ויקיפדיה

אבולוציה כתאוריה וכעובדה

(הופנה מהדף אבולוציה - עובדה ותיאוריה)

מדענים ופילוסופים רבים של המדע תיארו את האבולוציה כעובדה וכתיאוריה, ביטוי ששימש ככותרת למאמר של הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד ב-1981. הוא מתאר עובדה במדע כנתונים שאינם ידועים בוודאות מוחלטת אך "מאוששים עד כדי כך שיהיה זה מעוות לא להסכים, ולו באופן זמני", עם משמעותם ותיאורם כעובדה.[1] תיאוריה מדעית היא הסבר מבוסס היטב של עובדות כאלה. עובדות האבולוציה מגיעות מתצפיות על תהליכים בני זמננו, מליקויים ופגמים באורגניזמים, ליקויים ופגמים המהווים עדות למוצא משותף ביולוגי, כימי, גנטי והיסטורי. עובדת האבולוציה נובעת גם מדמיון גנטי בין כל היצורים בעולם החי, ומקיומם של שלבים בתיעוד המאובנים. תאוריית האבולוציה ותיאורית המשנה שלה מספקות הסבר לעובדות אלו.[1]

לכל אחת מהמילים "אבולוציה", "עובדה" ו"תיאוריה" יש מספר משמעויות בהקשרים שונים. בביולוגיה, אבולוציה היא שינויים שנצפו באורגניזמים לאורך דורות עוקבים, שינויים והבדלים המעידים על מוצאם מאב קדמון משותף, וברמה הטכנית - שינוי בתדירות האללים (וריאציות של גנים) באוכלוסייה נתונה לאורך זמן; הכוונה בביטוי "אבולוציה" היא גם לתיאוריות (כגון תאוריית הברירה הטבעית של צ'ארלס דרווין, ואלפרד ראסל וולאס) שמסבירות את מנגנוני האבולוציה. עבור מדען, עובדה מתארת תצפית שניתן לחזור עליה ושכל המדענים יכולים להסכים עליה; עובדה מתארת מידע שמבוסס עד כדי כך שאף אחד בקהילה המדעית לא יכול לחלוק עליו עקב מידת הביסוס שלו; המונח "עובדה" יכול גם להתייחס לאמיתותה או לשקריותה של טענה או קביעה. עבור הציבור, תיאוריה עשויה להיתפס בטעות כדעה או השערה (למשל בביטוי, "זו רק תיאוריה"), אבל בקרב בעולם המדע תאוריה פירושה "הסבר מבוסס היטב". עם משמעויות כה רבות למילים "עובדה" ו"תיאוריה", משמעויות שונות זו מזו באופן כה ניכר, אנשים יכולים לעיתים קרובות לא להבין זה את זה, להחמיץ זה את המשמעות שאליה מתכוון זה, ומשמעויות הופכות לנושא של ניתוח לשוני-לינגוויסטי ולמקור לאי-הבנה ואי-הסכמה בפני עצמו.

עדויות לאבולוציה ממשיכות להצטבר ולעבור בחינה בתצפיות ובניסויים. הספרות המדעית כוללת הצהרות של ביולוגים אבולוציוניים ופילוסופים של המדע המדגימים כמה מהפרספקטיבות השונות של האבולוציה כעובדה וכתיאוריה.

אבולוציה, עובדה ותיאוריהעריכה

האבולוציה תוארה כ"עובדה ותיאוריה"; כ"עובדה, לא תיאוריה"; "רק כתיאוריה, לא כעובדה"; כ"ריבוי תיאוריות, לא כעובדה"; ו"לא כעובדה ולא כתיאוריה".[2] עם זאת, חילוקי הדעות בין ההצהרות הללו קשורות יותר למשמעות של מילים, לסמנטיקה ולפילולוגיה, מאשר לסוגיות המהותיות שבבסיס האבולוציה.

אבולוציהעריכה

הביולוג ג'רי קוין מסכם את האבולוציה הביולוגית בתמציתיות:

החיים על פני כדור הארץ התפתחו בהדרגה, החל ממין פרימיטיבי אחד - אולי מולקולה המשכפלת את עצמה - שחי לפני יותר מ-3.5 מיליארד שנים; זו הסתעפה עם הזמן, וממנה נבעו מינים חדשים ומגוונים רבים; והמנגנון של רוב השינויים האבולוציוניים (אך לא כולם) הוא הברירה הטבעית. [3]

ציטוט זה מראה את רוחבו והיקפו של הנושא, המשלב את התחומים המדעיים זואולוגיה, בוטניקה, גנטיקה, גאולוגיה ופלאונטולוגיה, בין מדעים רבים אחרים.

