אוטוקפליה
| ערך ללא מקורות | |
אוטוקפליה (מיוונית: αυτοκεφαλία: αὐτό = עצמי, κεφαλή ראש (פיגורטיבי), מנהיג) הוא מעמד של כנסייה בנצרות אורתודוקסית ובכנסיות המזרחיות הקדומות, שלפיו ראש הכנסייה אינו כפוף לאף מנהיג דתי אחר, מחוץ למדינה, והיא בוחרת בעצמה את ראשה ואת ארכיבישופיה או המיטרופוליטים שלה. לרוב הכנסיות האורתודוקסיות יש מעמד כזה והן נקראות אוטוקפליות. הכנסיות האוטוקפליות עצמאיות במישור המנהל הדתי והמשפטי כלפי כל סמכות כנסייתית אחרת, ובראשן עומד, לפי המקרה, פטריארך, אפיפיור (באלכסנדריה),קתוליקוס (בארמניה, גאורגיה וכו') או ארכיבישוף. הכנסיות האוטקפליות נחשבות לשוות זו לזו, אך פטריארך קונסטנטינופול נחשב לראשון בין שווים.
עם זאת, הכנסיות האוטוקפליות האורתודוקסיות מכירות במסגרת הנצרות האורתודוקסית או עולם ה"אורתודוקסיה" והן שותפות באמונה, בפולחן ובמשפט הכנסייתי.
היסטוריה עריכה
פנטארכיה עריכה
ערך מורחב – פנטארכיה
בתחילת הנצרות באימפריה הרומית קמו ארבע כנסיות בעלות מעמד ראשוני, שנוסדו לפי המסורת על ידי השליחים של ישו הנוצרי - אלכסנדריה, אנטיוכיה, רומא וקונסטנטינופול, ובראשותן פטריארכים. פטריארך רומא נקרא אפיפיור ונחשב לראשון בין שווים. מעמד מיוחד הייתה גם לכנסיית ירושלים שנכללה בוועידת כלקדון בשנת 451 יחד עם ארבע כנסיות האחיות האחרות במה שנקרא הפנטארכיה.
במסגרת פנטארכיה לכל כנסייה פטריארכית היה מעמד אוטוקפלי. במקרה של מחלוקת ביניהן הקיסר הביזנטי צריך היה להכריע. ועידת כלקדון קבעה את סדר חמש הפטריארכיות לפי מעמדן:
- רומא
- קונסטנטינופול, שהוכרה כ"רומא החדשה" עוד בשנת 381 בועידה האקומנית השנייה בקונסטנטינופול, ובוועידת כלקדון חוזק מעמדה והורחבה סמכותה
- אלכסנדריה
- אנטיוכיה
- ירושלים
הפטריארכיה של ירושלים שוחררה מחסותה של הבישופות קיסריה.
האפיפיור לאו הראשון חלק על מעמד הפטריאכיה של קונסטנטינופול, שנקבע קודם לכן כראשון מיד אחרי האפיפיור ברומא.
כנסיות אוטוקפליות נוספות עריכה
עם הזמן במדינות שונות נפרדו זו אחר זו כנסיות אורתודוקסיות ממלכתיות שהשתחררו מחסותם של פטריארכים זרים. הקמת הכנסיות האוטוקפליות נבעה בעיקר מסיבות פוליטיות, כשהן נקשרו לאינטרסים ולזהותן של העמים והמדינות השונים. הראשונה הייתה כנסיית קפריסין אשר השיגה אוטוקפליה בועידת אפסוס בשנת 431.
- הכנסייה הרוסית - הכריזה על עצמאותה כלפי פטריארך קונסטנטינופול בשנת 1448 ובשנת 1589 בחרה לעצמה פטריארך כמנהיג כנסייתי עומד זכות עצמו.
- הכנסייה היוונית הכריזה עצמה אוטוקפלית ב-1833 ובראשותה עד ימינו ארכיבישוף אתונה. היא הוכרה על ידי הפטריארכיה של קונסנטינופול רק ב-1850
- הכנסייה הרומנית הכריזה עצמה כאוטוקפלית בשנת 1865 ועמדה בפני מחאות חריפות של כנסיית קונסטנטינופול. זכתה בהכרתה רק ב-1885
- הכנסייה האלבנית הכריזה עצמה אוטוקפלית בשנת 1922 ומעמדה זה הוכר על ידי פטריארך קונסנטינופול בשנת 1937
- הכנסייה הגאורגית - מעמדה האוטוקפלי הוכר על ידי פטריארך אנטיוכיה עוד במאה ה-5. בשנת 466 הועלה הבישוף של מצחתה על ידי פטריארך אנטיוכיה למעמד קתוליקוס של כארתלי. אחרי סיפוח גאורגיה על ידי האימפריה הרוסית, השלטונות הכובשים ביטלו את האוטוקפליה של הכנסייה הגאורגית. היא חזרה אליה בפועל בשנת המהפכות ברוסיה ב-1917 אך הוכרה על ידי הכנסייה הרוסית רק בשנת 1943 ועל ידי פטריארך קונסטנטינופול רק ב-1989.
- הכנסייה הסרבית - הוכרזה אוטוקפלית על ידי הנסיכות הסרבית בשנת 1832 והוכרה על ידי פטריארך קונסטנטינופול רק בשנת 1879 עם הכרה בעצמאותה המוחלטת של סרביה. בעבר הייתה בסרביה כנסייה אוטוקפלית אחרי שנת 1219.
- הכנסייה הבולגרית הוכרזה אוטוקפלית לראשונה בשנת 919, ובראשה פטריארך. היא הייתה הכנסייה הסלבית הראשונה שזכתה למעמד זה. עצמאותה הוכרה בשנת 927 על ידי פטריארך קונסטנטינופול. היא עברה ב-990 לאוחריד והתקיימה כארכיבישופות אוטוקפלית עד לביטולה על ידי הטורקים בשנת 1767. ב-1235–1393 פעלה פטריארכיה בולגרית אוטוקפלית בטרנובו. בשנת 1870 בעקבות התנגדותה של הכמורה הבולגרית לחסות הכמורה היוונית בשנת 1870 הכיר הסולטן העות'מאני בכנסייה בולגרית אוטוקפלית בשם "האקסארכיה הבולגרית" עם המושב באיסטנבול. אולם בשנת 1872 היא גונתה על ידי הסינוד בקונסטנטינופול באשמת "פילטיזם" (אתנו-פילטיזם, כלומר אפליה כלפי נוצרים אורתודוקסים בני עם אחר). ב-1913 מושב האקסארכיה עבר לסופיה. ב 1945 הכנסייה האוטוקפלית הבולגרית הוכרה סוף סוף על ידי פטריארך קונסטנטינופול והפכה שוב לפטריארכיה בשנת 1950.
בימי השלטון הסובייטי של ברית המועצות בשנת 1970 הכנסייה הקרויה "הכנסייה האורתודוקסית של אמריקה" זכתה למעמד אוטוקפליה מידי הכנסייה הפרבוסלבית הרוסית, בעוד שאר הכנסיות האוטוקפליות ובראשן הפטריארכיות מקונסטנטינופול, אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים, לא הכירו במעמד זה מבחינה משפטית.
- ב-15 בדצמבר 2018 אספה כנסייתית בקתדרלת סופיה הקדושה בקייב נוסדה הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית בראשות המיטרופוליט אפיפאני (דומנקו), על ידי איחוד הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית האוטוקפלית, הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית - פטריארכיית קייב - וחלק מהכנסייה האורתודוקסית האוקראינית הכפופה לפטריארכיית מוסקבה. ב-9 בינואר 2019 הכנסייה המאוחדת הוכרה בטומוס על ידי פטריארך קונסטנטינופול כאוטוקפלית.
אוטונומיה עריכה
דרגה אחת פחות מהאוטוקפליה היא ה"אוטונומיה". כנסייה נקראת אוטונומית כשראשה הוא ארכיבישוף או מיטרופוליט שמונה על ידי פטריארך של כנסיית האם, אבל מוסדות הכנסייה נהנים מניהול עצמי בכל המובנים.
כנסיות אוטונומיות עריכה
כנסיות שלא זכו בהכרה עריכה
| שם | מספר המאמינים | שפת הפולחן | מושב | שנת ההקמה |
|---|---|---|---|---|
| הכנסייה המקדונית האורתודוקסית | 000 500 1 | מקדונית, סלבונית | סקופיה ואוחריד, רפובליקת מקדוניה | 1967 . |
| הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית האוטוקפלית | 10,700,000 | אוקראינית סלבונית | קייב, אוקראינה | 1992–2018 - הפסיקה להתקיים |
| הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית של פטריארכיית קייב | 100,000 | אוקראינית, סלבונית | קייב, אוקראינה | 1992 -2019 - הפסיקה להתקיים |
| הכנסייה המונטנגרית האורתודוקסית | 000 50 | סלבונית, סרבית | צטיניה, מונטנגרו | 1997 בעזרת הסינוד הבולגרי האלטרנטיבי |
| הכנסייה הפרבוסלבית הבלארוסית | ? | ניו יורק, ארצות הברית | 1922 . | |
| הכנסייה האורתודוקסית האיטלקית | ? | איטלקית | רוונה, איטליה | 1991 בסיוע הכנסייה היוונית לפי הפולחן הישן והסינוד הבולגרי האלטרנטיבי |
| הכנסייה האורתודוקסית הטורקית | 500 | טורקית, יוונית | איסטנבול, טורקיה | 1924 . |
| הכנסייה הפרבוסלבית הרוסית האמיתית | ? | סלבונית | מוסקבה, רוסיה | 1927 . |
הכנסייה האנגליקנית עריכה
- ערך מורחב – הכנסייה האנגליקנית העולמית
כנסיות נוספות, לא אורתודוקסיות, הנוקטות בגישה שהושוותה לגישה אוטוקפלית, הן כנסיות אנגליקניות מסוימות ביחסן לכנסייה האנגליקנית באנגליה, אשר בראשה עומד הארכיבישוף מקנטרברי. במקרה זה מעמדו של הארכיבישוף מקנטרברי דומה איכשהו לזה של פטריארך קונסטנטינופול בכנסייה האורתודוקסית. [דרוש מקור]
לקריאה נוספת עריכה
- Catholic Encyclopaedia 1907
