שיטה מלבינה

מין של צמח

שיטה מלבינה (שם מדעי: Faidherbia albida, לעיתים Acacia albida; שם עממי באנגלית Ana tree ובערבית הראז) היא עץ נשיר מתת-משפחת המימוסיים, משפחת הקטניות.

קריאת טבלת מיוןשיטה מלבינה
שיטה מלבינה
שיטה מלבינה
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קיטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: מימוסיים
סוג: שיטה
מין: שיטה מלבינה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Acacia albida
Chevalier, 1934
תחום תפוצה
Faidherbia alba Distribution Map.svg
פרחי שיטה מלבינה

מוצא העץ ומקום גידולו העיקרי בסוואנות של מזרח אפריקה ומזרחה עד למזרח התיכון ולהודו הוא צומח במקומות בהם יורדים 600–900 מילימטר גשמי קיץ ולצידי נחלים. שמו של המין נגזר מהגוון הלבן של הגזע.

תיאורעריכה

לשיטה המלבינה נוף גדול, העלים מנוצים, הפרחים מופיעים בשיבולים וצבעם כצבע החול. הפרי הוא בצורת תרמיל מפותל. העלים מורכבים באורך 6 סנטימטר ולהם 7 - 20 עלעלים. בבסיס העלה זוג קוצים ישרים באורך 2 סנטימטר. על ציר העלה ישנן בלוטות המפרישות צוף. בישראל משיר העץ עלים בגלל קור החורף. בישראל, כמו בארצות המוצא במזרח אפריקה, העץ מלבלב באביב ופורח בסוף הקיץ ובסתיו, בחודשים אוגוסט עד נובמבר. התפרחת דמוית שיבולת בצבע צהוב בהיר. עלי הכותרת לבנים והאבקנים צהובים.

השיטה המלבינה היא עץ הנכלל ברשימת הצמחים המוגנים בישראל.[2] בישראל השיטה המלבינה מרוכזת בשבעה מקומות שונים ומבודדים זה מזה במקומות בהם יש לעץ מים זמינים בנוסף למי הגשם. ישראל היא גבול התפוצה הצפוני של עץ השיטה המלבינה. חורשת עצי השיטה המלבינה הצפונית ביותר על פני כדור הארץ נמצאת בשמורת טבע תל שימרון בגבולו הצפוני של עמק יזרעאל, למרגלות היישוב תמרת. היא שריד לצומח טרופי ששלט כאן בתקופה בה שרר בישראל אקלים חם ולח. העץ זקוק למי תהום גבוהים לצורך גידולו. באפריקה שהיא יבשת המוצא של השיטה המלבינה, היא נפוצה לאורך גדות נחלים ובמשטחי הצפה של נהרות.

בנוסף לשמורת תל שמרון נמצאים ריכוזים של השיטה המלבינה גם בנחל תבור, בעמק האלה, ליד מושב ישרש, בשטחים החקלאיים בין מושב דור למושב עין איילה ובשמורת "מבוא אשדוד".

עץ שיטה מלבינה יחיד בתל אביב נמצא במרכז סוזן דלל.[3]

רבייהעריכה

 
עץ שיטה מלבינה יחיד בתל אביב - במרכז סוזן דלל

הרבייה של השיטה המלבינה בישראל היא רבייה וגגטטיבית, בניגוד לרביית זרע הנפוצה באפריקה. העץ עמיד לכריתה, שרפה ועיבוד חקלאי והוא מתחדש מהיחורים לאחר הפגיעה. מקור של כל קבוצת עצי שיטה מלבינה בישראל הוא מזרע אחד וכל קבוצת עצים היא בעצם עץ אחד בעל שלוחות.

במקורותעריכה

את השיטה המלבינה יש המזהים עם עֲצֵי שִׁטִּים[4] ששימשו לבניית המשכן, עצתה היא חזקה והגזע גבוה ועבה יותר מרוב מיני השיטה הנפוצים במדבר סיני וסביבותיו, מה שמתאים לקרשי המשכן הגבוהים[5].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שיטה מלבינה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שיטה מלבינה באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
  3. ^ יעקב שקולניק, 101 עצים מופלאים בישראל, עם עובד, 2008, עמ' 140
  4. ^ שמות כו טו
  5. ^ עצי שיטים עומדים - לבירור זהותם של העצים באתר צמח השדה