הליבה של האבולוציה מוגדרת בדרך כלל כשינויים בתכונה או בשכיחות אללים באוכלוסיית אורגניזמים מדור לדור. [4] הגדרה זו כונתה "ההגדרה הגנטית הסטנדרטית של אבולוציה". הברירה הטבעית היא רק אחת מכמה מנגנונים בתאוריית השינוי האבולוציוני שמסבירה כיצד אורגניזמים מסתגלים לסביבות משתנות. עקרונות התורשה התגלו מחדש בשנת 1900, לאחר מותו של דרווין, במחקרו של גרגור מנדל על ההורשה של וריאציות של תכונות פשוטות באפונה. [5] מחקר נוסף ומאוחר בנושא גנטיקה, מוטציה, פלאונטולוגיה וביולוגיה התפתחותית הרחיב את הישימות וההיקף של התיאוריה המקורית של דרווין.

לפי דגלס פוטוימה (Douglas J. Futuyma):

האבולוציה הביולוגית עשויה להיות קלה או משמעותית; היא חובקת הכל, משינויים קלים בשכיחות של אללים שונים בתוך אוכלוסייה (כגון אלו הקובעים סוגי דם) ועד לשינויים הרצופים שהובילו מהפרוטו-אורגניזם הקדום ביותר לחלזונות, דבורים, ג'ירפות וצמחים מורכבים. [6] 

המילה אבולוציה במובן הרחב מתייחסת לתהליכי שינוי, מאבולוציה של כוכבים ועד לשינויים בשפה. בביולוגיה, המשמעות היא יותר ספציפית: שינויים תורשתיים המצטברים לאורך דורות של אוכלוסייה. אורגניזמים בודדים אינם עוברים אבולוציה במהלך חייהם, אך וריאציות בגנים שהם יורשים יכולות להיות נפוצות יותר או פחות באוכלוסיית האורגניזמים. כל שינוי במהלך חייהם של אורגניזמים שאינם עוברים בתורשה לצאצאיהם אינם חלק מהאבולוציה הביולוגית.[7] זאת להוציא שינויים אפיגנטיים שעשויים לעבור בתורשה לצאצאים - תחום מחקר שנמצא בראשיתו.

בעיני קית' סטיוארט תומסון, למילה אבולוציה יש לפחות שלוש משמעויות ברורות:[8]

  1. ההתרחשות הכללית של שינוי לאורך זמן.
  2. ההתפתחות של כל צורות החיים זו מזו תוך שינויים מאבות אבותיהן, תהליך שנבע ממוצא משותף.
  3. הגורם או המנגנונים של תהליך שינוי זה, הנבדקים ומוסברים על ידי תיאוריות אבולוציוניות.

תומסון מעיר: "שינוי לאורך זמן הוא עובדה, ומוצא מאבות קדמונים משותפים מבוסס על היגיון כל כך בלתי מעורער עד שאנו מתנהגים כאילו היא עובדה. הברירה הטבעית מספקת את המתווה של תיאוריה בעלת תוקף הסברי."[8]

ביולוגים רואים כעובדה מדעית את הקביעה שהאבולוציה התרחשה ועדיין מתרחשת, ומעגנים קביעה זאת בעובדה שאורגניזמים מודרניים שונים מצורות העבר, ובעובדה שהאבולוציה עדיין מתרחשת מכיוון שניכרים הבדלים ניכרים בין אורגניזמים וצאצאיהם. ישנה תמיכה מחקרית כמותית כל כך חזקה בעובדה זו, עד שמדענים מתייחסים למוצא משותף כעובדה כמו להבנה שבמערכת השמש כדור הארץ מקיף את השמש, למרות שבחינת היסודות של תהליכים אלה עדיין בעיצומה. ישנן מספר תיאוריות לגבי מנגנוני האבולוציה, ועדיין יש ויכוחים פעילים לגבי מנגנונים ספציפיים בה.[9]

ישנה משמעות רביעית למילה "אבולוציה" שאינה בשימוש על ידי ביולוגים כיום. בשנת 1857, הפילוסוף הרברט ספנסר הגדיר זאת כ"שינוי מהומוגני להטרוגני". הוא טען (לפני דרווין) שהדבר "נקבע מעבר לכל מחלוקת" עבור אבולוציה אורגנית ויישם אותה על האבולוציה של מערכות כוכבים, גאולוגיה וחברה אנושית.[10] ב-1865 הודה ספנסר שהגדרתו אינה מושלמת, [11] אך היא נשארה פופולרית לאורך המאה התשע-עשרה לפני שדעכה תחת הביקורת של ויליאם ג'יימס ואחרים. [12]

עובדהעריכה

המילה או המושג "עובדה" משמש לעיתים קרובות על ידי מדענים כדי להתייחס לנתונים ניסיוניים או אמפיריים או תצפיות אובייקטיביות הניתנות לאימות.[13][14] "עובדה" משמשת גם במובן רחב יותר, במשמעות של "כל תיאוריה שיש לה הוכחות מוחצות".[15]

עובדה היא השערה שנתמכת בצורה כה חזקה בראיות עד שאנו מניחים שהיא נכונה, ומתנהגים כאילו היא נכונה. — דאגלס ג'יי פוטוימה. [6]

