מירי רגב

פוליטיקאית ישראלית, שרת התחבורה וח"כ מטעם מפלגת הליכוד, לשעבר דוברת צה"ל

מירי (מרים) רגב (נולדה ב-26 במאי 1965) היא פוליטיקאית ישראלית המכהנת כשרת התחבורה והבטיחות בדרכים.

מירי רגב
רגב בשנת 2020
רגב בשנת 2020
לידה 26 במאי 1965 (בת 59)
כ"ד באייר ה'תשכ"ה
קריית גת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה הליכוד
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ה־32
בממשלה ה-37
29 בדצמבר 2022 – מכהנת
(שנה)
סגן אורי מקלב
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
בממשלה ה-35
17 במאי 202013 ביוני 2021
(שנה)
סגן אורי מקלב
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שרת התרבות והספורט ה־3
בממשלה ה־34
14 במאי 201517 במאי 2020
(5 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
24 בפברואר 200915 בפברואר 2023
(14 שנים)
כנסות ה־1825
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רגב הייתה תת-אלוף בצה"ל. היא שירתה כדוברת צה"ל בתקופת ההתנתקות ובתקופת מלחמת לבנון השנייה עד שחרורה ב-2008.

היא החלה לכהן בכנסת בשנת 2009 מטעם מפלגת הליכוד, הייתה חברת הקבינט המדיני-ביטחוני ושרת התרבות והספורט בממשלת ישראל ה-34 ושרת התחבורה והבטיחות בדרכים בממשלת ישראל ה-35. בממשלת ישראל ה-37, מכהנת כשרת התחבורה והבטיחות בדרכים.

ביוגרפיה עריכה

נולדה בשם מרים סיבוני וגדלה בקריית גת. אביה פליקס - שהיה מעורב ב"פרשת האלכוהול המזויף" עלה ממרוקו, ואמה מרסל (מרסדס) עלתה מספרד בשנות ה-50.[1] גדלה בבית דובר ספרדית.[2] למדה בתיכון אורט רוגוזין שבקריית גת. בגיל 17 זכתה לתואר "צברית השנה" של השבועון "מעריב לנוער". בצעירותה התנדבה במשך מספר שנים במד"א ואף מונתה שם לתפקיד מזכירת מחוז השפלה. הייתה פעילה במועצת הנוער של קריית גת וארגנה מבצעי התנדבות למען עולים חדשים.[3]

בעלת תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי מ"בית ברל", ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ושוק ההון מ"הקריה האקדמית אונו".[4] בוגרת המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.[5][6]

קריירה צבאית עריכה

מירי רגב
 
מירי רגב בתפקיד דוברת צה"ל
מדינה ישראל  
השתייכות   צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19832008 (כ־25 שנים)
דרגה    תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
   המערכה ברצועת הביטחון
   מלחמת לבנון השנייה
עיטורים
   אות מצטיין הנשיא
   

רגב התגייסה לצה"ל בשנת 1983 ושירתה כמדריכת נוער. יצאה לקורס קצינות ולאחר מכן שימשה כמפקדת מחלקה בבסיס גדנ"ע. בשנת 1986 עברה לחטיבת דובר צה"ל, תחילה בתפקיד דוברת פיקוד הדרום תחת אלוף הפיקוד יצחק מרדכי. לאחר מכן, בשנת 1988 היא מונתה לראש לשכת דובר צה"ל אפרים לפיד. בשנת 1989 הקימה את מדור יחסי ציבור במפקדת חילות השדה (מפח"ש) ושימשה כראש המדור, ולאחר מכן שימשה ראש מדור תקשורת מקומית, ראש ענף תכנון וייזום וראש ענף תקשורת.

בשנת 2002 הועלתה לדרגת אלוף-משנה ומונתה לסגנית דוברת צה"ל. לאחר שלושה חודשים מונתה למרכזת מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה במסגרת ההיערכות לקראת מלחמת עיראק, לאחר מכן יצאה לחופשה ארוכה, שבסיומה, בשנת 2004, מונתה לצנזורית הראשית לעיתונות ולתקשורת.[7] עם מינויו של רב-אלוף דן חלוץ לרמטכ"ל, מונתה לדוברת צה"ל (ב-2 ביוני 2005).[8] רגב הייתה האישה השנייה שמילאה את התפקיד ברציפות (החליפה את תת-אלוף רות ירון), והראשונה מדוברי צה"ל שצמחה מתוך חטיבת דובר צה"ל עצמה.

רגב הייתה דוברת צה"ל בזמן יישום תוכנית ההתנתקות, שבמהלכה ניתן חופש פעולה רב לעיתונאים, שהיו רשאים להצטרף לצוותי הפינוי ולראיין מפקדים בכירים וחיילים ללא צורך בקבלת אישור. באותה העת כינתה את התנהגות הנוער בכפר דרום "התנהגות ברברית ועבריינית", התבטאות שעליה התנצלה 13 שנים לאחר מכן. בתפקידה המשיכה גם במהלך מלחמת לבנון השנייה, עד אוגוסט 2007.[9] באוקטובר 2007 מינה אותה הרמטכ"ל גבי אשכנזי לרכזת אירועי צה"ל לציון חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, תפקיד שמילאה עד לסיום שירותה בשנת 2008.

קריירה פוליטית עריכה

 
רגב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך קמפיין הבחירות, מרץ 2020

על פי מקורות שונים, לאחר שחרורה מצה"ל ולקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה ניהלה רגב מגעים עם מספר מפלגות, כולל מפלגת העבודה, אך ללא הצלחה, ובעקבות זאת הצטרפה למפלגת הליכוד. ח"כ לשעבר דניאל בן סימון העיד כי הוא תיווך בינה לבין מנהיגי מפלגת העבודה, והעיתונאי אמנון אברמוביץ' העיד כי פנתה אליו להתייעצות בנושא. רגב הכחישה בעקביות את הטענות הללו.[10][11][12]

רגב הצטרפה למפלגת "הליכוד" בנובמבר 2008.[13] לאחר הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד, דורגה בתחילה במקום ה-34 ברשימת "הליכוד" לכנסת ה-18. לאחר קבלת ערעור שהוגש בנוגע להצבעה, הוצבה במקום ה-27 ברשימה.

חברת הכנסת עריכה

רגב נבחרה לכנסת ה-18 ומאז מכהנת כחברת הכנסת מטעם "הליכוד". בכנסת ה-18 הייתה יושבת ראש ועדת המשנה לפריפריה וכחברה בוועדת הכספים, בוועדת החוץ והביטחון בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדה משותפת לתקציב הביטחון. בכנסת ה-19 הייתה יושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה[14] וכחברה בוועדות הכספים והחוץ והביטחון.

בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד מסתננים מאפריקה, אמרה כי "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו - נעשה הכול להחזיר אותם בחזרה למקום מוצאם. לא נאפשר לאנשים לבוא לחפש עבודה בארץ ישראל". על משפט זה נעשו פרודיות רבות, בין היתר צוטט במערכון של היהודים באים.[15] היא הדגישה בריאיון לאחר מכן כי היא אינה מעודדת אלימות.[16] רגב כינסה דיון מיוחד של ועדת הפנים בנושא מקורות המימון של ארגוני הסיוע לפליטים, שלדבריה מעוניינים לשנות את האופי היהודי של מדינת ישראל.[17][18]

ב-2011 בזמן המחאה החברתית ביקרה רגב במאהל שדרות רוטשילד בתל אביב כדי להביע הזדהות. אף על פי כן, חלק מהמוחים גירשו אותה מהמתחם ובתגובה כינתה אותם רגב "שמאל קיצוני".[19][20]

שרת התרבות והספורט עריכה

 
כשרת התרבות באצטדיון טדי, פברואר 2020
 
מימין שמאל: הגברת הראשונה של ארגנטינה פביולה יאנייס (אנ'), נשיא ארגנטינה אלברטו פרננדס, מירי רגב, מזכיר הממשלה צחי ברוורמן ושגרירת ישראל בארגנטינה גלית רונן, בעת קבלת הפנים לפרננדס כשביקר בישראל לרגל פורום השואה העולמי החמישי, 2020

לקראת הבחירות לכנסת ה-20, זכתה בבחירות המקדימות ברשימת הליכוד במקום החמישי. עם הקמת ממשלת ישראל ה-34 מונתה לשרת התרבות והספורט ונכנסה לתפקידה במאי 2015.[21]

מינויה גרם לחיכוכים עם אמנים, כשחלקם טענו שרגב תמנע מימון ליצירות שלא יהיו לרוחה. במפגש עם אמנים, טענה רגב שהליכוד "קיבל שלושים מנדטים ואתם עשרים" ולכן ההחלטה מי ייהנה מתקציבי תרבות נמצאת בידיה.[22] רגב התעמתה עם השחקן נורמן עיסא שסירב להופיע בבקעת הירדן. בעקבות זאת התפרסמה עצומה נגד רגב.[23]

ברקע העימות, עמדה החלטת שר החינוך נפתלי בנט להוציא מסל התרבות הארצי את ההצגה "הזמן המקביל" המבוססת על כתבי המחבל וליד דקה שהיה חבר בחוליה שרצחה את החייל משה תמם, ושהוצגה ב"תיאטרון אל-מידאן" בחיפה. ב-16 ביוני קיבלה רגב את המלצתה של ועדה בראשות ד"ר חיים פרלוק והורתה על הקפאת העברת התקציבים לתיאטרון "אל-מידאן". זאת עקב אי-סדרים כספיים שנתגלו בו והחשיפה שהמחזאי של ההצגה "הזמן המקביל", המבוססת על כתבי המחבל וליד דקה, מזדהה עם המחבל, ושדקה עצמו מעורב בשיווק ההצגה מהכלא.[24] רגב פעלה לביטול הקרנת הסרט "אל סף הפחד" העוסק ביגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, בפסטיבל הקולנוע ירושלים. מארגני הפסטיבל הודיעו שהסרט יוקרן לפני טקס הפתיחה וישתתף בתחרות.[25] בראיון שנתנה רגב לכתב העת "את", אמרה בתגובה ש"עולם האמנות הוא כפוי טובה, ולא בא לי לעבוד בשביל כפויי טובה".[26]

בספטמבר 2015 פרסמה רגב את הקריטריונים של משרד התרבות והספורט לתקצוב מוסדות תרבות, במסגרת תיקון "חוק התרבות והאמנות", אשר כונה "חוק הנאמנות בתרבות". בין הקריטריונים לשלילת תקציב: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות לאלימות ולטרור, תמיכה במעשה טרור נגד ישראל, ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל, מעשה השחתה הפוגע בסמל המדינה והחרמה או קריאה להטלת חרם על ישראל.[27] במאי 2016 משרד התרבות והספורט פרסם תיקונים למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של המשרד, ובהם מתן בונוס למוסדות שיופיעו ביהודה ושומרון וגריעת ניקוד מזכה ממוסדות שיימנעו מלעשות כן. במאי 2020 פסל בג"ץ את סעיף הבונוס.[28]

 
אולפן גלי צה"ל. משדר מיוחד ליום העצמאות 2016. משמאל לימין: מפקד התחנה ירון דקל, הזמר עידן רייכל, שרת התרבות מירי רגב, מגיש התכנית יועז הנדל וד"ר עשהאל לובוצקי

רגב התנגדה להקמת תאגיד השידור הישראלי. על פי פרסומים, אמרה ביולי 2016 בדיון בוועדת השרים לחקיקה: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?".[29]

במאי 2017 הודיעה למנהל פסטיבל ישראל שתמנע מימון מתקציב המדינה למופעים בפסטיבל שיש בהם עירום, בנימוק שמופע כזה פוגע ברגשותיהן של אוכלוסיות רחבות ובערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.[30] ב-4 ביוני ביקש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מרגב לחדול מהתבטאויות מסוג זה, בנימוק שסוגיות התקצוב אינן בסמכותה.[31]

החל מיוני 2017, מונתה מספר פעמים לממלאת מקום ראש הממשלה.[32][33]

בשנת 2018 הובילה את היערכות הממשלה לחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל. במהלך ההכנות לטקס הדלקת המשואות התגלעה מחלוקת בינה לבין יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, לאחר שרגב ביקשה לשלב בטקס נאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אדלשטיין התנגד בנימוק שיש לשמור על המתכונת הקבועה של הטקס, שבה הנואם המרכזי היחיד הוא יו"ר הכנסת, וראש הממשלה איננו נוכח.[34][35] לקראת יום העצמאות הסתמנה פשרה שלפיה ראש הממשלה ידליק משואה בשם ראשי הממשלה לדורותיהם ויישא דברי ברכה קצרים, בדומה למתכונת שהתקיימה בטקס ביום העצמאות ה-50.[36] בפועל, נתניהו התעלם מהדרישות ונשא נאום ארוך.[37]

רגב קידמה את "חוק הנאמנות בתרבות", הצעת חוק שעוררה התנגדות של אישים מתחום התרבות.[38][39] החוק עבר בקריאה ראשונה,[40] אך נפל בשל התנגדות ח"כים מכולנו וישראל ביתנו.[41]

לאחר שאמרגן פרטי סיכם על משחק ידידות בין נבחרת ארגנטינה בכדורגל לנבחרת ישראל, שיערך בחיפה, פעלה רגב להעברת המשחק לירושלים, והקצתה לכך 2.7 מיליון ש"ח מתקציב חגיגות ה-70 למדינה.[42] לאחר קמפיין BDS נגד קיום המשחק בישראל, שכלל איומים ברצח על כוכב ארגנטינה ליונל מסי,[43] החליטה נבחרת ארגנטינה לבטל את המשחק.[44] שר החוץ של ארגנטינה אמר שהעברת המשחק לירושלים היא שגרמה לביטול.[45] בעקבות הביטול ספגה רגב ביקורת בישראל.[46]

בתפקידה כיושבת ראש הוועדה למקומות הקדושים סירבה לאשר את מתווה הכותל.[47] רגב הגיעה למקום השני בדירוג פעילות חברי "הליכוד" למען היהדות בכנסת העשרים, שנערך על ידי ארגון מתפקדי "ליכוד", בין היתר בעקבות התנגדותה למתווה הכותל ולמתווה הגיור.[48]

בשנת 2018 פעלה לקידום חקיקתו של תיקון לחוק התרבות והאמנות, שיאפשר לשר התרבות והספורט לשלול תקציב ממשלתי מגוף שביצע פעילות שיש בה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה).[49] היוזמה לתיקון החוק עוררה מחאה.[50]

לסיכום הקדנציה כשרת התרבות ציינה רגב כי "שני שרים אחריי לא יתקנו את מה שעשיתי במשרד התרבות".[51]

בבחירות לכנסת ה-21 ה-22 וה-23, הוצבה במקומות 6 ו-7 ברשימת "הליכוד".

ועדה לבחינת התנהלות קרנות הקולנוע עריכה

בדצמבר 2016 הקימה רגב ועדה לבחינת קרנות הקולנוע[52][53] בראש הוועדה עמדה ראשת מינהל תרבות, גלית והבה־שאשו, וחבריה היו יו"ר מועצת הקולנוע ונשיא המרכז האקדמי ויצו חיפה פרופ' דוד אלכסנדר, מנהל סינמטק אופקים נדב משעלי, המרצה לאוריינות מדיה וקולנוע ד"ר דבורה הנדלר, הדוקטור למשפטים אודליה מינס, התסריטאי וחבר מועצת הקולנוע ליאור גלבוע, וד"ר הני זובידה מהמחלקה למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל.

ביוני 2018 הגישה הוועדה את מסקנותיה.[54] הדו"ח הצביע על ליקויים בתחום המנהל התקין של קרנות הקולנוע ובתחום השוויון בייצוג.[55]

ביולי 2018 הציגה רגב את הרפורמה בתחום הקולנוע שאותה בכוונתה לקדם ובה בין השאר הצעדים הבאים: הקמת מאגר לקטורים, הגברת ייצוג האוכלוסיות המוחלשות והכנסת רכיב ההצלחה הקופתית לשיקולי המימון[53]. במהלך שנת 2020 הוקמו קרנות אזוריות למתן מענה ליוצרים בפריפריה,[56] בדרום, בצפון ובשומרון. כתוצאה מרפורמה זו קמה בין השאר גם קרן קולנוע שומרון.[57][58]

שרת התחבורה בממשלת ישראל ה-35 עריכה

 
באירוע הגעת קו הרכבת החשמלי מירושלים לתחנת סבידור מרכז, 29 ביוני 2020

ב-17 במאי 2020 הושבעה כשרת התחבורה בממשלת ישראל השלושים וחמש. רגב קיבלה גם את האחריות על טקס הדלקת המשואות. בתפקיד התמודדה עם סוגיית התחבורה הציבורית בתקופת מגפת הקורונה.[59] באוקטובר 2020 הכריזה כי מערכת הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב תיקרא ה"דנקל".[60] באותו החודש הכריזה כי היא תתנגד לתוכנית המטרו במטרופולין תל אביב וטענה כי עדיף להשקיע בהקמת קו הרכבת לאילת או במסילת הרכבת לקריית שמונה.[61][62]

בנובמבר 2020 אמרה רגב כי היא סיכמה עם שר הביטחון, בני גנץ, שנמל התעופה הבינלאומי השלישי בישראל ייבנה בנבטים.[63][64]

חברת הכנסת ה-24 עריכה

בכנסת ה-24 נמנתה, ככל חברי מפלגתה, עם האופוזיציה. באוגוסט 2021 נמנתה עם העותרים לבג"ץ נגד החלטת הכנסת על הרכב ועדותיה.[65] ב-23 במאי 2022 התנגדה להצעת החוק 'ממדים ללימודים', וטענה בישיבת סיעת הליכוד כי

החלטנו שאנחנו אופוזיציה לוחמת ואנחנו רוצים להפיל את הממשלה הזו, אז אין כאבי בטן. אין כאבי בטן למקרי אונס, ואין כאבי בטן עם נשים מוכות ואין כאבי בטן עם חיילים."

דבריה עוררו סערה ציבורית.[66][67][68][69]

שרת התחבורה בממשלת ישראל ה-37 עריכה

לאחר הבחירות לכנסת העשרים וחמש מונתה רגב לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים בממשלת ישראל השלושים ושבע והתפטרה מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי. בנוסף קיבלה רגב שוב את האחריות על טקס הדלקת המשואות.

בפברואר 2023, למרות העומסים בעקבות המחאה נגד הרפורמה המשפטית, סירבה לאפשר לרכבת ישראל לתגבר את הרכבות לירושלים.[70]

ב-20 באפריל 2023 אישרה הממשלה את הצעתה של רגב, לפיה יושקעו מאות מיליוני שקלים בשורה של פרויקטים תחבורתיים בשדרות וביישובי עוטף עזה,[71] אך לא ברור האם נעשה דבר בפועל עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל בשבעה באוקטובר 2023.

ב-2023 ספגה ביקורת בעקבות מינויו של משה בן זקן, מקורבהּ ואיש ליכוד, לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה, חצי שנה לאחר שוועדת המינויים של נציבות שירות המדינה, בהרכב שונה, שללה את המינוי מפאת חוסר ניסיונו הרלוונטי לתפקיד.[72][73] בנוסף, מינתה את עו"ד עינב אבוחצירה לממלאת מקום היועמ"ש בנתיבי ישראל, למרות שישנם מועמדים מנוסים ובכירים ממנה.[74][75]

בינואר 2023, עם כניסתה לתפקיד, טענה כי נתיבי התחבורה הציבורית ריקים רוב הזמן ושצריך לבטל אותם, בניגוד לדעות מומחי התחבורה והאוצר.[76][77] היא הודיעה על ביטול אכיפה בנתיב פלוס בכביש החוף.[78] לאחר מכן שינתה את הנתיב בכביש שעולה לירושלים כך שגם רכב עם שני נוסעים יוכל לנסוע בו.[79]

במאי 2023 הודיע מנכ"ל רכבת ישראל, מיכה מייקסנר, על עזיבתו, לאחר שסירובו לאפשר מינויים פוליטיים עורר עליו את זעמה של רגב וגרר כמה ניסיונות מצידה להדחתו.[80]

ב-7 באוקטובר 2023, יום מתקפת הפתע על ישראל, הופנתה ביקורת ציבורית למשרד התחבורה תחת רגב, שכן התחבורה הציבורית החלה לפעול שעות ארוכות לאחר ההודעה על גיוס מילואים והמידע שעבר לגביה היה מעורפל, כך שבמשך שעות ארוכות חיילים שנדרשו להגיע בדחיפות ליישובים המותקפים ולבסיסים נאלצו לחפש טרמפים.[81] רגב ספגה ביקורת גם על כך שלא הפעילה באופן מלא את חברת "אל על" בשבת (באמצעות "מניית הזהב" שיש למדינה בחברה), לצורך הבאת נוסעים ומטענים במסגרת מצב החירום. ב-13 באוקטובר הוגשה עתירה דחופה לבג"ץ להורות למדינה לעשות זאת.[82]

במהלך מלחמת חרבות ברזל עוררה רגב סערה ציבורית בהחלטתה להפסיק את התחבורה הציבורית בשבת. טענתה כי הדרישה הגיעה ממשרד הביטחון התבררה כלא מאומתת. הטענה נגד רגב הייתה כי היא מונעת משיקולים פוליטיים ופוגעת במאמץ המלחמתי.[83][84][85] בנוסף, בזמן המלחמה רגב הרבתה לטוס לחו"ל, מה שהעלה ביקורת ציבורית.[86]

תחת כהונתה כשרת התחבורה, שנת 2023 הייתה שנת שיא בתאונות דרכים בישראל.[87][88] מגמה שנמשכה גם ברבעון הראשון של 2024.[89]

במאי 2024 שודר בערוץ 13 חלקו הראשון של תחקיר "המקור" של רביב דרוקר על תפקודה כשרת התחבורה. התחקיר התבסס על עדות וחומרים שהעביר ראש המטה שלה שפרש ועל ראיונות אם ראשי רשויות. לטענת התחקיר, השרה הקדישה רק שעות עבודה אחדות בשבוע לענייני המשרד המקצועיים ואת עיקר זמנה הקדישה לפעילות פוליטית פנימית של הליכוד, זאת במטרה להגדיל את מספר הבוחרים בה בפריימריז. רגב השתמשה בשני תקני העסקה של יועצים המקצועיים שכפופים לה כיועצים פוליטיים. רגב ניהלה רישום של פעילי ליכוד ובכירים אחרים בשלטון המקומי שדורגו לפי פוטנציאל המצביעים שהם יכולים להביא עבורה. על בסיס רישום זה העניקה להם ולרשות שבראשה הם עמדו יחס בלתי ענייני, מפלה ואף מסכן בענייני תחבורה: ראשי רשויות בעלי פוטנציאל גיוס גבוה של מצביעים קיבלו אוזן קשבת ומימון פרויקטים על ידי רגב, אף בניגוד להמלצות מקצועיות. מנגד, ראשי רשויות ללא קרבה פוליטית, כדוגמת בית שמש, ערד, קריית שמונה, או תל אביב - זכו להתעלמות וחוסר מענה.[90].[91].

לאחר שידור התחקיר רגב הגישה תלונה במשטרה נגד ראש המטה שלה לשעבר, יהונתן יהוסף, בטענה כי גנב וזייף מסמכים, וטענה כי הוא לא רק גנב מסמכים מהמשרד שלה אלא אף המציא כאלה - למשל את זה הנוגע לשיטה שבה מתעדפת רגב ראשי רשויות, שכונתה בתחקיר "רמזור".[92][93]

חיים אישיים עריכה

נשואה לדרור רגב, מהנדס בתעשייה האווירית, ואם לשלושה. מתגוררת בראש העין.[94]

בתה של רגב, מיכל, הייתה בין ניצולי הטבח בפסטיבל נובה ותפסה מחסה בעיר באר שבע לאחר שרכבה נורה.[95]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Miri Regev's Culture War". New York Times. 20 באוקטובר 2016. נבדק ב-20 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ ראיון בערוץ הכנסת 2014
  3. ^ היא עוד תגיע רחוק, באתר ‏מאקו‏, 22 במרץ 2016
  4. ^ עלון הבוגרים של הקריה האקדמית אונו(הקישור אינו פעיל, 27.8.2021)
  5. ^ מירי רגב, באתר מפלגת הליכוד
  6. ^ מירי מרים רגב, באתר הכנסת
  7. ^ יפתח אלעזר, ידוענית בחאקי, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2004
  8. ^ ענבל אביב, תת-אלוף מירי רגב מונתה לדוברת צה"ל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 ביוני 2005
  9. ^ דוברת צה"ל היוצאת, מירי רגב: "אם הייתי גבר, בכירי צה"ל היו מתייחסים אליי ברצינות", באתר גלובס, 8 באוגוסט 2007
  10. ^ דניאל בן סימון, הטרגדיה של מירי רגב, הארץ, 18 בפברואר 2016 (הקישור אינו פעיל, 2023-07-17) (אורכב 17.07.2023 בארכיון Wayback Machine)
  11. ^ ח"כ לשעבר: אני הייתי המתווך בין מירי רגב לעבודה, באתר סרוגים, ‏7 בדצמבר 2021 (ארכיון)
  12. ^ "מירי רגב ניסתה להיכנס למפלגת העבודה", באתר ערוץ 7, ‏13 באוגוסט 2019 (ארכיון)
  13. ^ אטילה שומפלבי, דוברת צה"ל לשעבר מירי רגב מצטרפת לליכוד, באתר ynet, 2 בנובמבר 2008
  14. ^ מורן אזולאי, ועדות הכנסת: מצנע לחינוך, רגב אחראית על זרים, באתר ynet, 18 במרץ 2013
  15. ^   היהודים באים עונה 4 | המקושש - פרק 5, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:47)
  16. ^ מורן אזולאי ועומרי אפרים, רגב קראה למסתננים סרטן: 'המצב מעודד אלימות', באתר ynet, 24 במאי 2012
  17. ^ כתבה מתוך "המשמר החברתי" על הדיון בוועדת הפנים
  18. ^ פרוטוקול הדיון בוועדת הפנים
  19. ^ הסילוק מהמאהל: ח"כ רגב התלוננה במשטרה, באתר ynet, 17 ביולי 2011
  20. ^ מורן אזולאי, עשרות במאהל מחאת הדיור, מירי רגב ביקרה, באתר ynet, 15 ביולי 2011
  21. ^ מתי טוכפלד, מירי רגב מונתה לשרת התרבות והספורט: "אדע לשים גבולות בלי לפגוע בחופש הביטוי", באתר ישראל היום, 15 במאי 2015
  22. ^ שרת המשפטים בגל"צ: המשפט שאמרה מירי רגב לא היה צריך להיאמר באתר גלי צה"ל
  23. ^ שגיא בן נון‏, פרסום ראשון: מאות אנשי תרבות חתמו על עצומה במחאה על "צעדיה האנטי-דמוקרטיים" של הממשלה, באתר וואלה‏, 13 ביוני 2015
  24. ^ רן בוקר, מירי רגב: מקפיאה את התקציבים לתיאטרון אל מידאן, באתר ynet, 16 ביוני 2015
  25. ^ רן בוקר, הסרט על יגאל עמיר לא יוקרן בפסטיבל ירושלים, באתר ynet, 16 ביוני 2015
  26. ^ רגב: "האמנים קפוצי תחת וכפויי-טובה - לא בא לי לדאוג להם", באתר גלובס, 18 ביוני 2015
  27. ^ יונתן ריגר, ‏הקריטריונים החדשים לתקצוב מוסדות התרבות, באתר ‏מאקו‏, 2 בספטמבר 2015
    מאיה נחום שחל, משרד התרבות משנה את חוקי המשחק: רוצים מימון? חתמו על טופס נאמנות, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2016
  28. ^ משה גורלי, מתנת הפרידה של בג"ץ לרגב: ביטול הבונוס על הופעות באיו"ש, באתר כלכליסט, 14 במאי 2020
  29. ^ אלירן מלכי, מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2016
  30. ^ חזקי ברוך, מירי רגב: לא נממן מופעי עירום, באתר ערוץ 7, 30 במאי 2017,
    רן בוקר, קריאות בוז למירי רגב בפסטיבל ישראל: "אף אחד לא יסתום לי את הפה", באתר ynet, 1 ביוני 2017
  31. ^ טל שלו וגלי גינת‏, עימות סוער בין רגב למשנה ליועמ"ש - "אלחם על חופש הביטוי שלי", באתר וואלה‏, 4 ביוני 2017,
    טובה צימוקי ורן בוקר, היועמ"ש: "לא לצאת באמירות בחוסר סמכות", רגב: "אמשיך להביע עמדתי", באתר ynet, 4 ביוני 2017,
    גלעד מורג וטובה צימוקי, היועמ"ש נגד רגב: "ההנחיות לגבי מופעי עירום חסרות תוקף משפטי", באתר ynet, 11 ביוני 2017
  32. ^ מורן אזולאי, לראשונה: מירי רגב ממלאת את מקום ראש הממשלה, באתר ynet, 14 ביוני 2017
  33. ^ נתניהו יעבור בדיקה רפואית, מירי רגב תמלא את מקומו, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2017
    קביעת ממלא מקום לראש הממשלה, החלטה מספר 3090 של ממשלת ישראל ה-34, משנת 2017, באתר משרד ראש הממשלה
  34. ^ בשנים 2015–2017 הוצגה ברכה מוקלטת קצרה של ראש הממשלה נתניהו במסגרת הטקס.
  35. ^ אורלי וגיא, סערת טקס המשואות: "רגב טועה - אסור למשרד התרבות לקבוע תכנים", באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 2 באפריל 2018
  36. ^ עוזי ברוךנתניהו ידליק משואה, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2018
  37. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, יולי אדלשטיין על סערת המשואות: "אני נוהג לקיים הסכמים", באתר וואלה‏, 19 באפריל 2018
  38. ^ נעמה ריבה, מחאה בת"א: אמנים שרפו יצירות "כקורבן לחוק הנאמנות", באתר הארץ, 28 בנובמבר 2018
  39. ^   עוצרים את חוק הנאמנות בתרבות!, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:26)
  40. ^   נירית אנדרמן, "חוק הנאמנות בתרבות" עבר לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2018
  41. ^   יובל קרני, "חוק הנאמנות יעבור", באתר "ידיעות אחרונות", 28 בנובמבר 2018
  42. ^   סמי פרץ, כך השתלטה מירי רגב על מסי תמורת 2.7 מיליון שקל מהכסף שלנו, באתר TheMarker‏, 22 במאי 2018
  43. ^ רות אגלש, נבחרת הכדורגל הארגנטינאית מבטלת את ההתחרות בישראל ברקע איומים ברצח נגד מסי (באנגלית), באתר וושינגטון פוסט, 6 ביוני 2018.
      עוזי דן, דיווחים בארגנטינה: איומים על מסי ומשפחתו זירזו את ביטול המשחק, באתר הארץ, 6 ביוני 2018
  44. ^ מירי רגב הציגה תמונות: "כך איימו על ליאונל מסי ומשפחתו", באתר וואלה‏, 6 ביוני 2018
  45. ^ שר החוץ של ארגנטינה: "המשחק בוטל כי עבר לירושלים", באתר ynet, 7 ביוני 2018
  46. ^ אריאל כהנא, המשחק מול ארגנטינה בוטל; בסביבתו של נתניהו מאשימים את השרה רגב, באתר ישראל היום, 5 ביוני 2018;
    אוריאל דסקל, מירי רגב הפסידה ל-BDS מגול עצמי, באתר כלכליסט, 6 ביוני 2018
  47. ^ כיכר השבת, ‏רגב: לא אאשר את מתווה הכותל הרפורמי - מטעמי מצפון, באתר כיכר השבת, 27 ביוני 2018
  48. ^ משה ויסטוך, ‏רגב בראש, גליק משתרך: דירוג חברי הליכוד בנושאי דת, באתר כיפה, ל' בשבט התשע"ט, 5 בפברואר 2019
  49. ^ הצעת חוק התרבות והאמנות (תיקון מס' 2), התשע"ט-2018, באתר הכנסת
    דרור ליבה ומורן אזולאי, חוק "נאמנות בתרבות" יעלה להצבעה: "ממשלת הצנזורה ממשיכה לדהור", באתר ynet, 20 בנובמבר 2018
  50. ^ שגיא בן נון‏, רבקה מיכאלי נגד מירי רגב: "אנו בחושך גדול, בשלב הבא ישללו אזרחות", באתר וואלה‏, 22 באוקטובר 2018
  51. ^ מירי רגב: "שני שרים אחריי לא יתקנו את מה שעשיתי במשרד התרבות", באתר מעריב אונליין, 12 בינואר 2019
  52. ^ נירית אנדרמן, מירי רגב מינתה ועדה לבחינת קרנות הקולנוע, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2016
  53. ^ 1 2 עינת אוליבייר, ‏מירי רגב מציגה רפורמה בקולנוע: הגבלת כוחן של קרנות התמיכה בסרטים, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2018
  54. ^ דו"ח מסכם - הוועדה לבחינת התנהלות קרנות הקולנוע, באתר של משרד התרבות והספורט
  55. ^ נירית אנדרמן, ועדת רגב לבחינת קרנות הקולנוע: "מנגנון התמיכה לקוי ובעל חסרונות רבים", באתר הארץ, 3 במאי 2018
  56. ^ עקיבא ביגמן, ברוני הקולנוע: כך הפכה תעשיית הקולנוע בארץ לאנטי ישראלית, באתר עכשיו 14, 9 בפברואר 2022
  57. ^ קרן קולנוע שומרון
  58. ^ מירי רגב אישרה: הוקמה קרן עצמאית לקלנוע ביו"ש, באתר "סרוגים", 7 במאי 2020
  59. ^   אסנת ניר, ההחלטה הראשונה של מירי רגב כשרת התחבורה: ביטול הגבלת הנוסעים בשעות השיא, באתר TheMarker‏, 19 במאי 2020
    ליאור גוטמן, השרים רגב ואדלשטיין סיכמו: המזגנים יעבדו באוטובוסים, באתר כלכליסט, 7 ביולי 2020
    קינן כהן‏, רגב קראה להימנע משימוש בתחבורה הציבורית: "יוצאים מהבית לצורך לא חיוני", באתר וואלה‏, 1 באוקטובר 2020
  60. ^ לרכבת הקלה של גוש דן יקראו דנקל? בואו נראה כמה אנשים ישתמשו בזה, באתר Xnet‏, 15 באוקטובר 2020
  61. ^ שירית אביטן כהן, ‏רגב: "אתנגד לתוכנית המטרו. עדיף להשקיע את הכסף בחיבור רכבות בין הפריפריה למרכז", באתר גלובס, 26 באוקטובר 2020
  62. ^ עמירם ברקת, ‏הקרב על המטרו: ההצעה של רגב, המתקפה של סמוטריץ' ושאלת ה-150 מיליארד שקל, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2020
  63. ^   יעל בלקין, מירי רגב: חיל האוויר לא מנהל את המדינה - סיכמתי עם גנץ ששדה התעופה ייבנה בנבטים, באתר TheMarker‏, 30 בנובמבר 2020
  64. ^ ההחלטה טרם התקבלה, אבל רגב כבר החלה בהקמת שדה תעופה בנבטים, באתר וואלה‏, 18 בנובמבר 2020
  65. ^ משה גורלי, גם מתמטיקה היא פוליטיקה, באתר כלכליסט, 10 באוגוסט 2021
  66. ^ מתי ברנהרט, ‏לפיד תקף את רגב: איבוד עשתונות ותחתית מוסרית, באתר "סרוגים", 23 במאי 2022
  67. ^ מירי רגב מעוררת סערה: "אין כאבי בטן על חיילים, נשים מוכות או מקרי אונס", באתר כיפה, 23 במאי 2022
  68. ^ אנה ברסקי, ‏"החלטנו להפיל את הממשלה, אז אין כאב בטן על חיילים": ציטוטי הליכוד נחשפים, באתר מעריב אונליין, 23 במאי 2022
  69. ^ מורן אזולאי, ח"כ רגב: "אנחנו אופוזיציה לוחמת. אין כאבי בטן על חיילים או מקרי אונס", באתר ynet, 24 במאי 2022
  70. ^ אודי עציון‏, למרות העומסים הצפויים בעקבות ההפגנות: רגב שוב מסרבת לתגבר את הרכבות לירושלים, באתר וואלה‏, 20 בפברואר 2023
    השרה רגב ל-ynet radio: "אנחנו לא חברת היסעים של הפגנות", באתר ynet, 23 בפברואר 2023
  71. ^ ארנולד נטייב, אנה ברסקי, ‏הממשלה אישרה את את התוכנית לחיזוק החוסן האזרחי ביישובי עוטף עזה, באתר מעריב אונליין, 20 באפריל 2023
  72. ^ אסף זגריזק, ‏הממשלה אישרה: מקורבה של מירי רגב מונה למנכ"ל משרד התחבורה, באתר גלובס, 26 ביוני 2023
  73. ^ רועי רובינשטיין, חצי שנה לאחר שנפסל: אושר מינוי מקורבה של רגב למנכ"ל משרד התחבורה, באתר ynet, 25 ביוני 2023
  74. ^ אפרת אביבי, איך ביטול עילת הסבירות קשור לפקקים בכבישים?, באתר שקוף, ‏2023-07-26
  75. ^ אפרת אביבי, לחבר את החתיכות בפאזל: כל המינויים המפוקפקים מאז הקמת הממשלה, באתר שקוף, ‏2023-04-27
  76. ^ יובל שדה, מירי רגב רואה נת"צים ריקים, הנתונים מראים שהם יעילים, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2023
  77. ^ אסף זגריזק, ‏השרה מירי רגב רצתה לבטל את הנת"צים, באוצר מתנגדים: "נזק של מיליארדים", באתר ‏מאקו‏, 30 באוגוסט 2023
  78. ^ יובל שדה, מירי רגב מבטלת בפועל את האכיפה בנתיב פלוס בכביש החוף, באתר כלכליסט, 9 בינואר 2023
  79. ^   עומר כרמון, רגב משנה את הנת"צ של מיכאלי: במקום 3 פלוס, 2 פלוס, באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2023
  80. ^ אודי עציון‏, מירי רגב ניצחה: מנכ"ל הרכבת מיכה מייקסנר התפטר, באתר וואלה‏, 14 במאי 2023
  81. ^   יפעת ראובן, כשמשרד התחבורה לא זז במלחמה, ארגוני ההתנדבות הניעו את ההסעות לדרום, באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2023
  82. ^ אילנה קוריאל, עתירה לבג"ץ: הורו על הפעלה מלאה ומיידית של אל על בשבת, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
  83. ^ אסף זגריזק, ‏"רגב מפקירה את העורף": סערה בעקבות הפסקת התחב"צ בשבת, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2023
  84. ^   יפעת ראובן, גם בזמן המלחמה מירי רגב עושה חשבונות פוליטיים ומשביתה את התחבורה בשבת, באתר TheMarker‏, 10 בנובמבר 2023
  85. ^ רועי רובינשטיין, כמעט נרדמים על ההגה, נשארים בבסיס: אין רכבות בשבת, המילואימניקים תקועים, באתר ynet, 17 בדצמבר 2023
  86. ^   יפעת ראובן, רגב בשחקים: שרת התחבורה שוב צפויה להמריא לחו"ל – הפעם לווייטנאם, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2024
  87. ^ ירון משה תנעמי, בשנת 2023 הגיע לשיא מספר הפצועים קשה בתאונות דרכים בישראל, באתר עכשיו 14, 11 במרץ 2024
  88. ^ משה כהן, ‏שנה קטלנית: 357 הרוגים בתאונות דרכים בשנת 2023, באתר מעריב אונליין, 31 בדצמבר 2023
  89. ^ אסף גולן, "הפקרות בכבישי ישראל": הרבעון הראשון של 2024 - הקטלני ביותר זה 15 שנה, באתר ישראל היום, 2 באפריל 2024
  90. ^ חלק ראשון של תחקיר המקור. חלק שני: בזמן המלחמה. מאי 2024
  91. ^ ראש עיריית ק"ש על תחקיר המקור: "אושרה תכנית – ופתאום התקציב בוטל", באתר חדשות 13, 26 במאי 2024
  92. ^ סרוסי, נטע; זגריזק, אסף (2024-05-26). "הסיכויים שתיפתח חקירה פלילית נגד מירי רגב, ואיך השרה נערכת?". Globes. נבדק ב-2024-05-28.
  93. ^ אבישי גרינצייג, רגב פנתה ליועמ"שית בכדי למנוע את תחקיר "המקור" נגדה - ונדחתה, באתר כאן 11, ‏26 במאי, 2024
  94. ^   השרה רגב: "גם על בעלי אני צועקת שהוא שמאלן", באתר ‏מאקו‏, 21 בנובמבר 2016
  95. ^ אנה ברסקי, ‏בין הניצולות מהטבח במסיבת הטבע: בתה של מירי רגב, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2023
מירי רגב - תבניות ניווט