אונדו"ף
אונדו"ף (באנגלית: United Nations Disengagement Observer Force או UNDOF – "כוח הפיקוח על ההפרדה של האומות המאוחדות") הוא כוח שמירת שלום רב-לאומי של האומות המאוחדות שהוקם באזור החזית ברמת הגולן, כדי לחצוץ בין סוריה לישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים.
הרקע להקמת הכוח
עריכההפסקת האש במלחמת יום הכיפורים נכנסה לתוקפה ב-24 באוקטובר 1973. בו ביום נפרס כוח UNEF II של האומות המאוחדות בגזרת סיני וחצץ בין צבאות ישראל ומצרים. ברמת הגולן נותר המצב מתוח, ולכן ב-1974 נקטה ארצות הברית ביוזמה שהביאה לניסוחו של הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה בין צה"ל לצבא סוריה. ההסכם יצר אזור הפרדה ושני אזורי דילול משני צדדיו, וקרא להקמת כוח רב-לאומי שיפקח על יישומו. ההסכם נחתם ביום 31 במאי 1974 ובו ביום התקבלה החלטה 350 של מועצת הביטחון של האו"ם שהקימה כוח רב לאומי למטרה זו. הכוח נפרס באזור החיץ והוא הכוח הצבאי היחיד שמורשה לשהות בו. מאז מחודש המנדט של אונדו"ף מדי שישה חודשים.
הכוח המקורי שהקים את אונדו"ף בא מכוחות אוסטרים, פולנים, פרואנים וקנדים מ־UNEF II. הכוחות הפרואנים הוחלפו ב־1975 בכוחות איראנים, שבתורם הוחלפו ב־1979 בכוחות פיניים. ב־1993 נפרסה מחדש הכוחות הפולנים כשהם מחליפים את הכוחות הפיניים. ב־1996 הצטרפו כוחות יפניים לכוחות הקנדיים והקימו את LOGBATT. ב־1998 הצטרפו כוחות סלובקים למשימה האוסטרית. במרץ 2006 החליפו כוחות הודיים את הכוחות הקנדיים. ב־2008 החליפו כוחות קרואטיים את הכוחות הסלובקיים, וב־2009 החליפו כחות פיליפיניים את הכוחות הפולנים.[1]
מלחמת האזרחים בסוריה
עריכהבעקבות קרבות שהתרחשו בגולן הסורי ובקרבת גבול ישראל בין נאמני אסד והמורדים כוחות אונדו"ף החליטו להוריד את תדירות הסיורים.
ב-6 במרץ 2013 נחטפו 21 פקחים פיליפינים ששרתו בכוח על ידי מורדים מארגון שוהדא אל-ירמוכ.[2] החטופים שוחררו לאחר ימים ספורים ללא פגע. החטיפה והקרבות בגולן גרמו לאוסטריה, קרואטיה ויפן לצאת מכוח אונדו"ף ולהסיג את החיילים והפקחים שלהם.[3] פיג'י, אירלנד ונפאל שלחו כוחות חילופיים.[4]
ב-28 באוגוסט 2014 נחטפו כ-45 פקחים מפיג'י על ידי ג'בהת אל נוסרה. ב-11 בספטמבר הם שוחררו, חצו את הגבול לישראל לשם בדיקות רפואיות ולאחר מכן חזרו לסוריה. לפי גורמי אופוזיציה סורים השחרור התאפשר לאחר שקטר שילמה כופר של 20 מיליון דולר לחוטפים.[5]
ב-30 באוגוסט 2014 ג'בהת אל נוסרה צר על שני מוצבים שאוכלסו על ידי 75 חיילים מהפיליפינים. החיילים הפיליפינים הצליחו להימלט מהמוצבים בסיוע חיפוי של חיילים אירים שמשרתים באונדו"ף.[6] בעקבות כך החליטה ממשלת המפיליפינים על פינוי כוחותיה מהאזור, ו־344 חיילי הכוח הפיליפיני עזבו את האזור בין 18 ו־27 בספטמבר.[7]
ב-15 בספטמבר 2014 כוחות אונדו"ף החלו לפנות את מוצב אל פאוור בו הייתה המפקדה של הכוח ועברו לישראל. לאחר הפינוי לא נשארו עוד כוחות מאונדו"ף בשטחים בריבונות סורית.[8]
ביולי 2015 הצטרפו לכוח קציני מטה מצ'כיה[9] ובהוטן.[10]
ב-15 באוקטובר 2018, עם חזרתו של צבא סוריה לשלוט באזור הגבול עם ישראל, נפתח לראשונה מעבר קוניטרה שנסגר בימי המלחמה, וחיילי כוח אונדו"ף החלו לשוב לעמדותיהם בשטח סוריה.[11]
שטח החיץ
עריכהשטח החיץ משתרע לאורך 80 ק"מ – מהחרמון בצפון ועד משולש הגבולות ישראל–סוריה–ירדן בדרום. רוחבו בין "קו אלפא" שממערב לו לבין "קו בראבו" שממזרח לו, נע בין חצי ק"מ ל-10 ק"מ. בצפונו הוא גובל בלבנון ובדרומו הוא גובל לאורך רצועה של פחות מקילומטר בודד בירדן. באזור החיץ פועל מנהל אזרחי סורי.