במובן זה שהאבולוציה מקבלת תוקף מוחץ על ידי העדויות, האבולוציה היא עובדה. לעיתים קרובות אומרים שהיא עובדה באותו האופן שבו סיבוב כדור הארץ סביב השמש הוא עובדה. [6][16] כתב הרמן מולר, במאמרו "מאה שנים ללא דרוויניזם מספיקות":

אין קו חד בין ספקולציה, השערה, תיאוריה, עיקרון ועובדה, אלא רק הבדל לאורך סולם גולש, במידת ההסתברות של הרעיון. כאשר אנו אומרים שדבר הוא עובדה, אם כן, אנו מתכוונים רק לכך שההסתברות שלו היא גבוהה ביותר: כל כך גבוהה עד שאיננו מוטרדים מהספק לגביו ומוכנים לפעול בהתאם. כעת, בשימוש הזה במונח "עובדה", המונח היחיד הראוי, האבולוציה היא עובדה.[17]

האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית מעלה נקודה דומה:

מדענים משתמשים לרוב במילה "עובדה" כדי לתאר תצפית. אבל מדענים יכולים להשתמש בעובדה גם כדי להתכוון למשהו שנבדק או נצפה כל כך הרבה פעמים עד שאין עוד סיבה משכנעת להמשיך לבדוק או לחפש דוגמאות. התרחשות האבולוציה במובן זה היא עובדה. מדענים כבר לא מטילים ספק אם התרחשה תורשה עם שינוי מכיוון שהראיות התומכות ברעיון כל כך חזקות.[18]

סטיבן ג'יי גולד מציין ש"דרווין הדגיש ללא הרף את ההבדל בין שני הישגיו הגדולים והנפרדים: ביסוס עובדת האבולוציה, והצעת תיאוריה - ברירה טבעית - שתסביר את מנגנון האבולוציה".[19] הציבור הרחב מבלבל לעיתים קרובות בין שני היבטים אלה. מדענים ממשיכים להתווכח על הסברים או מנגנונים מסוימים שפועלים במקרים ספציפיים של אבולוציה - אבל העובדה שהאבולוציה התרחשה, ועדיין מתרחשת, אינה שנויה במחלוקת.

תפיסה שגויה נפוצה היא שלא ניתן לצפות באבולוציה בצורה מהימנה מכיוון שהכל התרחש לפני מיליוני שנים. עם זאת, גם דרווין וגם אלפרד ראסל וולאס, מייסדי התיאוריה, וכל הביולוגים הבאים, תלויים בעיקר בתצפיות על אורגניזמים חיים; דרווין התרכז בעיקר בגידול בעלי חיים מבויתים ואילו וולאס התחיל מהתפוצה הביוגאוגרפית של מינים באמזונאס ובארכיפלג המלאי. בתחילת המאה העשרים, גנטיקה של אוכלוסיות הייתה מרכזית בחקר ובהוכחת האבולוציה, ולאחרונה הפך ה-DNA למוקד העיקרי של תצפית וניסויים.

פילוסופים של המדע טוענים שאיננו יודעים אמיתות אמפיריות עצמאיות בוודאות מוחלטת: אפילו תצפיות ישירות עשויות להיות "עמוסות תיאוריות" ותלויות בהנחות לגבי החושים שלנו ומכשירי המדידה המשמשים. במובן זה כל העובדות הן זמניות.[9][20]

תיאוריהעריכה

ההגדרה המדעית של המילה "תיאוריה" שונה מהגדרה המילולית היומיומית של המילה. בשפת העם, "תיאוריה" יכולה להתייחס לניחושים, השערה פשוטה, דעה או ספקולציה שאינה חייבת להתבסס על עובדות ואינה צריכה להיות ממוסגרת בביצוע תחזיות הניתנות לבדיקה.

במדע, לעומת זאת, המשמעות של התיאוריה היא קפדנית בהרבה. תיאוריה מדעית היא "הסבר מבוסס היטב של היבט כלשהו של עולם הטבע שמשלב עובדות, חוקים, מסקנות והשערות בדוקות."[21] תיאוריות נוצרות מהשערות שעברו שוב ושוב מבחני ראיות בהם נעשו ניסיונות להפריכן. במקרה של אבולוציה באמצעות ברירה טבעית, דרווין הגה את ההשערה בסביבות 1839, והכין טיוטה ראשונה של הרעיון שלוש שנים מאוחר יותר, ב-1842. הוא דן בכך רבות עם רבים מחבריו האינטלקטואלים, וערך מחקר נוסף במקביל לכתביו ולעבודותיו האחרות. לאחר שנים של פיתוח, פרסם את העדויות והתיאוריה שלו בספרו "מוצא המינים" בשנת 1859.[22]

"תורת האבולוציה" היא למעשה רשת של תיאוריות שיצרה את תוכנית המחקר של הביולוגיה. דרווין, למשל, הציע חמש תיאוריות נפרדות בניסוח המקורי שלו, שכללו הסברים מכניסטיים ל:

  1. אוכלוסיות המשתנות לאורך דורות
  2. שינוי הדרגתי
  3. היווצרות המינים (ספציאציה)
  4. ברירה טבעית
  5. מוצא משותף[23]

מאז דרווין, האבולוציה הפכה לגוף נתמך היטב של קביעות קשורות זו בזו המסבירה תצפיות אמפיריות רבות בעולם הטבע. תיאוריות אבולוציוניות ממשיכות לייצר תחזיות והסברים שניתנים לבדיקה, לגבי אורגניזמים חיים ומאובנים.[24] [25] 

תיאוריה פילוגנטית היא דוגמה לתיאוריה אבולוציונית. היא מבוססת על הנחת היסוד האבולוציונית של קיומו של רצף צאצאים של גנים, אוכלוסיות או מינים. אנשים המתפתחים מקושרים זה לזה באמצעות קשרים היסטוריים וגנאלוגיים. עצים אבולוציוניים הם השערות שנובעות מהתיאוריה הפילוגנטית. הם מתארים יחסים בין אינדיבידואלים שנובעים ומתפצלים זה מזה. התהליך האבולוציוני של ספציאציה (התמיינות מינים זה מזה) יוצר קבוצות המקושרות על ידי אב קדמון משותף וכל צאצאיו. המינים יורשים תכונות אשר מועברות לצאצאים. ביולוגים אבולוציוניים משתמשים בשיטות סיסטמטיקה ובוחנים תיאוריה פילוגנטית כדי לצפות בשינויים במינים ובין המינים לאורך זמן ולהסבירם. שיטות אלו כוללות איסוף, מדידה, תצפית ומיפוי של תכונות על עצים אבולוציוניים. תיאוריה פילוגנטית משמשת לבדיקת ההפצות העצמאיות של תכונות וצורותיהן השונות כדי לספק הסברים על דפוסים שנצפו ביחס להיסטוריה האבולוציונית והביולוגיה שלהם. [26] [27] התיאוריה הנייטרלית של אבולוציה מולקולרית משמשת לחקר האבולוציה כמודל אפס שנגדו ניתן ליישם מבחנים לברירה טבעית.

אבולוציה כתיאוריה ועובדה בספרותעריכה

ביולוגים אבולוציוניים ופילוסופים של מדע מדגימים פרספקטיבות שונות של האבולוציה כעובדה ותיאוריה.

אבולוציה כעובדהעריכה

  • הזואולוג והפלאונטולוג האמריקאי ג'ורג' גיילורד סימפסון קבע כי "דרווין... סוף סוף ובהחלט קבע את האבולוציה כעובדה".[28]
  • הרמן ג'וזף מולר כתב: "כל כך עצומות, מסתעפות ועקביות הפכו הראיות לאבולוציה, שאם מישהו יכול עכשיו להפריך אותה, עלי לזעזע את התפיסה שלי לגבי סדר היקום עד כדי כך שתוביל אותי לפקפק אפילו בקיום שלי. ... אם תרצה, אסכים שבמובן מוחלט האבולוציה אינה עובדה, או ליתר דיוק, שהיא אינה עובדה יותר מאשר העובדה שאתה שומע או קורא את המילים הללו."[17]
  • קן מילר כתב: "אבולוציה היא עובדה כמו כל דבר שאנו מכירים במדע." [29]
  • ארנסט מאייר ציין: "התיאוריה הבסיסית של האבולוציה אושרה בצורה כה מלאה עד שרוב הביולוגים המודרניים רואים באבולוציה פשוט עובדה. איך נוכל, מלבד במילה "אבולוציה", לסדר את רצף החי והצומח בשכבות גאולוגיות מתוארכות באופן מדויק? ושינוי אבולוציוני הוא גם עובדה בגלל השינויים בתכולת מאגרי הגנים מדור לדור". [30]

אבולוציה כעובדה ותיאוריהעריכה

המילה "עובדה" משמשת בדרך כלל כדי להתייחס לשינויים הניתנים לצפייה בתכונות האורגניזמים לאורך דורות בעוד שהמילה "תיאוריה" שמורה למנגנונים הגורמים לשינויים אלה:

