"דלק" חברת הדלק הישראלית
"דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ, הידועה יותר בשם דלק, היא אחת מארבע חברות הדלק הגדולות בישראל. בבעלותה מאות תחנות דלק ברחבי הארץ, בחלקן יש גם חנויות נוחות תחת המותג "מנטה" ומתחמים קמעונאיים. בבעלות החברה מספר חברות-בנות בתחומי האנרגיה והלוגיסטיקה, המספקות שירותי שינוע והובלה של דלק, מערכות לוגיסטיות, ייצור שמנים וחומרי איטום, ושירותי ניפוק לאוניות בנמלים בישראל ובעולם.
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה פרטית |
תקופת הפעילות | 1951–הווה (כ־73 שנים) |
חברת אם | קבוצת דלק |
מיקום המטה | נתניה |
משרד ראשי | יקום ישראל |
ענפי תעשייה | תעשיית האנרגיה |
מוצרים עיקריים | הפצה ושיווק מוצרי דלק בתחנות דלק ובשיווק ישיר, ובהפעלת חנויות נוחות |
הכנסות | 6.3 מיליארד ש"ח (2011) |
רווח | 17 מיליון ש"ח (2011) |
יו"ר | אבי לוי |
מנכ"ל | יורם איל |
www.delek.co.il | |
היסטוריה
עריכההקמת החברה
עריכהעם הקמת מדינת ישראל שתי חברות שיווק הדלק שפעלו במדינה (חברות הבת המקומיות של תאגידי הנפט רויאל דאטש של ו"סוקוני ואקום") היו בבעלות זרה[1]. גם בתי זיקוק לנפט בחיפה נשארו בבעלות זרה, אך פעילות צינור הנפט הגולמי מעיראק הופסקה באפריל 1948. חברות שיווק הדלק המשיכו לפעול עם המלאים שנותרו, כאשר לאחר מכן הושבתו במשך שנתיים[2]. ייבוא הנפט היה ההוצאה הגדולה ביותר של המדינה במטבע זר, ונשלט כולו על ידי חברות זרות. לפיכך החליטה הממשלה להקים חברה בבעלות ישראלית, ולחסוך מטבע זר, בדמות הרווחים שעברו קודם לקופות החברות הבינלאומיות מהעסקים של יבוא הנפט, זיקוקו ושיווקו. החברה הוקמה על ידי ממשלת ישראל בדצמבר 1951 בשם "חברת הדלק הישראלית בע"מ", בשותפות עם בנק לאומי לישראל, החברה למימון ולהשקעות של בנק דיסקונט, חברת "נוע" של המשביר המרכזי וצים[3]. עם הקמתה בוצעה הזמנה של 120,000 טון נפט גולמי מוונצואלה, שהעברו לזיקוק בבתי הזיקוק[4]. התכנון היה להקים בהדרגה רשת לאחסון והפצת הדלק ברחבי המדינה. בשלב הראשון הועבר הדלק בקרונות רכבת מחיפה למרכז הארץ, ובהמשך הוקמה החברה הממשלתית "שירותי נפט", שהקימה תשתית להולכה ואספקה של סוגי דלק, בעיקר של תזקיקים, באמצעות צנרת תת-קרקעית לכל רחבי הארץ. וחברת "דלק" התמקדה בשיווק קמעונאי.
בשנת 1956, ושוב בשנת 1959 הונפקו מניות החברה והיא הפכה לחברה ציבורית[5].
גידול, התרחבות והפרטה
עריכהבשנת 1955 רכשה "דלק" חלק מהמתקנים והציוד של חברת אקסון מוביל בישראל, שפעלו תחת שם המותג "אסו"[6][7] (Esso)[8].
עד 1960 התרחבה החברה ופרסה 44 תחנות דלק ברחבי הארץ; במקביל הצטמצם חלקן בשוק של חברות הדלק הזרות, שפעלו בארץ מאז תקופת המנדט הבריטי. בתקופה זו נוסדה גם חברת השמנים "דלקול". בין השנים 1969 ל-1996 החזיקה דלק 30% מחברת פדסקו (בשותפות עם החברות סונול ופז), שהיה לה מונופול לשיווק דלק בשטחים, עד הקמת רשות הפלסטינית[9].
בשנות ה-80 רכשה קבוצת השקעות דיסקונט את השליטה בחברה. דלק הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
ב-1988 שר האנרגיה והתשתית, משה שחל, יזם רפורמה במשק הדלק[10]. שמטרתה הייתה הגדלת התחרות והורדת מחירי הדלק בישראל[11]. הרפורמה במשק הדלק, עשתה אותו ריכוזי פחות, ואיפשרה לראשונה תחרות בין חברות הדלק. בין השאר כללה רפורמה זו הסרת המכסות אשר חילקו את השוק בין חברות הדלק הגדולות, צמצום הפיקוח על המחירים, ואיפשרה כניסת מתחרות נוספות לשוק הדלק[12].
ב-1998 רכש את השליטה בחברה איש העסקים יצחק תשובה, והחברה הפכה לחלק מקבוצת דלק שבשליטתו, חברת החזקות מהגדולות בישראל[13]. תחילה רכש תשובה מחצית מהמניות מאיש העסקים אליעזר פישמן, בנק הפועלים ומשקיעים מוסדיים. כמה חודשים אחר כך רכש 37.5% מקבוצת השקעות דיסקונט. בתחילת 1999 חילקה החברה דיבידנד ומיד אחר כך יצא תשובה בהצעת רכש לרכישת מניות הציבור, והחברה הפכה פרטית בשליטתו המלאה[14].
במאה ה-21
עריכהבתחילת המאה ה-21 יצאה החברה עם מיתוג חדש והחלה לפרוש את רשת חנויות הנוחות "מנטה" בחלק מתחנות הדלק שלה.
במאי 2007 רכשה חברת "דלק אירופה", שבה שותפה חברת דלק, 869 תחנות דלק (כולל 400 חנויות נוחות), בהולנד, לוקסמבורג ובלגיה, מידי חברת האנרגיה "שברון טקסקו" (ChevronTexaco)[15]. בפברואר 2010 רכשה מחברת בריטיש פטרוליום 416 מתחמי תדלוק בצרפת[16].
ביוני 2007 זכתה החברה במכרז להפרטת מסופי הניפוק והאחסון של פי גלילות באשדוד, באר שבע וירושלים; העסקה, בשווי 800 מיליון ש"ח, אפשרה לחברה כושר אחסון של 600 מיליון ליטר (40% מכושר האחסון של משק הדלק בארץ) וכושר ניפוק המספיק לצריכת הדלק הכוללת של המדינה, דבר שהעניק לחברה יתרון משמעותי בתחום ייבוא הדלק לשראל[17][18].
באוגוסט 2007 הונפקו שוב מניות החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ודלק הפכה לחברה ציבורית, ובהמשך נכללה במדד תל אביב 100.
באפריל 2013 רכשה "דלק פטרוליום", חברת הבת של קבוצת דלק שדרכה החזיקה זו בחברת "דלק", את יתרת 12.1% המניות שהיו בידי הציבור, ודלק הפכה לחברה פרטית בבעלות מלאה של דלק פטרוליום, ומניות החברה נמחקו מהבורסה בת"א[19]. כשנה לאחר מכן מחקה קבוצת דלק את חברת דלק פטרוליום כחלק מתהליך שיטוח פירמידת השליטה, כך שלאחר תהליך זה הפכה דלק לחברה בבעלות מלאה וישירה של קבוצת דלק[20].
באפריל 2014 נמכרה "דלק אירופה", שהחזיקה באותה עת בכ-1,300 תחנות תדלוק ונוחות, תמורת 1.7 מיליארד שקל[21].
ביולי 2020 מכרה דלק את פעילות פי גלילות לקבלן האשדודי יחיאל אבו, תמורת כ-720 מיליון שקל[22].
באוקטובר 2020 רכשו אנשי העסקים אורי מנצור, אלי להב ואיליק רוז'נסקי 60% מהבעלות בחברת דלק, תמורת 750 מיליון שקל. לאחר הרכישה הודיעו שבכוונתם לפצל את פעילות דלק ישראל לשתי חברות. הראשונה תחזיק 54 מתחמי תדלוק שבבעלות דלק ישראל, כחברת נדל"ן עם הון עצמי של 400 מיליון שקל, ותשכיר אותם בדמי שכירות של כ-50 מיליון שקל בשנה. החברה השנייה היא זו שתשכור את המתחמים הללו, תחזיק את פעילות רשת "מנטה" ואת כל שאר התחנות. בכוונתם בעיקר להשביח את הנדל"ן, והם מתכננים להנפיק בבורסה את החברה השנייה[23].
