שלוש הוא ספר בסוגת הספרות הבלשית מאת דרור משעני שזה לו ספרו הרביעי בסוגה זו.[1]

שלוש
עטיפת הספר "שלוש" מאת דרור משעני
מידע כללי
מאת דרור משעני עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הספר יצא לאור בישראל בשנת 2018 בהוצאת אחוזת בית. הוא תורגם לגרמנית בשנת 2019, זכה בפרס הגרמני לספרות בלשית (אנ') והופיע כ-20 שבועות ברשימת רבי המכר של העיתון "דר שפיגל"[2].

הספר הופיע ברשימה הקצרה של המועמדים לפרס ספיר לשנת 2019[3].

עלילה ועטיפת הספר עריכה

"שלוש" מתמקד בעלילותיהן ודמויותיהן של שלוש נשים שונות לחלוטין אישה מרעותה שדבר אחד מקשר ביניהן.

האישה הראשונה, אורנה, היא מורה, גרושה טרייה ופגועה שמנסה לשקם את חייה וחיי בנה בתנאים החדשים שנכפו עליה. האישה השנייה היא אמיליה, מטפלת בקשישים, עובדת זרה מריגה שמחפשת בית וסימן מאלוהים. האישה השלישית, נשואה ובעלת משפחה, מחפשת דבר אחר.

שלושת האפרסקים שמופיעים על עטיפת הספר לקוחים מציור של אדריאן קורט(אנ') מהמאה ה-17: שלושה אפרסקים על מדף אבן כשמעליהם מרחף פרפר נקבה סקרן. הבחירה בהם אינה מקרית. זהו מעין רמז מטרים לאופן שבו הספרה שלוש תהדהד בין דפי הספר פעם אחר פעם עד שתלבש צורה שטנית ומאיימת: שלוש גיבורות ראשיות, שלושה חלקי ספר, שלוש מערכות יחסים מטרידות בין גברים לנשים, מה קרה בדירה מספר שלוש, הרמזים לשילוש הקדוש הנוצרי "ומעשה פשע שנרקם באטיות וקושר שלשה אחר שלשה עד שהוא מותר בסוף בלתי נמנע".[4]

דרור משעני נפרד בספר זה מהבלש החוקר אברהם אברהם שחקר את תעלומות הפשע בשלושת ספריו הקודמים של משעני, ומתמקד יותר בשלוש הנשים המופיעות בסיפורו ובחיבור הנסתר שביניהן.[1]

הביקורת עריכה

בני ציפר מזהה ב"שלוש" את הספר שיביא גל חדש בז'אנר של הספרות הבלשית, באותה מידה שמיכאל שלי של עמוס עוז היווה רומן בסגנון חדש שלא הכתיב רק הוויה ישראלית, אלא התמקד בגיבורים שיכולים לצמוח בכל מקום בעולם. משעני, טוען ציפר, מוכיח שניתן לכתוב רומן מצליח בלי להתעסק בבעיה הפלסטינית, בשאלת הכיבוש, או בפערים הדתיים והעדתיים. כמו שאר המבקרים מצביע ציפר על הסתמיות שבעלילה. הספר מדבר על דמויות וחיים שגרתיים לכאורה של כל המעורבים. אין תחושה של פשע שאורב באופק, עד כדי כך שהקורא שוכח, כביכול, שהוא קורא מותחן ורק לאחר מעשה מסתבר שהגרעין לפשע ואף לפתרונו, היה טמון בעלילה כל הזמן. המספר "מטעה" אותנו שמדובר ברומן אהבה סתמי בין שני גיבורים.[5]

"שלוש, בארכיטקטורה המוקפדת שלו, הוא יצירה הכתובה כמחזה שייקספירי, והמתח שבו נבנה שלב אחרי שלב מן הבחירות השגויות שעושים הגיבורים [...] והבחירות השגויות [...] הן כמעט תמיד פרי של עיוורון חברתי ואישי ושל אי יכולת להביט במציאות בעיניים מפוכחות מבעד לתדמיות".[5]

משעני, מצטרף לירוי שופן מהארץ להתרשמות מסתמיותה של העלילה, לא גייס לספרו עלילות דרמטיות כפי שעשתה בספריה אגאתה כריסטי, או סיפורים היסטוריים בנוסח דן בראון שכתב את צופן דה וינצ'י הפופולרי, אלא התמקד בחיים פשוטים שמאפיינים את הגיבורים ואת העלילה.[4]

תלמה אדמון מ"מעריב" מכתירה את "שלוש" כשיא ביצירתו של דרור משעני. יש בספר קשב לאישיותם של הגיבורים וחייהם, תוך כדי כך שמרכיב המתח נזרע לאיטו "מתוך הסתפקות אמנותית במועט. למשעני אין תשוקה ללכוד את הקורא בשורה הראשונה, אפילו לא בפרק הראשון. הוא מספר את הסיפור שלו בקצב איטי, על גבול הבנאלי, בשימוש באוצר מילים עניו וקפדני". הסגנון הפשוט והבלתי מתייפייף של הספר זכה לתשומת לבם של כלל המבקרים[6].

צור ארליך מביע דעה מנוגדת. הוא מסכים שהספר הוא מותחן מוצלח, שכתיבתו של משעני חסכונית ונקייה ושהספר אינו משעמם. ואולם, לדעתו משעני לא המציא דבר חדש; הוא משתמש בכלים שהומצאו בז'אנר בן מאה וחמישים שנים. זהו, לדעתו, פשוט מותחן מוצלח ותו לא, ואין הוא ראוי לשבחים המופלגים שהעניקו לו מבקרים אחרים. "כבן נאמן" לז'אנר הבלשי, הספר לא גילה דבר שלא היכרנו כבר על הרוע האנושי, מסביר ארליך את הסתייגותו מהתפעלותם של המבקרים[7].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 הספרים הקודמים: "תיק נעדר" (2011); "אפשרות של אלימות (2013); ו"האיש שרצה לדעת הכל" (2016)
  2. ^ אתר הבית של דרור משעני באנגלית – Dror A. mishani; העדכון לגבי מספר השבועות מגיע מהסופר
  3. ^ מועצת הפיס לספרות ולאמנות, "פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס (אורכב 20.06.2020 בארכיון Wayback Machine)" ; הרשימה הקצרה תתפרסם בתאריך 5 במרץ 2020, הענקת הפרס תתקיים ב-15 במרץ 2020
  4. ^ 1 2 לירוי שופן, "המוות של שלושה מהיקרים לו השפיע על דרור משעני לכתוב ספר בלשים ללא בלש", הארץ, 7 בנובמבר 2018
  5. ^ 1 2 בני ציפר, 'שלוש': דרור משעני מראה איך הנורמטיביות הישראלית מצמיחה רוע צרוף. הארץ, 23 בנובמבר 2018
  6. ^ תלמה אדמון, "סיפור מתח כיצירה מוזיקלית: "שלוש" הוא שיא ביצירה של דרור משעני", מעריב, 7 בדצמבר 2018
  7. ^ צור ארליך, "רוע טהור, כלומר טמא", מקור ראשון, 19 בדצמבר 2018