  • הביולוג ג'וליאן האקסלי כתב ב-1930 את הספר השלישי בסדרה רחבת ההיקף "מדע החיים", שעסק בתיעוד המאובנים ובעדויות למבנים של צמחים ובעלי חיים, ספר בשם "העובדה הבלתי מעורערת של האבולוציה". הוא כתב: "ברירה טבעית... היא לא תיאוריה, אלא עובדה. אבל האם זה ... מספיק להסביר את כל המחזה של האבולוציה? ... שם אנחנו מגיעים לעניין ספקולטיבי, לתיאוריות". אבל הוא מסיק ש"העמדות הרחבות של הדרוויניזם עולות מחדש, מבדיקה מהסוג המדויק ביותר, ללא שינוי, באופן יסודי". [31] ב-1932, חלק מהספר פורסם מחדש תחת הכותרת "אבולוציה, עובדה ותיאוריה".
  • סטיבן ג'יי גולד כתב: "אבולוציה היא תיאוריה. היא גם עובדה. ועובדות ותיאוריות הן דברים שונים, לא שלבים בהיררכיה של ודאות גוברת. עובדות הן הנתונים של העולם. תיאוריות הן מבנים של רעיונות שמסבירים ומפרשים עובדות. עובדות אינן נעלמות כאשר מדענים מתווכחים על תיאוריות יריבות כדי להסביר אותן. תורת הכבידה של איינשטיין החליפה את זו של ניוטון, אבל תפוחים לא החלו לעמוד באוויר וחיכו לתוצאת הדיון בדבר התיאוריה הנכונה. בני האדם התפתחו מאבות קדמונים דמויי קוף, בין אם הם עשו זאת על ידי המנגנון המוצע של דרווין או על ידי מנגנון אחר, שטרם התגלה." [32]
  • באופן דומה, הביולוג ריצ'רד לנסקי (ממבצעי ניסוי האבולוציה של אי קולי) אמר: "הבנה מדעית דורשת הן עובדות והן תיאוריות שיכולות להסביר את העובדות הללו בצורה קוהרנטית. האבולוציה, בהקשר זה, היא עובדה ותיאוריה כאחד. זוהי עובדה שאין עוררין על כך שאורגניזמים השתנו, או התפתחו, במהלך ההיסטוריה של החיים על פני כדור הארץ. וביולוגים זיהו וחקרו מנגנונים שיכולים להסביר את דפוסי השינוי העיקריים."[33]
  • הביולוג ט' ריאן גרגורי ציין: "ביולוגים ממעטים להתייחס ל'תאוריית האבולוציה', אלא רק מתייחסים ל'אבולוציה' (כלומר, עובדת התורשה עם שינוי) או 'תיאוריה אבולוציונית' (כלומר, התהוות הגוף המתוחכם יותר ויותר של הסברים לעובדת האבולוציה). זה שהאבולוציה היא תיאוריה במובן המדעי, פירושה שיש גם עובדה של אבולוציה שצריך להסביר אותה, וגם מסגרת מכניסטית נתמכת היטב שמסבירה אותה."[34]

אבולוציה כעובדה ולא כתיאוריהעריכה

פרשנים אחרים – המתמקדים בשינויים במינים לאורך דורות ובמקרים מסוימים במוצא משותף – הדגישו, כדי להדגיש את משקלן של הראיות התומכות, שהאבולוציה היא עובדה, בטענה שהשימוש במונח "תיאוריה" אינו שימושי.

  • ריצ'רד לוונטין כתב: "הגיע הזמן שתלמידי התהליך האבולוציוני, במיוחד אלה שצוטטו בטעות והשתמשו בהם על ידי הבריאתנים, יגידו בבירור שהאבולוציה היא עובדה, לא תיאוריה."[35]
  • דאגלס פוטויאמה כתב ב-Evolutionary Biology (1998), "ההצהרה שאורגניזמים צמחו עם שינויים מאבות קדמונים משותפים - המציאות ההיסטורית של האבולוציה - אינה תיאוריה. זוהי עובדה, במלואה' כמו עובדת סיבובו של כדור הארץ סביב השמש." [6]
  • ריצ'רד דוקינס אמר: "דבר אחד שכל המדענים האמיתיים מסכימים עליו הוא עובדת האבולוציה עצמה. עובדה שאנחנו בני דודים של גורילות, קנגורו, כוכבי ים וחיידקים. האבולוציה היא עובדה בדיוק כמו חום השמש. זו לא תיאוריה, ואנא, הבה נפסיק לבלבל את הנאיבי המתפלספים בכך שנקרא לזה כך. האבולוציה היא עובדה."[36]
  • ניל קמפבל כתב בספר לימוד בביולוגיה משנת 1990, "כיום, כמעט כל הביולוגים מכירים בכך שהאבולוציה היא עובדה. המונח תיאוריה אינו מתאים עוד למעט כאשר מתייחסים למודלים השונים המנסים להסביר כיצד חיים מתפתחים... חשוב להבין שהשאלות הנוכחיות לגבי איך החיים מתפתחים לא מרמזות בשום אופן על אי הסכמה על עובדת האבולוציה." [37]

אבולוציה כאוסף של תיאוריות, לא כעובדהעריכה

האוצר במוזיאון להיסטוריה של הטבע של מחוז לוס אנג'לס, קירק ג' פיציו (Fitzhugh)[38] כתב שמדענים חייבים להיות זהירים כדי לתאר "בזהירות ובצורה נכונה" את אופי החקירה המדעית בתקופה שבה הביולוגיה האבולוציונית מותקפת מצד בריאתנים ותומכים של תכנון תבוני. פיציו כותב שבעוד שעובדות הן מצבי הוויה בטבע, תיאוריות מייצגות מאמצים לחבר את מצבי ההוויה הללו על ידי קשרים סיבתיים:

"אבולוציה לא יכולה להיות גם תיאוריה וגם עובדה. תיאוריות הן מושגים הקובעים יחסי סיבה-תוצאה. ללא קשר לוודאות באשר לתועלת שבכך שתיאוריה מספקת הבנה, יהיה זה שגוי מבחינה אפיסטמית לטעון שכל תיאוריה היא גם עובדה, בהתחשב בעובדה שתיאוריות אינן אובייקטים שניתן להבחין בהם לפי מצב הווייתם."

"Evolution cannot be both a theory and a fact. Theories are concepts stating cause–effect relations. Regardless of one's certainty as to the utility of a theory to provide understanding, it would be epistemically incorrect to assert any theory as also being a fact, given that theories are not objects to be discerned by their state of being."

פיציו מכיר בכך שהוויכוח "תיאוריה" מול "עובדה" הוא של סמנטיקה. למרות זאת הוא טוען שהתייחסות לאבולוציה כ"עובדה" אינה נכונה מבחינה טכנית ומסייחה את הדעת מ"מטרת המדע העיקרית, שהיא לרכוש ללא הרף הבנה סיבתית באמצעות הערכה ביקורתית של התיאוריות וההשערות שלנו". פיציו מסכם ש"הוודאות" של האבולוציה "לא מספקת בסיס להעלאת תיאוריה או השערה אבולוציונית כלשהי לרמת העובדות".[39]

ויליאם ק' רוברטסון כתב עבור איגוד המורים הלאומי למדעים, "שמעתי יותר מדי מדענים טוענים שהאבולוציה היא עובדה, לעיתים קרובות כתשובה לטענה שהיא רק תיאוריה. אבולוציה היא לא עובדה. במקום לטעון כך, אני חושב שמוטב למדענים להסכים שאבולוציה היא תיאוריה ואז להמשיך להסביר מהי תיאוריה - הסבר קוהרנטי שעובר בדיקות מתמיד ולעיתים קרובות עדכון על פני תקופה של זמן."[40]

מושגים ומינוחעריכה

"המטרה העיקרית של הביולוגיה האבולוציונית היא לספק הסבר רציונלי לארגון המורכב והמורכב במיוחד של יצורים חיים. להסביר פירושו לזהות מנגנון הגורם לאבולוציה ולהדגים את ההשלכות של פעולתו. ההשלכות הללו הן חוקי האבולוציה הכלליים, שכל מערכת או אורגניזם נתון הם תוצאה מסוימת שלהם."

Graham Bell, Selection: The Mechanism of Evolution (2008)

  • ל"הוכחה" לתיאוריה יש משמעויות שונות במדע. הוכחה קיימת במדעים פורמליים, כמו הוכחה מתמטית שבה ביטויים סמליים יכולים לייצג טיעונים מדויקים וחוקים מדעיים בעלי הגדרות מדויקות של המונחים והתוצאות. להוכחה יש משמעויות אחרות.[41][42] במובן זה הוכחה היא היסק, ההסבר הטוב ביותר או החסכן ביותר, באמצעות הדגמה הניתנת לאימות פומבי (מבחן) של הראיות העובדתיות (כלומר, הנצפות) והסיבתיות בעזרת ניסויים מבוקרים בקפידה. סטיבן ג'יי גולד טען שמחקרו של דרווין, למשל, הצביע על שילוב והתאמה הדדית של עדויות רבות כל כך, ששום תצורה אחרת מלבד התיאוריה שלו לא יכולה להציע הסבר סיבתי מתקבל על הדעת של העובדות. בדרך זו הוכחו ברירה טבעית ומוצא משותף. [43] "ההוכחה הקלאסית היא השבחת יבולים ובעלי חיים באמצעות ברירה מלאכותית." [44] הברירה הטבעית ותיאוריות אבולוציוניות אחרות מיוצגות גם הן בהוכחות מתמטיות שונות, כמו משוואת המחיר. כדי להישאר עקבי עם הפילוסופיה של המדע, לעומת זאת, התקדמות התיאוריה מושגת רק באמצעות הפרכת השערות.[45]
  • "מודלים" הם חלק מ"ערכת הכלים" המדעית או ההסקתית הבנויה מתוך תיאוריה קודמת. מדע מבוסס מודלים משתמש במבנים אידיאלים או בביטויים מתמטיים כדי ליצור באופן אסטרטגי ייצוגים פשוטים יותר של מערכות מורכבות. מודלים נועדו להידמות להיבטים הרלוונטיים של יחסים היפותטיים במערכות היעד הנחקרות.[46][47]
  • "אימות הוא הדגמה של העובדה שלמודל בתחום הישימות שלו יש טווח מספיק של דיוק התואם את היישום המיועד של המודל."[48] מודלים משמשים במחקר סימולציה. לדוגמה, פילוגנטיקאים אבולוציוניים מריצים סימולציות למודל של העץ, למשל, סימולציה של תהליך הסתעפות של שושלות לאורך זמן. סימולציה זו, בתורה, משמשת להבנת התיאוריה של הפילוגנטיקה ולהבנת השיטות המשמשות לבדיקת יחסים בין גנים, מינים או יחידות אבולוציוניות אחרות.[49]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Branch, Glenn; Mead, Louise (ביולי 2008). "'Theory' in Theory and Practice". Evolution: Education and Outreach. 1 (3): 287–289. doi:10.1007/s12052-008-0056-5. ISSN 1936-6426. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Dobzhansky, Theodosius (במרץ 1973). "Nothing in Biology Makes Sense Except in the Light of Evolution". The American Biology Teacher. 35 (3): 125–129. CiteSeerX 10.1.1.324.2891. doi:10.2307/4444260. ISSN 0002-7685. JSTOR 4444260. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Lewis, Ralph W. (Winter 1987–1988). "Theory and the Fact of Evolution" (PDF). Creation/Evolution Journal. 8 (22): 34–37. ISSN 0738-6001. נבדק ב-2015-01-21.
  • National Academy of Sciences; Institute of Medicine (2008). Science, Evolution, and Creationism. Washington, D.C.: National Academies Press. ISBN 978-0-309-10586-6. LCCN 2007015904. OCLC 123539346. נבדק ב-2015-01-19.

קישורים חיצונייםעריכה

מקורותעריכה

 

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Gould, Stephen Jay (1981) "Evolution as Fact and Theory" Discover 2 (May): 34-37; Reprinted in Hen's Teeth and Horse's Toes New York: W. W. Norton, 1994, pp. 253-262.
  2. ^ See section 2
  3. ^ Coyne 2009, p. 3.
  4. ^ Mayr 1982, p. 400.
  5. ^ Wright 1984.
  6. ^ 1 2 3 4 Futuyma 1998.
  7. ^ Moran, Laurence (1993). "What is Evolution?". TalkOrigins Archive. Houston, TX: The TalkOrigins Foundation, Inc. נבדק ב-2015-01-19.
  8. ^ 1 2 Thomson, Keith Stewart (בספטמבר–באוקטובר 1982). "Marginalia: The meanings of evolution". American Scientist. 70 (5): 529–531. Bibcode:1982AmSci..70..529T. JSTOR 27851662. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Moran, Laurence (1993). "Evolution is a Fact and a Theory". TalkOrigins Archive. Houston, TX: The TalkOrigins Foundation, Inc. נבדק ב-2015-01-19.
  10. ^ Spencer, Herbert (בינואר–באפריל 1857). "Progress: its Law and Cause" (PDF). Westminster Review. New Series. 11: 446. OCLC 26747836. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-01-16. נבדק ב-2015-01-16. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Spencer 1865, p. 176.
  12. ^ James 1911, Chapter 6: "Herbert Spencer's Autobiography".
  13. ^ "scientific fact". WordNet. Princeton, NJ: Princeton University. 2010. נבדק ב-2013-02-21. (an observation that has been confirmed repeatedly and is accepted as true (although its truth is never final))
  14. ^ "Fact". Views of the National Park Service Glossary. Washington, D.C.: National Park Service. אורכב מ-המקור ב-2016-02-23. נבדק ב-2013-02-21. In science, a fact is an observation that has been repeatedly confirmed and for all practical purposes is accepted as 'true.' Truth is science, however, is never final, and what is accepted as a fact today may be modified or even discarded at some point in the future. Source: National Academy of Sciences (1999)
  15. ^ Webster's Encyclopedic Unabridged Dictionary of the English Language (1996) gives a third meaning of the word "fact" as "(3) A truth known by actual experience or observation; something known to be true: ‘Scientists gather facts about plant growth.’"
  16. ^ Dawkins, Richard; Coyne, Jerry (1 בספטמבר 2005). "One side can be wrong". The Guardian. London. נבדק ב-2015-01-16. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 Muller, Hermann Joseph (באפריל 1959). "One Hundred Years Without Darwinism Are Enough". School Science and Mathematics. 59 (4): 304–305. doi:10.1111/j.1949-8594.1959.tb08235.x. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-2008-08-07. {{cite journal}}: (עזרה) Reprinted in: Zetterberg 1983, p. 33
  18. ^ NAS 1999, p. 28
  19. ^ Gould 1981, citing Darwin, Charles (1871). The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex. pp. 152–153. The book is available from The Complete Work of Charles Darwin Online. Retrieved 2015-01-17.
  20. ^ Wilkins, John S. (1997). "Evolution and Philosophy: Is Evolution Science, and What Does 'Science' Mean?". TalkOrigins Archive. Houston, TX: The TalkOrigins Foundation, Inc. נבדק ב-2009-08-17.
  21. ^ NAS 1999, p. 2
  22. ^ van Wyhe, John (22 במאי 2007). "Mind the gap: Did Darwin avoid publishing his theory for many years?". Notes and Records of the Royal Society. 61 (2): 177–205. doi:10.1098/rsnr.2006.0171. נבדק ב-2015-01-17. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Bock, Walter J. (במאי 2007). "Explanations in evolutionary theory". Journal of Zoological Systematics and Evolutionary Research. 45 (2): 89–103. doi:10.1111/j.1439-0469.2007.00412.x. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Fitzhugh, Kirk (בינואר 2008). "Fact, theory, test and evolution" (PDF). Zoologica Scripta. 37 (1): 109–113. doi:10.1111/j.1463-6409.2007.00308.x. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ Wilson 1998.
