שלמה אליהו
שלמה אליהו (נולד ב-18 בינואר 1936) הוא איש עסקים, סוכן ביטוח ופוליטיקאי ישראלי, מייסד חברת הביטוח "אליהו" ובעל השליטה בחברת "מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים". היה חבר הכנסת מטעם מפלגת ד"ש בכנסת התשיעית.
 | |||||
| שלמה אליהו, 2010 | |||||
| לידה |
18 בינואר 1936 (בן 88) כ"ג בטבת ה'תרצ"ו  בגדאד, עיראק | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1950 | ||||
| מפלגה |
התנועה הדמוקרטית לשינוי  | ||||
| סיעה | ד"ש, התנועה הדמוקרטית, אחווה | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהאליהו נולד בבגדאד שבעיראק. בשנת 1950 עלה לישראל עם הוריו ושמונה אחיו ואחיותיו. לאחר שהות במעברת שבות עם עברו להתגורר בקריית שלום.[1]
זמן קצר לאחר עלייתו ארצה החל לעבוד כשוליה במסגריה וכעבור כשנה הועסק כשליח בחברת הביטוח "מגדל". בשנת 1953 פוטר מעבודתו ועבר לשמש סוכן ביטוח בחברת "בניין". גיוסו לצה"ל נדחה בשל בריאותו, לאחר שסבל ממחלת הפוליו בילדותו, וב-1955 הקים סוכנות ביטוח עצמאית בשכונת שפירא שבדרום תל אביב. באותן שנים התפרסם אליהו ברעיון השיווקי שבמרכזו הייתה הסיסמה "אליהו ישלם". במקביל לעבודתו כסוכן ביטוח עסק באמרגנות וארגן הופעות בידור.
בשנת 1966 ייסד אליהו את "אליהו חברה לביטוח", שעסקה בראשיתה בענף ביטוח הרכב בלבד. פעילותה הורחבה תוך זמן קצר עם קבלת הרישיון לעסוק בביטוח אלמנטרי (1968) וביטוח חיים (1969). חברת "אליהו" הייתה לחברה הראשונה שקיבלה רישיון לעסוק בביטוח לאחר קום המדינה.
עם הקמת מפלגת ד"ש הצטרף אליהו לשורותיה והיה מועמד ברשימתה לכנסת התשיעית. בשנת 1978, בעקבות התפטרותו של מאיר זורע מהכנסת, הושבע לכנסת. הוא היה חבר ועדת הכספים וועדת העלייה והקליטה ובשנים 1979–1981 עמד בראש ועדת המשנה לשוק ההון. זמן קצר לאחר כניסתו לכנסת התפצלה הסיעה ואליהו הצטרף ליגאל ידין בסיעת התנועה הדמוקרטית. בשנת 1980 פרש והקים את סיעת אחווה.
פעילותו העסקית נמשכה גם במהלך כהונתו בכנסת, ובשנה הראשונה לכהונתו הוא החל לעסוק בנדל"ן ובנה את "בית אליהו" בתל אביב, בו שיכן את משרדיו, וכן בנין משרדים רב קומות בחיפה. בשנת 1978 הצטרף לקבוצת היזמים שהקימה את פרויקט "גן העיר" בתל אביב.
לאחר סיום כהונתו בכנסת הרחיב את פעילותו הכלכלית. בשנת 1982 רכש 12% ממניות חברת הביטוח "הפניקס" וכעבור כארבע שנים רכש 25% נוספים. בשנת 1993 רכש את גרעין השליטה בבנק אגוד ובשנת 1997 רכש 36% ממניות קבוצת הביטוח "איילון". אלו נסחרו על ידו במהלך השנים. בשנת 1999 מכר את חלקו במניות "איילון" תמורת כ-20 מיליון דולר. בשנת 2005 מכר את חלקו בחברת "הפניקס" לאיש העסקים יצחק תשובה.
בשנת 2001, ניסה להצטרף לגרעין השליטה בבנק לאומי, כחלק ממהלך של מכירת אחזקות המדינה בבנק. אך הדבר לא יצא לפועל, עקב התנגדות בנק ישראל, מאחר שהחזיק בשליטה גם בבנק איגוד ובחברת הביטוח "אליהו".[2]
בשנת 2007 הוכתר אליהו על ידי העיתון "מעריב" כאדם בעל האחזקה השנייה בגובהה בענף הבנקאות בישראל (אחרי שרי אריסון). זאת בשל חלקו בבנק אגוד (27%) ובבנק לאומי (9.6%). הוא נמנה עם 20 האנשים העשירים במדינת ישראל.
במרץ 2012 חתם על הסכם לרכישת השליטה בחברת הביטוח "מגדל" תמורת 4.2 מיליארד ש"ח, והעסקה הושלמה באוקטובר 2012.[3] לעמידה בדרישות הרגולטור מכרה חברת "אליהו" את פעילותה בתחומי ביטוח חיים וביטוח בריאות לחברת "הראל".[4] הוא ציין זאת כסגירת מעגל לאחר כ-50 שנה שפוטר מעבודתו כשליח, רכש את החברה. הוא שימש כיו"ר דירקטוריון החברה עד ינואר 2022.
במאי 2010 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב.
בספטמבר 2011 החליטה ועדה של רשות המסים בישראל להטיל על אליהו עיצום כספי בסך 2.8 מיליון ש"ח, בגין 30 מקרים, בשנים 2007–2009, של אי דיווח על הוצאה מישראל והכנסה לישראל של המחאות בנקאיות, בהיקף כולל של כ-74 מיליון ש"ח, זאת בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון. הוועדה ציינה כי אליהו נתן הסבר לגבי יעדם הלגיטימי של כ-13.5 מיליון ש"ח ששימשו להימורים בבתי קזינו באנגליה, אך לגבי למעלה מ-60 מיליון שקל לא ניתן הסבר מספק את הדעת, והמפר מסר ב"אמירה כללית" שהכספים נועדו לשימוש אישי.[5]
ב-2011 העריך פורבס את הונו ב-1.1 מיליארד דולר.
ב-2019 קיבל פרס מפעל חיים מטעם לשכת סוכני הביטוח.
חיים אישיים
עריכהאליהו מתגורר בתל אביב, נשוי לחיה, ולהם ארבעה ילדים.
בנו, עופר אליהו (1957–2022), היה מנכ"ל "מגדל" במשך ארבע שנים וחצי, בשנים 2013–2018, אז עזב את התפקיד כחלק מהרצון של אביו לחזור לתפקיד יו"ר החברה. לפני כן כיהן כמנכ"ל חברת הביטוח שהקים אביו, אליהו חברה לביטוח, וכן כיו"ר איגוד חברות הביטוח.[6] לאחר מותו התגלה שהוא זה שקנה, תחת הישארות כאוהד אנונימי, את הזכויות על קבוצת הפועל תל אביב בכדורסל מידי המפרק, והעביר אותן לידי עמותת פועל אוסישקין תל אביב ללא תמורה. לאחר מכן גם תמך בהם כספית.[7]
בן אחר, ישראל אליהו, מכהן בתפקידי הנהלה בקבוצת החברות שלו.
קישורים חיצוניים
עריכה
שלמה אליהו, באתר הכנסת - שלמה אליהו, באתר כנסת פתוחה
- שלמה אליהו, ביוגרפיה, מתוך האתר הרשמי של קבוצת אליהו החזקות.
- סטלה קורין-ליבר, עירן פאר ורון שטיין, "אני מתבייש שאנשים אוכלים מפחי אשפה, שדירה כאן עולה מיליונים. אני יושב באולימפוס שלי ואוכל את הלב", באתר גלובס, 17 בספטמבר 2009
- ליאת רון, ריאיון עם שלמה אליהו, באתר גלובס, 25 במרץ 2010
- חגי עמית, הדיבוק הלאומי של אליהו השתחרר עם רכישת מגדל, באתר TheMarker, 9 במרץ 2012
- גלית חמי וגולן חזני, שלמה אליהו: "חברתי זה סתם מותג. אני לא קונה סבון, אני בוחר מנהיג", באתר כלכליסט, 21 בנובמבר 2012
- דיאנה בחור ניר ורחלי בינדמן, בודד בראש המגדל, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב העליון, ממעברת בית ליד דרך ביטוח, מעריב, 31 במרץ 1980
- ^ עמית שרביט, מגדל ושלמה אליהו הציעו לאוצר התיישבות היהודים להצטרף לגרעין שליטה בבנק לאומי, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2001
- ^ רון שטיין, אליהו מתמוגג: "מהיום אני בעל השליטה, זה דבר גדול", באתר גלובס, 30 באוקטובר 2012
- ^ העברת פעילות ביטוח חיים ובריאות באליהו חברה לבטוח בע"מ
- ^ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי ברשות המיסים (מחצית שנייה - שנת 2011), באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 ביוני 2012
- ^ גולן חזני, נפטר עופר אליהו, בנו של שלמה אליהו בעל השליטה במגדל, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2022
- ^ גידי ליפקין, עופר אליהו היה זה שהעביר את הפועל לעמותה, באתר ONE, 28 בפברואר 2022