פתיחת התפריט הראשי

שמואל דכנר

איש עסקים ישראלי

שמואל דכנר (26 בספטמבר 1937 - 1 במרץ 2013) היה ניצול שואה, מיקרוביולוג, מנהלן ואיש עסקים. התפרסם כעד המדינה "ש.ד." בפרשת הולילנד.

שמואל דכנר
אין תמונה חופשית
לידה 26 בספטמבר 1937
בוקובינה
פטירה 1 במרץ 2013 (בגיל 75)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

דכנר נולד ב-26 בספטמבר[1] 1937 בחבל בוקובינה, על גבול רומניה ואוקראינה, ובהיותו ילד הוגלה יחד עם משפחתו למחנה ציבולובקה (Tzibulevka), שם מתו אמו ואחיו הבכור. שמואל דכנר ואביו שרדו את אימי המחנה ועלו לישראל ב-1950.

דכנר למד מיקרוביולוגיה וכלכלה באוניברסיטה העברית ועשה תואר במנהל עסקים במסנצ'ורי יוניברסיטי שבלוס אנג'לס. הוא נישא ונולדו לו שתי בנות. לאחר לימודיו עבד כראש מדור ביקורת פנימית במכון ויצמן למדע ולאחר מכן היה מנהל אדמיניסטרטיבי במפעל לחומרי בידוד. ב-1967 התמנה לתפקיד מבקר פנים של חברת רסקו והמשיך והתקדם עד לתפקיד המשנה למנכ"ל. אהרן דוברת, שהיה מנכ"ל כלל תעשיות, צירף את דכנר לקונצרן בתפקיד חשב. בהמשך מונה למנהל חטיבת הבנייה ולמשנה למנכ"ל חברת הבניה אזורים. עם התקדמותו לתפקיד המנכ"ל של אזורים, הצליח לשפר את ביצועי החברה ולהביא אותה לרווחיות.

לאחר עשר שנות עבודה בחברת כלל, פרש ממנה דכנר והקים קבוצת חברות בשם "מאגרים", שכללה מספר חברות ציבוריות, ובהן: מאגרי טכנולוגיה, מאגרי בניה, מאגרי סחר, מפעל השוקולד בילו ועוד. החברות בשליטתו הגיעו למחזור של יותר ממאה מיליון דולר. עיתונאים ואנשי כלכלה שיבחו את ביצועיו וכינוהו "אשף כלכלי".

בעקבות המשבר בשוק המניות ב-1984, עסקיו של דכנר החלו לקרוס והרשות לניירות ערך פתחה בחקירה נגדו. הוא עבר ללונדון והעביר לשם גם את עסקיו. בלונדון ניהל גם את עסקיו של ליאון תמן בחברת רקסול. כעבור כמה שנים רכש דכנר את השליטה בחברת האפייה היברס הולדינג וניהל אותה. החברה נקלעה לחוב של יותר מעשרה מיליון לירות שטרלינג, מונה לה כונס נכסים וכל ההשקעות בה אבדו. הסקוטלנד יארד פתח בחקירה נגד דכנר, בחשד שקיבל מימון ממספר מקורות לשם קניית ציוד לחברה, אך משך את הכספים. הוא עזב את בריטניה ושב לישראל.

פרשת הולילנדעריכה

  ערך מורחב – פרשת הולילנד

לאחר שובו לישראל בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים, החל דכנר לפעול כמאכער בשירותו של איש העסקים הלל צ'רני, בעל זכויות מקרקעין ב-121 דונם בירושלים, על מנת לקדם פרויקט בנייה בקרקעות אלה. לאחר שנים של שיתוף פעולה פרץ סכסוך כספי בין דכנר ובין צ'רני, וכתוצאה מכך הגיש דכנר תביעה אזרחית נגד צ'רני ומאוחר יותר פנה למשטרת ישראל והציע עצמו כעד מדינה, שיחשוף פרשיות שוחד ויעיד נגד נותני השוחד ומקבליו. הצעתו התקבלה, הוא נחקר ארוכות במשטרה ובעקבות חקירתו נפתחו תיקי חקירה נגד אישים רבים, חלקם בעלי תפקידים בכירים מאוד בעבר ובהווה. החקירות הבשילו להגשת כתבי אישום ודכנר העיד במשפטים אלה. בתקופה זו, עוד לפני תום החקירה הנגדית שהסעירה מאוד את רוחו, נפטר דכנר, אך המשפט נמשך והסתיים בהרשעת 9 מתוך 13 הנאשמים, בהם ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי והלל צ'רני. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הורשע תחילה בבית המשפט המחוזי על מעורבותו בפרשה, אך זוכה לבסוף מחמת הספק בבית המשפט העליון.

פרשת חברת הזרעעריכה

אהוד אולמרט הורשע כי קיבל מדכנר באמצעות שולה זקן שוחד בסך 60,000 שקל לצורך השבחת המקרקעין של חברת הזרע. ערעורו של אולמרט בגין הרשעה זו נדחה, ונגזר עליו עונש של 18 חודשי מאשר לריצוי בפועל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה