פתיחת התפריט הראשי

האוונגרד הרוסי הוא מונח המתאר תנועות אמנותיות מודרניסטיות שונות ברוסיה. תחום הזמן של האוונגרד האמנותי ברוסיה אינו מוחלט. את מועד פעילותו קובעים פרשנים שונים לתאריכים שונים. הטווח הרחב מצביע על פעילות משתנה מסביבות 1850 ועד לשנות השישים של המאה ה-20. הטווח המצומצם מתייחס לשיאה של התנועה, החל משנת 1914, ועד לדעיכתו[1] במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20.

שיאה של התנועה הגיע בהדרגה בעשור השני של המאה ה-20, כשרעיונות אומנותיים מהפכנים מוצאים מקום במרכז המהפכה החברתית ברוסיה, כך שאומנות רדיקלית שחתרה כנגד הסדר הישן, לעיתים אומצה על ידי הממשל החדש[2].

האוונגרד התבטא באמנות הפלסטית, באדריכלות, בעיצוב ובקולנוע.

תוכן עניינים

האוונגרד הרוסי באמנות הפלאסטיתעריכה

 
ואסילי קנדינסקי, 1923, "על לבן II"

באמנות הפלסטית, אימצו האמנים הרוסים את הגישות המודרניות באמנות ובראשן האקספרסיוניזם, הקוביזם והאמנות מופשטת. גישות אלו נחשבו לאוונגרד אמנותי ששאף ללוות את האוונגרד הפוליטי הסוציאליסטי.

המסגרת האמנותית המרכזית של תנועת האוונגרד הייתה תנועת הקונסטרוקטיביזם. התנועה שאפה לקשר את האמנות אל החיים כמכשיר לקידום החברה. במניפסט קונסטרוקטיביסטי משנת 1924 נכתב כי "אופי הטכניקה התעשייתית של היום, המואצת, החסכונית ורבת-הקיבול - משפיע גם על אופני המושגים האידאולוגיים. [...] ביטוייה של שימת-הלב המוגברת הזאת לשאלות טכניות-ארגוניות הוא הקונסטרוקטיביזם. [...] נועדה לקונסטרוטיביזם משמעות חברתית-תרבותית רחבה, בשל ההכרח לעבור בזמן קצר יחסית מרחק המפריד בין הפרולטריון כמעמד מפגר בתרבותנו לבין הטכניקה הגבוהה וכל המערכת המפותחת של בנייני-על תרבותיים. [...] עיצובה הארגוני של משימה זאת הוא הקונסטרוקטיביזם"[3]

בין האמנים הפלאסטיים חברי התנועה היו אל ליסיצקי, נטליה גונצ’רובה, קזימיר מלאביץ', אלכסנדר רודצנקו, ולדימיר טאטלין והאחים פבזנר.

רוחה של תנועת הקונסטרוקטיביזם ליוותה גם מגמות נוספות באמנות הרוסית. מאלבי'ץ, לדוגמה, יזם את תנועת ה"סופרמטיזם", אשר שאפה לשוות לאמנות הקונסטרוקטיביסטית ערכים מטאפיזיים יותר. אמנים נוספים הקשורים לאוונגרד הרוסי הם: מארק שאגאל וואסילי קנדינסקי.

האוונגרד בקולנוע הרוסיעריכה

אחד הביטויים המובהקים של האוונגרד בקולנוע הוא סרטו הידוע של סרגיי אייזנשטיין "אניית הקרב פוטיומקין" (1925), בו ביטא אייזנשטיין את רעיונותיו אודות עריכה קולנועית ומונטאז', כביטוי דיאלקטי ליצירת משמעות.

הספרות האוונגרדית הרוסיתעריכה

האוונגרד במוזיקהעריכה

ראשון המלחינים שניתן לשייכם לאוונגרד הוא מיכאל גלינקה, הזרם התעצם עם יצירותיהם של דימיטרי שוסטקוביץ' ושל מייקובסקי.

בעקבות שינויים פוליטיים שנערכו בברית המועצות, בעיקר תחת הנהגתו של סטלין, השלטון החל לעודד אמנות פיגורטיבית בסגנון נאו-קלאסי שכונה ריאליזם סוציאליסטי.

דוגמאותעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוונגרד רוסי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דנה אריאלי-הורוביץ, אמנות ורודנות: אוונגרד ואמנות מגוייסת במשטרים טוטליטריים, ההוצאה לאור, אוניברסיטת תל אביב, 2008
  2. ^ How the Russian Avant-Garde came to serve the Revolution, Russia beyond
  3. ^ "הכרזת המרכז הספרותי של הקונסטטרוקטיביסטים", בתוך: הרשב, בנימין, מאניפסטים של מודרניזם, הוצאת כרמל, ירושלים, 2001. עמ' 94.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.