תאיר קמינר

סרבנית גיוס לצה"ל

תאיר קמינר (נולדה ב-29 בספטמבר 1996) היא סרבנית מצפון ישראלית. קמינר ישבה באופן מצטבר 155 יום בכלא 6, תקופת המאסר הארוכה ביותר שנפסקה לסרבנית ישראלית מאז קום המדינה.

תאיר קמינר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 בספטמבר 1996 (בת 27)
תל אביב
מדינה ישראל
ידועה בשל סרבנות מצפון
השכלה תיכונית
https://www.haaretz.co.il/blogs/mesarevet
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

תאיר קמינר נולדה לסיביל גולדפיינר, מייסדת חברת האופנה קום איל פו ולמיכה קמינר, איש היי-טק. תאיר היא השנייה מבין שלוש אחיות. אחותה הבכורה, אלינור, השתחררה מצה"ל על סעיף מצפון. דודה, נעם קמינר, ישב בכלא בשנת 1982, בשל סירובו לשרת מילואים במלחמת לבנון הראשונה, ובן דודה, מתן קמינר, ישב בכלא הצבאי כשנתיים בעשור הראשון של המאה ה-21, לאחר שסירב להתגייס לצה"ל.

קמינר גדלה בתל אביב, בה היא מתגוררת עד היום (2016), למדה בתיכון עירוני א'.

סרבנות עריכה

לאחר שסיימה שנת שירות בקומונה של הצופים בשדרות החליטה קמינר ”שלא לקחת חלק במעגל השנאה בעזה ובשדרות”. קמינר התנגדה לכיבוש הישראלי ואמרה: ”אני לא עומדת להישבר... אני מקווה שהם יבינו את זה - אני לא אשבר”. והוסיפה: ”ראיתי את השפעת המלחמה על ילדים ומבוגרים” והצהירה על נכונותה לבצע שירות חלופי למען המדינה.
כשהגיעה ביום הגיוס לבסיס קליטה ומיון בצה"ל סירבה להתגייס מטעמי מצפון ונשפטה למאסר למשך 20 יום בכלא 6. לאחר מכן, היא נשפטה חמש פעמים נוספות לתקופות מאסר שונות (בחלק מהמקרים גם בגין נפקדות), ובסך הכל ישבה 155 ימים (מעל חמישה חודשים) בכלא הצבאי, תוך כדי שהיא משתפת את חוויותיה מהכלא בבלוג ב"הארץ" בשם "מסרבת".

ב-18 ביולי 2016 שוחררה מהכלא וקיבלה פטור משירות צבאי בגין אי התאמה ו”התנהגות רעה וחמורה מאוד”[1]. עם שחרורה הוזמנה לצרפת לספר על הסרבנות שלה. קמינר תמכה והשפיעה על סרבני גיוס שבאו אחריה.

בספטמבר 2016 (ראש השנה תשע"ז) כלל אותה אתר מאקו ברשימת "הישראלים הכי משפיעים בכל גיל", ובחר בה למשפיעה ביותר בגיל 20[2].

תמיכה וביקורת עריכה

סירובה של קמינר זכה לפרסום בישראל ומחוצה לה[3]. קמינר זכתה לתמיכה, בין היתר, מצד עיתונאים ומשפטנים ישראלים וכן מצד אזרחים רבים. קבוצת "מסרבות - רשת סרבנות פוליטית", בה קמינר חברה, תמכה בה וליוותה את מאבקה. עיתונאית ידיעות אחרונות, סימה קדמון, ליוותה אותה בחודשי מאסרה[4]. כמו כן, תמכו בסירובה הארגונים "יש גבול", "ארבע אמהות", "המפלגה הקומוניסטית הישראלית" ו"אמנסטי אינטרנשיונל"[5]. סירובה של קמינר עורר עניין מיוחד בבריטניה ומספר כתבות באינדפנדנט עסקו בה[6]. בנוסף, קמינר זכתה לתמיכתה של חברת פרלמנט בריטית, שהציעה בפרלמנט הבריטי להכריז על סולידריות עימה.

באוגוסט 2016 השתתפה בפאנל באירוע "מי מפחד מחופש (מצפון)?" בסינמטק תל אביב לצידם של שלושה חתני פרס ישראל, הפרופסורים יהודה ג'אד נאמן, עידית דורון וזאב שטרנהל. בעקבות הפרסום על הכנס בהשתתפותה של קמינר פנתה שרת התרבות מירי רגב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בבקשה לשלול תמיכה מהסינמטק[7]. המשנה ליועץ המשפטי, דינה זילבר, מסרה לרגב כי לא ניתן לעשות זאת[8].

לאחר שחרורה מצה"ל עריכה

בשנת 2017 עברה לגור בנצרת לחצי שנה, למדה ערבית והתנדבה בבית ספר "מסאר" בלימוד עברית.

המשיכה לכתוב בבלוג שלה ב"הארץ" עד 2017.

בין השנים 2017–2018 נטלה חלק בשירות לאומי בית הספר הדו לשוני בירושלים.

קישורים חיצוניים עריכה

ראיונות עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שלומי גבאי‏, סרבנית הגיוס תאיר קמינר שוחררה מכלא 6: "ירדה לי אבן מהלב", באתר וואלה!‏, 18 ביולי 2016
  2. ^ תאיר קמינר, 20 סרבנית מצפון, באתר מאקו, ספטמבר 2016
  3. ^ דויד גרוסמן, המקרה של סרבנית הגיוס תאיר קמינר, באתר הארץ, 15 ביולי 2016
  4. ^   סימה קדמון, ייסורי מצפון, באתר "ידיעות אחרונות", 14 ביולי 2016
  5. ^ ג'ים ג'ויס, תאיר קמינר, סרבנית מצפון ישראלית כלואה, באתר אמנסטי אינטרנשיונל, 4 ביולי 2016 (באנגלית)
  6. ^ תאיר קמינר, נשלחתי לכלא צבאי ישראלי כנער על סירובו להתגייס לצה"ל - זה המכתב שלי, באתר אינדפנדנט, 12 במאי 2016 (באנגלית)
  7. ^ נירית אנדרמן, שרת התרבות רגב מבקשת לשלול תמיכה מסינמטק ת"א, לקראת אירוע על סרבנות מצפון, באתר הארץ, 20 ביולי 2016
  8. ^   שרון פולבר, המשנה ליועמ"ש לרגב: לא ניתן לשלול תמיכה מהסינמטק בשל אירוע בהשתתפות תאיר קמינר, באתר הארץ, 31 ביולי 2016