אביהו בן-נון
אביהו בן-נון (נולד ב-24 בדצמבר 1939) הוא אלוף במילואים שכיהן כמפקד ה-11 של חיל האוויר בין ספטמבר 1987 לינואר 1992.
 | |
| לידה |
24 בדצמבר 1939 (בן 85) גבעת עדה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
בית הספר לטיסה |
| צאצאים |
ירון בן נון |
| מספר צאצאים |
5 |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1957 – ינואר 1992 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים  מלחמת ההתשה  מלחמת יום הכיפורים  מבצע שלום הגליל  המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| יו"ר חברת יוניברסל מוטורס ישראל (UMI) | |
  | |
בן-נון הוא בוגר מכללת חיל האוויר האמריקאי באלבמה, ולימודי מנהל עסקים. לאחר שחרורו מצה"ל פנה לעולם העסקים.
שירות צבאי
עריכהבן-נון נולד לחיה וחיים (בניוק) בן נון בגבעת עדה ב-1939. משם עברה המשפחה לקריית ים. בגיל 14 הצטרף לגדנ"ע אוויר, ובגיל 16.5 ערך את טיסת הסולו שלו על מטוס פייפר.[1] בן-נון התגייס לקורס טיס מס' 29 בשנת 1957, וסיים אותו במגמת מטוסי קרב. הוא שירת כמדריך בבית הספר לטיסה, ומשנת 1963 היה טייס מיראז' 3. שירת כסגן מפקד טייסת 119 והשתתף בטיסות צילום במדינות אויב. ב-1966 התלווה אל עזר ויצמן לאיראן במסגרת ייעוץ למשטר השאה.[2]
במלחמת ששת הימים היה סגן מפקד טייסת 116 (טייסת "מגיני הדרום"), טייסת מיסטר באותה תקופה. בן-נון קיבל את הפיקוד על הטייסת ביום פרוץ הלחימה, לאחר שמפקד הטייסת נפגע ונאלץ לנטוש את מטוסו. הוא פיקד על הטייסת במבצע מוקד, ובמסגרתו, הפציץ את אחד משדות התעופה המצריים ליד קהיר. בעיצומן של ההפצצות, הוא הבחין במטוס תובלה, מסוג אנטונוב המנסה לנחות במסלול ההמראה המופצץ. בן נון, שלא ידע על תכולת המטוס, החליט שלא לסטות מהמשימה שיעדיה היו מטוסי הקרב ומסלולי ההמראה. לימים, התברר שבמטוס היו בכירי המטכ"ל המצרי והמטכ"ל הסורי שחזרו מסיור בסיני, ובן נון סיכם שזו הייתה אחת ההחמצות הקשות של המלחמה.
אחרי המלחמה הוצב כסגן מפקד טייסת 119 (טייסת "העטלף"), שהטיסה אז מטוסי מיראז' 3, בבסיס תל נוף. ביולי 1967 הפיל בן נון מטוס מיג 21 מצרי מעל תעלת סואץ, ובאוקטובר באותה שנה הפיל מטוס מיג 21 מצרי נוסף מעל מצרים.
במרץ 1969 היה חבר בצוות הקליטה של מטוס הפנטום. בספטמבר 1969 מונה למפקד טייסת 69 ("טייסת הפטישים") שהטיסה באותה תקופה מטוסי פנטום, ופיקד עליה במהלך מלחמת ההתשה. טייסות הפנטום (יחד עם טייסת 201, "האחת", בפיקודו של שמואל חץ) הובילו את המערכה האווירית במלחמת ההתשה, ונשאו בעיקר הנטל והאבדות של ההפצצות האוויריות במלחמה זו. ב-18 ביולי 1970, במהלך מבצע אתגר לתקיפת סוללות טק"א במצרים, נפגע מטוסו מטיל קרקע אוויר מדגם SA-2. בן-נון החליט שלא לנטוש ולנסות לבצע נחיתת חירום ללא בלמים בבסיס רפידים. במהלך הנחיתה סטה המטוס מהמסלול, כן הנסע הקדמי נשבר והמטוס נגרר על פני הקרקע אך בן-נון והנווט לא נפגעו.[3] שמואל חץ נהרג באותה גיחה.[1] במלחמת ההתשה צבר בן-נון שתי הפלות נוספות: ב-30 ביולי 1970, במסגרת מבצע רימון 20, הפיל מטוס מיג 21 רוסי, שהמריא ממצרים, ובספטמבר 1972 הפיל מטוס סוחוי 7 שחדר לרמת הגולן.
במלחמת יום הכיפורים היה בן-נון ראש ענף תקיפה במטה החיל. בשנת 1974 יצא לחופשת לימודים.
בשנת 1975 מונה בן-נון לראש מחלקת מבצעים. הוא הופקד על תכנון החלק האווירי של מבצע אנטבה ב-1976. בשנים 1977–1982 פיקד על הבסיסים חצור ותל נוף. באפריל 1982 מונה לראש להק אוויר, ובדצמבר 1983 מונה לראש המטה. ב-6 ביוני 1985 מונה לראש אגף התכנון במטה הכללי והועלה לדרגת אלוף.[4] בספטמבר 1987 מונה למפקד החיל, והחליף את עמוס לפידות.
בתקופת כהונתו נקלטו מסוקי ה-AH-64 אפאצ'י ("פתן"), נוספו לחיל מטוסי קרב מתקדמים (מטוסי ברק) ונערכו כ-550 תקיפות בלבנון. בינואר 1992 העביר את הפיקוד על החיל להרצל בודינגר.
במהלך שירותו צבר כ-5,000 שעות טיסה, 455 גיחות מבצעיות וארבע הפלות.
קריירה אזרחית
עריכה
לאחר שחרורו מצה"ל התמנה בן-נון, בשנת 1993, כיו"ר חברת יוניברסל מוטורס UMI, יבואנית מכוניות ג'נרל מוטורס (GM) ושימש כיו"ר איגוד יבואני הרכב, ממנו פרש בסוף שנת 2007.[5] בן-נון משמש כדירקטור במספר חברות וגופים עסקיים. בנוסף, הוא כיהן כיושב ראש עמותת חיל האוויר וכנשיא עמותת בית ט"ל, להנצחת יוצאי טרוכנברוד.
בשנת 1995 התגלתה בגופו מחלת פרקינסון[6] וב-15 בדצמבר 2016 הוקרנה בערוץ הראשון בתוכנית "מבט", כתבה של מיכל רבינוביץ' על מספר חולי פרקינסון (ביניהם בן נון) שהחליטו לנסות על עצמם טיפול באמצעות מניטול ועל תוצאות הביניים של ניסוי עצמי זה.[7]
בשנת 2004 הקים את FIRST ישראל, ארגון המעודד ילדים ובני נוער לעסוק בשילוב של מדע וטכנולוגיה על ידי בניית רובוטים. כיום מכהן כיושב ראש הדירקטוריון של הארגון.[8]
ב-29 באפריל 2004 חתם על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובעת שהתכנית חיונית לביטחון ישראל.[9]
נשוי לאריאלה ולהם חמישה ילדים. מתגורר במושב שדמה שליד גדרה.
קריאה נוספת
עריכה- שמעון גולן, טילים על ישראל, הוצאת צה"ל/ המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון ומודן, 2020.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אביהו בן-נון אתר חיל האוויר
- חנה זמר, מוטיבציה שעולה מצוותי הקרקע, בטאון חיל האוויר 125, אוקטובר 1981, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- דיאנה בחור ניר, כשעזבנו את הקיבוץ אמא הסבירה: "כולם מתו לי בשואה, אז רציתי אותך לידי, לא בבית ילדים", באתר כלכליסט, 10 במרץ 2011
- יורם יובל, שיחת נפש עם אביהו בן-נון, החינוכית, 5 בנובמבר 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 חנה זמר, מוטיבציה שעולה מצוותי הקרקע, בטאון חיל האוויר 125, אוקטובר 1981, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- ^ ברכה סודית בפרסית, מעריב, 1 ביולי 1987.
- ^ מירב הלפרין, אהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, הפרק "מול הטילים", עמ' 101–105 - סיפור מבצע אתגר מנקודת מבטו של אביהו בן-נון
- ^ אלוף חדש בצה"ל, מעריב, 7 ביוני 1985
- ^ דרור מרום, אביהו בן-נון פורש מאיגוד יבואני הרכב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 בדצמבר 2007
- ^ עדנה אברמסון, אביהו בן נון נלחם בפרקינסון: "לא עושה לעצמי הנחות", באתר ynet, 27 במרץ 2014
- ^ מבט -הצצה בלעדית למחקר ישראלי פורץ דרך, שייתכן כי מביא בשורה אמיתית למיליוני חולי פרקינסון, סרטון ביוטיוב, 15 בדצמבר 2016
- ^ דירקטוריון וצוות, באתר first-israel (באנגלית)
- ^ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004
| אביהו בן-נון - תבניות ניווט | |
|---|---|
|
|