פתיחת התפריט הראשי
APEC Logo.svg
החברות בארגון APEC מסומנות בירוק על מפת העולם

APEC ובשמו המלא Asia-Pacific Economic Cooperation הוא הפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה - האוקיינוס השקט הוא ארגון בו חברות 21 מדינות לחופי האוקיינוס השקט ואשר נועד לקדם סחר חופשי ושיתוף פעולה כלכלי באזור אסיה והאוקיינוס השקט. הפורום נוסד בשנת 1989 בתגובה לעלייה בתלות הכלכלית בין המדינות השונות לחופי האוקיינוס השקט ויצירתם של גושים כלכליים אזוריים בחלקי עולם אחרים (כגון האיחוד האירופי והסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה). APEC פועל כדי להעלות את רמת החיים והחינוך באמצעות גידול כלכלי בר-קיימא ולקדם תחושת קהילה והערכה לאינטרסים המשותפים בין המדינות השונות לחופי האוקיינוס השקט. תושבי המדינות בפורום מהוות כ-40% מאוכלוסיית העולם, התוצר המקומי הגולמי במדינות אלה מהווה כ-54% מסך התוצר המקומי הגולמי בעולם ו-44% מן הסחר העולמי מתנהל במדינות אלה.

הפורום מארגן כנס שנתי בו נוכחים כל ראשי המדינות החברות, זולת הרפובליקה הסינית המיוצגת על ידי שר בממשלתה תחת השם "טייפה הסינית". הכנס מתקיים בכל שנה באחת מן המדינות החברות, באופן מסורתי ראשי הממשלה המתכנסים מצטלמים באירוע כשהם לבושים בלבוש מסורתי של המדינה המארחת.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

בחודש ינואר 1989 קרא ראש ממשלת אוסטרליה, בוב הוק, לשיתוף פעולה כלכלי יעיל יותר בין המדינות שלחופי האוקיינוס השקט. קריאה זו הובילה לכינוס הראשון של APEC בבירת אוסטרליה, קנברה, בחודש נובמבר של אותה שנה. בראש הכינוס עמד שר החוץ של אוסטרליה, גארת' אבנס. בפגישה השתתפו שרים משנים-עשר מדינות והפגישה סוכמה בהתחייבות לקיום שתי הפגישות השנתיות הבאות בסינגפור ובקוריאה הדרומית.

להצעה הראשונית להקמת הפורום באה התנגדות מצד איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה אשר הציעו כי הפעילות תתנהל במסגרת הגוש הכלכלי של מזרח אסיה (EAEC או EAEG) ואשר אינו כולל מדינות מחוץ ליבשת, בהן ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. ההצעה ספגה ביקורת והתנגדות עזה מצד יפן וארצות הברית.

הכינוס הראשון של ראשי מדינות פורום APEC התכנס בשנת 1993, לאחר שנשיא ארצות הברית ביל קלינטון, לאחר שניהל שיחות עם ראש ממשלת אוסטרליה, פול קיטינג, הזמין את ראשי המדינות החברות להתכנס באי בלייק (Blake Island) לחופי מדינת וושינגטון. קלינטון סבר שבכינוס הפורום ניתן יהיה לקדם את סבב השיחות השמיני (הידוע כ"סבב אורוגוואי") של הסכמי גאט"ט. בפגישה קראו כמה מן הנוכחים להמשיך ולהוריד את מחסומי הסחר וההשקעות בין המדינות, ולקדם חזון קהילתי באזור אסיה - האוקיינוס השקט. לצורך המשך פעילות הפורום הוקמה מזכירות קבועה, אשר מקום מושבה בסינגפור, ועליה הוטל להמשיך ולתאם את פעילויות הארגון.

בשנת 1994 נפגשו ראשי המדינות בעיר בוגור באינדונזיה ואימצו מסמך הקורא לסחר ולהשקעות חופשיות באזור אסיה - האוקיינוס השקט עד לשנת 2010 למדינות תעשייתיות, ועד לשנת 2020 למדינות מתפתחות, הידוע בשם "יעדי בוגור". בשנת 1995 נוסד בפורום גוף מייעץ כלכלי ושמו "מועצת העסקים המייעצת של APEC" (ראשי תיבות ABAC), המורכבת משלושה אנשי ניהול מכל מדינה.

מדינות חברותעריכה

בפורום APEC 21 מדינות חברות, הכוללות את רוב המדינות לחופי האוקיינוס השקט. הארגון הוא אחד מן הארגונים הבינלאומים הבודדים שבו חברה הרפובליקה הסינית (אף שהצטרפה תחת השם "טייפה הסינית"), בהסכמה מלאה של סין. כדי שלא ליצור הכרה עקיפה של סין בישותה המדינית של טייוואן, באופן רשמי הארגון אינו מתייחס לחברותיו כאל "מדינות", אלא "כלכלות חברות" (Member Economies).

כלכלות חברות (הכינוי הייחודי ל-APEC) מועד הצטרפות
אוסטרליה   אוסטרליה 1989
ברוניי   ברוניי 1989
קנדה   קנדה 1989
אינדונזיה   אינדונזיה 1989
יפן   יפן 1989
קוריאה הדרומית   קוריאה הדרומית 1989
מלזיה   מלזיה 1989
ניו זילנד   ניו זילנד 1989
הפיליפינים   הפיליפינים 1989
סינגפור   סינגפור 1989
תאילנד   תאילנד 1989
ארצות הברית   ארצות הברית 1989
הרפובליקה הסינית   הרפובליקה הסינית[1] 1991
הונג קונג   הונג קונג[2] 1991
הרפובליקה העממית של סין   סין[3] 1991
מקסיקו   מקסיקו 1993
פפואה גינאה החדשה   פפואה גינאה החדשה 1993
צ'ילה   צ'ילה 1994
פרו   פרו 1998
רוסיה   רוסיה 1998
וייטנאם   וייטנאם 1998

הרחבה אפשרית של הפורוםעריכה

הודו הגישה בקשה להצטרף לפורום APEC, וקיבלה תמיכה ראשונית מארצות הברית, יפן ואוסטרליה. אולם הוחלט שלא להתיר להודו להצטרף לפורום מנימוקים שונים, בין היתר הוחלט לא לצרף חברות נוספות עד לשנת 2010[4][5]. הודו אף איננה שוכנת לחוף האוקיינוס השקט, בניגוד לכל החברות האחרות בפורום.

בנוסף להודו, גם מונגוליה, פקיסטן, לאוס, בנגלדש, קוסטה ריקה, קולומביה ואקואדור, היו בין המדינות שפנו בבקשת הצטרפות לארגון עד לשנת 2008[6][7]. קולומביה בקשה להצטרף לפורום כבר בשנת 1995, אולם בקשה נדחתה כיוון שהארגון החליט שלא לקבל חברות חדשות בין השנים 1993-1996, ומאוחר יותר הוארכה התקופה עד לשנת 2007 בגלל המשבר הכלכלי באסיה[8]. גם גואם ניסתה להתקבל לארגון, כשהיא מסתמכת על חברותה העצמאית של הונג קונג, אולם ארצות הברית התנגדה לבקשת גואם, והיא זו שמייצגת אותה.

שלושת העיקרים של APECעריכה

כדי לעמוד ביעדי בוגור, APEC פועלת בשלושה תחומים עיקריים:

  1. ליברליזציה של סחר והשקעות
  2. הכשרת תנאים לעסקים
  3. שיתוף פעולה כלכלי וטכני

ליברליזציה של סחרעריכה

על פי נתוני הארגון, כאשר APEC נוסדה בשנת 1989 ממוצע מחסומי הסחר (מכס, רישיונות יבוא, הגבלות על יבוא, סובסידיות, וכדומה) באזור האוקיינוס השקט היה 16.9%, אולם הוא הופחת לשיעור של 5.5.% בשנת 2004[9].

