פתיחת התפריט הראשי

שמעון צבי הורוביץ

הרב שמעון צבי הורוביץ (לידר; י"ב בסיוון תר"ל, 1870-ב' בתשרי תש"ז, 1946) היה מקובל מפורסם, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה.

הרב שמעון צבי הורוביץ
אין תמונה חופשית
לידה י"ב בסיוון תר"ל
פטירה ב' בתשרי תש"ז (בגיל 76)
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות מקובלים, רבני ירושלים
תחומי עיסוק ש"ס, הלכה, קבלה
תפקידים נוספים שליח מקובלי ירושלים לאסיה לחקר עשרת השבטים
רבותיו הרב שמואל סלנט, הרב ששון בכר משה
חיבוריו "שם משמעון", 'קול מבש"ר', "סנגוריא", "אילנא דחיי" (בכתב יד) ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד בלידא לרב מאיר לייב קמינצקי, ראש המלמדים בווילנה ותלמיד של הרב יצחק מוולוז'ין. למד בתלמוד תורה ובישיבה, ובגיל בר מצווה נסע ללמוד בישיבת רמיילס בווילנה. שם למד בסתר ספרי קבלה ב"ספריית שטראשון".

בתרמ"ז עלה לארץ ישראל לירושלים ולמד תורת הנגלה בישיבת עץ חיים בראשות הרב שמואל סלנט (המייסד) ותורת הנסתר בישיבת המקובלים בית אל, בראשות הרב "שמן ששון" פרסיאדו ששון בכר משה, שכן אז לא הייתה בירושלים ישיבת מקובלים אשכנזית.

ראה את יעודו בהפצת חכמת הנסתר וכוונות התפילה בעל פה ובכתב. לימד בחבורות וגם יחידים.

מפני שלפי המקובלים עשרת השבטים יתגלו לפני הגאולה השלמה, ר' שמעון צבי נשלח בתרנ"ט לאסיה מטעם מקובלי ירושלים מכל העדות לחקור את הנושא. במשך כשנתיים הלך ברגל או רכב על גמל. הוא גילה שרידים של יישובים יהודים במקומות נידחים המנותקים משאר העולם. הגיע עד טיבט ושלטונות הודו חשדו בו שמניעיו פוליטיים, והוא נאלץ להפסיק את המסע. את חוויותיו במסעו העלה את הכתב בספר "קול מבשר" שיצא לאור בתרפ"ג.

בתרס"ו היה ממייסדי ישיבת "שער השמים", ישיבת המקובלים האשכנזית בירושלים יחד עם הרב חיים יהודה לייב אוירבך. בישיבה למד בחברותא עם המקובל הרב אפרים שמואל לרנר-פפרמן אולם היו באים לשמוע שיעורים גם מעדות המזרח והספרדים. ערך תיקון חצות והתפלל שחרית בתפילת ותיקין בבית המדרש של הישיבה עם כל הכוונות. התכתב עם גדולי המקובלים ברחבי העולם היהודי.

התנהג בענווה גדולה כלפי כל אדם ונהג בסיגופים שונים לאבל על חורבן בית המקדש והגלות.

נפטר ביום השני של ראש השנה תש"ז במוצא שבה נהג להתבודד בכל ראש-השנה. הרבנות הראשית לא"י הוציאה היתר מיוחד להביאו לירושלים לקבורה. ציווה לא להספידו ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

חיבוריועריכה

  • שם משמעון - הגהות על "עץ חיים".
  • אור המאיר וקול מבשר - כותב על כך שסיבת הגלות היא מניעת לימוד קבלה ומביא מקורות המחייבים ללמוד אותה ולימוד בחכמת הקבלה בימי זיכרון. בצירוף קונטרס "נר ה' נשמת אדם" שבו לימוד ותיקון לעילוי נשמת נפטר ביום השנה הכולל תפילות ומשניות. יצא לאור בירושלים תרס"ז.
  • קול מבש"ר - על מסעיו באסיה למציאת "עשרת השבטים", דפוס סלומון, ירושלים תרפ"ג. יצא בדפוס צילום בירושלים תש"ל. הודפס גם בכרך התשיעי מעשרת הכרכים של תולדות ומעשיות מאור החיים הקדוש : מציאת עשרת השבטים, קול מבשר, מכתבים מהבעש"ט, בהוצאת "בית הלל", ברוקלין תשמ"ח. מסדרת "ספרים קדושים מ[גדולי] תלמידי בעל שם טוב", חלק ס"ט.[1]
  • סדר פדיון שבוים הכללי - כולל התרת נדרים, שבועת הגלות ותפילות לביטול גזרות רעות, ירושלים תרפ"ז.
  • סוד הקפות יהושע והסגולות הנפלאות - על שבע ההקפות סביב יריחו שהוביל יהושע בן נון ובעקבותיהן נפלה חומת יריחו. כולל תפילות לסגולות שונות. יצא לאור בדפוס מנורה, בירושלים תרצ"ז.
  • סניגוריא - לימוד סנגוריה על כל יהודי. יצא לאור בירושלים ת"ש בצירוף "סוד הקפות יהושע". יצא בדפוס צילום בהוצאת ח"ש שרקי בין השנים תש"ם-תש"ן.
  • אילנא דחיי - על עשר הספירות. נותר בכתב יד

הותיר בכתב-יד עוד הרבה הערות והגהות וספרים בחכמת הקבלה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ התכתב בנושא עם חוקרים יהודים ונוכרים שפנו אליו בשאלות.