פגיעה בעבודה

(הופנה מהדף תאונת עבודה)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פגיעה בעבודה כמונח משפטי הן תאונת עבודה או מחלת מקצוע הפוגעות ביכולתו של עובד לעבוד, באופן זמני או קבוע.

תאונת עבודה במכרה

תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, גם כשהוא רק בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.

מחלת מקצוע היא מחלה הנגרמת עקב העבודה, כתוצאה מתנאי העבודה או מנסיבות אחרות הכרוכות בעבודה והפוגעות בעובד באופן כרוני.

בישראל

עריכה
 
טקס חניכת אנדרטה לזכר עובדים שנהרגו בעבודתם ביישוב בועיינה-נוג'ידאת

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, כל עובד במדינת ישראל מבוטח בענף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי, ובמקרה שנפגע בתאונת עבודה או במחלת מקצוע, הוא זכאי לזכויות שמעניק החוק לנפגעי עבודה[1]. ביניהן: דמי פגיעה לתקופת ההיעדרות מן העבודה (עד 90 יום) בעקבות הפציעה, פיצוי או קצבת נכות בגין נכות שנגרמה לעובד, קצבת תלויים לשאיריו של עובד שמת עקב פגיעה בעבודה ועוד.

תאונת עבודה

עריכה

תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, ואצל עובד עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. החוק מכיר גם בתאונה שאירעה למבוטח בדרך מביתו לעבודה, בדרך מן העבודה לביתו, ובדרך בין מקומות עבודה, למי שעובד ביותר ממקום עבודה אחד[2].

בדרך כלל, תאונת עבודה היא אירוע פתאומי שניתן לשייכו לגורם מוגדר וחיצוני המשפיע על גוף האדם וכתוצאה ממנו נגרם לאדם נזק. כך למשל, עובד המחליק על שלולית שמן במקום עבודתו, תוך כדי עבודה, וכתוצאה מכך שובר את רגלו, יוכר כנפגע בתאונת עבודה[3]. בתחילת הטיפול יש למלא טופס 250.

הגורמים לתאונות בענף הבנייה

תאונות אלו עלולות להיגרם ממגוון גורמים, כגון הדרכת בטיחות לא מספקת, חוסר בציוד מגן, תנאי עבודה לא בטוחים,[4] ומחסור חמור במפקחים הוא סיבה נוספת. המופקדים על התחום כיום הם 21 איש המועסקים כמפקחים במינהל הבטיחות במשרד העבודה. שלושה מהם הוקצו לטיפול בעיצומים, כך שנותרו רק 18 איש, המפקחים על כ־13 אלף אתרי בנייה.[5]

גורם נוסף הוא שלתקנות רבות לוקח זמן רב להיכנס לתוקף. עלות הפיגומים בתקן האירופי גבוהה מזו של הפיגומים הנוכחיים ב־40%, וגם כעת מלינים הקבלנים על כך שרק שתי חברות מייבאות או מייצרות את הפיגומים הללו וגובות מחיר יקר.[5]

המפקחים שמסיירים באתרי הבנייה רשאים להטיל עיצומים כספיים על החברות במקרה שגילו ליקויי בטיחות, אך פעמים רבות הקנסות נמוכים ולא מספיקים כדי ליצור הרתעה. הרבה מצווי בטיחות לא מחייבים בפעולות מעשיות, מה שיוצר סיבה נוספת לתאונות. לכן, למרות שצו בטיחות הוא הצעד הראשון לטיפול בליקויים באתר הבנייה, ברוב המקרים הוא לא מתורגם למעשים.[5]

אתגר השפות השונות הוא גורם נוסף לתאונות עבודה בענף הבנייה הוא פער בשפות. הרבה מפועלי הבניין לא מבינים את השפה בה מוסבר תדריך הבטיחות. בנוסף לכך, מופנות טענות כלפי המשטרה על כך שהיא לא פועלת מספיק. עוד קושי הוא שאין גורם רשמי בישראל שמרכז את הנתונים היבשים על התאונות, רק גופים פרטיים שאוספים את המידע בהתנדבות. לכן, אין אפשרות לבחון את הנתונים ולטפל בהם, דבר היוצר סיבה נוספת לתאונות בעבודה.[5]

