שמואל צ'ארלס פסמן
שמואל צ'ארלס פסמן (27 באוקטובר 1888 – 14 בדצמבר 1971) היה פעיל ציוני בתנועות ההתיישבות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ולאחר מכן פעל, בשנות המנדט האחרונות ובשנים הראשונות של מדינת ישראל, במסגרת ארגוני סיוע וסעד.
על שמו נקרא רחוב בעיר הרצליה
ביוגרפיה עריכה
שמואל פסמן נולד בשנת 1888 למשפחה מסורתית בעיר בריסק דליטא, שהייתה אז בתחומי האימפריה הרוסית. בהיותו בן שתים עשרה שנים היגר לארצות הברית בה למד, הוכשר כמהנדס, והיה פעיל בתנועה הציונית. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל. בשנת 1924 נתמנה על ידי הנהלת חברת קהילת ציון אמריקאית למנהל החברה בארץ ישראל. חברה זאת נוסדה בארצות הברית בשנת 1914 על ידי מסדר בני ציון, כשמטרתה לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית בארץ ישראל. בימי מלחמת העולם הראשונה הושבתה פעילות החברה. עם כיבוש הארץ על ידי הבריטים וכינון המנדט הבריטי חזרה החברה לפעילות מלאה.
תחת ניהולו של פסמן פעלה החברה רבות לרכישת אדמות וייסוד יישובים בארץ ישראל. החברה מילאה תפקיד נכבד ביישובו של עמק יזרעאל. בשנת 1924 רכשה החברה את אדמות הכפר הערבי איל פולה מידי פאודל ממשפחת סורסוק שישב בביירות ובשנת 1925 נוסדה על אדמות אלה עפולה. עוד בטרם ייסוד עפולה רכשה החברה את האדמות עליהן הוקם כפר ילדים. במערב העמק רכשה החברה את האדמות עליהן הוקמה בשנת 1925 רמת ישי. בעמק זבולון רכשה החברה את האדמות עליהן הוקמו בשנת 1925 קריית בנימין וכפר אתא, שהפכו לימים לקריית אתא. גולת הכותרת של פעילות החברה הייתה רכישת שטח אדמה מצפון לתל אביב עליו הוקמה בשנת 1924 הרצליה.
פסמן היה מעורב אישית בכל שלבי רכישת הקרקעות, הקמת היישובים ושיווק אדמותיהם למתיישבים. מעורבותו הייתה רבת חשיבות באירוע שנקרא "משפט עפולה" (שנקרא גם "מאורע עפולה"). במשפט, שנערך במשך שנת 1925, הואשם צעיר תושב בלפוריה בשם יעקב סגל ברצח של ערבי, כאשר סגל עמד בראש קבוצה של מתיישבי בלפוריה שיצאו לחרוש את השטח עליו עמדה לקום עפולה. הקבוצה הותקפה על ידי ערביי המקום במטר אבנים ובהתנגשות עמם נהרג אחד הערבים מירייה. סגל הואשם בכך שהוא היה היורה. כבר בלילה הראשון למעצרו של סגל בנצרת הזדרז פסמן והגיע מירושלים למקום המעצר בלוויית עורך הדין ברנרד ג'וזף (לימים דב יוסף) שותפו של עורך הדין הוראס סמואל, מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל. פסמן דאג להמשך הייצוג המשפטי של סגל בכל שלבי הדיון. בתחילה נדון סגל נידון ל-12 שנות מאסר אך עורך הדין הוראס סמואל הצליח להביא לזיכויו במסגרת ערעור בשנת 1926.
בשנת 1932 הוקמה על ידי ארגון "ההגנה" מפקדה מדינית בירושלים. במפקדה השתתפו אישי ציבור מחוגים שונים. הפעילה הבולטת במפקדה הייתה רחל ינאית בן-צבי ושמואל פסמן היה הגזבר.
בשנת 1933 חידשה יק"א, "החברה היהודית להתיישבות", שהוקמה על ידי הברון מוריס הירש, את פעילותה בארץ-ישראל, לאחר הפסקה של עשר שנים שבהן פעלה בעיקר בארגנטינה ורוסיה, והקימה את חברת אמיק"א, יחד עם "קרן החירום לארץ-ישראל", שנוסדה אחרי מאורעות תרפ"ט. שמואל פסמן נתמנה למנהלן של יק"א ואמיק"א. בניהולו של פסמן החלה אמיק"א את פעילתה בהקמתו מחדש של מושב באר טוביה ובייסודם של מושבים רבים, כפר ורבורג, אביגדור, ניר בנים, שדה משה, כפר מימון ולכיש. כמו כן החלה בהכנות לקראת המפעל הגדול של ייבוש ביצות אגם החולה, מפעל שהושלם לאחר מכן על ידי הקק"ל.
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה פתח הג'וינט, הארגון העולמי לסיוע ליהודים, במבצע רחב לסייע לשארית הפליטה באירופה ולהעלותה לארץ ישראל. במקביל לעבודתו עבור יק"א ואמיק"א, שמואל פסמן עסק בפעילות הומניטרית בשורות הג'וינט. הוא ביקש לערוך ביקור במחנות בקפריסין בהם החזיקו הבריטים את המעפילים שגורשו מארץ ישראל. הוא נפגש לשם כך עם הנציב העליון וביקש אישור לבקר במחנות. הנציב העליון אישר לו את הביקור, אך הבולשת הבריטית העמידה בפניו קשיים רבים במהלך הביקור. בשנת 1947 יצא פסמן לביקור של מספר חודשים במחנות העקורים בגרמניה, על מנת לסייע לניצולי השואה שהתגוררו בהם בנושאי תעסוקה, בריאות וחינוך.
ב-30 בנובמבר 1947, למחרת החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה, פתחו ערביי ארץ ישראל בהתקפה על היישוב והחל השלב הראשון של מלחמת העצמאות. ב-2 בדצמבר התפוררה עיריית ירושלים המעורבת. החברים היהודים בעירייה התארגנו כעירייה עצמאית לשם טיפול בבעיות של העיר, בתחום האספקה והתחבורה. ועד הקהילה של ירושלים התקשה לעמוד במשימה ועל כן הסוכנות היהודית, בשיתוף עם הוועד הלאומי, הקימה ב- 22 בדצמבר, שתי ועדות לעניין ירושלים. הוועדה הראשונה נועדה לתכנן את עתידה של ירושלים היהודית במסגרת משטר בינלאומי. על הוועדה השנייה, שנקראה "ועדת המוסדות לענייני ירושלים", הוטל לנהל את ענייני העיר. ליושב ראש הוועדה מונה דב יוסף ופסמן נתמנה להיות אחד מחבריה. הוועדה פעלה עד 21 באפריל 1948.
לאחר קום מדינת ישראל נתמנה פסמן למנהל הג'וינט בישראל. בשנה זאת הקים הג'וינט, בשיתוף עם ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, את מלב"ן על מנת לטפל בצורכי העולים הנכים, הקשישים והחולים. מלב"ן הקימה לשם כך מוסדות טיפוליים ברחבי המדינה. פסמן עמד בראש מלב"ן, במקביל לתפקידו בג'וינט. בתקופה זאת פעל הג'וינט לסייע לעלייה ההמונית ובין היתר סייע בהעלאת יהודי עיראק ב"מבצע עזרא ונחמיה". בשנת 1957 פרש פרסמן לגמלאות.
שמואל פסמן נפטר בשנת 1971. על שמו נקרא רחוב בהרצליה שהוא פעל רבות לייסודה.
לקריאה נוספת עריכה
- לקסיקון האישים של ארץ־ישראל 1799–1948, הוצאת עם עובד 1983, עמ' 402.
קישורים חיצוניים עריכה
- תמונתו דבר, 1 במרץ 1968.
- ראיון מוקלט עם פסמן במדור לתיעוד בעל פה של האוניברסיטה העברית ב-youtube.
- הידיעה על מותו באתר JTA - סוכנות הידיעות היהודית 15 בדצמבר 1971.