שיטה מלבינה

מין של צמח

שיטה מלבינה (שם מדעי: Faidherbia albida, לעיתים Acacia albida; שם עממי באנגלית Ana tree ובערבית הראז) היא עץ נשיר מתת-משפחת המימוסיים, משפחת הקטניות.

קריאת טבלת מיוןשיטה מלבינה
שיטה מלבינה
שיטה מלבינה
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קיטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: מימוסיים
סוג: שיטה
מין: שיטה מלבינה
שם מדעי
Acacia albida
Chevalier, 1934
תחום תפוצה
פרחי שיטה מלבינה

תיאור

עריכה

לשיטה המלבינה נוף גדול, העלים מנוצים, הפרחים מופיעים בשיבולים וצבעם כצבע החול. הפרי הוא בצורת תרמיל מפותל. העלים מורכבים באורך 6 סנטימטר ולהם 7 - 20 עלעלים. בבסיס העלה זוג קוצים ישרים באורך 2 סנטימטר. על ציר העלה ישנן בלוטות המפרישות צוף. התפרחת דמוית שיבולת בצבע צהוב בהיר. עלי הכותרת לבנים והאבקנים צהובים. שמו של המין נגזר מהגוון הלבן של הגזע.

בישראל משיר העץ עלים בגלל קור החורף. בישראל, כמו בארצות המוצא במזרח אפריקה, העץ מלבלב באביב ופורח בסוף הקיץ ובסתיו, בחודשים אוגוסט עד נובמבר.

 
עץ שיטה מלבינה יחיד בתל אביב - במרכז סוזן דלל

הרבייה של השיטה המלבינה בישראל היא רבייה וגטטיבית, בניגוד לרביית זרע הנפוצה באפריקה. העץ עמיד לכריתה, שרפה ועיבוד חקלאי והוא מתחדש מהיחורים לאחר הפגיעה. מקור של כל קבוצת עצי שיטה מלבינה בישראל הוא מזרע אחד וכל קבוצת עצים היא בעצם עץ אחד בעל שלוחות.

תפוצה

עריכה

מוצא העץ ומקום גידולו העיקרי בסוואנות של מזרח אפריקה ומזרחה עד למזרח התיכון ולהודו. העץ זקוק למים רבים לצורך גידולו. הוא צומח במקומות בהם יורדים 600–900 מילימטר גשמי קיץ, במקומות עם מי תהום גבוהים, לאורך גדות נחלים ובמשטחי הצפה של נהרות.

בישראל

עריכה

ישראל היא גבול התפוצה הצפוני של עץ השיטה המלבינה. בישראל השיטה המלבינה מרוכזת בשבעה מקומות שונים ומבודדים זה מזה במקומות בהם יש לעץ מים זמינים בנוסף למי הגשם. חורשת עצי השיטה המלבינה הצפונית ביותר על פני כדור הארץ נמצאת בשמורת טבע תל שימרון בגבולו הצפוני של עמק יזרעאל, למרגלות היישוב תמרת.

בנוסף לשמורת תל שמרון נמצאים ריכוזים של השיטה המלבינה גם בנחל תבור, בשמורת שיטה מלבינה בעמק האלה[2], ליד ישרש[3], בשטחים החקלאיים בין מושב דור למושב עין איילה ובשמורת מבוא אשדוד, הכוללת את המקבץ הגדול ביותר. סיבת צמיחת שיטה מלבינה באזורים היותר צפוניים בישראל שנויה במחלוקת בין החוקרים. לדעת חלקם עצי השיטה הם שריד מתקופת המיוקן[4], אחרים סוברים שהעצים התפשטו צפונה לתחומי ארץ ישראל לפני ששת אלפים שנה דרך עמק הנילוס וצפון סיני[5].

עצי שיטה ניטעו בישראל במקומות שונים, למשל באילות[6]. עץ שיטה מלבינה יחיד בתל אביב נמצא במרכז סוזן דלל[7].

יחס האדם

עריכה

השיטה המלבינה היא עץ הנכלל ברשימת הצמחים המוגנים בישראל.[8] כבר בתחילת 1960 הוחלט להכריז על קיבוצי השיטה המלבינה בשלושת הריכוזים שהיו מוכרים אז, שמורת טבע תל שימרון, נחל תבור ועמק האלה, כשמורות טבע[2].

במקורות

עריכה

את השיטה המלבינה יש המזהים עם עֲצֵי שִׁטִּים[9] ששימשו לבניית המשכן, עצתה היא חזקה והגזע גבוה ועבה יותר מרוב מיני השיטה הנפוצים במדבר סיני וסביבותיו, מה שמתאים לקרשי המשכן הגבוהים[10].

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שיטה מלבינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שיטה מלבינה באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 עזריה אלון, שמורות טבע קטנות, למרחב, 22 בינואר 1960
  3. ^ שמורת שיטה מלבינה ישרש, אתר טבע ונופים בישראל
  4. ^ ח. יהואש, עצי שיטים עומדים - שיטה מלבינה, על המשמר, 4 בנובמבר 1960
  5. ^ "תל שמרון", מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול כרך 4: הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות, הוצאת משרד הביטחון, 2001, עמ' 219
  6. ^ בנטיעות מסורתיות צויין יום חג האילנות, על המשמר, 21 בינואר 1962
  7. ^ יעקב שקולניק, 101 עצים מופלאים בישראל, עם עובד, 2008, עמ' 140
  8. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
  9. ^ שמות כו טו
  10. ^ עצי שיטים עומדים - לבירור זהותם של העצים באתר צמח השדה