הגורמים העקיפים לתאונות הם היעדר רישיונות לקבלנים. מתוך 90 חברי הנהלה במינהל שתפקידם לדאוג לבטיחות הפועלים, 60 אחראים על אכיפה בתחום הבנייה והתשתיות, וזה משאיר רק 30 שמתעסקים ברשימות התעסוקה והרישיונות.[6]

מקרי מוות

עריכה

מדי שנה מתרחשות בישראל עשרות תאונות עבודה קטלניות, רובן בענף הבנייה[7]. סיבת המוות העיקרית היא נפילה מגובה, וכן רשלנות המעסיק על כך שלא נקט באמצעי זהירות מיוחדים הנדרשים לעבודה מסוג זה. עבודה בסיכון גבוה, כדוגמת עבודה בענף הבנייה, מחייבת פיקוח על תקני בטיחות כדי להקטין את סיכויי העובדים להיפגע[8].

שנה מספר הרוגים
2000 61
2001 61
2002 63
2003 61
2004 52
2005 52
2006 61
2007 54
2008 56
2009 42
2010 52
2011 64
2012 60
2013 62
2014 62
2015 54
2016 58
2017 52
2018 70
2019 86
2020 57
2021 69
2022 72[9]
2023 88[9]

בשנת 2017 נהרגו בתאונות בניין בישראל 35 בני אדם ונפצעו 229 מהם 56 פצועים קשה[10]. מקרב ההרוגים 15 היו ערבים אזרחי ישראל, 7 מהגרי עבודה / פליטים, 6 פועלים פלסטינים ו-5 יהודים[11].

מיקרוטראומה

עריכה

על פי החוק, ניתן להכיר גם בפגיעות בעבודה אשר התפתחו לאורך זמן ולא באירוע בודד. ליקויים בריאותיים כאלה הן תוצאה של חשיפה מתמשכת לפגיעות זעירות, שרק בהצטרפן, גרמו לנזק. כך ניתן למעשה להעניק זכויות ביטוחיות המוקנות לנפגעי עבודה, אף לעובד אשר חלה במחלה, כתוצאה מתנאי עבודה, אף שהמחלה אינה מופיעה ברשימת המחלות המוגדרות כ"מחלות מקצוע". כך לדוגמה, קלדנית אשר חלתה בפרקי ידיה לאחר עבודה רבת שנים במקצועה. במידה שעבודת ההקלדה גורמת לפגיעות זעירות לפרקי היד המצטברות לכדי המחלה רק לאחר שנים של עבודה וזהו הגורם למחלתה, הרי שתוכר כנפגעת עבודה.

מחלת מקצוע

עריכה

מחלת מקצוע היא אחת מרשימה מוגבלת של מחלות הנקובות בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954. רבות ממחלות המקצוע הן הרעלות הנגרמות מחשיפה לחומרים כימיים (למשל, הרעלת עופרת, הרעלת תחמוצת הפחמן, וכדומה). מחלות מקצוע אחרות הן מחלות המיוחדות לעובדים במקצועות מסוימים, או בתנאי עבודה מיוחדים (כך למשל, "מחלת צוללים" הייחודית רק לעובדים בתחום זה, אזבסטוזיס הייחודית לעובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט). חוק הביטוח הלאומי אינו מכיר במחלות מקצוע אשר התקנות אינן נוקבות בשמן. אולם, ניתן להכיר במי שנפגע במחלה שנגרמה עקב העבודה אף שאינה נמצאת ברשימת מחלות מקצוע, וזאת בדרך של מיקרוטראומה.

מקרים מיוחדים של פגיעה בעבודה

עריכה

בשתי סוגי פגיעות חוק הביטוח הלאומי מציב תנאים מיוחדים לצורך הכרה כפגיעה בעבודה: בקע מפשעתי (בסעיף 84 לחוק) וליקוי שמיעה (בסעיף 84א לחוק).

