אוטראקהאנד
אוטראקהאנד (בהינדי: उत्तराखण्ड; באנגלית: Uttarakhand; מילולית: ארץ הצפון) היא מדינה בצפון הודו, אשר נוצרה בשנת 2000, כמדינה ה-27 של הודו, כתוצאה מחלוקת מדינת אוטר פרדש.
 סמל אוטראקהאנד | |
 | |
| המקדשים ההיסטוריים בג'גשוור | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| ראש השרים | פושקאר סינג דהמי |
| רשות מחוקקת |
האספה המחוקקת של אוטראקהאנד  |
| נפות במדינה | 13 |
| בירת המדינה | דהראדון |
| שפה רשמית | הינדי, גארוואלי, קומאוני |
| תאריך ייסוד | 9 בנובמבר 2000 |
| על שם |
צפון |
| שטח | 53,484 קמ"ר (דירוג: 18) |
| ‑ הנקודה הגבוהה |
נאנדה דווי |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במדינה | 10,086,292 (דירוג: 19, 2011) |
| ‑ צפיפות | 189 נפש לקמ"ר (דירוג: 19, 2011) |
| קואורדינטות | 30°11′N 78°02′E / 30.19°N 78.04°E |
| אזור זמן | UTC +5:30 |
| http://uk.gov.in | |
  | |
בין השנים 2000 ו-2006 נקראה המדינה "אוטראנצ'ל" (उत्तरांचल), ושמה שונה בינואר 2007 לאוטראקהאנד, בעקבות רצון התושבים. בסנסקריט, משמעות המילה "אוטראקהאנד" היא "ארץ הצפון".
אוטראקהאנד גובלת בדרום באוטר פרדש, במערב בהימאצ'ל פרדש, בצפון בטיבט ובמזרח בנפאל.
במדינה ההררית, המורכבת מחבלי הארץ גארהוואל וקומאון, נמצאים מקורותיו של נהר הגנגס, וישנן בה מספר ערים הקדושות במיוחד להינדואים, ההופכות בעונה למוקדי עלייה לרגל למאמינים. בין הערים הקדושות ניתן למנות את הרידוואר, רישיקש וכן מספר עיירות קטנות הממוקמות במקורות הגנגס.
היסטוריה עריכה
המדינה נוסדה כמענה ללחץ של תושביה להיפרדות משאר תושבי אוטר פרדש. הסיבות להפקדות ויצירת המדינה החדשה:
כלכליות: חבל ארץ זה עשיר יותר ותושביו לא רצו להמשיך ולסבסד את שאר המדינה.
תרבותיות-חברתיות: תושבי אזור זה שייכים לקאסטות הגבוהות לעומת תושבי שאר המדינה השייכים לנמוכות יותר ואף לדלית.
דתיות: חבל הארץ משופע במקומות קדושים שהיו מוזנחים בתקופת השלטון הקודם והסברה הייתה שבשלטון עצמאי מצבם ישתפר (בפועל, עד 2007 טרם התרחש השינוי).[דרוש מקור]
חבל הארץ עבר תמורות שלטוניות רבות, כל השושלות ששלטו בצפון הודו במהלך ההיסטוריה שלטו גם בו, עד בואם של הבריטים שהעבירו אותו למדינת הודו העצמאית.
פוליטיקה עריכה
רשויות הממשל עריכה
לאור חוקת הודו, שיטת השלטון באוטראקהאנד היא דמוקרטיה פרלמנטרית וייצוגית. המושל הוא ראש המדינה הטקסי והוא ממונה אחת לחמש שנים על ידי נשיא הודו. ראש השרים (ראש הרשות המבצעת וראש המדינה בפועל) הוא מנהיג המפלגה הגדולה או מנהיג קואליציית רוב של מפלגות באספה המחוקקת של אוטראקהאנד. הממשלה ממונה על ידי המושל בעזרת ראש השרים. הפרלמנט הוא בית מחוקקים חד-ביתי ובו 71 נציגים. המדינה שולחת 5 נציגים ללוק סבהה ו-3 נציגים לרג'יה סבהה. נכון ל-2024, המפלגה הדומיננטית במדינה היא מפלגת העם ההודית.
מחוזות עריכה
בירת המדינה היא דהראדון, אך קביעתה כבירת המדינה נחשבת לזמנית, כאשר גאריסיאן (אנ') נחשבת למועמדת להיות בירתה של המדינה.[2]
במדינה 13 מחוזות:
- אוטרקאשי
- דהראדון
- טהרי גארוואל
- רודראפריאג
- צ'מולי
- הארידוואר
- פאהורי-גארוואל
- בגשוואר
- פיטורגר
- אלמורה
- נייניטאל
- צ'מפוואט
- אודהם סינג נגאר
טופוגרפיה, גאוגרפיה ואקלים עריכה
אוטראקהאנד נחשבת לאחת המדינות היפות והתיירותיות של הודו. רובה שוכנת בתחום ההימאליה ההודית, ולכן מורכבת מפסגות הרים ועמקים בהם זורמים נחלים וניתן למצוא בה אגמים רבים.
מקורותיהם של הגנגס והיאמונה, הנהרות הקדושים ביותר להינדואים, בקרחונים בצפונה של מדינה זו.
כלכלה עריכה
המדינה היא השנייה במהירות צמיחתה בהודו. תיירות פנים וחוץ היא אחד המרכיבים העיקריים של כלכלת אוטראקהאנד. כמו שאר הודו, גם במדינה זו החקלאות מהווה נדבך מרכזי בכלכלה. הגידולים המרכזיים כוללים אורז, קטניות, פולי סויה ודגנים. במהלך 2010, ייוצרו במדינה כ-831 אלף טון חיטה, 610 אלף טון אורז וכ-5 מיליון טון קני סוכר.
תיירות עריכה
עונת התיירות נמשכת ממרץ עד אוקטובר באתרי ההרים הגבוהים ובעונה ההפוכה במוקדי התיירות הפופולריים רישיקש והארידוואר. לאתרי העלייה לרגל במדינה מגיעים עשרות אלפי מאמינים הינדואים וסיקהים שעולים לרגל. בצפון המדינה שוכנים "ארבעת המושבים הקטנים" (Chota Char Dham) שהם חלק מארבעת המושבים בהם צריך המאמין ההינדואי לבקר בחייו: יאמונוטרי במקור היאמונה, גנגוטרי במקור הגנגס, קאדרנאת המוקדש לאל שיווה ו-באדרינאת המוקדש לאל וישנו. בעיר הקדושה הארידוואר ("מעבר שיווה/וישנו" תלוי בהגייה) חל אחת לתריסר שנים אירוע הקומבה מלה שבו מתארחים בעיר מיליוני עולי רגל[3]. בעיר רישיקש הסמוכה ישנם מרכזי יוגה ואשראמים רבים המהווים מוקד משיכה לתיירים מהודו והעולם. מקדש המקונד סאהיב (Hem-kund Sahib) הסיקהי הוא יעד עלייה לרגל לבני דת זו.
עיירות הנופש נייניטאל, מאסורי ואלמורה הן מיעדי התיירות הפופולריים בהודו. שמורת הטבע קורבט היא שמורת הטבע הראשונה בהודו ומפורסמת בטיגריסים שבתחומה. בשמורת הטבע נאנדה דווי שוכן ההר שנושא את שמה, המתנשא לרום 7,817 מטרים והוא השני בגובהו בהודו. שמורה זו ושמורת הטבע עמק הפרחים הן אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו[4]. בהרי ההימאליה שבמדינה מסלולי טיול, אתרי טיפוס הרים וצוקים, סקי ורפטינג.
אגם המסתורין רופקונד נמצא במדינה, ונעשה מאמץ לפתח את האזור כמוקד לתיירות אקולוגית.
תחבורה עריכה
באוטראקהאנד יש 28,508 ק"מ של כבישים, מתוכם 1,328 ק"מ הם כבישים ארציים ו־1,543 ק"מ הם כבישים מהירים. לאור העובדה שמרבית מהמדינה מכוסה בגבעות, מערכת הרכבות מצומצמת יחסית ומוגבלת למישורים.
דמוגרפיה עריכה
לפי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2011, באוטראקהאנד מתגוררים כ-10,086,292 תושבים-מה שמציב את המדינה במקום ה-19 בהודו מבחינת הצפיפות וגודל האוכלוסייה. 69.77% מכלל האוכלוסייה מתגוררים באזורים כפריים.
השפה הרשמית היא הינדית, והיא מדוברת על ידי 87.95% מהאוכלוסייה. לסנסקריט יש מעמד של שפה רשמית שנייה. מבין השפות הנוספות המדוברות במדינה, ניתן למנות אורדו, פנג'אבי, בנגלית ונפאלית.
דתות עריכה
נכון לשנת 2011:
חינוך עריכה
נכון לספטמבר 2010 היו באוטראקהאנד 15,331 בתי ספר יסודיים עם כ-1,040,139 תלמידים ו-22,118 מורים. לפי המפקד של 2011, שיעור האוריינות במדינה עמד על כ-78.82% -87.40% מהגברים ו-70.01% מהנשים. שפת ההוראה בבתי הספר היא אנגלית או הינדית.
תרבות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אוטראקהאנד- אוטראקהאנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה