יעקב אריאל
הרב יעקב אריאל (נולד בי"א בחשוון ה'תרצ"ח; 16 באוקטובר 1937) הוא מחשובי הפוסקים והרבנים בציונות הדתית. בין השנים 1990–2017 שימש כרב העיר רמת גן ואב בית הדין לדיני ממונות בה. חתן פרס ישראל בספרות תורנית לשנת ה'תש"ף (2020).
 | |
| הרב אריאל ביולי 2017 | |
| לידה |
16 באוקטובר 1937 (בן 83) י"א בחשוון ה'תרצ"ח חיפה, המנדט הבריטי  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מקום פעילות | רבה של רמת גן ונשיא ישיבת רמת גן |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | הלכה, ארץ ישראל |
| תפקידים נוספים |
רב ראשי |
| רבותיו |
הרב צבי יהודה קוק, הרב שאול ישראלי, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב שלום נתן רענן, הרב דוד כהן (הנזיר), הרב יצחק אריאלי |
| תלמידיו | הרב יהודה הלוי עמיחי, הרב ארלה הראל, הרב יהושע שפירא, הרב דוד תורג'מן ועוד (ראה להלן). |
| חיבוריו |
שו"ת באהלה של תורה, מאהלי תורה - על המועדים ופרשיות השבוע, ועוד |
| צאצאים |
עזריאל אריאל |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
נשיאם של ישיבת ההסדר רמת-גן וכן ארגונים רבניים רבים, ביניהם - חותם, מכון התורה והארץ, פורום תקנה, קרן יחד, מדרשות אוריה ואביב, ועדת קרן אחד לאחד, ואחרים[1]
ביוגרפיהעריכה
נולד בחיפה למשה ואסתר שטיגליץ. בגיל 3 עבר עם משפחתו לירושלים. למד בבתי הספר "אלומה" ו"דוגמה". לאחר מכן בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, במדרשיית נעם ובישיבת מרכז הרב, שם למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב דוד כהן (הרב הנזיר). שיטתו ההלכתית יונקת מזו של מורו הרב שאול ישראלי. נישא לנחמה לבית מנדלסון, המלמדת במכללת אורות ומדרשת בר-אילן. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אריאלי, הרב אברהם אדלר והרב אברהם שפירא.
משנת ה'תשכ"ד (1964) שימש במשך כ-25 שנה כרב המושב כפר מימון, והיה ממקימי הישיבה התיכונית במקום, בראשה עמד במשך כ-20 שנה. ייסד ועמד בראשותה של ישיבת ההסדר ימית (עד לשנת ה'תש"נ)[2], יחד עם אחיו, הרב ישראל אריאל (שכיהן כרב העיר ימית, עד להריסתה בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים).
בשנת ה'תש"ן (1990) נבחר הרב אריאל כרב העיר רמת גן, בתמיכתו של הרב אברהם שפירא[3]. הוא משמש גם כנשיא ישיבת רמת גן ומדרשת אביב, וכנשיא מכון התורה והארץ.
בשנת ה'תשס"א (2001) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית. היה חבר המועצה הארצית וההנהלה הארצית של "בני עקיבא". שירת במילואים כרב חטיבת שריון וחטיבת גבעתי, בדרגת סרן. בעל אות יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל. משנת ה'תשנ"ג חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.
עד 2013 כיהן כנשיא ארגון רבני צוהר. פרסם מאמר שבועי קצר בעלון השבת "גילוי דעת". הוא מרבה למסור שיעורים באוניברסיטת בר-אילן, בדרך כלל במכון הגבוה לתורה.
בשנת 2003 התמודד על משרת הרב הראשי לישראל בתמיכת המפד"ל, אך הרב יונה מצגר נבחר. עובדה זו גרמה אכזבה לתומכיו בציבור הדתי לאומי, ועוררה אצל רבים מהם תהיות לגבי יחסם למוסד הרבני, שהחרדים השיגו בו שליטה[4].
בכ"ג באלול ה'תשס"ח (23 בספטמבר 2008) התמודד בבחירות למועצת הרבנות הראשית אך לא נבחר[5].