לצורך הכרה בבקע מפשעתי על העובד לעמוד בשלושה תנאים:

  • הבקע צריך להתרחש תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או כתוצאה מפגיעה ישירה בדופן הבטן.
  • צריכה להיות הפסקת עבודה בגלל הופעת הבקע וקבלת טיפול רפואי בתוך 72 שעות.
  • על העובד להודיע למעבידו, או למוסד לביטוח לאומי, על כאביו עקב הבקע בתוך 72 שעות.

כדי להכיר בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה דורש החוק חשיפה לרעש מזיק במקום העבודה. לירידה מינימלית מסוימת בכושר השמיעה ולהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי בתוך שנה מעת הפניה לטיפול רפואי, או מעת שהחלה הירידה בשמיעה. כך גם קובע החוק תנאים מיוחדים להכרה ברעש תמידי באזניים (טינטון) כפגיעה בעבודה.

חזקת תאונת עבודה

עריכה

חוק הביטוח הלאומי מכיר אף בתאונות שאירעו לעובד, בנסיבות מסוימות, כתאונות עבודה, אף אם אינן מתאימות להגדרת תאונת עבודה. נסיבות אלה מפורטות בסעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי:

  • תאונה שאירעה לעובד תוך כדי נסיעה או הליכה ממקום מגוריו אל מקום עבודתו, או בדרכו מעבודתו בחזרה אל מקום מגוריו.
  • תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה ובמקום העבודה או בסמוך אליו, אלא שלא נגרמה עקב העבודה, אלא בנסיבות חירום: בעת שעסק בהצלת חיים או רכוש, או כדי למנוע סכנת חיים או סכנה לרכוש.
  • תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה, כאשר נפגע מכלי עבודה, או מחפץ, שהיה בידי אדם אחר, בתנאי שהחפץ נמצא במקום העבודה באופן קבוע.
  • תאונה שאירעה לעובד בזמן הפסקת אוכל, בזמן העבודה, בין אם בעת הארוחה עצמה ובין אם בדרך למקום הארוחה או בדרך מן הארוחה בחזרה למקום העבודה.
  • תאונה שאירעה לעובד במקום שבו קבע המעביד לצורך תשלום שכר העבודה ובדרך לאותו מקום. נסיבות תאונה זו נדירות יותר לאור העובדה כי רוב המעבידים במשק משלמים את שכר העבודה ישירות לחשבון הבנק של העובד ורק מיעוטם, קובע מקום לחלוקת השכר.
  • תאונה שאירעה לעובד שהוא חבר ועד עובדים, בעת שמילא את תפקידו. כן בדרך למילוי התפקיד ובדרך חזרה ממילוי התפקיד. כל זאת בשעות העבודה הרגילות, או בשעות שעוקבות אחר שעות העבודה באופן רצוף. כמו כן תוכר כתאונת עבודה אף תאונה שאירעה לחבר ועד עובדים בעת השתתפות בישיבות ועד עובדים, או האיגוד המקצועי, במקום העבודה או מחוצה לו.
  • עובד הנמצא בדרכו ממקום מגוריו, או מעבודתו, לבחינה של שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה מן הבחינה למגוריו או עבודתו.

החוק קובע במפורש כי תאונה שאירעה לעובד שהיה בדרך, ולא בשעת העבודה, תוכר כתאונת עבודה אך ורק במידה שהעובד לא עשה הפסקה בדרכו, והלך במסלול מתקבל על הדעת, בין נקודת המוצא לנקודת היעד. כך למשל, עובד הנוסע ממקום עבודתו לביתו ובדרך עוצר לעריכת קניות, לא תוכר תאונה שאירעה לו בדרך, כתאונת עבודה. אולם, אף לסייג זה קיימים סייגים בחוק. כך, הבאת ילד לגן הילדים בדרך לעבודה וכן סטייה מן הדרך לצורך תפילת שחרית במניין שבו העובד נוהג להתפלל, לא יחשבו כסטייה מן הדרך לעבודה.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פגיעה בעבודה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה