אבני חמשת המלכים

גבעת אבני חמשת המלכים היא גבעה בגובה 204 מטר מעל פני הים, מדרום לעיר מודיעין-מכבים-רעות, בין העיר ליישוב מבוא חורון. על הגבעה נמצא מחשוף ייחודי של אבני צור, חלק משורת מחשופי צור הממוקמים לאורך הדופן התוחמת את קצהו הצפון-מערבי של עמק איילון. ישנה השערה לפיה האבנים הגדולות, הנראות כאילו הוטלו על הגבעה מן השמיים, הם עקבות המסופר בספר יהושע, פרק י', אודות הקרב שניהלו בני ישראל עם מלכי האמורי במסגרת מלחמת מלכי הדרום, במהלכו ”וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם.”

אבני חמשת המלכים

מידע כללי
גובה	204 מ'
מדינה	ישראל
מיקום	עמק איילון, ישראל
קואורדינטות	31°51′45″N 35°00′51″E
(למפת גוש דן מוגדלת)   גבעת אבני חמשת המלכים (למפת גוש דן רגילה)   גבעת אבני חמשת המלכים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום גבעת אבני חמשת המלכים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום גבעת אבני חמשת המלכים

הסבר גאולוגי

מחשופי הצור אינם ייחודיים לגבעה זו, אלא מצויים לאורך עמק איילון, כולל ריכוז גדול בכפר הפלסטיני בית עור א-תחתא.

דב גינזבורג מן המכון הגאולוגי לישראל מסביר כי הגושים מונחים בשדה, בנטייה כמעט אנכית, מפוזרים בצורה בלתי רציפה על גבי קרקע חרסיתית עמוקה, באופן שניתן להסבר כעדות להתמוטטות סלעים והיסחפותם, עקב פעילות אקטיבית בקווי השבירה של בקע. גושי הצור הקשה גלשו משכבת צור קדומה עקב רעידת אדמה לאחריה סחפו שיטפונות את גושי האבן למדרגות הנמוכות יותר ולבסוף נשארו כתמי צור במרחבי השטח.

התייחסות הלכתית

במסכת ברכות מובאת ברייתא:

תנו רבנן. הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט וחומת יריחו שנבלעה במקומה, על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום.

— בבלי מסכת ברכות נד עמוד א

בעקבות ברייתא זו נפסקה הלכה שעל הרואה מקומות אלו לברך ברכת הנסים:

הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, כגון מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון, ואבני אלגביש של בית חורון, ואבן שביקש עוג לזרוק על ישראל, ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק, וחומת יריחו, מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. ובין ברכה זו ובין שאר ברכות הראיה הרי הם כשאר ברכות וכלם בהזכרת שם ומלכות.

— שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ריח

מאיר בר-אילן כתב על הברייתא הזו שהיא ייחודית במגמתה ה"תיירותית", שנועדה עבור נוסעים וצליינים שביקשו לראות בארץ את המקומות בהם אירעו ניסים ושמורי דרך השתמשו בה על מנת להראות לחפצים בכך את אשר ביקשו לראות בשטח.

מאחר שזיהוי מחשוף האבנים שבגבעה עם האבנים עליהם מסופר בספר יהושע הוא השערה בלבד וישנו איסור הלכתי לברך מספק, אין הנחיה למבקרים במקום לברך את ברכת הניסים.

ראו גם

• שמש בגבעון דום

קישורים חיצוניים

• אבני חמשת המלכים, אתר "נלך"
• הגבעה באתר עמוד ענן