ויקיפדיה

יעקב אריאל

רב ישראלי

הרב יעקב אריאל (נולד בי"א בחשוון ה'תרצ"ח; 16 באוקטובר 1937) הוא רב העיר רמת גן לשעבר ואב בית הדין לדיני ממונות בה. חתן פרס ישראל בספרות תורנית לשנת ה'תש"ף (2020). התמודד בשנת 2003 לתפקיד הרב הראשי לישראל אך הפסיד לרב יונה מצגר. נחשב כאחד מזקני ומחשובי הפוסקים והרבנים בציונות הדתית.

הרב יעקב אריאל
הרב אריאל ביולי 2017
הרב אריאל ביולי 2017
לידה 16 באוקטובר 1937 (בן 85)
י"א בחשוון ה'תרצ"ח
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה ישיבת מרכז הרב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות רבה של רמת גן לשעבר ונשיא ישיבת רמת גן
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק הלכה, ארץ ישראל
תפקידים נוספים רב ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב צבי יהודה קוק, הרב שאול ישראלי, הרב אברהם אלקנה שפירא,
הרב שלום נתן רענן, הרב דוד כהן (הנזיר), הרב יצחק אריאלי
תלמידיו הרב יהודה הלוי עמיחי, הרב ארלה הראל, הרב יהושע שפירא, הרב דוד תורג'מן ועוד (ראה להלן).
חיבוריו שו"ת באהלה של תורה,
מאהלי תורה - על המועדים ופרשיות השבוע, ועוד
צאצאים עזריאל אריאל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פירוש נוסף ערך זה עוסק ביעקב אריאל, רב העיר רמת גן לשעבר וחתן פרס ישראל לספרות תורנית. אם התכוונתם ליעקב אריאל (מדע הדתות), פרופסור למדע הדתות באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, ראו יעקב אריאל (מדע הדתות).

הרב אריאל הוא נשיאן של ישיבת ההסדר רמת-גן (שבה הוא מלמד באופן קבוע), הישיבה הקטנה דרך חיים (גמזו), ושל ארגונים רבניים רבים, ביניהם חותם[1], מכון התורה והארץ[2], פורום תקנה[3], קרן יחד[4], מדרשות אוריה[5] ואביב[6], ועדת קרן אחד לאחד[7], מכון כת"ר, ואחרים[8]. כמו כן הוא הפוסק הראשי ומוביל הקו ההלכתי של כולל ארץ חמדה[9], מכון צומת וארגון "בקדושה". מחברי נשיאות איחוד רבני תורת הארץ הטובה.

הרב אריאל גם משמש כדיין בבית הדין לערעורים של ארץ חמדה גזית, והוא חבר הועידה הארצית, ההנהלה הארצית והמליאה של תנועת בני עקיבא.

ביוגרפיהעריכה

שנים ראשונותעריכה

 
עם הרב אברהם שפירא

נולד בחיפה למשה ואסתר שטיגליץ. בגיל 3 עבר עם משפחתו לירושלים. למד בבתי הספר "אלומה" ו"דוגמה". לאחר מכן בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ובמדרשית נעם.

לאחר מכן עבר לישיבת מרכז הרב, שם היה לתלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן (הרב הנזיר), הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאול ישראלי[10]. שיטתו ההלכתית יונקת מזו של מורו הרב שאול ישראלי, ואת דרכו בלימוד עיוני רכש מהרב שפירא, אך הוא מדגיש: "איש אינו יכול ללכת בדרך שלו, להגיע לבקיאות שלו, לחריפות שלו, להבנה שלו. את דרך הלימוד שלנו, שלא מגיעה לקרסוליו, רכשנו מהקשר הצמוד אליו, מצורת הלימוד שלו"[11]. נישא לנחמה לבית מנדלסון, המלמדת במכללת אורות ובמדרשת בר-אילן. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אריאלי, הרב אברהם אדלר והרב אברהם שפירא.

שירת במילואים כרב חטיבת שריון וחטיבת גבעתי, בדרגת סרן. בעל אות יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל.

רבנותעריכה

משנת ה'תשכ"ד (1964) שימש במשך כ-25 שנה כרב המושב כפר מימון, והשתתף בהקמת הישיבה התיכונית במקום, בראשה עמד במשך כ-20 שנה. לאחר מכן ייסד ועמד בראשותה של ישיבת ההסדר ימית יחד עם אחיו.

בשנת ה'תש"ן (1990) נבחר הרב אריאל כרב העיר רמת גן, בתמיכתו של הרב אברהם שפירא[12]. הוא כיהן בתפקיד זה עד הגיעו לגיל 80 (שבו רב עיר נדרש לפרוש לפנסיה), בסוף אוקטובר 2017[13]

התמודדות לתפקיד הרב הראשי לישראלעריכה

בשנת 2003 התמודד על משרת הרב הראשי לישראל בתמיכת המפד"ל, אך הרב יונה מצגר - שנחשב לקטן משמעותית מהרב אריאל מבחינה תורנית - נבחר. עובדה זו גרמה אכזבה לתומכיו בציבור הדתי לאומי, ועוררה אצל רבים מהם תהיות לגבי יחסם למוסד הרבנות הראשית ולהתנהלותו[14].

בכ"ג באלול ה'תשס"ח (23 בספטמבר 2008) התמודד בבחירות למועצת הרבנות הראשית אך לא נבחר[15].

בשנת 2013 שבה ועלתה מועמדותו לכהונת הרב הראשי לישראל. בעקבות זאת עלתה יוזמה בכנסת לשנות את החוק הקיים המגביל את גילו של הרב הראשי, כיוון שהרב אריאל כבר עבר את גיל 70. במאי אותה שנה נערך כינוס רבנים בביתו של הרב חיים דרוקמן בדרישה מהרב דוד סתיו להסיר את מועמדותו כדי לאפשר את בחירת הרב אריאל[16], הרב סתיו סירב. המתיחות בנושא זה חידדה פערים בתוך ארגון צוהר ותרמה לכך שהרב אריאל פרש מנשיאות הארגון.

 
בפגישת זוכי פרס כץ אצל נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, יולי 2017

נשיאות מוסדות והוראה בישיבותעריכה

במשך תקופה בצעירותו שימש הרב אריאל כר"מ בישיבת מרכז הרב.

בהמשך, כשעבר לכפר מיימון לכהן כרב המקום, ייסד את הישיבה התיכונית במקום. לאחר מכן ייסד ועמד בראשותה של ישיבת ההסדר ימית (עד לשנת ה'תש"נ)[17], יחד עם אחיו, הרב ישראל אריאל (שכיהן כרב העיר ימית, עד להריסתה בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים).

לאחר שפרש מרבנות העיר רמת גן הוא ממשיך ללמד ולעמוד בנשיאות מוסדות שונים. הוא משמש כנשיא ישיבת רמת גן מאז הקמתה ומלמד שיעור כללי בתלמוד מדי שבוע. בביתו מתקיים מידי מוצאי שבת שיעור נוסף לתלמידי הישיבה, בספר מורה נבוכים. בנוסף, הוא מרבה למסור שיעורים באוניברסיטת בר-אילן, בדרך כלל במכון הגבוה לתורה.

מספר שנים לימד שיעור קבוע בישיבת מרכז הרב בהלכה ודרך פסיקתה, לבקשת רבו הרב שפירא[דרוש מקור].

פעילות נוספתעריכה

הרב אריאל הוא חבר המועצה הארצית וההנהלה הארצית של "בני עקיבא" וחבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל מאז הקמתו.

עד 2013 כיהן כנשיא ארגון רבני צוהר, אז פרש תוך הטחת ביקורת קשה על הארגון והתנהלותו[18]. פרסם מאמר שבועי קצר בעלון השבת "גילוי דעת".

משמש כפוסק הראשי של ארגון בקדושה - מרכז העצמה לחיי משפחה[19].

משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' - תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס[20]. וכנשיא הוועדה של קרן אחד לאחד. הרב אריאל הוא אב"ד בבית הדין לערעורים של רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית.

פרס ישראל ופרסים נוספיםעריכה

בשנת ה'תשס"א (2001) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

בשנת ה'תש"ף (2020) הוענק לרב אריאל פרס ישראל בספרות תורנית על חיבוריו התורניים שיש בהם "מגוון נושאים בארבעת חלקי שולחן ערוך. הלכות היחיד והציבור, האיש והאישה, מצוות התלויות בארץ וכן בתחומי הגות ופרשנות"[21][22][23]. האגודה למען הלהט"ב בישראל עתרה נגד ההחלטה להעניק לו את הפרס בעקבות התבטאויותיו בגנות הקהילה הגאה. השופטים דחו את העתירה וציינו כי "התבטאויותיו של הרב אריאל ביחס לקהילת הלהט"ב הן צורמות, בוטות ועולבות בציבור שלם – אך אינן נוגעות במישרין לעשייה המקצועית שבגינה הוחלט להעניק לו את הפרס, ומשכך ובהיותן מוגנות על ידי חופש הביטוי אינן רלוונטיות להמלצת ועדת הפרס בעניינו"[24].

חיים אישייםעריכה

לרב אריאל שבעה ילדים. בהם הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, מטפל זוגי וראש תנועת "בוחרים במשפחה", הרב איתיאל רב חיל המודיעין, והרב עמיצור, מייסד עמותת "אחים לבית" המסייעת למשפחות בהשגת דיור, ומנהל עמותת "הבית לכלכלה יהודית".

פסיקות בולטותעריכה

 
הרב אריאל בהכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב. לצדו הרב חיים שטיינר.

אוצר בית דין והיתר מכירה בשמיטהעריכה

הרב אריאל בולט בהתנגדותו ל'הליכה העיוורת' אחרי היתר המכירה בשמיטה והוא מעודד באמצעות מכון התורה והארץ את השימוש בהיתר של אוצר בית דין[25]. על פסיקה זו קיבל ביקורת קשה מהרב צבי יהודה קוק שמחה על טענתו של הרב אריאל ש"הדעות המקילות בשמיטה אינן אלא דעת יחיד" - "ועל הסילוף הזה יש למחות בכל תוקף". והוסיף ש"לא הוא האדון בזה להלכות ציבור והחלטות כאלה"[26].

לדעתו לריבונות של מדינת ישראל מאז הקמתה, יש משמעות הלכתית לגבי מצוות ירושת ארץ ישראל, אך אין לה חלות הלכתית לגבי המצוות התלויות בארץ. בהתאם, לערבה הדרומית יש דין חוץ לארץ בנושא השמיטה, ועל כן לפירותיה אין קדושת שביעית.

סדרי בית הכנסתעריכה

בשנת 2010 נשאל על מנייני נשים בפורים לקריאת המגילה והשיב: "אם הבעל היה בבית הכנסת והאישה שמרה על הילדים היא יכולה ללכת למניין שני כדי לשמוע מגילה ואם אין גבר אז אפשר שאישה תקרא. אבל מלכתחילה ליצור מניין נשים זה בניגוד להלכה, הן פורשות מהציבור ומדובר פה בדרך כלל בנשים שמשיקולים חברתיים ופמיניסטיים מעדיפות לקרוא במניין שלהן"[27].

בשנת 2013 פסק כי: "במשך כל התפילה חייבת להיות הפרדה בין גברים לנשים. אין מקום לדבר תורה של נשים באמצע התפילה"[28], אך התיר אמירת שיעור בבית הכנסת מפי אישה הלבושה כדין אם אינו משולב בתפילה[29].

שבתעריכה

הרב אריאל אוסר נסיעה במכונית אוטונומית בשבת. לדבריו, מלבד בעיות הקשורות במלאכות שבת, נסיעה כזו פוגעת בקדושת השבת והיא עובדין דחול, ויש לאסרה בדומה לאיסור על רכיבה על אופניים בשבת[30].

נושאים נוספיםעריכה

במאי 2014 ענה לשואל שבאה אליו אישה וביקשה לשכור דירה למענה ולמען חברתה איתה היא מקיימת מערכת יחסים, שאם הדירה נשכרת על ידי שתיהן לא ישכיר, ואם אחת שוכרת מותר להשכיר[31][32].

במחלוקת הפוסקים על ייחוס האמהות בתרומת ביצית ובפונדקאות, פסק שהאם הביולוגית היא האם מהבחינה ההלכתית[33].

דרכי פסיקה והיררכיה תורניתעריכה

הרב אריאל סובר שתלמיד חכם גדול אינו רק מי שגדול בנגלה ובהשקפה אלא חשוב שלא יתבסס על דעתו העצמאית אלא שיתבסס על קודמיו היה 'ממעתיקי השמועה'. לדעתו כיוון שהציבור הרחב אינו יכול לדעת עד כמה אותו תלמיד חכם נשען על קודמיו יש להתייעץ עם תלמידי חכמים גדולים אם לקבל את דעתו או לא[34][35]. מספר פעמים יצא נגד רבנים שבעיניו חרגו מקו הנחיה זה:

  • ביחס לרבנים שתמכו במתווה הגיור של השר מתן כהנא, ביניהם הרבנים יעקב מדן, איתן אייזמן, רא"ם הכהן ואליעזר מלמד התבטא שמדובר ברבנים "זוטרים וחריגים"[36].
  • ביחס לפסק של רבנים שהתירו לנסוע לתדרך נערים שנחשדו בזריקת אבנים שהובילה למוות של פלסטינית ועמדו בפני חקירת שב"כ, בשבת, אותו גיבה הרב דב ליאור[37], התבטא הרב אריאל: "איני מאמין שהרב דב ליאור התיר זאת. אין כאן כל פיקוח נפש, אלא חילול שבת מהתורה". לדבריו, מי שהתירו "אולי הם בעלי זקנים, אבל רבנים הם לא"[38].
  • ביקר רבנים צעירים שפוסקים הלכה בפייסבוק, ואמר "הם פורצי גדר, לא פורצי דרך"[39][40].
  • ביחס לרבנים התומכים בהיתר מכירה, ביניהם הרב אריה שטרן והרב יהושע בן מאיר אמר "אל תקשה עליי מרבנים יחידאים", "אני הולך על הזרם המרכזי של רוב רבני ישראל"[41].
  • פרסם שלדעתו האוכל המושגח על ידי כשרות צהר לא כשר, ואסור לאכול ממנו[42].

מתלמידיועריכה

ספריועריכה

גמרא והלכה
  • שו"ת באהלה של תורה (שישה כרכים, נכון לה'תשפ"ב). לספר מצורפת הסכמה אחת, של רבו הרב אברהם שפירא.
  • הלכה בימינו – מורשתה, לימודה, הוראתה ויישומה, הוצאת מכון התורה והארץ, תש"ע.
  • יושב אהלים – השיעורים הכלליים שלימד בישיבת רמת גן. עד עתה יצאו לאור מסכתות כתובות וקידושין, הוצאת ישיבת רמת גן, תשע"א (2011).
אמונה והגות
ההתיישבות בימית
  • עולה מן המדבר – סיפור בניית והריסת ימית.
  • יומן ימית – אדר-ניסן תשמ"ב.

סדרת חוברות ההלכה אהלי הלכה - נכתבה על פי פסיקותיו, והיא מתמקדת בעיקר בשאלות המתחדשות בימינו. החלה לצאת בשנת ה'תשפ"ב. עד עתה הופיעו על חנוכה, פורים, פסח, בין המצרים, ראש השנה ויום הכיפורים.

אילן יוחסיןעריכה

 
 
 
משה שטיגליץ
 
 
 
אסתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב אריאל
 
הרב ישראל אריאל
 
הרב יועזר אריאל
 
הרב יגאל אריאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב עזריאל אריאלהרב איתיאל אריאלהרב שמואל אריאל
 
הרב עזריה אריאל
 

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק גייגר, היציאה מהשטעטל, רבני הציונות הדתית אל מול אתגר הריבונות היהודית, בהוצאת מכללת הרצוג תשע"ו, פרק חמישי: תפקידי המדינה המודרנית - עיון בהגותו של הרב יעקב אריאל בסוגיית הצדק החברתי (עמ' 414–442)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב אריאל בוויקישיתוף

כתבותעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הרב אריאל: "שר הדתות צריך להפסיק להשתעבד ליועמ"ש" | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית
    "היום אסור לומר דברים שאתה חושב. זו סתימת פיות" - מקור ראשון
  2. ^ הרב יעקב אריאל | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית
  3. ^ פורום תקנה
  4. ^ ערוץ 7, קרן חדשה תעניק תמיכה ליתומים, ערוץ 7
  5. ^ [1](הקישור אינו פעיל, 29.9.2021)
  6. ^ midrashot, מדרשת אביב - תכנית הוראה אקדמית בשיתוף מכללת תלפיות, אתר המדרשות
  7. ^ קרן אחד לאחד | מצמיחים את ההנהגה הרוחנית של הציונות הדתית
  8. ^ כגון מרכז תורה ומדינה בניצן, גוף הכשרות "ועד מוריה"
  9. ^ למרות הקורונה, מלגות האברכים ב'ארץ חמדה' - בעלייה, באתר ערוץ 7
  10. ^ ראו בספרו "יערב שיחי" פרקים אודותם
  11. ^ שיעור לזכרו בישיבת מרכז הרב. דקות ראשונות
  12. ^ איתן לוין, יצחק בר-דע ויעקב אריאל - רבני ר"ג, מעריב, 4 בספטמבר 1940, עמ' 13
  13. ^ הרב אריאל הפתיע את הנוכחים: "אני פורש", באתר "סרוגים", 17 בספטמבר 2017 שיעור ס"ג: הרב אריאל חזר ללמוד בישיבה כאחד התלמידים, באתר כיפה, 27 באוקטובר, 2017
  14. ^ אילן מרסיאנו, המפד"ל מתכוננת למערכה נגד הרב מצגר, באתר ynet, 15 באפריל 2003
  15. ^ תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, חדשות בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008.
  16. ^ רבנים לרב סתיו: הסר מועמדותך מיידית, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2013
  17. ^ הרב יעקב אריאל, גוש קטיף - חבל ארץ מתחדש, מעריב, 31 בדצמבר 1982, עמ' 40 (חלק 1, חלק 2)
  18. ^ ראה לדוגמה: חנן גרינווד, ‏הרב יעקב אריאל: "צהר חוטא למטרתו כאשר הוא מתערב בנושאים הלכתיים תורניים, באתר כיפה, 7 בינואר 2014;
    יוני קמפינסקי, הרב אריאל: לא בהנהלת צוהר ולא חבר פעיל, באתר ערוץ 7, 25 ביולי 2013
  19. ^ טיפולי המרה, האם זה אפשרי?, בקדושה - מרכז העצמה לחיי משפחה, מראה מקום: דקה 10:50, ‏2019-09-09 (ארכיון)(הקישור אינו פעיל, 29.9.2021)
  20. ^ חזקי ברוך, הוכרזו הזוכים בתחרות החיבוריים התורניים, באתר ערוץ 7, 9 בנובמבר 2012
  21. ^ אדיר ינקו, הרב יעקב אריאל יקבל את פרס ישראל בתחום הספרות התורנית, Ynet, ‏4.2.2020; ערוץ 7, צפו: הרב יעקב אריאל מקבל פרס ישראל, באתר ערוץ 7, 29 באפריל 2020
  22. ^ הרב יעקב אריאל באתר פרס ישראל
  23. ^ טקס הפרס בווידאו בערוץ היוטיוב של כאן
  24. ^ בג"ץ 1977/20 האגודה למען הלהט"ב בישראל ("האגודה לשמירת זכויות הפרט") נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב-26 באפריל 2020
  25. ^ שיעור בכנס של מכון התורה והארץ
  26. ^ אוצרות הראי"ה, כרך ד, מהדורת תשנ"ג, עמ' 302-303
  27. ^ בני טוקר, הרב אריאל: מניניי נשים בפורים - אסורים, באתר ערוץ 7, 11 בפברואר 2010
    קובי נחשוני, הרב אריאל: "מניין נשים בפורים? זה נגד ההלכה", באתר ynet, 11 בפברואר 2010
  28. ^ תשובה באתר ישיבה
    קובי נחשוני, הרב אריאל: דרשת אשה בבית כנסת - "חילול הקודש", באתר ynet, 25 בנובמבר 2013
  29. ^ תשובה באתר ישיבה
  30. ^ הרב יעקב אריאל, "ועוד על מכוניות אוטונומיות", המעין גיליון 229 • ניסן תשע"ט [נט, ג]
  31. ^   שאל את הרב, אתר ישיבה בתאריך 15 במאי 2014, בארכיון האינטרנט
  32. ^ הרב אריאל: אסור להשכיר דירות לזוג נשים חד מיניות, פורסם באתר כמוך
  33. ^ תחומין טז, עמ' 171 ואילך
  34. ^ יערב שיחי, עמ' 331-332
  35. ^ הרב אריאל: "צעירים מסתמכים על זקנים, וזקנים על זקנים מהם", בחדרי חרדים
  36. ^ אבי מעוז, מפלגת נעם, מה חושבים גדולי הרבנים בציונות הדתית על מהלכיו של כהנא?
  37. ^ הרב ליאור פסק: מותר היה לתלמידים לנסוע בשבת, www.israelhayom.co.il
  38. ^ מיכאל טוכפלד, ‏הרב אריאל: "אנשי הימין שנסעו לישיבה ברחלים חיללו שבת", בעיתון מקור ראשון, 10 בינואר 2019
  39. ^ הרב יעקב אריאל נגד רבני הפייסבוק: "פורצי גדר", באתר "סרוגים", 21 באפריל 2019
  40. ^ גיא עזרא, ‏"להפנות את דבריו של הרב אריאל גם כלפי מעלה", באתר "סרוגים", 21 באפריל 2019
  41. ^ דביר עמר, האוצר מתחת לגשר, באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2021
  42. ^ גיא עזרא, ‏הרב יעקב אריאל: "אסור לאכול מהכשרות של צהר, זה לא כשר", באתר "סרוגים", 21 ביוני 2018
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יעקב_אריאל&oldid=35181187"