתמצת ככל הניתן ולכתוב רק מה שחשוב. ככל שתכתוב יותר ותתנסה יותר, הכתיבה שלך תהיה איכותית יותר וטובה יותר, כי אין חכם כבעל ניסיון.
כמי שיש לו ניסיון בכתיבה בוויקיפדיה, אתן לך מספר טיפים שאני ממליץ לך להישמע להם, כך שיימנעו מקרים של מחיקות תוכן, כפי שבוצעו על ידי ועל ידי נרו יאיר היום:
- הימנעות מציטוטים - מומלץ שלא להשתמש בציטוטים יותר מדי. נסה להפיק מהציטוטים מידע איכותי וחשוב, ואל תכניס אותם לערך כמו שהם. רבים מהציטוטים שהכנסת לערך הם לא יותר מאנקדוטות מעניינות, אבל חשוב שבתור כותבים נכניס רק מה שיש לו ערך אנציקלופדי.
- הפרדה בין עיקר וטפל - כפי שאמרתי כבר קודם, חשוב שתפריד בין עיקר ותפל, ותכניס לערך רק את המידע החשוב באמת. למשל, בערך אלעזר מנחם מן שך ציינת שהעיכוב של הרב ביציאה מקובנה נגרם כתוצאה מכך שבנו שבר את רגלו כתוצאה מנפילת מזוודות על רגליו. אז בהחלט כדאי להסביר ממה נבע העיכוב ביציאה, אך אין צורך להסביר במקרה זה מה גרם לשבירת רגליו של הבן - זו עובדה, שבעיני, אין לה כמעט שום ערך אנציקלופדי. בבוא הזמן, תצליח להבין בעצמך מה כדאי לציין ומה לא - זה בא עם הזמן.
- התייעצות לפני עריכה גדולה - לפעמים, לפני שאני מבצע עריכה גדולה בערך או כזו שמשנה אותו באופן משמעותי (ולפעמים גם במקרה של עריכות שנויות במחלוקת), אני מעדיף לפתוח דיון בדף השיחה טרם ביצוע העריכה. זה מונע בזבוז זמן במקרה שאין הסכמה על העריכה, ובעיקר מונע עצבנות-ויקי.
- מה ויקיפדיה איננה? ויקיפדיה איננה אוסף ציטוטים (לזה יש את ויקיציטוט), ואיננה מאגר ספרים (לזה יש את ויקיספר). חשוב שתשים לב שאתה לא הופך ערך לאחד מאלו, כי זו לא המטרה כאן.
אשמח לסייע בכל שאלה שתעלה המשך עריכה פורה, הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 22:48, 12 במאי 2021 (IDT)
תודה רבה על תשומת הלב שלכם, הביקורת והמחמאות. לדוגמה, אני רוצה להוסיף בערך: חיים עוזר גרודזנסקי, לגבי מלחמת העולם השניה, את הקטע הבא:
הרב חיים עוזר וראשי הישיבות הגיעו להחלטה שלא לעשות שום דבר ליציאה של בני הישיבות מליטא (כגון: לאמריקה או ארץ ישראל) ממספר סיבות: יתכן כי מדינת ליטא תישאר פינה רגועה. שמירה על מסגרת הישיבה, ואי פיצולה. הם האמינו שיהדות פולין תחזור למצבה הקודם, טרום המלחמה. בעיית מימון הישיבות החדשות על חשבון הישיבות הוותיקות באמריקה. חוסר יכולת המימון של תושבי ארץ ישראל, והרתיעה מהאווירה החופשית ששררה שם.[1] ידועה אמרתו המפורסמת של הרב:
ליטא לא תהיה שחורה ולא אדומה אלא ורודה"[2]
- ^ פליט ושריד בימי השואה, זרח ורהפטיג, עמ' 146. זרח ורהפטיג מוסיף שם: "לא היתה אצל בני הישיבות נטייה לסגור את הגמרות, להפר משמעת ישיבתית, לחפש מקור לכסף, ולבלות ימים רבים בקובנה, לעמוד בתורים ולצבוא על דלתות משרדים כדי להשיג מסמכים, אישורי וויזות, שספק רק אם יעילו"."רחוב הפליטים הציונים היה רועש וסואן, אחוז בולמוס יציאה. השגת דרכונים, תעודות נסיעה, ויזות-יעד, ויזות מעבר, דיונים על אפשרויות יציאה מהכלוב הליטאי היו בראש שיחם – ואילו בעולם הישיבות שררה לכאורה אווירה רגועה, היו שקועים בלימודים ובשיחות מוסר. אולם, כנראה, לא כל בני הישיבות היו רגועים, אלא שראשי הישיבות והנהלות הישיבות לא עודדו פעילות כל-שהיא להשגת דרכונים (תעודות-מסע) או ויזות" ('פליט ושריד בימי השואה', זרח ורהפטיג, עמ' 149). "מכל שאר הישיבות שהיו מרוכזות בליטא ניצלו מאות בני ישיבה, ניצלו רמי"ם אבל הישיבות כשלעצמן ורוב בני הישיבות נשארו במקום, וגורלם היה כגורלם של כל יהודי המקום" ('פליט ושריד בימי השואה', זרח ורהפטיג, עמ' 143). ראה גם בספר 'תולדות מרן הרב שך : מסכת חייו של מרן רבי אלעזר מנחם מן שך, הרב אשר ברגמן, כרך א', תשס"ו, עמ' 394.
