אברהם נחשון

רב מהזרם הדתי־לאומי בעיר אלעד
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר בתאריכים כלליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

הרב אברהם נחשון (נולד בה'תשי"ג, 1953[1]) הוא רב מהזרם הדתי־לאומי בעיר אלעד. לשעבר ר"מ וראש כולל בישיבת נוה דקלים, מלמד במוסדות תורניים ועל תיכוניים רבים, ומחברם של מספר ספרים ומאמרים תורניים.

הרב אברהם נחשון

ביוגרפיה עריכה

נולד בשם אברהם קופרמן בירושלים. אביו, משה קופרמן, היה מהנדס, ואמו אסתר מרים, מנחת הורים ומעצבת. הוריו התחתנו באנגליה בשנת תשי"ב (1952), ומיד לאחר חתונתם עלו לישראל והתיישבו בירושלים, שם נולדו ששת ילדיהם – אברהם הבכור וחמש אחיותיו. כשהיה בשנות העשרים לחייו החליט לעברת את שם משפחתו לנחשון.

למד בבית הספר היסודי "דוגמה עוזיאל" בין השאר אצל הרב אליהו בקשי דורון. לאחר מכן למד בישיבת נתיב מאיר ובישיבת הר עציון, ולמד גמרא והלכה בעיון עשר שנים אצל הרב אהרן ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל. במהלך תקופה זו גם שירת בצבא במסלול הסדר, כחובש. הוסמך לרבנות על ידי הרב שלמה פישר, ושימש אותו בדיני גיטין בבית הדין האזורי בירושלים. כמו כן הוסמך לרבנות שכונה, ומאוחר יותר עבר את המבחנים הנדרשים וקיבל כושר לרבנות עיר מהרב שלמה משה עמאר.

 
הרב עמאר והרב נחשון

בשנת תשמ"ב[2] התחיל ללמד כר"מ בישיבת ימית, המשיך ללמד בה במשך 12 שנים (רובן אחרי פינוי חבל ימית)[3], הקים בה כולל הלכה בברכת ראש הישיבה הרב יעקב אריאל, ועמד בראשו.

מאז שנת תשס"ב משמש כרב הקהילה הדתית-לאומית בעיר אלעד. יחד עם אשתו הקים בעיר עמותת חסד שחילקה עד היום מיליוני שקלים לנזקקים[4]. היה שותף מרכזי בהקמת המוסדות החינוכיים בעיר ובהם: אולפנה, ישיבה תיכונית, תלמוד תורה, בית ספר יסודי לבנות ובית ספר יסודי לבנים, וכן קשור לסניפי תנועות הנוער עזרא ואריאל בעיר.

באייר התשפ"ג, לאחר שקבוצת אברכים ורבנים ציוניים וחרדים פנתה אליו והציעה את מועמדותו, הודיע על התמודדותו לתפקיד הרב הראשי לישראל[5].

השקפת עולמו עריכה

אף שלמד בישיבת הר עציון, את עולמו המחשבתי למד מהרב צבי יהודה קוק, ראש ישיבת מרכז הרב ומתלמידיו, כולל את היחס לארץ ישראל ולמהלכי הגאולה[3]. בתפקידו כרב קהילה משתף פעולה עם רבנים מכל הזרמים.

מלמד תנ"ך בשיטה שהוא מכנה "תנ"ך בקדושה", מתוך תפיסה שלימוד התנ"ך הוא קודש קודשים, ומחייב זהירות ומתינות. לשיטתו פרשנות התנ"ך חייבת לנבוע ממקורות קודש ויראת שמים, ומקום נכבד בפרשנות זו תופסים דברי חז"ל[6].

מאמין כי תפקידה של הרבנות, ובראשה הרבנות הראשית, הוא לרומם את קרן התורה בישראל מתוך אחדות ושלום, ובנוסף לדאוג לחיזוק החוסן החברתי, על ידי הדאגה לחלש ולנזקק.

משפחה עריכה

דודו הוא הרב יהודה קופרמן, מקים מוסדות המכללה לבנות ירושלים, שגם למד איתו בחברותא במשך עשר שנים. גיסו (בעלה של אחותו) הוא רוני אלשיך, שהיה מפכ"ל משטרת ישראל.

נשוי לגילה לבית גריידי, ואב לשישה ילדים.

ספריו עריכה

  • שמחת אברהם (אלעד, תשס"ג) – אוסף מאמרים.
  • אחידות ושוני במלאכות שבת, (מוסד הרב קוק, ירושלים תשע"ז) – הלכות שבת (בראש הספר משא ומתן בין הרב אשר וייס לבין המחבר).
  • שמחת משה - יסודות הקניינים בהלכה ובאגדה (אלעד, תש"פ).
  • בחנני ה' ונסני, דוד ובת שבע בפרשנות חז"ל לתנ"ך (אלעד, תשפ"ב).
  • אורות שלמה - בגדר תשלומין והשלמות במצוות שונות (אלעד, תשפ"ג).
  • דבר אברהם ומנחם, אברהם נחשון (קופרמן) ומנחם שריידר, עיונים בספרי המצוות (אלעד ואפרת, תשפ"ג).

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה