שפות דרום-ערב החדשות

שפה

שפות דרום-ערב החדשות,[2][3] או השפות הדרום-ערביות המודרניות, הן קבוצה של שש שפות בסכנת הכחדה המדוברות בפי אוכלוסיות קטנות החיות במזרח תימן ובדרום עומאן, בדרום חצי האי ערב ובאי סוקוטרה מדרומו. קבוצה זו מהווה את הענף המזרחי של השפות השמיות הדרומיות (ועל כן הן מכוּנות גם השפות השמיות הדרומיות המזרחיות), ויחד עם הענף המערבי (השפות האתי-שמיות המודרניות ושפות דרום-ערב העתיקות) הן מהוות את תת-משפחת השפות השמיות הדרומיות, במשפחת השפות השמיות, במשפחת-העל האפרו-אסיאתית. שש השפות בקבוצה הן: סוקוטרית על ניביה, מֵהְרי, שֵחְרִית (גִ'בָּאלי), חרסוסית, בּטחרית, והוֹבּיוֹת. הן תועדו לראשונה על ידי משלחת חוקרים אוסטרית בסוף המאה ה-19.

שפות דרום-ערב החדשות
תפוצה גאוגרפית תימן, עומאן, כוויית
מספר הדוברים 200,000 (2020)[1]
סיווג שפה
שפות שמיות דרומיות
  • שפות דרום-ערב החדשות
שפה אם פרוטו-דרום-ערב חדשה (פרוטו-שמית דרומית מזרחית)
חלוקות משנה בטחרית
חרסוסית
הוביות
מהריסוקוטרית
שחְרית
מזהים
קוד גלוטולוג mode1252
מפת תפוצה
שפות דרום-ערב החדשות, מימין: חרסוסית, בטחרית, שחְרית, הוביות, מהרי, סוקוטרית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיון

עריכה

המיון של שפות דרום-ערב החדשות עדיין לא מוסכם על הכול. בעבר היה נהוג לחשוב שהן אחיות של שפות דרום-ערב העתיקות, אך כיום מוסכם כי הן "בנות-דודות", כלומר צאצאיות של ענף-אחות.

במיון הגלוטוכרונולוגי שלו, אלכסנדר מיליטרב מציג את שפות דרום-ערב המודרניות כענף שמי דרומי, בניגוד לענף שמי צפוני הכולל את כל השפות השמיות האחרות.[4][5]

שפות המשפחה

עריכה

בשל היעדר מפקדי אוכלוסין מסודרים בקרב אוכלוסיות הדוברים של השפות במשפחה, בתימן ובעומאן, לא ידוע מספר הדוברים המדויק. המספרים להלן משוערים נכון לשנת 2020:[2]

סכנת הכחדה

עריכה

מאותה סיבה של חוסר דיוק בהערכה של ממדי אוכלוסיות הדוברים, קשה לדעת בדיוק מה רמת סכנת ההכחדה של כל אחת מהשפות. הסיבות העיקריות לסכנת ההכחדה הן המעבר לשימוש בערבית כשפה יומיומית במקום שפות האם, והיעלמות אורחות החיים המסורתיים. בנוסף, למצב הפוליטי הקשה בתימן בעשור השני של המאה ה-21 (ההפיכה ב-2011 ומלחמת אזרחים שהחלה ב-2015) יש השלכות על הנוף הלשוני באזור, שמקשות על תיעוד השפות ולא ניתן לחזות אותן: האזור אינו נגיש לחוקרים, ואין דרך לדעת איך הסכסוך ישפיע על הקהילות המקומיות.[2]

דקדוק

עריכה

שפות דרום-ערב החדשות ידועות בשימור מאפיינים שמיים עתיקים, כפי הנראה, במיוחד במערכת הפונולוגית שלהן. לדוגמה, הן משמרות את העיצורים הצדיים החוככים /ɬ/, /ɬˤ~ɬʼ/ ובחלקן גם /ɮ/ אשר מקובל לשחזר בפרוטו-שמית.

בנוסף, אלכסנדר מיליטרב זיהה מאפיינים של לשון-תשתית כושית בשפות המשפחה, שלהצעתו מעידים על כך שדוברי שפות כושיות (כיום באפריקה) חיו במקור בחצי האי ערב, לצד דוברי שפות שמיות (Militarev 1984, 18-19; וראו גם Belova 2003). לדברי ואצלב בלאז'ק, הדבר מצביע על כך שאותם דוברי שפות כושיות שנשארו בדרום חצי האי ערב ולא היגרו מערבה לקרן אפריקה – נטמעו בשכניהם השמיים מצפון. הוא טוען כי הלבנט היה אם כן אזור המוצא הלשוני (אורהיימט Urheimat) של פרוטו-אפרו-אסיאתית, משם התפזרו לאחר מכן הענפים השונים של המשפחה האפרו-אסיאתית. לתמיכה נוספת בטענתו, בלאז'ק מצטט ניתוח מאת ענתי (1968, 180-84) של אמנות סלע ממרכז חצי האי ערב, בו הוא מזהה את האנשים "בעלי הראש האוֹבָלי" נושאי המגן המצוירים בציורי המערות עם הכושים מחצי האי ערב המוזכרים במקרא, שבאופן דומה תוארו נושאים מגנים ספציפיים.[6]

שחזור

עריכה

שחזור אוצר מילים של פרוטו-דרום-ערב מודרנית בידי רוג'ר בלנץ' (2019) (כוכבית מסמנת מילה משוחזרת):[7]

משמעות יחיד רבים/זוגי
אחת, אחד *tʕaad, *tʕiit
שתיים, שניים *ṯrooh, *ṯereṯ
שלוש, שלושה *ʃahṯayt
ארבע/ ארבעה *ʔorbac, *raboot
חמש/חמישה *xəmmoh
שש, שישה m. *ʃɛɛt, f. *ʃətəət
שבע, שבעה m. *ʃoobeet, f. *ʃəbət
שמונֶה, שמונָה m. θəmoonit, f. θəmoonit
תשע, תשעה m. *saʕeet, f. *saaʕet
עשר, עֲשָרָה m. *ʕɔ́ɬər, f. *ʕəɬiireet
ראש *ḥəəreeh
עין *ʔaayn *ʔaayəəntən
אוזן *ʔeyðeen *ʔiðānten
אף (*נחיר) *nəxreer *nəxroor
פה *xah *xwuutən
שיער *ɬəfeet *ɬéef
*יד *ḥayd *ḥaadootən
רגל (*פעם?) *faaʕm *fʕamtən
כף רגל *géedəl *(ha-)gdool
דם *ðoor *ðiiriín
חזה (*שָׁד) *θɔɔdɛʔ *θədií
בטן *hóofəl *hefool
ים *rɛ́mrəm *roorəm
דרך *ḥóorəm *ḥiiraám
הר *kərmām *kərəəmoom
אבן, סלע (*צור?) *ṣar(fét) *ṣeref
אבן, סלע (*צור?) *ṣəwər(fet) *ṣəfáyr
אבן, סלע *ʔoobən
אבן, סלע *fúdún
דג (*ציד?) *ṣódəh *ṣyood
צבוע *θəbiiriin
צב *ḥameseh *ḥoms(tə)
*כינה *kenemoot *kenoom
גבר *ɣayg *ɣəyuug
*אישה *teeθ
ילד, בן *ɣeg
ילד/ה (*בן?) *mber
מים *ḥəmooh
אש *ɬəweeṭ *ɬewṭeen
חלב *ɬxoof *ɬxefən
*מלח *məɮḥɔ́t
*לילה *ʔaṣeer *leyli
*יום *ḥəyoomet PWMSA *yiim
רשת (*לוח?) PWMSA *liix *leyuux
רוח *mədenut *medáyten
אני, *אנחנו *hoh *nəhan
*אתה, *אתם *heet *ʔəteem
*את, *אתן *hiit *ʔeteen
*הוא, *הם *heh *həəm
*היא, *הן *seeh *seen

לקריאה נוספת

עריכה
  • Hetzron, Robert (ed.) The Semitic Languages. Routledge: London 1997. ISBN 0-415-05767-1
  • Johnstone, T.M. 1975. The Modern South Arabian Languages. Afroasiatic Linguistics 1/5:93-121 [1-29
  • Johnstone, T.M. 1977. Ḥarsūsi Lexicon and English-Ḥarsūsi Word-List. London: Oxford University Press
  • Johnstone, T.M. 1981. Jibbāli Lexicon. London: Oxford University Press
  • Johnstone, T.M. 1987. Mehri Lexicon and English-Mehri Word-List. London: School of Oriental and African Studies
  • Korotayev, Andrey. Ancient Yemen. Oxford: Oxford University Press, 1995. ISBN 0-19-922237-1
  • Nakano, Aki’o. 1986. Comparative Vocabulary of Southern Arabic: Mahri, Gibbali, and Soqotri. Tokyo: Institute for the Study of *Languages and Cultures of Asia and Africa
  • Nakano, Aki’o. 2013. Hōbyot (Oman) Vocabulary: With Example Texts. Ed. Robert Ratcliffe. Tokyo: Research Institute for Languages and Cultures of Asia and Africa
  • Naumkin, Vitaly, et al. 2014b. Corpus of Soqotri Oral Literature. Volume 1. Leiden: Brill
  • Rubin, Aaron D. 2010. The Mehri Language of Oman. Leiden: Brill.
  • Rubin, Aaron D. 2014. The Jibbali Language of Oman: Grammar and Texts. Leiden: Brill
  • Watson, Janet C.E. 2012. The Structure of Mehri. Wiesbaden: Harrassowitz

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Simone Bettega & Fabio Gasparini, "Modern South Arabian languages". In Christopher Lucas & Stefano Manfredi (eds.), Arabic and contact-induced change, pp. 351–369. Berlin: Language Science Press, 2020
  2. ^ 1 2 3 Simeone-Senelle, Marie-Claude (1997). The Modern South Arabian Languages. In Hetzron, R. (ed.). 1997. The Semitic Languages. London: Routledge, p. 378-423.
  3. ^ Rendsburg, Gary A. Modern South Arabian as a source for Ugaritic etymologies.
  4. ^ СЕМИТСКИЕ ЯЗЫКИ | Энциклопедия Кругосвет, www.krugosvet.ru (ברוסית)
  5. ^ Militarev, Alexander, "Once more about glottochronology and the comparative method: the Omotic-Afrasian case". Moscow, Russian State University for the Humanities.
  6. ^ Blažek, Václav. "Afroasiatic Migrations: Linguistic Evidence" (PDF). נבדק ב-9 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Blench, Roger (2019). Reconstructing Modern South Arabian. Paper presented at the Workshop on Modern South Arabian Languages, Erlangen, Germany, 19 December 2019.