1923 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1923.

אסטרונומיה

"הערפילית הגדולה באנדרומדה" כפי שצולמה על ידי אייזק רוברטס ב-1887

גלקסיית אנדרומדה, צילום בטלסקופ החלל שפיצר, 2012

• יוני - הרמן אוברט מפרסם בהוצאה פרטית את התזה של הדוקטורט שנדחה כדמיוני בשם "Die Rakete zu den Planetenräumen" (ברקטה אל החלל הבין-כוכבי)
• 21 באוקטובר – תצוגה רשמית ראשונה של מקרן פלנטריום תוצרת חברת Zeiss, במוזיאון הגרמני, מינכן גרמניה.
• אדווין האבל מודד מרחקים אל מספר ערפיליות; אנדרומדה, המשולש ו-NGC 6822, המדידות ממקמות ערפליות אלה הרחק מחוץ לשביל החלב מה שמעיד כי אלה גלקסיות מרוחקות ומכאן המראה הערפילי שלהן וכי יש אלפים רבים של גלקסיות ביקום

ארכאולוגיה

• 16 בפברואר, הווארד קרטר נכנס לחדר הפנימי של קבר תות ענח' אמון במצרים
• גילוי שרידים של אדם פקין, פרט של הוֹמוֹ אֶרֶקְטוּס בג'וֹאוּקוֹאוּדְייֵן שבסין שמתוארכים כבני 250–400 אלף שנים

ביולוגיה

מחול הדבורה, למעשה דווח על מיקום מזון

• קרל פון פריש פרסם מאמר על התנהגות הדבורים "Über die 'Sprache' der Bienen. Eine tierpsychologische Untersuchung" (על 'שפת' הדבורים, מחקר פסיכולוגי של בעלי חיים), דרך להעברת אינפורמציה על מיקום מזון אצל הדבורה

טכנולוגיה

• 29 בדצמבר – ולדימיר זבוריקין מבקש את הפטנט הראשון שלו על מערכת טלוויזיה בשם איקונוסקופ
• המצאת נורת מבזק על בסיס קסנון
• תחילת יצור מסחרי של מכונה להצפנה ופענוח של טקסטים בשם אניגמה בגרמניה

תעופה

• 9 בינואר – טיסה ראשונה של אוטוג'ירו.
• 30 באוקטובר – טייס צרפתי הגיע לגובה של 11,145 מ'. שיא זה החזיק מעמד עד לשנת 1927.
• 4 בנובמבר – שיא מהירות חדש - 429 קמ"ש.

כימיה

• גילוי הפניום, יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Hf ומספרו האטומי 72 על ידי ג'ורג' דה הוושי ודירק קוסטר (Dirk Coster)
• פרסום ספר "תרמודינמיקה והאנרגיה החופשית של חומרים כימיים" על ידי גילברט ניוטון לואיס ומרל רנדול (Merle Randall)

פיזיקה

• הפיזיקאית ליזה מייטנר מגלה את המנגנון לייצירת האיזוטופ של היסוד הכימי פרוטקטיניום, מה שייקרא מאוחר יותר אפקט אוז'ה
• ארתור אדינגטון מפרסם את סיפרו "התאוריה המתמטית של היחסות"

רפואה

• פיתוח חיסון נגד דיפטריה

פרסים

• פרס נובל:
  • פרס נובל לפיזיקה - רוברט מיליקן, על עבודתו אודות המטען החשמלי הבסיסי ואודות האפקט הפוטואלקטרי
  • פרס נובל לכימיה - פריץ פרגל, על המצאת שיטת המיקרו-אנליזה של חומרים אורגניים
  • פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - פרדריק בנטינג וג'ון מקלאוד, על גילוי האינסולין לטיפול בחולי סוכרת

נולדו

• 8 בינואר – ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב אמריקאי יהודי ממוצא גרמני, עסק בבינה מלאכותית ובבעיות אתיות הנגזרות ממנה (נפטר ב-2008)
• 25 בינואר – ארוויד קרלסון, מדען שוודי, ידוע בעיקר בזכות גילוי יכולת ההולכה העצבית של הדופמין, והשפעתה על מחלת פרקינסון. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו במחקר בנושא הדופמין (נפטר ב-2018)
• 13 בפברואר – צ'אק ייגר, טייס אמריקאי, הראשון ששבר את מחסום הקול בטיסה
• 9 במרץ – וולטר קוהן, פיזיקאי יהודי אמריקאי יליד אוסטריה, חתן פרס נובל לכימיה על פיתוח תאוריית הצפיפות הפונקציונלית (נפטר ב-2016)
• 10 במרץ – ואל פיץ', פיזיקאי אמריקאי, עסק בפיזיקה גרעינית, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בהוכחה ניסיונית של שבירת סימטריית מטען וזוגיות בריאקציות תת אטומיות (נפטר ב-2015)
• 2 ביוני – לויד שפלי, מתמטיקאי וכלכלן אמריקאי, תרומותיו העיקריות נעשו בתחומי הסטטיסטיקה ותורת המשחקים, חתן פרס נובל לכלכלה (נפטר ב-2016)
• 3 ביוני – איגור שפרביץ' (Igor Shafarevich), מתמטיקאי רוסי, תרם לתורת המספרים האלגברית וגאומטריה אלגברית, היה דיסידנט חשוב בתקופת השלטון הסובייטי (נפטר ב-2017)
• 21 ביולי – רודולף מרקוס, כימאי יהודי אמריקאי-קנדי, חתן פרס נובל לכימיה על תרומותיו לתאוריה של תגובות העברת אלקטרונים במערכות כימיות, תיאורית מרקוס (Marcus theory) מטפלת בקצב תהליכי חמצון-חיזור בהם מעורבים אלקטרונים חיצוניים
• 31 ביולי – סטפני קוולק, כימאית אמריקאית, עסקה בכימיה פולימרית והמציאה את הקוולאר, סיב סינתטי, נוצר כתחליף לפלדה בצמיגי מכוניות מרוץ, מוכר בעיקר בזכות השימוש בו באפודי מגן (נפטרה ב-2014)
• 23 באוגוסט – אדגר קוד, מדען מחשב בריטי, עבודתו היוותה ציון דרך בהתפתחות מערכות המידע בכלל ובפרט תוכנות לניהול בסיסי נתונים, חתן פרס טיורינג (נפטר ב-2003)
• 2 בספטמבר – רנה תום, מתמטיקאי צרפתי, יצר את תורת הקטסטרופות המתמטית, עסק בטופולוגיה דיפרנציאלית ובתורת הסינגולריות זכה במדליית פילדס (נפטר ב-2002)
• 9 בספטמבר – דניאל קרלטון גאידושק, רופא אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על חלקו בחקר מחלת קוּרוּ, מחלה פריונית ראשונה שהוכח שהיא מדבקת (נפטר ב-2008)
• 8 בנובמבר – ג'ק קילבי, מהנדס חשמל אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על המצאת המעגל המשולב צעד שהאיץ את מהפיכת המזעור האלקטרוני (נפטר ב-2005)
• 18 בנובמבר – אלן שפרד, אסטרונאוט אמריקני (נפטר ב-1998)
• 18 בנובמבר – חיים תדמור, היסטוריון וארכיולוג ישראלי, מייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים (נפטר ב-2005)
• 13 בדצמבר – פיליפ אנדרסון, פיזיקאי אמריקאי, עוסק בפיזיקה של חומר מעובה, אנטי-פרומגנטיות, שבירת סימטריה, מוליכות-על בטמפרטורות גבוהות, זכוכית ספין, חתן פרס נובל לפיזיקה על חקר המבנה האלקטרוני של מערכות מגנטיות ולא מסודרות (נפטר ב-2020)
• 15 בדצמבר – פרימן דייסון, פיזיקאי ומתמטיקאי בריטי-אמריקאי, עוסק בתורת השדות הקוונטית, פיזיקה של חומר מעובה והנדסה גרעינית, ובמתמטיקה בקומבינטוריקה ובתורת המספרים, ידוע בהתנגדותו לניסויים גרעיניים, ולעמדה המדעית הקובעת את ההתחממות העולמית ואת תפקיד האדם שבה (נפטר ב-2020)

נפטרו

יוהנס דידריק ואן דר ואלס

וילהלם רנטגן

• 6 בפברואר – אדוארד ברנרד, אסטרונום אמריקאי שהתמחה בתחום האסטרונומיה התצפיתית, מוכר בעיקר הודות לגילוי כוכב ברנרד (נולד ב-1857)
• 10 בפברואר – וילהלם רנטגן, פיזיקאי גרמני, החתן בראשון של פרס נובל בפיזיקה, מגלה קרני ה-X, על שמו קרויה יחידת המידה למדידת קרינה מייננת, רנטגן וכן היסוד רנטגניום (נולד ב-1845)
• 24 בפברואר – אדוארד מורלי, כומר ופיזיקאי אמריקאי, מדד צפיפות ומסה אטומית של גזים, ידוע בזכות ניסוי מייקלסון-מורלי שהוכיח שלא קיים "אֶתֶר נושא האור" כפי שחשבו עד אז (נולד ב-1838)
• 8 במרץ – יוהנס דידריק ואן דר ואלס, כימאי הולנדי, עסק בתחום התרמודינמיקה, נודע בזכות עבודותיו בנושא משוואת המצב בגזים ונוזלים המתארת את הקשר בין טמפרטורה, לחץ ונפח, חתן פרס נובל לפיזיקה על הישג זה, על שמו המושגים כוח ואן דר ואלס, רדיוס ואן דר ואלס, גז ואן דר ואלס (נולד ב-1837)
• 27 במרץ – ג'יימס דיואר (James Dewar), כימאי סקוטי, ממציא בקבוק דיואר, תרמוס בנוי ממכל זכוכית בעל מעטפת כפולה, עסק בניזול גזים ובספקטרוסקופיה (נולד ב-1842)
• 4 באפריל – ג'ון ון, מתמטיקאי ולוגיקן בריטי, עסק בתחומי הלוגיקה וההסתברות, התפרסם בעיקר בזכות דיאגרמות ון לתיאור קבוצות ופעולות ביניהן (נולד ב-1834)
• 19 באוגוסט – וילפרדו פארטו, כלכלן וסוציולוג איטלקי, עסק בחקר התפלגותה של ההכנסה ובחקר קבלתן של החלטות על ידי יחידים. מחקריו סייעו לגיבוש תחום המיקרו כלכלה, ידוע בגלל עֶקרון פארטו או כלל 20–80 (נולד ב-1848)
• 2 בדצמבר – הנרי האברשאם גודווין אוסטן, טופוגרף, גאולוג, מודד וזואולוג אנגלי, השתתף במיפוי הטריגונומטרי הגדול של הודו וחקר את החי והצומח שלה (נולד ב-1834)
• 7 בדצמבר – פרדריק טרבס, רופא ומנתח בריטי, ביצע את כריתת התוספתן הראשונה בבריטניה, הציל את חיי המלך אדוארד הראשון כאשר התעקש לכרות לו ללא דיחוי את התוספתן המודלק כמה ימים לפני הכתרתו, מפורסם בטיפולו בג'וזף מריק "איש הפיל" (נולד ב-1853)
• 27 בדצמבר – גוסטב אייפל, מהנדס צרפתי (נולד ב-1832)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא 1923 במדע בוויקישיתוף