ויקיפדיה

אדלטק

חברה פרטית שמחזיקה, בשותפות עם אחרים, בכ-20% מייצור החשמל של מדינת ישראל

אדלטק, היא חברה פרטית, ששותפה לאחזקה של כ-20% מייצור החשמל של מדינת ישראל. באמצעות החזקתה בתחנת הכוח רמת חובב, בתחנת הכוח דוראד ומתקנים נוספים להפקת חשמל.

אדלטק בע"מ
Edeltech
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים יוסף אדלסבורג
תקופת הפעילות 1989–הווה (כ־35 שנים)
מיקום המטה בני ברק
שליטה בחברה אורי אדלסבורג
ענפי תעשייה אנרגיה
מוצרים עיקריים מתקנים להפקת חשמל
 
edeltech.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

אדלטק נוסדה בשנת 1989 על ידי איש העסקים יוסף אדלסבורג (1929 - 2020) ובנו אורי אדלסבורג. יוסף אדלסבורג, היה יזם שהקים שורה של עסקים במדינת ישראל מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, בשותפות עם אחיו יצחק אדלסבורג[1]. הוא שימש גם כיושב ראש לשכת המסחר בתל אביב[2].

בתחילת דרכה עסקה החברה בתיווך ובסחר בנשק, על בסיס הניסיון של אורי אדלסבורג, שהיה עובד משלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית בשנות ה-80[3]. בין השאר הייתה הנציגה בישראל של יצרנית המסוקים "איירוספסיאל" ויצרנית המטוסים הקלים סוקטה. החברה תיווכה בעסקת הרכישה של 22 מטוסי תובלה קלים מדגם טרינידד, שהופעלו בחיל האוויר הישראלי תחת הכינוי "פשוש", כעשר שנים, מפברואר 1995 ועד אפריל 2005[4].

פרשת רכישת מסוקי העטלף עריכה

  ערך מורחב – פרשת רכישת מסוקי העטלף

החברה תיווכה גם בעסקת הרכישה של מסוקי יורוקופטר AS-565 פנתר עבור צה"ל. אף על פי שהמסוקים היו מתוצרת "איירוספסיאל" (אחר כך יורוקופטר, וכיום איירבוס הליקופטרס) שהיא חברה צרפתית, הם נרכשו מחברת בת שלה הפועלת בארצות הברית, חברת "אמריקן יורוקופטר", כדי שמדינת ישראל תוכל להשתמש בכספי הסיוע האמריקאי המחייבים רכש מארצות הברית. בשנת 1994, פתחה ממשלת ארצות הברית בחקירה בחשד כי העסקה נופחה בכ-10 מיליון דולר. בעקבות חקירה של הFBI בינואר 1997, הוגש בבית משפט בווירג'יניה כתב אישום נגד אדלסבורג ונגד שני חשודים נוספים. אדלסבורג בחר שלא להתייצב למשפט בארצות הברית, והוכרז עבריין נמלט[5] בפברואר 1997, הפסיק משרד הביטחון את התקשרותו עם אורי אדלסבורג, וביטל את היתר הייצוא הביטחוני של חברת אדלטק[6].

כניסה לתחום האנרגיה עריכה

בשנת 1994 נכנסה חברת אדלטק לתחום האנרגיה, שהקימה בשותפות עם חברה רוסית[7], חברה שביקשה להקים תחנת כוח המבוססת על פצלי שמן במישור רותם, בהספק של 300 מגאווט ובהשקעה של כ-500 מיליון דולר. תחנת הכוח הייתה אומרה להתבסס על טכנולוגיה של החברה הרוסית ששימשה להפקת חשמל מפצלי שמן באסטוניה. אולם משרד התשתיות ודירקטוריון חברת החשמל פסל את ההסכם, בטענה שבעלי החברה אינם מציגים שקיפות מלאה מי הם בעלי המניות שלה[8].

בשנת 2000 הקימה "אדלטק" בשותפות עם הקבלן אורי דורי, את חברת "דוראד אנרגיה בע"מ" (שם החברה הוא שילוב שמות המשפחה דורי-אדלסבורג), במטרה להקים תחנת כוח המפיקה חשמל מגז, בעקבות גילוי מאגרי הגז בים התיכון מול חופי ישראל. תכנון התחנה החל בשנת 2002. בינואר 2003, אישר שר התשתיות אפי איתם את רישיון ייצור החשמל של החברה[9]. אחר כך החלו מגעים בין דוראד למשרד הביטחון על אספקת חשמל במחיר נמוך יותר מחברת החשמל לבסיסי צה"ל. ביוני 2004 נחתם ההסכם פטור ממכרז שלפיו תספק דוראד 250 מגהוואט לשנה, תמורת 280 מיליון שקל, החל משנת 2008[10]. לצורך הקמת התחנה התקשרה דוראד עם חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא”א) הממשלתית, להקמת התחנה בשטח שבחזקת החברה בחוף אשקלון, בתמורה ל-30% ממניות החברה[11]. מניות נוספת בדוראד (20% מהון החברה) נמכרו לתאגיד BARBANT PARK BV ההולנדי[12].

ב-25 במאי 2004, חתמה דוראד על הסכם עקרונות עם חברת "זורלו החזקות" הטורקית להקמה ותחזוקה של התחנה בעלות של כמיליארד דולר. טקס החתימה נערך באנקרה, בהשתתפות שר האנרגיה והתשתיות, יוסף פריצקי, ובמעמד עמיתו הטורקי. חברת "זורלו" היא חברת בנייה שבבעלותה גם מגוון רחב של עסקים נוספים[13]. בינואר 2005, "זורלו" נכנסה גם כשותפה בבעלות על תחנת הכוח, במקום החברה ההולנדית שפרשה מהפרויקט[14]. בסוף שנת 2006 נקבע מבנה הבעלות הסופי של השותפים בפרויקט, לקראת חתימה על הסבם המימון שלו. "דורי אנרגיה" החזיקה 18.75%, חברת "אדלקום" (חברת בת של "אדלטק") החזיקה 18.75%, חברת קצא”א 37.5% וחברת "זורלו" 25%. השותפים נדרשו להעמיד הון עצמי 140 מיליון דולר, כאשר שאר המימון גיוס מקונסורציום של בנקים וחברות ביטוח[15]. באוגוסט 2006, הכריזה קבוצת דוראד על תחילת העבודות להקמת התחנה, אך עקב קשיים בחתימה על הסכם המימון, עבודות ההקמה התעכבו כשלוש שנים[16].

במאי 2007, חתמה על הסכם העקרונות עם חברת חיפה כימיקלים להקמת תחנת כוח פרטית במפעל החברה שבמישור רותם, בהשקעה של כ-200 מיליון דולר[17][18]. ביולי 2006, חתמה חברת "אשדוד אנרגיה" (שבבעלות התאגיד הטורקי "זורלו" שמחזיק 51% ואלדטק שמחזיקה 49%) על הסכם להקמת תחנת כוח במחזור משולב, בהספק 55 מגוואט שתוסק בגז טבעי, עבור מפעל "אגן כימיקלים" באשדוד. תחנה שתספק את צורכי החשמל והקיטור של המפעל אגן ואת צורכי החשמל של מפעלי קבוצת מכתשים-אגן[19]. בדצמבר 2007, חתמה חברת "אשדוד אנרגיה" על הסכם מימון עם בנק לאומי להקמת התחנה[20]. הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה את הקמת התחנה במרץ 2008, בהליך מזורז - כ"תוכנית תשתית לאומית 32"[21][22]. בינואר 2009, חתמה חברת "רמת נגב אנרגיה" על הסכם מימון עם בנק הפועלים להקמת תחנת כוח בשטח מפעל מכתשים אגן בנאות חובב, בעלות של ב-750 מיליון שקל. תחנה שתפיק 120 מגה-וואט בשנה, תוסק בגז טבעי ותספק חשמל וקיטור למפעל[23].באוגוסט 2009, חתמה על הסכם עם חברת EMG לרכישת גז טבעי ממצרים, ב-1.5 מיליארד דולר, להפעלת ארבע תחנות הכוח שבבעלותה[24].

בינואר 2016, חתמה אדלטק על הסכם לרכישת גז שדה הגז לווייתן ב-1.3 מיליארד דולר[25]. באותו חודש, הגישה חברת דורי אנרגיה תביעה נגד אדלקום וזורלו, בטענה כי קשרו קשר עם הקבלן שהקים את התחנה, חברת וודגרופ, לניפוח סכום חוזה ההקמה של התחנה. תוך שאדלקום וזורלו מקבלות את ההפרש בסכום של כ-140 מיליון דולר ומשלשלות לכיסן, מאחורי גבן של שתי השותפות הנוספות בתחנת הכוח, דורי אנרגיה וחברת קצא"א[26]. התביעה עברה לבוררות בפני השופטת בדימוס הילה גרסטל, אך אדלקום וזורלו ביקשו לפסול אותה, מאחר שהתייעצה עם עורך דין, שמשרדו מייצג את אדלקום בנוגע לחקירת "תיק 1270" בה הייתה חשודה[27]. בקשת הפסילה הגיעה לדיון בבית המשפט העליון, שקיבלה אותה והשופט בדימוס יצחק ענבר מונה במקומה במרץ 2019[28].

בדצמבר 2018, חתמה אדלטק על מזכר הבנות עם קבוצת חיפה כימיקלים להקמת מפעל לייצור אמוניה באתר של חיפה כימיקלים שבמישור רותם[29]. בספטמבר 2019, הודיעה שהיא יוצאת מהפרויקט[30].

במרץ 2020, הציעה אדלטק לקנות את חלקה של חלקה של קצא"א (37.5%) בתחנת הכוח דוראד תמורת כ-400 מיליון שקל[31].

ב-9 בדצמבר 2021 פורסם שקבוצה המשותפת לאדלטק ושיכון ובינוי זכתה במכרז לרכישת תחנת הכוח חגית מזרח, מידי חברת החשמל, תמורת 1.6 מיליארד שקל, המועד העברת החזקה באתר - 3 ביוני 2022[32].

החזקות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "סולל בונה" תובעת חזרה השקעתה בחברה לניהול מלונות, דבר, 27 בדצמבר 1972
    חב' אמריקאית תובעת 33 מיליון ל"י משותפיה הישראלים להקמת בנק, דבר, 22 במאי 1980
    אמנון אברמוביץ', החוויה הישראלית של דיק פררה, מעריב, 18 באפריל 1986
  2. ^ נוסדה לשכת מסחר צעירה, על המשמר, 21 בפברואר 1956
  3. ^ אמנון ברזילי, ‏קצר חשמלי, באתר גלובס, 14 במרץ 2007
  4. ^ דרור מרום, ‏צוות החקירה בפרשת ה"פנתר" עשוי לבדוק עיסקאות נוספות לרכש מסוקים ומטוסים, באתר גלובס, 6 בנובמבר 1996
  5. ^ הארץ, ‏המשטרה ערכה עימות בין האלוף (מיל') רם לסוכן הנשק אידלסבורג, באתר גלובס, 31 ביולי 1997
  6. ^ דרור מרום , ‏משרד הביטחון הפסיק הקשרים עם אדלסבורג בשל החשדות בפרשת ה"פנתר", באתר גלובס, 18 בפברואר 1997
  7. ^ יצחק דנון, ‏הוארך עד תום ההליכים מעצרו של חשוד בניסיון לסחוט איש עסקים, באתר גלובס, 20 ביוני 1999
  8. ^ דוד חיון, ‏נדחתה בקשת התאגיד הרוסי-ישראלי להתקשר עם חב' החשמל ללא מיכרז, באתר גלובס, 1 בדצמבר 1996
  9. ^ גל ניסים, ‏לקראת הקמת תחנת הכוח הפרטית: דורון גרופר מונה למנכ"ל דוראד אנרגיה, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2006
  10. ^ הארץ, משרד הביטחון קיבל פטור ממכרז לרכישת חשמל מחברת דוראד, באתר TheMarker‏, 27 ביולי 2004
  11. ^ עמירם כהן, "הפכנו את קצא"א מחברה מודממת למותג של אנרגיה ותשתית", באתר הארץ, 15 באוקטובר 2005
    סטלה קורין-ליבר, ‏תיק קצא"א סודי ביותר, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2005
  12. ^ רועי מלצר, ‏דוראד לא מפסיקה לייצר חדשות: תאגיד הולנדי ירכוש 26% מהון החברה, באתר גלובס, 27 במאי 2004
  13. ^ אילן מוסנאים, דוראד חתמה על הסכם עקרונות עם זורלו הטורקית להקמה ותחזוקה של תחנת כוח פרטית; היקף העסקה - כמילארד דולר, באתר TheMarker‏, 26 במאי 2004
  14. ^ דוד חיון, ‏חברת הענק הטורקית זורלו תיכנס כשותפה בתחנת הכוח של דוראד - במקום חברה הולנדית שפרשה מהשותפות, באתר גלובס, 12 בינואר 2005
  15. ^ הארץ, דוראד לא צירפה שותף; תשקיע 140 מיליון דולר הון עצמי בהקמת תחנת כוח, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2006
  16. ^ הארץ, הקמת תחנת הכוח הפרטית של קבוצת דוראד צפויה להתחיל תוך חודשים ספורים, באתר TheMarker‏, 31 באוגוסט 2006
  17. ^ ליאור ברון, ‏גנגר נכנס לחשמל: חיפה כימיקלים תקים תחנת כוח פרטית בכ-200 מ' ד', באתר גלובס, 7 במאי 2007
  18. ^ ליאור ברון, ‏דירקטוריון חיפה כימיקלים אישר: אדלטק תקים תחנת כוח פרטית במפעל במישור רותם לפי 150 מיליון דולר, באתר גלובס, 23 ביולי 2007
  19. ^ שרון קדמי, אשדוד אנרגיה תקים עבור אגן כימיקלים מקבוצת מכתשים אגן תחנת כוח בהשקעה של 60 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 30 ביולי 2006
  20. ^ אבי בר-אלי, בנק לאומי יממן את הקמת תחנת הכוח במתחם אגן כימיקלים באשדוד ב-70 מיליון דולר, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2007
  21. ^ תתל/ 32
  22. ^ ליאור ברון, ‏הועדה לתשתיות לאומיות אישרה הקמת תחנת כוח פרטית במפעל אגן כימיקלים באשדוד מקבוצת אי.די.בי, באתר גלובס, 20 במרץ 2008
  23. ^ אבי בר-אלי, בנק הפועלים יממן את תחנת הכוח של מכתשים אגן, מקבוצת אי.די.בי ב-750 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2009
  24. ^ אבי בר-אלי, אדלטק תרכוש מ-EMG המצרית גז טבעי ב-1.5 מיליארד דולר להפעלת ארבע תחנות כוח, באתר TheMarker‏, 11 באוגוסט 2009
  25. ^   אבי בר-אלי, ערן אזרן, הסכם על הנייר: אדלטק תרכוש גז מלווייתן ב-1.3 מיליארד דולר – אם פיתוחו יאושר עד סוף השנה, באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2016
  26. ^ גור מגידו, ‏כצמן ונחמה: האחים אדלסבורג "עקצו" אותנו ב-500 מיליון שקל, באתר גלובס, 13 בינואר 2016
  27. ^ חן מענית, ‏אדלקום וזורלו מערערות לעליון על אי פסילתה של גרסטל מלשמש בוררת בסכסוך על תחנת הכוח דוראד, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2018
  28. ^ אלה לוי-וינריב, ‏המחליף של גרסטל בבוררות דוראד: השופט בדימוס יצחק ענבר, באתר גלובס, 5 במרץ 2019
  29. ^ סוניה גורודיסקי, ‏חיפה כימיקלים ואדלטק יקימו מפעל לייצור אמוניה, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2018
  30. ^ יובל אזולאי, ‏אדלטק יוצאת מהפרויקט להקמת מפעל האמוניה במישור רותם, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2019
  31. ^   ערן אזרן, חותרת לעסקה: אדלטק מציעה לקנות את חלק המדינה בדוראד ב-400 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2020
  32. ^ ענת רואה, שיכון ובינוי ואדלטק רוכשות את תחנת הכוח חגית תמורת 1.6 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2021
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אדלטק&oldid=37834715"