משני צדדיו של אזור החיץ משתרעים אזורי דילול ברוחב של 25 ק"מ שבו מבקר הכוח את הנוכחות הצבאית של שני הצבאות. כל אחד משני האזורים האלה מחולק לשלוש רצועות אורכיות, הראשונה בין אזור החיץ ועד 10 ק"מ ממנו, השנייה מקו 10 הק"מ ועד לקו 20 הק"מ והשלישית בין קו 20 הק"מ ועד לקו 25 ק"מ. נקודת המעבר היחידה הפעילה בין שתי המדינות נמצאת במעבר קוניטרה ומופעלת על ידי צה"ל, אונדו"ף והרשויות הסוריות.
היקף הכוח הצבאי ופעולתו
עריכההכוח הצבאי מחולק לשני גדודים – הגדוד הצפוני האוסטרי שמצפון לקוניטרה (AUSBATT, קיצור ל-Austrian Battalion) הכולל גם פלוגה קרואטית, ומדרום לה פועל הגדוד הדרומי הפיליפיני (PHILBATT, קיצור ל-Philippine Battalion). הכוח הראשוני כלל חיילים מאוסטריה, פרו, קנדה ופולין. כיום כולל הכוח חיילים מאוסטריה, הודו, יפן, הפיליפינים וקרואטיה. לכוח שני מחנות ומשרדים בדמשק, 44 עמדות מאוישות ו-11 עמדות תצפית. המפקדה נמצאת במחנה פואר בצד הסורי המוחזק על ידי האוסטרים, בעוד שהמחנה האחר, שוכן במחנה "זיוונית" בישראל. במחנה זה נמצאים הכוחות הלוגיסטיים מהודו ומיפן.
בשנת 2010 פעילות הכוח הייתה במרכז של דו"ח באן קי-מון בעקבותיו הקבלה החלטה 1934 של מועצת הביטחון של האו"ם ובדצמבר של אותה שנה החלטה 1965 של מועצת הביטחון של האו"ם וכעבור שנה החלטה 1994 של מועצת הביטחון של האו"ם.
נכון ל-30 בספטמבר 2024 סך הכל כולל הכוח 1,220 איש, בהם 57 קציני מטה, 47 אזרחים ו־1116 חיילים. מאז תחילת פעולתו ספג הכוח 62 אבדות וכן נהרגו שלושה אזרחים שנמנו על עובדיו.[12]
על פי הגדרתו, פעולות הכוח כוללות:
- פיקוח כללי על שטח החיץ.
- ביקורת על נוכחות צבאית סורית וישראלית באזור החיץ ורצועות הדילול, בין היתר על ידי תצפיות וסיורים.
- התערבות במקרה של חדירת כוח צבאי לשטח החיץ או במקרה של ניסיון כזה.[13]
- ביקורת דילול המתבצעת על בסיס דו-שבועי, של המתקנים הצבאיים הסוריים והישראליים ובודקת ששני הצדדים עומדים במגבלות שסוכמו בהסכם ההפרדה (מספר מסוים של חיילים, טנקים ותותחים, הימצאות מערכות נ"מ ברצועות הדילול וכדומה).[13]
- הענקת סיוע לצלב האדום בהעברת סחורות ואנשים בין ישראל לסוריה.
- איתור וסימון שדות מוקשים.
- קידום המודעות לקיומם של שדות מוקשים בקרב האזרחים ותמיכה בפעילות יוניס"ף.
- שימור הסביבה ומזעור השפעות פעולות הכוח באזור.[13]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אונדו"ף
הערות שוליים
עריכה- ^ Golan: The UNDOF Journal, כרך 160, UNDOF, May 2024, עמ' 16
- ^ רועי קייס, מורדים סורים מחזיקים באנשי או"ם ליד רמת הגולן, באתר ynet, 6 במרץ 2013
- ^ בשל הקרבות בקוניטרה: אוסטריה תפנה חייליה מהגולן, באתר וואלה, 6 ביוני 2013
- ^
נפתר משבר כוח פקחי האו"ם בגולן: אירלנד, פיג'י ונפאל ישלחו מאות, באתר הארץ, 22 ביולי 2013
- ^ רועי קייס, "קטאר שילמה כופר על הפקחים מפיג'י", באתר ynet, 13 בספטמבר 2014
- ^ חיילי או"ם פיליפינים שנלכדו ע"י חמושים בסוריה חולצו לישראל, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2014
- ^ Report of the Secretary-General on the United Nations Disengagement Observer Force for the period from 4 September to 19 November 2014 (עמ' 7)
- ^ כוחות אונדו"ף יוצאים מסוריה, באתר nrg
- ^ Staff officers from Czech Republic joined UNDOF, UNDOF, July 9 2015
- ^ Staff officer from Bhutan joined UNDOF, UNDOF, July 3 2015
- ^ אלי אשכנזי, אחרי ארבע שנים: מעבר קוניטרה בין ישראל לסוריה נפתח מחדש, באתר וואלה, 15 באוקטובר 2018
- ^ Facts and Figures, UNDOP
- ^ 1 2 3 http://www.un.org/Depts/dpko/missions/undof/background.html