בשנת 2013 שבה ועלתה מועמדותו לכהונת הרב הראשי לישראל. בעקבות זאת עלתה יוזמה בכנסת לשנות את החוק הקיים המגביל את גילו של הרב הראשי, כיוון שהרב אריאל כבר עבר את גיל 70. במאי אותה שנה נערך כינוס רבנים בביתו של הרב חיים דרוקמן בדרישה מהרב דוד סתיו להסיר את מועמדותו כדי לאפשר את בחירת הרב אריאל[6], הרב סתיו סירב. המתיחות בנושא זה חידדה פערים בתוך ארגון צוהר ותרמה לכך שהרב אריאל פרש מנשיאות הארגון.
.jpg)
משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' - תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס[7]. וכנשיא הוועדה של קרן אחד לאחד. הרב אריאל הוא אב"ד בבית הדין לערעורים של רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית.
הרב אריאל סיים את תפקידו כרב העיר רמת גן בגיל 80, בסוף אוקטובר 2017[8][9].
משמש כפוסק הראשי של ארגון בקדושה - מרכז העצמה לחיי משפחה[10].
פרס ישראלעריכה
בשנת ה'תש"ף (2020) הוענק לרב אריאל פרס ישראל בספרות תורנית על חיבוריו התורניים שיש בהם "מגוון נושאים בארבעת חלקי שולחן ערוך. הלכות היחיד והציבור, האיש והאישה, מצוות התלויות בארץ וכן בתחומי הגות ופרשנות"[11][12]. האגודה למען הלהט"ב בישראל עתרה נגד ההחלטה להעניק לו את הפרס בעקבות התבטאויותיו בגנות הקהילה הגאה. השופטים דחו את העתירה וציינו כי "התבטאויותיו של הרב אריאל ביחס לקהילת הלהט"ב הן צורמות, בוטות ועולבות בציבור שלם – אך אינן נוגעות במישרין לעשייה המקצועית שבגינה הוחלט להעניק לו את הפרס, ומשכך ובהיותן מוגנות על ידי חופש הביטוי אינן רלוונטיות להמלצת ועדת הפרס בעניינו"[13].
חיים אישייםעריכה
לרב אריאל שבעה ילדים. בהם הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, מטפל זוגי וראש תנועת "בוחרים במשפחה", הרב איתיאל, רב חיל המודיעין ועמיצור, מייסד עמותת "אחים לבית", המסייעת למשפחות בהשגת דיור, ומנהל עמותת "הבית לכלכלה יהודית".
פסיקות בולטותעריכה
.jpg)
הרב אריאל בולט בהתנגדותו ל'הליכה העיוורת' אחרי היתר המכירה בשמיטה והוא מעודד באמצעות מכון התורה והארץ את השימוש בהיתר של אוצר בית דין[14].
לדעתו לריבונות של מדינת ישראל מאז הקמתה, יש משמעות הלכתית לגבי מצוות ירושת ארץ ישראל, אך אין לה חלות הלכתית לגבי המצוות התלויות בארץ. בהתאם, לערבה הדרומית יש דין חוץ לארץ בנושא השמיטה, ועל כן לפירותיה אין קדושת שביעית.
בשנת 2010 נשאל על מנייני נשים בפורים לקריאת המגילה והשיב: "אם הבעל היה בבית הכנסת והאישה שמרה על הילדים היא יכולה ללכת למניין שני כדי לשמוע מגילה ואם אין גבר אז אפשר שאישה תקרא. אבל מלכתחילה ליצור מניין נשים זה בניגוד להלכה, הן פורשות מהציבור ומדובר פה בדרך כלל בנשים שמשיקולים חברתיים ופמיניסטיים מעדיפות לקרוא במניין שלהן"[15].
בשנת 2013 פסק כי: "במשך כל התפילה חייבת להיות הפרדה בין גברים לנשים. אין מקום לדבר תורה של נשים באמצע התפילה"[16], אך התיר אמירת שיעור בבית הכנסת מפי אישה הלבושה כדין אם אינו משולב בתפילה[17].
במאי 2014 ענה לשואל שבאה אליו אישה וביקשה לשכור דירה למענה ולמען חברתה איתה היא מקיימת מערכת יחסים, שאם הדירה נשכרת על ידי שתיהן לא ישכיר, ואם אחת שוכרת מותר להשכיר[18][19]. לאחר שפרסום תשובתו עורר סערה, מסרה לשכתו כי מדובר ב"תשובה נקודתית אישית לאדם שעמד בפני שאלה חינוכית כיצד להסביר לילדיו שהוא משכיר דירה למשפחה שלא מהנורמות השכיחות"[20].
במחלוקת הפוסקים על ייחוס האמהות בתרומת ביצית ובפונדקאות, פסק שהאם הביולוגית היא האם מהבחינה ההלכתית[21].
הרב אריאל אוסר נסיעה במכונית אוטונומית בשבת. לדבריו, מלבד בעיות הקשורות במלאכות שבת, נסיעה כזו פוגעת בקדושת השבת והיא עובדין דחול, ויש לאסרה בדומה לאיסור על רכיבה על אופניים בשבת[22].
מתלמידיועריכה
- הרב יהודה הלוי עמיחי - ראש מכון התורה והארץ.
- הרב שלום לוי - רב העיר קריית שמונה.
- הרב עמי דנינו - ראש ישיבת "אורות יעקב" רחובות.
- הרב אהרן הראל - ראש הישיבה התיכונית "לב חדש" בשילה.
- אחיינו, הרב מתניה אריאל - ראש הישיבה הקטנה הלאומית "דרך חיים".
- הרב דוד תורג'מן - ראש הישיבה והמוסדות התורניים בדימונה ורב שכונה בעיר.
- הרב משה ביגל - רב היישוב מיתר.
- הרב אור חיים טאוב - רב קהילת נהורא במרכז העיר רמת גן.
- בנו הבכור, הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, ראש מרכז אחו"ה למנהיגות חברתית על פי התורה (שייך ל"פורום חותם")
- הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן
- הרב יעקב אפשטיין, עורך ספרי השו"ת של הרב אריאל.
ספריועריכה
- עולה מן המדבר – סיפור בניית והריסת ימית
- שו"ת באהלה של תורה (שישה כרכים). לספר מצורפת הסכמה אחת, של רבו הרב אברהם שפירא.
- מאהלי תורה – על התורה והמועדים (הספר בקטלוג ULI)
- הלכה בימינו – מורשתה, לימודה, הוראתה ויישומה, הוצאת מכון התורה והארץ, תש"ע
- יושב אהלים – שיעורים שניתנו על מסכתות כתובות וקידושין, הוצאת ישיבת רמת גן, תשע"א (2011)
- יערב שיחי – שיחות עם הרב ארל'ה הראל על ענייני השקפה, עבודת ה' ופרקי חיים.
- יומן ימית - אדר-ניסן תשמ"ב.
לקריאה נוספתעריכה
- יצחק גייגר, היציאה מהשטעטל, רבני הציונות הדתית אל מול אתגר הריבונות היהודית, בהוצאת מכללת הרצוג תשע"ו, פרק חמישי: תפקידי המדינה המודרנית - עיון בהגותו של הרב יעקב אריאל בסוגיית הצדק החברתי (עמ' 414–442)
קישורים חיצונייםעריכה
- תשובות של הרב יעקב אריאל באתר ישיבה
- שיעורי הרב יעקב אריאל באתר מכון מאיר
- שיעורי הרב יעקב אריאל באתר ישיבה
- רשימת המאמרים של יעקב אריאל, באתר רמבי"ש
- דבריו בעת השקת ספרו "המשפחה"
- שיעורים ומאמרים של הרב יעקב אריאל בתנ"ך באתר התנ"ך של בני ציון
- שיעורי הרב יעקב אריאל באתר מדרשת אביב
- אני מאמין, עיקרי האמונה בעידן המודרני, מאמר של הרב אריאל, באתר "אסיף", מתוך אסיף א'
- איש ההלכה (לזכרו של מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל), כתב העת צוהר חלק לב, הובא באתר אסיף
- יעקב אריאל, רב תרבותיות יהודית, מקור ראשון, מוסף "שבת", 1 במרץ 2012, גיליון 760
הרב יעקב אריאל - פרס ישראל, לכבודה של תורת ישראל, סרטון בערוץ מדרשת התורה והארץ, באתר יוטיוב (אורך: 11:07)
כתבותעריכה
- קובי נחשוני, רבנים בכנס צהר: "לא" לתרומת זרע לרווקות, באתר ynet, 7 באוגוסט 2008
- בני טוקר, הרב אריאל: הפרדה בין בנים ובנות הכרחית, באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2011
- חגי הוברמן, הרב אריאל: מגילת העצמאות מחייבת הלכתית, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2011
- נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב יעקב אריאל, באתר כיפה, כ"ב בחשון התשע"ג, 07 בנובמבר, 2012
- גיא עזרא, "הסגנון של הרב לוינשטיין היה בוטה, אבל יש פה בעיה", באתר "סרוגים", 17 ביולי 2016, י"א בתמוז ה'תשע"ו
- חנן גרינווד, מקור ראשון, "אין לי קשר הדוק עם המפלגות, אם שואלים אותי אני אומר מה דעתי", באתר nrg, 29 בספטמבר 2017
- מיכאל טוכפלד, "החילונים חיים בהפקרות, התנועה הפמיניסטית צבועה", בעיתון מקור ראשון, 15 בינואר 2019
הערות שולייםעריכה
- ^ כגון מרכז תורה ומדינה בניצן, גוף הכשרות "ועד מוריה"
- ^ הרב יעקב אריאל, גוש קטיף - חבל ארץ מתחדש, מעריב, 31 בדצמבר 1982, עמ' 40 (חלק 1, חלק 2)
- ^ איתן לוין, יצחק בר-דע ויעקב אריאל - רבני ר"ג, מעריב, 4 בספטמבר 1940, עמ' 13
- ^ אילן מרסיאנו, המפד"ל מתכוננת למערכה נגד הרב מצגר, באתר ynet, 15 באפריל 2003
- ^ תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, חדשות בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008.
- ^ רבנים לרב סתיו: הסר מועמדותך מיידית, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2013
- ^ הוכרזו הזוכים בתחרות החיבורים התורניים ,כ"ד בחשון תשע"ג, באתר 'ערוץ 7'
- ^ הרב אריאל הפתיע את הנוכחים: "אני פורש", באתר "סרוגים", 17 בספטמבר 2017.
- ^ שיעור ס"ג: הרב אריאל חזר ללמוד בישיבה כאחד התלמידים, באתר כיפה, 27 באוקטובר, 2017
- ^ טיפולי המרה, האם זה אפשרי?, בקדושה - מרכז העצמה לחיי משפחה, מראה מקום: דקה 10:50, 2019-09-09 (ארכיון)
- ^ אדיר ינקו, הרב יעקב אריאל יקבל את פרס ישראל בתחום הספרות התורנית, Ynet, 4.2.2020; ערוץ 7, צפו: הרב יעקב אריאל מקבל פרס ישראל, באתר ערוץ 7, 29 באפריל 2020
- ^ הרב יעקב אריאל באתר פרס ישראל
- ^ בג"ץ 1977/20 האגודה למען הלהט"ב בישראל ("האגודה לשמירת זכויות הפרט") נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב-26 באפריל 2020
- ^ שיעור בכנס של מכון התורה והארץ
- ^ בני טוקר, הרב אריאל: מניניי נשים בפורים - אסורים, באתר ערוץ 7, 11 בפברואר 2010
קובי נחשוני, הרב אריאל: "מניין נשים בפורים? זה נגד ההלכה", באתר ynet, 11 בפברואר 2010 - ^ תשובה באתר ישיבה
קובי נחשוני, הרב אריאל: דרשת אשה בבית כנסת - "חילול הקודש", באתר ynet, 25 בנובמבר 2013 - ^ תשובה באתר ישיבה
- ^
שאל את הרב, אתר ישיבה בתאריך 15 במאי 2014, בארכיון האינטרנט
- ^ הרב אריאל: אסור להשכיר דירות לזוג נשים חד מיניות, פורסם באתר כמוך
- ^ יונתן אוריך, הרב אריאל מבהיר: לא מתנגד להשכרת דירות ללסביות, באתר nrg, 15 במאי 2014
- ^ תחומין טז, עמ' 171 ואילך
- ^ הרב יעקב אריאל, "ועוד על מכוניות אוטונומיות", המעין גיליון 229 • ניסן תשע"ט [נט, ג]