- ^ פליט ושריד בימי השואה, זרח ורהפטיג, עמ' 45. בהערה 11, מובאים שם עוד מקורות: ש' רוטשטיין, שערים, ב' מנחם-אב תש"ה (11/7/1945) אחיעזר, קובץ אגרות של הרב חיים עוזר גרודזנסקי, אהרן סורסקי, בני-ברק, תש"ל, ח"ב, עמ' תש"ל.
האם הכתיבה והעריכה בסדר ?... והכי חשוב - תסנגרו עלי. Ehadaham - שיחה 23:17, 12 במאי 2021 (IDT)
- ידידי היקר, סנגוריה מופרזת עכשיו עלולה לסבך את העניינים בעתיד. לדעתי לא. צריך לקצר הרבה. יש לך במיוחד בעיה עם ציטוטים, והייתי ממליץ לך בשלב ראשון להימנע מהם לחלוטין. זה יחסוך הרבה שחזורים. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תשפ"א • 23:33, 12 במאי 2021 (IDT)
נרו יאיר, היקר.
אצמצם את הקטע, ואוריד ציטוט.
כמו כן, אפתח 'בלוג', ושם ארחיב את היריעה עם ציטוטים. אני אתן הפניה אל ה'בלוג' מתוך ההערה בויקיפדיה.
להלן הדברים שאני רוצה להכניס ל'ויקיפדיה':
הרב 'חיים עוזר' האמין שמדינת ליטא העצמאית תשמש מקום הצלה ליהודי המדינה ולפליטים עד תום המלחמה, ולכן הוא לא עודד כל כך את ההגירה והבריחה מליטא לארצות חופשיות [1]
האם זה בסדר ?... Ehadaham - שיחה 07:47, 13 במאי 2021 (IDT)
- מבחינתי הצמצום טוב, ומאפשר לך להכניס את המידע לערך. גם רעיון הבלוג יכול להיות טוב, כל עוד לא תציף את ויקיפדיה בקישורים אליו. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 07:52, 13 במאי 2021 (IDT)
יופי. תודה. ברגעים אלה אני משתדל לצמצם את הדברים שכתבתי בערך אלחנן וסרמן Ehadaham - שיחה 11:39, 13 במאי 2021 (IDT)
- ודאי עדיף, אבל "לא עודד כל כך" הוא מושג לא ברור. לגבי הבלוג, העיקר הוא המקורות הראשוניים שאתה מתבסס עליהם. אם בבלוג יש הרחבה משמעותית אני חושב שאפשר להפנות גם אליו, אחרי שאתה מציין בהערה את המקורות עצמם. אם תפריז בזה אני מעריך שיהיו כאלה שלא יסכימו לזה. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תשפ"א • 12:05, 13 במאי 2021 (IDT)
נרו יאיר, היקר.
כתבת: " ודאי עדיף, אבל "לא עודד כל כך"" – אתה צודק, אתקן. כנ"ל לשאר הדברים שכתבת.
דרך אגב, בערך יצחק מאיר לוין מחקו לי את הדברים שכתבתי כדלקמן:
בשנת 1941 כתב הרב מכתב לרב אליעזר סילבר (נשיא אגודת ישראל באמריקה), ובו הוא מתוודה על אי התרכזות 'אגודת ישראל' בבניין ארץ ישראל, והזנחתה לתנועה הציונית והמזרחי:
עשינו שגיאה גדולה שהתחשבנו עם בניין ויישוב ארץ ישראל כמצווה אחרת רגילה, ולא שמנו על לב שארץ ישראל היא לב כל היהדות וכל פזורי ישראל מכל קצווי תבל נקבצים ומתרכזים בה... ורק אנחנו הזנחנו מטרופולין של מלך ולא עשינו המאמצים הראויים והדרושים להחדיר רוח ורעיון אגודת ישראל בארץ ישראל, באותה המידה הדרושה לא הבינונו שעיקר השפעת אגודת ישראל צריכה ומוכרחה להתרכז בארץ ישראל... ושזו תהיה אבוקת האור להאיר את כל הגולה כולה... יש הרושם כאילו השלמנו עם הרעיון כי בנין ארץ ישראל היא תפקיד הציונים והמזרחים, ואגודת ישראל יש לה רק תפקיד כעין חברה לחיזוק הדת וכדומה"
— לוין לסילבר, 7.12.1941, ארכיון אגודת ישראל, הוועד הפועל העולמי, תיק ל/10 [2]
אני חושב שהציטוט חשוב ומחדש בהרבה זויות.
כמו כן, במידה ואני אמחק את הציטוט, האם ניתן להכניס את דברי לערך? Ehadaham - שיחה 13:18, 13 במאי 2021 (IDT)
- נרו נימק את המחיקה בכך שזה לא מצדיק ציטוט. אני מסכים איתו, אבל חושב שניתן להכניס את המשפט המקדים ללא הציטוט, בתוספת מקור. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 13:57, 13 במאי 2021 (IDT)
הארי, תודה.
כמו כן, כתבת: " נרו נימק את המחיקה..." – איפה הוא כתב זאת ? בדף שיחה שם ?... אני חדש בשימוש בויקיפדיה. Ehadaham - שיחה 14:15, 13 במאי 2021 (IDT)
- היי, ראה עזרה:תקציר עריכה. תוכל לראות שם הסבר כיצד להשתמש בתקציר עריכה בעצמך, ואיך לראות תקצירי עריכה של אחרים. כמו כן, שים לב שבדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 15:14, 13 במאי 2021 (IDT)
- תודה רבה הארי
נרו יאיר, שלום.
ראיתי את הערתך לגבי מחיקת דבריי בערך: אהרן רוקח.
כתבת לי: "אולי אפשר להוציא מזה משפט או שניים רלוונטיים".
ראשית – תודה על הביקורת. שנית – קיצרתי את הקטע שם כפי שהודעת לי.
בשנת 1943, ביום הושענה רבה נכנס חיל החלוץ הגרמני לבלז, והודיע על כניסת הצבא הגרמני ביום למחרת. האדמו"ר החליט להימלט מן העיר, אך רק אחרי שסיים את כל ההקפות בערב שמחת תורה במתינות ובהתלהבות, מבלי לדלג או לקצר בהקפותיו.[3]
Ehadaham - שיחה 16:55, 13 במאי 2021 (IDT)
תודה לך העיתונאי המנטר על הודעתך. בכיף.
Ehadaham - שיחה 22:49, 15 במאי 2021 (IDT)
אני מודה לך על ההשקעה הניכרת בהרחבת הפרק "תורתו", ישר כוח!
האופן בו הרחבת יצר "בלוק" של ציטוטים משורשרים, מה שגרם לכך שהטקסט קשה מאד לקריאה. העברתי את התוספות לדף השיחה, ואני ממליץ שתבנה מהן פסקאות מובנות מנוסחות באופן הולם. בתודה, !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:37, 26 במאי 2021 (IDT)
- העברתי את חומר הגלם למשתמש:Ehadaham/טיוטה ישו. בברכה, !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:05, 26 במאי 2021 (IDT)
כוכב איכותי!
עריכהכוכב איכותי | |
חל שיפור הדרגתי באיכות הכתיבה שלך, ונדמה שלמדת לסנן ציטוטים פחות חשובים. המשך כך. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 23:59, 2 ביוני 2021 (IDT) |
- תודה רבה, למרות שלא מגיע לי, ולא נעים לי מכך. אתם עושים עבודת קודש, ומחכימים את בחורי ישראל. תודה על המיזם המבורך 'ויקיפדיה', שהינו אוצר בלום. Ehadaham - שיחה 00:06, 3 ביוני 2021 (IDT)
מידע ומודעות לרצח ההמונים
עריכהכבר בשלהי קיץ 1941 הגיע אליהם מידע על מעשי הרצח ההמוניים שבוצעו בידי יחידות האינזאצגרופן ומשרתיהם המקומיים במזרח אירופה, וכן על השימוש הניסיוני במשאיות גז. רבים מהמנהיגים הודו שידעו על תוכנית הפתרון הסופי, עוד לפני הכיבוש. המידע הגיעה אליהם ממקורות רבים: עשרות אלפי הפליטים שנמלטו להונגריה מפולין ומסלובקיה, עדויות מיהודים ששרתו בגדודי העבודה של הצבא ההונגרי וראו את הרצח במזרח פולין ובאוקראינה, ומידיעות מן העולם החופשי דרך הרדיו (המחלקה ההונגרית של שירותי ה- BBC בלונדון), מפעילי ההצלה מסלובקיה, קושטא ושוויץ.[4]
תבוסותיה של גרמניה בכל החזיתות יצרה ליהודי הונגריה תקווה שלא יאונה להם כל רע עד סוף המלחמה, והביאה תחושת שאננות לגבי נקיטת צעדי זהירות.[5] כמו כן, הם נטו לבטל את הידיעות על רצח המונים בתואנה שמדובר בתעמולה אנטי-נאצית שמטרתה לעורר זוועה, והגיבו עליהן בדרכי ביטוי שונות, כגון: "אל תעשו פניקה", לנו – זה לא יקרה", "אנו נאמנים למולדת – להונגריה".[6] חוסר האמון היה גם כאשר הם הגיעו למחנה אושוויץ, וכפי שהעיד עובד ותיק במחנה: "בנושא אחד אי אפשר היה להזיזם מדעתם, שאושוויץ אינו מחנה השמדה".[7] גם המשא ומתן עם אנשי הס"ס בניסיונות ההצלה, נתן אשליה של אופטימיות, הפחת תקוות-שווא, הרדמת העירונית והסחת הדעת מחשיבה על חיפוש דרכי מילוט ומיסתור, והחלשת ההתנגדות היהודים לגירושים.[8]
ברכותיי
עריכהתתחדש, על השם החדש. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 23:57, 14 ביוני 2021 (IDT)
- העיתונאי המנטר, תודה רבה. תמיר רצון - שיחה 14:05, 16 ביוני 2021 (IDT)
מייל
עריכההיי תמיר, תודה על תרומותיך לויקיפדיה!