הכשרת תנאים לעסקיםעריכה

APEC ניצבה לאורך תקופה ארוכה בחזית המאמצים לרפורמה בהכשרת התנאים לעסקים. בין השנים 2002-2006 עלות העסקאות המסחריות באזור פחתה ב-6% וזאת כתוצאה מתוכנית הפעולה להכשרת תנאים למסחר. בשנים 2007-2010 APEC תכננה להשיג הפחתה נוספת של 5% בעלות העסקאות. לצורך כך אומצה תוכנית חדשה להכשרת התנאים לעסקאות מסחריות[10]. בין השאר יזמה APEC "כרטיס נסיעה לעסקים" שהוא מסמך המיועד לאנשי עסקים מן הכלכלות החברות, הפוטר אותם מחובת אשרת כניסה לכל הכלכלות החברות[11].

הצעה לאזור סחר חופשי לחופי האוקיינוס השקטעריכה

APEC שוקלת אפשרות להחלת אזור סחר חופשי בין הכלכלות החברות. מאז שנת 2006 המועצה המייעצת ל-APEC מקדמת את הרעיון כי החלת אזור סחר חופשי תיתן את הסיכוי הטוב ביותר להבטחת גידול כלכלי יציב למדינות החברות. המועצה המליצה על הקמת כוח משימה בדרג גבוה כדי ללמוד ולפתח תוכנית לאזור סחר חופשי. ההצעה עלתה לאחר שלא הושגה התקדמות בסבב השיחות של ארגון הסחר העולמי בדוחה, וכדרך להתגבר על התסבוכת שנגרמה כתוצאה מהסכמי סחר חופשי חופפים וסותרים בין הכלכלות החברות - שם קיימים כ-60 הסכמי סחר חופשי.

קונסורציום מרכזי מחקר של APECעריכה

בשנת 1993 החליטו מנהיגי APEC לייסד רשת של מרכזי מחקר של APEC בין האוניברסיטאות ומוסדות המחקר בכלכלות החברות בארגון. בין מרכזי המחקר הבולטים נמנים:

מועצת העסקים המייעצת של APECעריכה

מועצת העסקים המייעצת של APEC ‏ (APEC Business Advisory Council, ובראשי תיבות ABAC) הוקמה על ידי ראשי APEC בנובמבר 1995 במטרה שתספק ייעוץ למנהיגי הכלכלות החברות בנושא דרכים להגשמת יעדי בוגור ומטרות אחרות שהארגון הציב לעצמו. כל כלכלה חברה מציעה עד שלושה חברים למועצה מן המגזר העסקי הפרטי. אנשי עסקים אלה מייצגים קשת נרחבת של מגזרי תעשייה.

המועצה מעבירה לפורום דו"ח שנתי המכיל המלצות באשר לדרכים שבהן ניתן לשפר עסקים והשקעות בין הכלכלות החברות באזור האוקיינוס השקט, וכן חוות דעת על ההיבטים העסקים של רשימת העדיפויות באזור. המועצה היא הגוף הבלתי ממשלתי היחיד המופיע על לוח המועדים של פגישות מנהיגי APEC בעת הכינוס.

כינוס הפורום השנתי של מנהיגים כלכלייםעריכה

מאז היווסדו בשנת 1989 APEC מקיים כינוסים שנתיים עם נציגי הכלכלות החברות. ארבעת הכינוסים הראשונים נערכו בדרג של שרי ממשלה. החל משנת 1993 הכנס השנתי נערך בנוכחות ראשי ממשלות מכל הכלכלות החברות, להוציא את טיוואן, המיוצגת בדרג של שר. הכנסים אינם נקראים "פגישות פסגה" כפי שנהוג בחלק מן הארגונים האחרים.

אתרי הכנסיםעריכה

מקום כנס APEC משתנה מדי שנה ונודד בין הכלכלות החברות. על מסורת הנהוגה בכנס, מנהיגי הכלכלות נאספים לצילום משותף שבו הם לובשים את הלבוש המסורתי המייצג את תרבותה של הכלכלה המארחת.

Annual meetings of the Asia-Pacific Economic Cooperation
תאריך החברה המארחת מיקום תמונה אתר אינטרנט
1 6-7 בנובמבר,
1989
אוסטרליה   אוסטרליה קנברה
2 29-31 ביולי,
1990
סינגפור   סינגפור סינגפור
3 12-14 בנובמבר,
1991
קוריאה הדרומית   קוריאה הדרומית סאול
4 10-11 בספטמבר,
1992
תאילנד   תאילנד בנגקוק
5 19-20 בנובמבר,
1993
ארצות הברית   ארצות הברית סיאטל
6 15 בנובמבר,
1994
אינדונזיה   אינדונזיה בוגור
7 19 בנובמבר,
1995
יפן   יפן אוסקה
8 25 בנובמבר,
1996
הפיליפינים   הפיליפינים מנילה וסוביק
9 24-25 בנובמבר,
1997
קנדה   קנדה ונקובר
10 17-18 בנובמבר,
1998
מלזיה   מלזיה קואלה לומפור
11 12-13 בספטמבר,
1999
ניו זילנד   ניו זילנד אוקלנד
12 15-16 בנובמבר,
2000
ברוניי   ברוניי ברוניי   APEC 2000
13 20-21 באוקטובר,
2001
הרפובליקה העממית של סין   סין שאנגחאי  
14 26-27 באוקטובר,
2002
מקסיקו   מקסיקו לוס קאבוס
15 20-21 באוקטובר,
2003
תאילנד   תאילנד בנגקוק  
16 20-21 בנובמבר,
2004
צ'ילה   צ'ילה סנטיאגו  
17 18-19 בנובמבר,
2005
קוריאה הדרומית   קוריאה הדרומית בוסן  
18 18-19 בנובמבר,
2006
וייטנאם   וייטנאם האנוי  
19 8-9 בספטמבר,
2007
אוסטרליה   אוסטרליה סידני   APEC 2007
20 22-23 בנובמבר,
2008
פרו   פרו לימה   APEC 2008
21 14-15 בנובמבר,
2009
סינגפור   סינגפור סינגפור   APEC 2009
22 13-14 בנובמבר,
2010
יפן   יפן יוקוהמה   APEC 2010
מועצת העסקים
23 12-13 בנובמבר,
2011
ארצות הברית   ארצות הברית הונולולו   APEC 2011
24 נובמבר, 2012 רוסיה   רוסיה ולדיווסטוק   APEC 2012
25 נובמבר, 2013 אינדונזיה   אינדונזיה מנדו/באלי  
26 נובמבר, 2014 הרפובליקה העממית של סין   הרפובליקה העממית של סין בייג'ינג   APEC 2014
27 נובמבר, 2015 הפיליפינים   הפיליפינים מנילה   APEC 2015
28 נובמבר, 2016 פרו   פרו לימה APEC 2016

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בגלל הסכסוך עם סין על מעמדה המדיני של הרפובליקה הסינית, טאיוואן חברה בארגון תחת השם "טייפה הסינית" ולא תחת שמה הרשמי. נשיא טאיוואן אינו משתתף בפגישות הפורום, אלא מיוצג על ידי שר בממשלתו.
  2. ^ הונג קונג הצטרפה ל-APEC עוד בעת שהייתה תחת מינהל בריטי בשם "הונג קונג". בשנת 1997, לאחר שהפכה לאזור מינהלי מיוחד של סין, שונה שמה בארגון ל"הונג קונג, סין"
  3. ^ סין מייצגת בארגון את האינטרסים של סין בלבד, כיוון שהונג קונג ומקאו נחשבות לכלכלות נפרדות.
  4. ^ APEC to decide whether to let India join, theage.com.au, 11-01-2007
  5. ^ Extend a hand to an absent friend, The Australian, 04-09-2007
  6. ^ Peru, Colombia seek closer Central America, APEC trade ties, Economy, 29-08-2006
  7. ^ Ecuador seeks APEC accession in 2007, people.com.cn, 08-10-2004
  8. ^ Colombia seeks APEC membership in 2007, people.com.cn, 06-09-2006
  9. ^ A Mid-term Stocktake of Progress towards the Bogor Goals, December 2005, פרסומי APEC, דצמבר 2005
  10. ^ [www.apec.org/Groups/~/media/Files/Groups/CTI/07_2ndTFAP_fnl.ashx Second Trade Facilitation Action Plan (TFAP II(], APEC
  11. ^ APEC Business Travel Card (ABTC) Scheme, The Government of Hong Kong, Immigration Department