פתיחת התפריט הראשי

תל בורנה הוא אתר ארכאולוגי באזור השפלה הסמוך לקיבוץ בית ניר. האתר כולל גם שרידים מתקופות שונות ובהן תקופת מלכות יהודה ותקופת הברונזה המאוחרת. ניכר כי באזור הייתה עיר, אשר השתייכה לממלכת יהודה והיוותה עיר גבול.

שם האתר ומיקומועריכה

האתר נמצא באזור השפלה וסמוך לקיבוץ בית ניר ובית גוברין. התל עצמו ממוקם על הגבול שבין השפלה למישור החוף וגודלו כ-35 דונם.

שמו של האתר ניתנה לו בשל צורתו, הדומה לצורה של כובע. פירוש המילה "בורנאט" בערבית הוא כובע, מכאן התגלגל שמו של האתר ל"תל בורנה".

תל בורנה נמצא בצומת מרכזית, אשר קישרה לאורך ההיסטוריה בין יישובי ההר ויישובי מישור החוף. ההערכה היא כי האתר היה מיושב בין האלף השלישי והאלף הראשון לפני הספירה, עד לתקופה הרומית. ככל הנראה באזור התל התקיים יישוב בסדר גודל בינוני. אחת ההנחות הרווחות היא כי במקום בו שכנה העיר המקראית לבנה. עיר זו מוזכרת בתנ"ך מספר פעמים בספרי יהושע ומלכים ב'.[1]

ממצאים ארכאולוגייםעריכה

כבר בשנות ה-60 נתגלתה במקרה באזור התל לוחית בסגנון מסופוטמי. למרות זאת, החפירות הראשונות בתל בורנה התקיימו לראשונה בשנת  2010 על ידי דוקטור איציק שי ודוקטור ג'ו עוזיאל.

בעת החפירה בפסגת התל התגלו ממצאים ארכאולוגיים מתקופת מלכות יהודה. בין היתר נחשף מבנה מהתקופה הכנענית, המתוארך למאה ה-13 לפני הספירה. בתוך המבנה עצמו התגלו מסכות וקמעות אשר שימשו לפולחן. בנוסף לכך, התגלתה במהלך החפירות גם חותמת מתקופת מלכות יהודה. החותמת הייתה שייכת לאדם בשם עזר בן חגי, אשר ככל הנראה היה אישיות חשובה ובעלת מעמד בממלכה. ייתכן כי עזר בן חגי היה אחראי בצורה כלשהי על שטחים גדולים בתחום הממלכה.

החפירות בצדו הצפוני של התל חשפו מערכת ביצורים וחומות, אשר התנשאו לגובה של יותר משני מטרים.

על פסגת התל בצידה המזרחי נתגלו רצפות וכלי חרס מהמאה ה-9 לפנה"ס. באותו האזור נמצא גם ראש חץ ושלוש ממגורות מסוף תקופת הברזל, אלו מהווים עדות לקרבות אשר התקיימו באזור.

ההנחה הרווחת היא שחומות העיר היו מגן לתושבי העיר כנגד התקפתו של סנחריב, מלך אשור. סנחריב יצא למסע כיבושים בערי יהודה, זאת בתגובה לניסיון המרידה של חזקיהו המלך. במהלך מסע זה סנחריב כבש, החריב או הטיל מצור על מרבית ערי הממלכה.

ייתכן גם כי החומה שימשה כמגן לתושבי העיר כנגד מתקפות של הפלשתים.

החפירה בתל בורנה הייתה חפירה קהילתית, בה הציבור הרחב מוזמן להצטרף לחפירות, גם ללא ניסיון מקדים בתחום. בין היתר השתתפו בחפירות סטודנטים ישראלים ומתנדבים מניו זילנד, מאוסטרליה, מהפיליפינים, ממלזיה, מגרמניה, מאנגליה, מקנדה ועוד[2].


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ איציק שי, ג'ו עוזיאל, עמית דגן ודבי קאסוטו, גילוי לבנה, ארץ טבע
  2. ^ איציק שי, לגעת בעבר – חפירות תל בורנה, http://www.ariel.ac.il/allresearches/tel-burna-full