איה קפלן

איה קפלן (נולדה ב-6 ביוני 1980) היא במאית תיאטרון, מרצה ומחזאית ישראלית וכן המנהתת האמנותית של תיאטרון באר שבע. עבודותיה מאופיינות בהבאת הנרטיב הנשי אל מרכז הבמה.

ביוגרפיה

בוגרת תיכון אלון ברמת השרון.

בוגרת מסלול הבימוי בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

לאחר סיום לימודיה עבדה קפלן עם הבמאי גדליה בסר בתיאטרון הרצליה, ובמהלך עבודתה כמנהלת החזרות להצגה "כל נדרי" הכירה את המחזאי יהושע סובול והחלה לשתף עימו פעולה^[1].

קפלן מלמדת משחק ב"סטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין" ופיתחה את "השיטה הארכיטקטונית" לניתוח טקסט, אותה היא מלמדת אותה בסדנאות בישראל ובמדינות אחרות. קפלן משמשת גם כמרצה אורחת במחלקה לאופנה ב"שנקר", וכשופטת בפסטיבלי תיאטרון ישראלים. בין השנים 2011–2016 כיהנה כחברת הוועדה האומנותית וכדרמטורגית הבית של תיאטרון באר שבע. בשנת 2022 הייתה אחראית לניהול האומנותי של החממה למחזאים חדשים במכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין.

עבודותיה

בת זונה - קומדיית נונסנס מאת אמיר טייכר שביימה במהלך לימודיה (פסטיבל סמול במה, 2004)^[2]
משחקים - הצגה במסגרת פרויקט הפרינג' של פסטיבל ישראל (2006)^[3]
אני לא דרייפוס - מונודרמה מאת יהושע סובול עם אלכס אנסקי (הקאמרי, 2007)^[1]
שעתו האחרונה של קול - מחזה שכתב המחזאי יהושע סובול באופן אישי עבור קפלן בכיכובו של נבו קמחי (תאטרונטו 2007, תמונע)^[4]
לא תשא - דרמת אקשן מאת יהושע סובול (פסטיבל תיאטרון קצר, 2007)
חיים כפולים - דרמת מתח בשני חלקים מאת יהושע סובול (תמונע, 2008)
זעמו הגדול של פיליפ הוץ - בימוי של הגרסה העברית לספרו של מקס פריש (הסימטה, 2009)^[5]
אולי מחר אני אהיה - מונודרמה המבוססת על חייה של לאה גולדברג עם שירה פרבר (הקאמרי, 2010)
הכל אודות חוה - עיבוד (עם ניר ארז) ובימוי למחזה מאת מרי אור (תיאטרון באר שבע, 2011)^[6]
בעל למופת - בימוי למחזה מאת יהושע סובול, על פי "בעל אידיאלי" של אוסקר ויילד (הקאמרי, 2011)^[7]
אחרי הגשם - בימוי לגרסה עברית של עינת ברנובסקי למחזה מאת סרגיי בלבל (סטודיו יורם לוינשטיין, 2011)^[8]
הכל בגן - בימוי גרסה עברית מאת עידו ריקלין למחזה של ג'יילס קופר (תיאטרון באר שבע, 2013)
אנה קרנינה - בימוי לעיבוד של הלן אדמונדסון על פי הרומן הקלאסי של טולסטוי (סטודיו יורם לוינשטיין, 2014)^[9]
בין חברים - בימוי ודרמטורגיה של מחזה מאת חגית רכבי-ניקוליבסקי, על פי ספרו של עמוס עוז (תיאטרון באר שבע, 2015)^[10]
כוכבים תועים - כתיבה (עם יהושע סובול) ובימוי על פי רומן של שלום עליכם (היידישפיל, 2016)
קלאץ מעשיות - דרמטורגיה לסיפוריו ושיריו של י"ל פרץ (היידישפיל, 2016)^[11]
אגדות מיערות וינה - בימוי של תלמידי שנה ג' בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין (2016)^[12]
עושה כרצונו - בימוי ודרמטורגיה על פי ספרה של אסתי וינשטיין, בת למשפחה של חסידי גור (הבימה, 2017)^[13]
העולם האחר (The Nether) - בימוי למחזה מאת ג'ניפר היילי (החאן, 2018)^[14]
סיפור על אהבה וחושך - כתיבה ובימוי על פי פרקים מספרו של עמוס עוז (החאן, 2019)
השיבה - כתיבה ובימוי בהשראת סיפור חייה של יהודית הרמן, אחת מנשותיו של גואל רצון (הקאמרי, 2019)
דבר על מקום הימצאם - נוסח בימתי ובימוי למחזה מאת נאווה סמל במסגרת פרויקט "דיגיטל דרמה" (הבימה, 2020)^[15]
הדירה של רוזה - כתיבה (עם שחר פנקס) ובימוי (תיאטרון באר שבע, 2020)^[16]
חתונה בשעת מגפה - כתיבה ובימוי על פי סיפור מאת י"ל פרץ (החאן, 2021)^[17]

קישורים חיצוניים

אתר הבית של איה קפלן
איה קפלן ברשת החברתית פייסבוק
איה קפלן על העבודה המשותפת עם עמוס עוז

הערות שוליים

^ ¹ ² מרב יודילוביץ', התיאטרוק של קפלן וסובול, באתר ynet, 29 בדצמבר 2008
^ marthayodaat, הפעם הראשונה שלי, באתר מרתה יודעת, ‏2012-10-18
^ ציפי שוחט, פרויקט פרינג' חדש בפסטיבל ישראל, באתר הארץ, 27 במרץ 2006
^ אילה בלופולסקי, האולם שייך לצעירים: האתגר של הבמאים החדשים, באתר הארץ, 3 בפברואר 2013
^ איה קפלן נהנית להרוס את הבמה, באתר www.makorrishon.co.il
^ הכל אודות חווה | תיאטרון באר-שבע, באתר www.b7t.co.il
^ טל פרי, ‏הדרך אל היושר: על המחזה החדש "בעל למופת" בתיאטרון הקאמרי, באתר גלובס, 20 באפריל 2011
^ אחרי הגשם – מאת סרגי בלבל – מחזור 2011 | יורם לוינשטיין, באתר www.studioact.co.il
^ אנה קרנינה – מאת הלן אדמונדסון – מחזור 2014 | יורם לוינשטיין, באתר www.studioact.co.il
^ רון שוורץ, ‏הכתובת הייתה על הקיר, רון שוורץ, באתר גלובס, 29 במאי 2014
^ felix, קלאָץ מעשיות – yiddishpiel.co.il, באתר yiddishpiel.co.il
^ המחזה "אגדות מיערות וינה" המוצג בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, מתאר סיפורים אנושיים של אנשים פשוטים בוינה בסוף מלחמת העולם הראשונה | מוטק'ה לבני 50 פלוס, באתר www.motke.co.il
^ עושה כרצונו, באתר archive.habima.co.il
^ העולם האחר, באתר תיאטרון החאן
^ דבר על מקום המצאם – הבימה, באתר www.habima.co.il
^ הדירה של רוזה | תיאטרון באר-שבע, באתר www.b7t.co.il
^ במקום הכי אותנטי שיש: המצורעים חוזרים לירושלים, באתר mynetjerusalem, ‏2021-06-09

[:0-1] ¹ ² מרב יודילוביץ', התיאטרוק של קפלן וסובול, באתר ynet, 29 בדצמבר 2008

[2] rthayodaat, הפעם הראשונה שלי, באתר מרתה יודעת, ‏2012-10-18

[3] ציפי שוחט, פרויקט פרינג' חדש בפסטיבל ישראל, באתר הארץ, 27 במרץ 2006

[4] אילה בלופולסקי, האולם שייך לצעירים: האתגר של הבמאים החדשים, באתר הארץ, 3 בפברואר 2013

[5] איה קפלן נהנית להרוס את הבמה, באתר www.makorrishon.co.il

[6] הכל אודות חווה | תיאטרון באר-שבע, באתר www.b7t.co.il

[7] טל פרי, ‏הדרך אל היושר: על המחזה החדש "בעל למופת" בתיאטרון הקאמרי, באתר גלובס, 20 באפריל 2011

[8] אחרי הגשם – מאת סרגי בלבל – מחזור 2011 | יורם לוינשטיין, באתר www.studioact.co.il

[9] אנה קרנינה – מאת הלן אדמונדסון – מחזור 2014 | יורם לוינשטיין, באתר www.studioact.co.il

[10] רון שוורץ, ‏הכתובת הייתה על הקיר, רון שוורץ, באתר גלובס, 29 במאי 2014

[11] x, קלאָץ מעשיות – yiddishpiel.co.il, באתר yiddishpiel.co.il

[12] המחזה "אגדות מיערות וינה" המוצג בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, מתאר סיפורים אנושיים של אנשים פשוטים בוינה בסוף מלחמת העולם הראשונה | מוטק'ה לבני 50 פלוס, באתר www.motke.co.il

[13] עושה כרצונו, באתר archive.habima.co.il

[14] העולם האחר, באתר תיאטרון החאן

[15] דבר על מקום המצאם – הבימה, באתר www.habima.co.il

[16] הדירה של רוזה | תיאטרון באר-שבע, באתר www.b7t.co.il

[17] במקום הכי אותנטי שיש: המצורעים חוזרים לירושלים, באתר mynetjerusalem, ‏2021-06-09

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]