תל מבורך
תל על הגדה הדרומית של נחל תנינים
תל מבורך
(למפת הכרמל רגילה)
תל מבורך
תל מבורך (שמו בערבית "תל מבארך") הוא תל קטן השוכן על הגדה הדרומית של נחל תנינים בכניסה ליישוב בית חנניה. בחפירות הארכאולוגיות באתר נמצאו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הפרסית ומעוט שרידים מהתקופה ההלניסטית עד הערבית המאוחרת.
.JPG)
.JPG)
החפירות הארכאולוגיות עריכה
בשנת 1923 נמצא למרגלות התל מאוזוליאום מהמאה ה־3. המאוזוליאום בנוי אבן ובתוכו נמצאו מספר סרקופגים משיש מעוטרים בתבליטים, על אחד מהם נמצא תיאור של מלחמת היוונים באמזונות. הסרקופג מוצג במוזיאון ישראל.
בשנות ה־60 של המאה ה־20 התגלה מצפון מערב לתל קבר פיר מהמאה ה־10 לפנה"ס שבתוכו נמצאו כלי חרס. חפירות מאורגנות בתל נערכו בין השנים 1976–1973 על ידי המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בראשות אפרים שטרן.
הממצאים בתל עריכה
- תקופת הברונזה התיכונה – מתקופה זאת נחפרו 4 שכבות XV–XII. ביישוב הראשון באתר שהוקם על גבי גבעה נמוכה. הממצאים כוללים שרידי מצודה מלבנית שהוקפה במבנים רבים שכיסו את כל הגבעה וחלקלקה. מתחת למבנים נמצאו מספר קנקני קבורה ובתוכם שלדי תינוקות. היישוב לא היה מוקף בחומה.
- תקופת הברונזה המאוחרת – 3 שכבות XI–IX. נמצאו מבנה גדול ששימש מקדש ושרידי מבנים. המקדש כלל אולם גדול שנחשף כמעט במלואו, גודלו 10X5 מטר וכיוונו מזרח מערב. רצפת האולם וקירותיו היו מטויחים. בפינה הצפונית מערבית של האולם נמצאה במה בגובה 1 מטר, אורכה 1.5 מטר ורוחבה מטר. אל הבמה הובילו 5 מדרגות. ממזרח לבמה נמצא ספסל באורך של 8 מטר. במרכז האולם נמצאה אבן עגולה גדולה, אולי בסיס עמוד. הממצאים בתוך המקדש כללו שני חותמות גליל בסגנון מיתני, ספלים, מצלתיים, לוחיות פיאנס, כלי נשק, נמצאו גם כלי חרס מיבוא קיפרי ממשפחת כלים מחופים לבן קערות חלב וטנקרד וכלי בסיס טבעת קערות מטיפוס "מונוכרום". בנוסף נמצאו כלים רבים מייצור מקומי, קנקנים רבים, פכים, פכיות, קערות, נרות שמן, גביעים וקובעות. הממצא הייחודי הייתה צלמית של נחש מתפתל – "נחש ברונזה" באורך 20 ס"מ, נחשים דומים נמצאו במקדשים מתקופה זאת גם בבקעת תמנע ובחצור.
- תקופת הברזל – 2 שכבות VIII–VII. נמצא בית ארבעת המרחבים, מבנה גדול מוקף חצר רחבה. רצפת המבנה מגיר כבוש. קיר המבנה היה בעובי 1.5 מטר. הקרמיקה שנמצאה כללה קרמיקה קיפרית מיובאת: כלים "מצוירים לבן" (White painted) וכלים קיפרו־פיניקים דו גוניים. נמצאה גם קרמיקה מקומית של כלי יום יום. השערת החוקרים שהמבנה שימש כמרכז מנהלי בנציבות דור. כן נמצא בשדה מצפון־מערב לתל קבר פיר מהמאה ה־10 לפנה"ס, ובו עשרות כלי חרס, כולל כלים פיניקיים מחופים אדום וכלים קיפרו־פיניקיים.[1] בתחילת תקופת הברזל היה היישוב פיניקי, אך משלהי תקופת הברזל IIא התגלתה שכבת חורבת, ויש המשערים שמדובר בשלב מעבר מיישוב פיניקי לישראלי.[2]
- התקופה הפרסית – 3 שכבות VI–IV. בשכבה הנמוכה נמצאו בורות ובהם אפר, עצמות וכלי חרס. על אחד משברי החרס נמצאה טביעות חותם הדומות לטביעות החותם היהודאיות. בשכבה העליונה נמצא מבנה אחד שכיסה את כל התל. המבנה היה מוקף חומת סוגרים וכנראה שימש כמרכז מנהלי או אחוזה גדולה.
- התקופות ההלניסטית והרומאית – שכבות III–II. כללו שרידים מעטים. בתקופות אלה התל לא היה מיושב. בתקופה הרומית עיקר הבנייה הייתה בסביבת התל וכללה הקמת אמות המים לקסריה, וקברים לתושביה.
- פני השטח – שכבה I, היו מכוסים בקברים רבים מהתקופה הצלבנית והתקופה הערבית המאוחרת.
לקריאה נוספת עריכה
- אפרים שטרן, "תל מבורך", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, כרך 3, עמ' 871–867
- אפרים שטרן, "מקדש מתקופת הברונזה המאוחרת" בתל מבורך, קדמוניות, שנה ט חוברת 36, 1976
- אפרים שטרן, "החפירות בתל מבורך", טבע וארץ יז (תשלה) 1975 עמ' 126–122
קישורים חיצוניים עריכה
משה גלעד, תל מבורך הוא מקום יפה לטייל בו ולצפות בחצבים, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2023
הערות שוליים עריכה
- מרואן מסארווה, תל מבורך דוח סופי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 123, 2 במרץ 2011, דו"ח על חפירת הצלה שנערכה בסמוך לתל בשנת 2005
- תל מבורך, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- ^ אלירן אורן, תל מבורך: דוח סופי, חדשות ארכיאולוגיות: חפירות וסקרים בישראל 131, 2019 [1]
- ^ ערן אריה, משחקי הכס: יחסי ישראל ופיניקיה מנקודת מבט ארכאולוגית, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה לג, 2018, עמ' 42–43