או'היגינס (מחוז)

מחוז במרכז בצ'ילה

מחוז ליברטדור חנרל ברנרדו או'היגינס[1] או בקיצור מחוז או'היגינסספרדית: Región del Libertador General Bernardo O'Higgins; הגייה ספרדית: [liβeɾtaˈðoɾ xeneˈɾal βeɾˈnaɾðo oˈçiɣins]), הוא אחד מ-16 מחוזות צ'ילה, והוא נקרא על שמו של ברנרדו או'היגינס ריקלמה אחד מהאבות המייסדים של צ'ילה. מחוז או'היגינס משתרע על פני שטח של 16,387 קמ"ר וגובל בצפון-מערב במחוז ולפראיסו, בצפון-מזרח במחוז המטרופוליני של סנטיאגו, במזרח בפרובינציית מנדוסה הארגנטיאנית, בדרום במחוז מאולה ובמערב באוקיינוס השקט. מבחינה מנהלית הוא מחולק לשלוש פרובינציות: קצ'אפואל, קולצ'גואה וקרדנל קארו שכוללות בתוכן 33 קומונות, שהבולטות שבהן הן רנקגואה שמשמשת גם כבירת המחוז, וסן פרננדו. במפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2017 התגוררו באו'היגינס 914,555 תושבים.[2]

או'היגינס (מחוז)
Región del Libertador General Bernardo O'Higgins
Coat of arms of O'Higgins Region, Chile.svg
סמל או'היגינס
Flag of O'Higgins Region, Chile.svg
דגל או'היגינס
The tinguiririca volcano seen from the tinguiririca river valley chile vi region.jpg
הר הגעש טינגואיריריקה נצפה מעמק טינגואיריריקה
מדינה צ'ילהצ'ילה  צ'ילה
רשות מחוקקת Regional Council of O'Higgins עריכת הנתון בוויקינתונים
פרובינציות במחוז קצ'אפואל, קולצ'גואה, קרדנל קארו
בירת המחוז רנקגואה
שטח 16,387 קמ"ר (דירוג: 14)
גובה 802 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 4,907 מטרים
 ‑ הנקודה הנמוכה 0 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 914,555 (דירוג: 6, 2017)
 ‑ צפיפות 55.8 נפש לקמ"ר (דירוג: 3, 2017)
קואורדינטות 34°22′19″S 71°07′28″W / 34.371944444444°S 71.124527777778°W / -34.371944444444; -71.124527777778 
אזור זמן UTC -4
www.goreohiggins.cl

לחצו כדי להקטין חזרה

אריקה ופרינקוטהטרפקהאנטופגסטהאטקמהקוקימבוולפראיסומטרופולין סנטיאגואו'היגינסמאולהניובלהביוביואראוקניהלוס ריוסלוס לאגוסאייסןמגאיאנס ואנטארקטיקה צ'ילנהולפראיסוולפראיסופרובוליביהארגנטינהפרגוואיO Higgins in Chile.svg
אודות התמונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גאוגרפיהעריכה

 
מפת האקלים של המחוז.

בתקופות שלפני הרביעון היו יערות נוטופאגוס נרחבים שכיסו חלק ניכר ממחוז או'היגינס.[3]

מחוז או'היגינס הוא חלק מבית הגידול המצומצם של דקל היין הצ'יליאני שנמצא בסכנת הכחדה, בתקופות פרהיסטוריות בית הגידול של העץ האנדמי הזה השתרע על פני שטח גדול משמעותית.

היסטוריהעריכה

התקופה הפרה-קולוניאליתעריכה

התושבים הראשונים בשטח שמהווה היום את מחוז או'היגינס היו קבוצות של ציידים-לקטים שהשאירו עדויות לפעילותם בעיירה טגואה-טגואה שנמצאת היום בשטח קומונת סן ויסנטה, בין הממצאים שנמצאו באתר הארכאולוגי ניתן למנות כלי אבן וגבישי קוורץ, כמו גם שרידי מסטודונים, סוסים ואיילים. עד כמה שידוע האתר הארכאולוגי של לגונה דה טגואה-טגואה הוא היחיד באזור מרכז צ'ילה שמציג שרידי כיבוש אנושי מתקופת הפלאו-אינדיאנים, והשרידים שנמצאו שם מתוארכים לאמצע האלף ה-10 עד סוף האלף ה-9 לפנה"ס.

בהמשך בתקופה הארכאית (האלף ה-9 עד האלף ה-1 לפנה"ס) התושבים שאכלסו את האזור הזה נעו בין החוף, העמק ורכס האנדים והושפעו מהכחדת המגה-פאונה והחלפתה ביצורים קטנים יותר מה שגרם לשינויים חברתיים ותרבותיים עמוקים אצל מתיישבים פרהיסטוריים ראשונים אלה. שינויים שהמשיכו בתקופת האגרו-אלפאררו (ספ')‏ (300 לפנה"ס – 1470 לספירה) עם התפתחות החקלאות אצל השבטים הילידיים שהתיישבו באזור שהבולטים שבהם הם בני הצ'יקייאנס (ספ'). בהמשך עם התפשטות אימפריית האינקה שהשתלטתה כליל על האזור בשנת 1485, יושמו חידושים רבים שהחשובים שבהם היו טיפוח של מזון מן הצומח וייצור של לבנים מחימר, הגידולים החדשים שכללו שעועית, תירס, דלעת, וקינואה. שרובם דורשים השקיה גרמו למעבר של ההתיישבות לגדות שפך הנהרות ולשינוי צורת המגורים והחקלאות כשבתקופה זו עברו להתגורר בבתי חימר יחד עם תעלות השקיה והתפתחות ההורטיקולטורה.

התקופה הקולוניאלית (1541–1811)עריכה

באמצע המאה ה-16 הגיעו הספרדים שהכניעו סופית את בני הצ'יקיאנס והאינקה בשנת 1545[4] וכמו בשאר חלקי צ'ילה החלו להשליט את המערכת המנהלית הקולוניאלית. במאה ה-17 הוקמו מספר יישובים קטנים אך את המעבר להתיישבות עירונית ניתן לייחס להקמתם של המרכזים העירוניים רנקגואה וסן פרננדו במהלך המאה ה-18.

עצמאות צ'ילה (1811–הווה)עריכה

מחוז או'היגינס של היום מורכב מהחטיבות (Departamentos) ההיסטוריות של רנקגואה וקולצ'גואה. שהיו חלק מפרובינציית סנטיאגו (ספ'), אחת משתי הפרובינציות (Provincias) הצ'ילאיניות יחד עם פרובינציית קונספסיון שהרכיבו את צ'ילה ב-1810 בעת הקמתה. כשפרובינציית סנטיאגו כללה את צפון צ'ילה עד מחוז מאולה המודרני, ופרובינציית קונספסיון הכילה את השטח שמדרום למאולה (כאשר ב-1811 נוספה פרובינציה צפונית נוספת, קוקימבו שחילקה את פרובינציית סנטיאגו לשתיים). במהלך העשור השני של המאה ה-19 הצטמצמם מעט שטחה של החטיבה המנהלית של קולצ'גואה כתוצאה מהקמת החטיבות של טלקה וקוריקו (שמרכיבות היום את מחוז מאולה). בעשור הבא חלו מספר רפורמות מנהליות בצ'ילה בהתאם לחוקה שנחקקה ב-1823, ובעקבותיה ב-1826 חולקו שלוש הפרובינציות הקיימות (קוקימבו, סנטיאגו וקונספסיון) ל-8 פרובינציות מנהליות מצפון לדרום. כאשר הרביעית שבהן הייתה פרובינציית קולצ'גואה שכללה את החטיבות של קולצ'גואה, קוריקו וטלקה, בעוד החטיבה המנהלית של רנקגואה נשארה חלק מפרובינציית סנטיאגו.

בעשורים הבאים של המאה ה-19 נעשו מספר שינויים בחלוקה האדמיניסטרטיבית, בין השאר החטיבה של טלקה פוצלה מקולצ'גואה לפרובינציה עצמאית ב-1833, ונכון לחלוקה המחודשת שנעשתה ב-1856 שכללה 13 פרובינציות, פרובינציית קולצ'גואה הכילה את החטיבות של קאופוליקן, קוריקו וסן פרננדו. גם בעשורים הבאים המשיכו התמורות כשב-1883 הוקמה אוה'יגינס כפרובינציה שנוצרה משטחים שהיו עד אז תחת פרובינציית סנטיאגו, וכללה את החטיבות המנהליות של מאיפו, רנקגואה וקצ'אפואל. ובמקביל אליה פרובינציית קולצ'וגואה עברה תמורות ונכון לחלוקה של 1891 שכללה 24 פרובינציות, היא כללה את החטיבות של קאופוליקן וסן פרננדו כשקוריקו פוצלה ממנה והפכה לפרובינציה עצמאית.

ב-1926 שוב נערכו שינויים בחלוקה האדמיניסטרטיבית של צ'ילה כשהפעם הפרובינציה של או'היגינס סופחה לפרובינציה של קולצ'גואה, בשם קולצ'גואה. השינוי המשמעותי הבא התרחש ב-1974 כשפרובינציית קולצ'גואה שוב התפצלה לשתי פרובינציות, או'היגינס וקולצ'גואה. והשינוי האחרון התרחש בינואר 1976 עם השינוי בחוקה שקבע שצ'ילה תחולק מצפון לדרום ל-13 מחוזות (Regiones) כאשר השישי מביניהם הוא מחוז ליברטדור חנרל ברנרדו או'היגינס שכולל את הפרובינציות של קולצ'גואה ואו'היגינס של 1974. כמו כן במסגרת הרפורמה תחת המחוזות (Regiones) שהיוו את הדרגה הראשונה בהיררכיה השלטונית, הפכו הפרובינציות (Provincias) לדרגה השנייה בהיררכיה והקומונות (Comunas) לדרגה השלישית. כאשר במסגרת החלוקה החדשה מחוז או'היגינס החדש הכיל את שתי הפרובינציות של קצ'אפואל וקולצ'גואה. עד שב-1979 פרובינציית קרדנל קארו פוצלה מפרובינציית קולצ'גואה, והפכה לפרובינציה השלישית של מחוז ליברטדור חנרל ברנרדו אוה'יגינס.

דמוגרפיהעריכה

על פי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2017 במחוז ליברטדור חנרל ברנרדו או'היגינס מתגוררים 914,555 תושבים מתוכם 460,845 נשים (50.39%) ו-453,710 גברים (49.61%). כש-74.4% מהתושבים מתגוררים באזורים העירוניים של המחוז לעומת 25.6% שמתגוררים באזוריים הכפריים. האוכלוסייה היא תערובת של אירופאים שהגיעו בעיקר מספרד, גרמניה, שווייץ, צרפת, איטליה, אנגליה יוון ויוגוסלביה (כולל מהגרים ארגנטינאים) ושל גזעים ותרבויות ילידיות כמו גם מסטיסים. ולכן באזור יש תרבות הומוגנית המכונה "צ'יליאנידד". הערים המאכולסות ביותר במחוז הן רנקגואה בה מתגוררים 221,774 תושבים, סן פרננדו עם 73,973 תושבים ורנגו עם 58,825 תושבים.[5]

אדמיניסטרציהעריכה

 
חלוקה של מחוז או'היגינס לפרובינציות וקומונות.

האזור מנוהל על ידי מושל (אינטנדנטה) שממונה על ידי הנשיא. רבקה קופר קלדרון היא האינטנדנטה הנוכחית (2020).

הנהלת המחוז מוטלת על הממשלה המחוזית שבראשה עומדים האינטנדנטה והמועצה המחוזית (Consejo Regional de Chile), הכוללת שישה עשר מנהלים מחוזיים (עשרה מקצ'אפואל, ארבעה מקולצ'גואה ושניים מקרדנל קארו).

חטיבות מנהליותעריכה

למטרות ניהול פנים, מחוז ליברטדור גנרל ברנרדו או'היגינס מחולק ל-3 פרובינציות קצ'אפואל, קרדנל קארו וקולצ'גואה, שמחולקות ל-33 קומנות.

 
קתדרלה בכיכר הגיבורים ברנקגואה.
 
פיצ'ילמו
פרובינציה בירה מספר שם שם בשפת מקור תושבים 2017[5]
קצ'אפואל רנקגואה 1 קודגואה Codegua 12,988
2 קוינקו Coinco 7,359
3 קולטאוקו Coltauco 19,597
4 דוניואה Doñihue 20,887
5 גרנאנרוס Graneros 33,437
6 לאס קאברס Las Cabras 24,640
7 מצ'אלי Machalí 52,505
8 מיואה Malloa 13,407
9 מוסטסאל Mostazal 25,343
10 אוליבאר Olivar 13,608
11 פאומו Peumo 14,313
12 פיצ'ידגואה Pichidegua 19,714
13 קינטה דה טילקוקו Quinta de Tilcoco 13,002
14 רנגקגואה Rancagua 241,774
15 רנגו Rengo 58,825
16 רקינואה Requínoa 27,968
17 סן ויסנטה דה טגואה-טגואה San Vicente de Tagua Tagua 46,766
קרדנל קארו פיצ'ילמו 18 לה אסטרייה La Estrella 3,041
19 ליטואצ'ה Litueche 6,294
20 מרצ'יגואה Marchigüe 7,308
21 נבידאד Navidad 6,641
22 פארדונס Paredones 6,188
23 פיצ'ילמו Pichilemu 16,394
קולצ'גואה סן פרננדו 24 צ'פיקה Chépica 15,037
25 צ'ימברונגו Chimbarongo 35,399
26 לולול Lolol 6,811
27 ננקאגואה Nancagua 17,833
28 פלמייה Palmilla 12,482
29 פראליו Peralillo 11,007
30 פלאקייה Placilla 8,738
31 פומאנקה Pumanque 3,421
32 סן פרננדו San Fernando 73,973
33 סנטה קרוז Santa Cruz 37,855


כלכלהעריכה

הכלכלה במחוז או'היגינס מבוססת על תעשייה וחקלאות, כשפעילות התעשייה והיצוא העיקרית מתרחשת במכרה הנחושת אל טניינטה (El Teniente) התורם 7.7% מייצור הנחושת של צ'ילה. העפרות מעובדות במפעלים בעיירות סוול וקולון ונשלחות מנמל סן אנטוניו שבמחוז ולפראיסו. תמציות הביניים כוללות מוליבדן וכסף.

החקלאות תורמת 30.1% מהתמ"ג במחוז. אחד מכל ארבעה דונם של מטעי פירות בצ'ילה הוא במחוז או'היגינס. הגידולים העיקריים הם תפוחים ואגסים, ואחריהם ענבים, שזיפים, קיווי ונקטרינות. בנוסף יש מפעלים לייצור מיצי פירות ופירות מיובשים. כשגם עדרי בקר ניתן למצוא במחוז לרב.

במהלך השנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בענף היערנות, בעיקר מטעים של אקליפטוס ואורני רדיאטה.

 
מטע אקליפטוס במחוז.

תרבותעריכה

 
"הואסוס" במחוז או'היגינס.

מחוז או'היגינס ידוע גם כ"פרובינציית הואסו" על שם הבוקרים הצ'יליאניים הנקראים "הואסו" (אנ'). וידועים בלבוש מסורתי הכולל אבנטים ואריגי בד המכונים מנטות (ספ') הנארגים על נולים אנכיים כבדים לשם יצירת דוגמאות של עלי גפן, אשכולות ענבים, אורנים ופרחים או על נולים אופקיים לשם יצירת עיצובים של פסים צבעוניים.

מחוז או'היגינס יושב על ידי ספרדים (בייחוד אנדלוסים, בסקים, אראגונים ונווארים) ואירופאים אחרים. משפחות צרפתיות ואיטלקיות הקימו את ענף היין החשוב, ודרך היין היא אחת האטרקציות התיירותיות העיקריות של עמק קולצ'גואה. ניתן למצוא גם מבשלות בירה, מורשת ההתיישבות הגרמנית והשווייצרית. כמו גם עדרי בעלי החיים שהושפעו במיוחד מההתיישבות של מהגרים בריטים, יוונים ויוגוסלביים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא או'היגינס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Decreto Ley 2339. Otorga denominación a la Región Metropolitana y a las regiones del país, en la forma que indica.". Ley Chile (בספרדית). Biblioteca del Congreso Nacional de Chile. 10 באוקטובר 1978. בדיקה אחרונה ב-26 ביולי 2012. 
  2. ^ WEB DISEMINACIÓN CENSO 2017 WEB DISEMINACIÓN CENSO 2017, resultados.censo2017.cl
  3. ^ Thomas T. Veblen, Robert S. Hill and Jennifer Read (1996) The Ecology and Biogeography of Nothofagus Forests, Yale University Press, 403 pages ISBN 0-300-06423-3
  4. ^ Rancagua y los valles de Cachapoal y Colchagua (1500-2007) - Memoria Chilena, Memoria Chilena: Portal (בספרדית)
  5. ^ 1 2 WEB DISEMINACIÓN CENSO 2017, resultados.censo2017.cl