קרן דלק למדע לחינוך ולתרבות
עריכהקרן דלק למדע לחינוך ולתרבות, היא קרן תרומות שפועלת כחברה לתועלת הציבור, העוסקת במתן תרומות לצורך עידוד וסיוע לקידום המדע, החינוך, והתרבות בישראל. הקרן הוקמה בשנת 1963 על ידי חברת "דלק" וממשלת ישראל ("דלק" הייתה אז חברה ממשלתית), במטרה להקדיש חלק מרווחי הרחבה לתועלת הציבור. תחילה קבעה לעצמה הקרן מטרה לתת מלגות לסטודנטים שנושאי לימודיהם קשורים בנפט, פטרוכימיה ותחומים דומים העשויים לתרום לתחום הפעילות של החברה. בשנת 1973 שר האוצר פנחס ספיר החליט להרחיב את פעילות הקרן, עם מימון מקביל מטעם הממשלה, על כל סכום שמקצה הקרן למלגות. מאז המלגות מוענקות לכל תחומי הלימוד. יחד עם זאת, עדיין נשמר הדגש לתחומי הטכנולוגיה והמדע, בהכללת מוסדות חינוך דוגמת הטכניון, מכון ויצמן, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, רשתות עמל ואורט[24]. בשנת 1973 הוחלט גם שכל מקבלי המלגה ישתתפו בפרויקט פר"ח ("פרויקט חונכות"), בתמורה לקבלתה[25].
לאחר שיצחק תשובה רכש את החברה הוא קבע שרוב המלגות יינתנו לסטודנטים הלומדים במכללה האקדמית נתניה, מכללה פרטית שאינה מתוקצבת, שהוא נותן לה חסות ונושא בתואר "נאמן המכללה"[26]. במהלך השנים נשמע ביקורת על כך שתשובה מציג בתקשורת את המלגות כתרומה אישית שלו ולא של הקרן הממומנת מרווחי החברה. הן אפילו זכו לכינוי "מלגות תשובה"[27]. בנוסף למכללת נתניה החלה הקרן לתרום לעמותת החינוך החרדי "מפעלות שמחה", שמנהלת יפה דרעי, רעייתו של מנהיג ש"ס אריה דרעי[28].
קרן דלק תורמת גם לאוניברסיטאות בישראל למימון מחקרים, מלגות ואירועים. סוגיה זו עלתה בפרט בעניינה של האוניברסיטה העברית ומחקרים שערכה במימון התרומות, במסגרת הפקולטה למתמטיקה והפקולטה למדעי הטבע, שכן במקרים אלה עלולות להתעורר סוגיות של ניגודי עניינים [29].
תביעה נגד הקרן
עריכהבשנים 2015 עד 2018 הופנה למעלה מ-80% מתקציב הקרן, בסך 30 מיליון שקלים, לטובת מימון הקמת בית הכנסת "שערי תשובה" במנהרות הכותל בירושלים. בספטמבר 2020, הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד בקשה לאישור תביעה נגד יצחק תשובה, קבוצת דלק, קרן דלק ושורה של דירקטורים בקרן, בהם יו"ר דלק גבי לסט והמשנה למנכ"ל ברק משרקי. המבקש, בעל מניות בדלק, תובע מהנתבעים להשיב לקרן את 30 מיליון השקלים, בטענה כי מימון הקמת בית הכנסת היה בלתי חוקי. זאת מאחר שהתרומה הייתה בניגוד למטרות הקרן שאושרו ונקבעו במסמכי התאגדות שלה, הדבר הוא ניצול כספי ציבור למטרות אישיות, ועסקת בעלי עניין שלא קיבלה אישור כנדרש[30].
דגל החברה
עריכהבכניסה לכל תחנות הדלק של החברה מונף דגל החברה. הלוגו המקורי שעיצב דן ריזינגר בשנת 1978 שאיחד את כל התחנות שהיו בזמנו בעלות סגנונות שונים למותג אחד אחיד.ֶ
[31].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של "דלק" חברת הדלק הישראלית
- קרן דלק למדע לחנוך ולתרבות (חל"צ), באתר "גיידסטאר ישראל"
- עודד שורר, כסף זורם בדלק, מעריב, 17 במרץ 1989
הערות שוליים
עריכה- ^ האם עניה היא ארצנו? - מדוע אין אנו מפתחים את אוצרות הנפט של ארצנו?, קול העם, 17 במאי 1951
- ^ אריה נשר, על בתי הזיקוק בישראל, הארץ, 17 במאי 1951
- ^ הוקמה חברת הדלק הישראלית, הַבֹּקֶר, 23 בדצמבר 1951
- ^ 120 אלף טונה נפט מוונצואלה, הארץ, 24 בדצמבר 1951
- ^ דלק תוציא מניות בחצי מיליון, דבר, 24 במאי 1956יוצאו מניות "דלק"־המס 25%, הארץ, 6 בנובמבר 1959
- ^ מפת חיפה 1954, עם סימון משרדי חברת אסו (מס' 181 במפתח), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ פרסומות לחברת 'אסו' בעתון מעריב, 1953, באתר עיתונות יהודית היסטורית
- ^ חברת הדלק הישראלית רכשה מפעל *אסו" בארץ, למרחב, 2 במרץ 1955
- ^ אסף אורון, הסוד האפל של קרנית פולג, באתר "העוקץ", 1 בספטמבר 2013
- ^ עת"י"ם, השר שחל: הרפורמה במשק הדלק תופעל גם ללא הסכמת החברות לפשרה שהוצע ע"י משרד האנרגיה, מעריב, 1 ביוני 1988
עודד שורר, שחל: ההסכם על הרפורמה במשק הדלק יחתם כנראה מחר, מעריב, 26 במאי 1988 - ^ משה שחל, הדו"ח שיחסל את הרפורמה בדלק, באתר גלובס, 25 בנובמבר 1996
- ^ עודד שורר, משרד האנרגיה העניק רשיונות לשלוש חברות דלק חדשות, מעריב, 20 ביוני 1989
- ^ דסק"ש - חתימת העיסקה עם תשובה מתמהמהת, באתר גלובס, 17 במרץ 1998
- ^ שלמה פרידמן, תשובה יוצא בהצעת רכש שלישית לדלק, באתר גלובס, 10 בינואר 1999
- ^ ליאור ברון, דלק צפויה להכנסות של יותר מ-1.5 מיליארד אירו בשנה מתחנות הדלק של שברון באירופה, באתר גלובס, 27 במאי 2007
- ^ רועי ברגמן, דלק אירופה מתרחבת לצרפת: תרכוש תחנות דלק ב-230 מ' אירו, באתר גלובס, 4 בפברואר 2010
- ^ אבי בר-אלי, קבוצת דלק זכתה במכרז פי גלילות; תרכוש את כל המסופים ב-800 מיליון שקל, באתר TheMarker, 5 ביוני 2007
- ^ ליאור ברון, יצחק תשובה זכה במכרז להפרטת פי גלילות: קבוצת דלק הציעה כ-800 מיליון שקל - וגברה על דור-אלון, באתר גלובס, 5 ביוני 2007
- ^ הצעת רכש למניות החברה נענתה, ליתרה תבוצע כפיה, מניות החברה ימחקו, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
- ^ אסי ברטפלד, תשובה משטח הפירמידה: דלק תמחק את אג"ח דלק פטרוליום, באתר גלובס, 19 במאי 2014
- ^ מיכאל רוכוורגר, תשובה מוכר את דלק אירופה לקרן ההשקעות TDR ב-1.7 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 17 באפריל 2014
- ^ קובי ישעיהו, קבוצת דלק השלימה את מכירת פי גלילות בכ-720 מיליון שקל, באתר גלובס, 7 ביולי 2020
- ^ מיכאל רוכוורגר, לוי ומנצור יציפו ערך בדלק ישראל - וינסו לא להידרס מהמכונית החשמלית, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2020
- ^ לאה בת גת, דלק לחינוך - כתבת תדמית, חדשות, 30 במרץ 1990;
זהבה דברת, דלק לא תתרום לעמותות המפזרות הון על משכורות, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2000 - ^ עשור לקרן דלק לחינוך בתוכנית פר"ח, דבר, 16 במרץ 1983
- ^ אבי בר-אלי, ספקיות הגז מממנות את המכללה של הדירקטור החדש בחברת החשמל, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2009
- ^ מיכל גלנטי, השיחה: יצחק תשובה מעניק מלגות לסטודנטים, באתר גלובס, 20 במרץ 2013
עינב בן יהודה, יצחק תשובה תרם מלגות בשווי מיליון שקל ל-320 סטודנטים במכללה האקדמית נתניה, באתר TheMarker, 5 במאי 2003 - ^ גידי וייץ, יניב קובוביץ, צמרת המשק הזרימה מיליוני שקלים לקופת העמותה המשפחתית של דרעי, באתר TheMarker, 26 במאי 2017
- ^ דרור גורני, חשיפה: חברת דלק מימנה מחקרים מדעיים באוניברסיטה העברית במאות אלפי שקלים, באתר שקוף, 2022-12-27
- ^ ערן אזרן, הקים בית כנסת כדי "לפאר את שמו"? קרן התרומות - והתביעה נגד יצחק תשובה, באתר TheMarker, 29 בספטמבר 2020
תומר גנון, תביעה נגד דלק: "תשובה ניתב תרומות ב-30 מיליון שקל להקמת בית כנסת בכותל על שמו", באתר כלכליסט, 22 בספטמבר 2020 - ^ "דלק" חברת הדלק הישראלית, באתר דגלי העולם (באנגלית)