כפר מימון

מושב בישראל

כְּפַר מַיְמוֹן הוא מושב דתי בנגב הצפוני-מערבי, כ-5 ק"מ מנתיבות ומשתייך למועצה אזורית שדות נגב.

כפר מימון
מבנה לימודים בעל אלמנטי מיגון מפני ירי קסאמים, בישיבת "בית יהודה" ביישוב. 2007
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית שדות נגב
גובה ממוצע[1] ‎99 מטר
תאריך ייסוד 1959
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 438 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.6% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10

היסטוריה עריכה

הקמת המושב עריכה

המושב נוסד בשנת ה'תשי"ט 1959 בסיוע יק"א על ידי גרעין של בני עקיבא, והיה המושב הראשון שהוקם על ידי תנועת בני עקיבא בעידוד איגוד המושבים של הפועל המזרחי.[3] עוד קודם להקמת היישוב קיבלו חברי הגרעין הכשרה במושב יושיביה שרבים מתושביו עזבו אותו[4]. בעבר בזמן הגרעין נקרא היישוב "שובה ה'" כך יחד עם היישובים הסובבים בנו חברי הגרעין את "גוש השובות".[3]

המושב נקרא על שם הרב י"ל פישמן מימון, ממנהיגי תנועת המזרחי ושר הדתות הראשון של מדינת ישראל. באופן חריג נקרא המושב על שם הרב מימון עוד בחייו (הרב מימון נפטר שלוש שנים לאחר ייסוד המושב).

שטחו של המושב הוא כ-5,000 דונם.

אירועי מחאה פוליטיים עריכה

 
ההפגנה ההמונית נגד ההתנתקות. במשך שלושה ימים מילאו עשרות אלפי אנשים כל פינה בשטח הכפר.

כפר מימון אוזכר בתקשורת לראשונה בהקשר למחאה נגד פינוי סיני בשנת 1982 וכונה אז "בסיס" ליציאת השיירות לתוך שטח חצי האי סיני.

באמצע יולי 2005, רבבות אנשי ימין יצאו מנתיבות לגוש קטיף במסגרת "צעדת ההתחברות" ונבלמו על ידי אלפי שוטרים וחיילים בקרבת כפר מימון. לבסוף הותר למפגינים לנוע לעבר הכפר ולבלות בו את הלילה. כוחות המשטרה המתוגברים צבאית כיתרו את גדרות כפר מימון כדי למנוע מהצועדים להמשיך בדרכם לעבר רצועת עזה.

לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות הועברה ישיבת הסדר נווה דקלים למתחם הישיבה התיכונית בכפר מימון (ולאחר מכן המשיכה למשכנה הנוכחי באשדוד), ישיבת ההסדר שכנה בעבר במקום גם לאחר פינוי סיני.

במתקפת הפתע של חמאס על ישראל עריכה

במתקפת הפתע של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 , כיתת הכוננות של היישוב בפיקודו של הרבש"ץ רונן כהן נערכה להגנה על המושב, וניהלה חילופי אש עם מחבלים בסמוך לגדרות.[5] באותו זמן התארגנו בשדות הסמוכים למושב עשרות מחבלים שנערכו לתקוף את המושב. מסוק של לוחמי חטיבת הצנחנים שעבר בסמוך נפגע מטיל שירו המחבלים, המסוק נחת והלוחמים הצליחו להיחלץ ממנו. הלוחמים נתקלו במחבלים, לחמו בהם והצליחו לחסל עשרות מחבלים. למושב עצמו לא הצליחו לחדור מחבלים במהלך המתקפה.[6]

אוכלוסייה ושירותים ביישוב עריכה

 
בית הכנסת המרכזי ביישוב

במושב מתגוררות כיום כ-200 משפחות. עם השנים חזרו בני הכפר לגור בו וכיום מתגוררות כמאה משפחות של דור ההמשך בכפר. רוב התושבים עוסקים בחקלאות.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[7] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[8]

רב היישוב הוא הרב מיכאל אדרעי.[9] לפניו כיהן הרב אליעזר איגרא, אב בית דין בבאר שבע. במשך שנים רבות כיהן בתפקיד זה הרב יעקב אריאל, שהיה בעבר גם הרב הראשי לרמת גן.

בכפר קיימים בית כנסת, בית ספר היסודי "נועם תושייה", הישיבה התיכונית "בית יהודה", מרפאה, מכולת, מקווה וסניף של תנועת הנוער בני עקיבא.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא כפר מימון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ 1 2 אורלי גולדקלנג וברוך גרינברג, זיכרונות נצורים, מקור ראשון, דיוקן, 14.1.2022, 2022, עמ' 34-37
  4. ^ ישוב אחרון, מעריב, 11 בנובמבר 1958
  5. ^ https://ch10.co.il/news/866826/
  6. ^ https://www.inn.co.il/news/619404
  7. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  8. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
  9. ^ חזקי ברוך, "זכינו לרב שלימד אותנו מה זו יראת שמיים", באתר ערוץ 7, ‏20.04.15