  26. ^ Wiley & Lieberman 2011, p. 300.
  27. ^ Schuh 2000.
  28. ^ Robinson, Bruce A. "Is the theory of evolution merely a 'theory'?". Religioustolerance.org. Kingston, Ontario: Ontario Consultants on Religious Tolerance. נבדק ב-2007-10-18.
  29. ^ Miller 2007.
  30. ^ Mayr 1988.
  31. ^ Wells, Huxley & Wells 1931, pp. 429, 600.
  32. ^ Gould 1981.
  33. ^ Lenski, Richard E. (בספטמבר 2000). "Evolution: Fact and Theory". actionbioscience. Washington, D.C.: American Institute of Biological Sciences. אורכב מ-המקור ב-2007-04-03. נבדק ב-2014-08-27. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Gregory, T. Ryan (בינואר 2008). "Evolution as Fact, Theory, and Path". Evolution: Education and Outreach. 1 (1): 46–52. doi:10.1007/s12052-007-0001-z. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ Lewontin, Richard C. (בספטמבר 1981). "Evolution/Creation Debate: A Time for Truth". BioScience. 31 (8): 559. doi:10.1093/bioscience/31.8.559. {{cite journal}}: (עזרה) Reprinted in: Zetterberg 1983, p. 31
  36. ^ Dawkins, Richard (בדצמבר 2005). "The Illusion of Design". Natural History. 114 (9): 35–37. נבדק ב-2015-01-19. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ Campbell 1990, p. 434.
  38. ^ "Recent Research by J. Kirk Fitzhugh, Ph.D." Polychaetous Annelids Research Studies. Los Angeles, CA: Natural History Museum of Los Angeles County. אורכב מ-המקור ב-2016-04-01. נבדק ב-2014-02-14.
  39. ^ Fitzhugh, Kirk (2007). "Fact, theory, test and evolution". Letter to the Editor. Zoologica Scripta: 071027215047001––. doi:10.1111/j.1463-6409.2007.00308.x.
  40. ^ Robertson, William C. (2009-01-01). Answers to Science Questions from the Stop Faking It! Guy (באנגלית). NSTA Press. ISBN 9781936137992.
  41. ^ Sundholm, Göran (ביולי 1994). "Proof-Theoretical Semantics and Fregean Identity Criteria for Propositions" (PDF). The Monist. 77 (3): 294–314. doi:10.5840/monist199477315. {{cite journal}}: (עזרה)
  42. ^ Bissell, Derek (בספטמבר 1996). "Statisticians have a Word for it" (PDF). Teaching Statistics. 18 (3): 87–89. CiteSeerX 10.1.1.385.5823. doi:10.1111/j.1467-9639.1996.tb00300.x. {{cite journal}}: (עזרה)
  43. ^ Gould 2002.
  44. ^ Bell 2008, p. 492.
  45. ^ Platt, John R. (16 באוקטובר 1964). "Strong Inference". Science. 146 (3642): 347–353. Bibcode:1964Sci...146..347P. doi:10.1126/science.146.3642.347. PMID 17739513. {{cite journal}}: (עזרה)
  46. ^ Gorelick, Root (2011). "What is theory?". Ideas in Ecology and Evolution. 4: 1–10. doi:10.4033/iee.2011.4.1.c.
  47. ^ Godfrey-Smith, Peter (בנובמבר 2006). "The strategy of model-based science" (PDF). Biology and Philosophy. 21 (5): 725–740. doi:10.1007/s10539-006-9054-6. {{cite journal}}: (עזרה)
  48. ^ Rykiel, Edward J., Jr. (1 בנובמבר 1996). "Testing ecological models: the meaning of validation" (PDF). Ecological Modelling. 90 (3): 229–244. doi:10.1016/0304-3800(95)00152-2. {{cite journal}}: (עזרה)
  49. ^ Rohlf, F. James; Chang, W. S.; Sokal, Robert R.; Kim, Junhyong (בספטמבר 1990). "Accuracy of Estimated Phylogenies: Effects of Tree Topology and Evolutionary Model". Evolution. 44 (6): 1671–1684. doi:10.2307/2409346. JSTOR 2409346. PMID 28564306. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אבולוציה_כתאוריה_וכעובדה&oldid=35409487"