למה אין לך מייל מחובר לחשבון? תרצה אולי להכניס? יושב אוהל • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א 08:32, 18 ביוני 2021 (IDT)
- יושב אוהל, שלום.
- איך משנים מייל ?... זה המייל שלי המקורי: tm.ratzon gmail.com
- דרך אגב, השם 'תמיר רצון' איננו שם כיסוי אלא שמי המקורי.
שחזור
עריכהשלום,
שחזרתי את התוספת שלך לערך בר כוכבא. אי אפשר להביא טענות ללא מקור היסטורי מוסמך (מקור מודרני). הסתמכות על מחקר ראשוני ופירושו העצמאי אסורים בוויקיפדיה העברית (ויקיפדיה:מחקר מקורי). אם תרצה, באפשרותך לפתוח דיון בדף שיחת הערך ולהציג את המקורות שיאששו את טענתך. גילגמש • שיחה 13:32, 18 ביולי 2021 (IDT)
- גילגמש, שלום.
- תודה על הביקורת
- תמיר רצון - שיחה 04:51, 21 ביולי 2021 (IDT)
- ^ אישים שהכרתי, הלל זיידמן, עמ' 257. ראה גם 'פליט ושריד בימי השואה', זרח ורהפטיג, עמ' 146. ראו גם בהרחבה בבלוג: העולם החרדי בתקופת השואה – עובדות חדשות
- ^ הופיע בספר 'עת לעשות להצלת ישראל – אגודת ישראל בארץ ישראל לנוכח השואה 1945-1942', חיים שלם, עמ' 35.
- ^ הצלת הרבי מבלז מגיא ההריגה בפולין, משה פראג. עמ' 13-14.
- ^ תולדות השואה – הונגריה, עורכים: רנדולף ל' בראהאם, נתנאל קצבורג, הוצאת יד ושם, עמ' 213, 219. האם מאבק על הישרדות, גילה פטרן, עמ' 173, 203, 205. ליוויה רוטקירכן, קשרי המחתרת בין המנהיגות היהודית בסלובאקיה ובהונגריה, עמ' 125, בתוך הספר: הנהגת יהודי הונגריה במבחן השואה, הוצאת יד ושם. בסתר רעם : הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה, אסתר פרבשטין, עמ' 76-78, 91. בסתר המדרגה : היהדות האורתודוקסית בהונגריה נוכח השואה, אסתר פרבשטין, עמ' 109, 125-126, 128-129, 131, 139, 149, 246-256 ("מה ידעו בהונגריה על רצח ההמונים באירופה?").
- ^ תולדות השואה – הונגריה, עורכים: רנדולף ל' בראהאם, נתנאל קצבורג, הוצאת יד ושם, עמ' 227.
- ^ תולדות השואה – הונגריה, עורכים: רנדולף ל' בראהאם, נתנאל קצבורג, הוצאת יד ושם, עמ' 334. ראה בסתר המדרגה : היהדות האורתודוקסית בהונגריה נוכח השואה, אסתר פרבשטין, עמ' 247, 253, 265.
- ^ הרב יהושע משה אהרונסון, עליי מרורות. הופיע בספר עדות – חורבן יהדות אירופה,ר' ליכטנשטיין (ל-ן), עמ' 141.
- ^ תולדות השואה – הונגריה, עורכים: רנדולף ל' בראהאם, נתנאל קצבורג, הוצאת יד ושם, עמ' 340-341 . האם מאבק על הישרדות, גילה פטרן, עמ' 195, 255. בסתר המדרגה : היהדות האורתודוקסית בהונגריה נוכח השואה, אסתר פרבשטין, עמ' 348, הערה 94.