אייל זוסמן
אייל זוסמן (נולד ב-27 באוגוסט 1974) הוא שחקן, מוזיקאי ויוצר ישראלי.
לידה |
27 באוגוסט 1974 (בן 50) חיפה, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
ביוגרפיה
עריכהאייל זוסמן נולד וגדל בחיפה, דור שביעי בישראל מצד אביו. בנם של בנימין זוסמן, יליד חיפה, יו"ר רשת בתי אבות בחיפה ויהודית זוסמן, ילידת ירושלים, מורה. לזוסמן אחות הגדולה ממנו ושני אחים תאומים הקטנים ממנו. [1] [2] בצה"ל שירת ביחידה 8200. בתום שירותו הצבאי עבר לתל אביב, בה הוא מתגורר ופועל עד היום (2021).
תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה
עריכהבהיותו בן עשר שיחק בתיאטרון חיפה בהצגה "מלחמת טרויה לא תהיה", בבימויו של מיכאל גורביץ' ובהצגה "יאנוש קורצ'אק יומן מן הגטו", בבימויה של נולה צ'לטון, שהוקרנה בטלוויזיה.[3][4][5] בנעוריו שיחק בתפקיד הראשי בסרטה של רותי פרס "אחותו של הנריק" (1988), לצידה של אביטל דיקר, על פי סיפור קצר מאת יהושע קנז.[6][7][5] בחטיבת הביניים עירוני ה' הקים קבוצת תיאטרון ובמשך שלוש שנים העלו 3 הצגות אותן כתב, ביים ובהן שיחק. בהמשך עבר לתיכון ויצו לאמנויות וסיים בגרות בתיאטרון.
זוסמן בוגר תואר ראשון בהצטיינות מהחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב (2001-1998).[8] [9] בתקופת לימודיו כתב את המחזה "יונה הנביא" שהוצג בתיאטרון אוניברסיטת תל אביב,[10] עליו זכה בפרס התרבות של עיריית חיפה.[9] בתום לימודיו הקים עם חבריו ללימודים את "קרמשניט", אנסמבל סטנדאפ וקומדיה דל'ארטה,[11][12] שהעלה שתי הצגות שרצו ברחבי ישראל. שיחק בהצגות ובטלוויזיה, בין השאר בתיאטראות החאן והקאמרי, במחזמר פיטר פן; [13] בטלנובלה החצר[8] ובסדרות מָנָאיֶיכּ [14] ואנדרדוגס.[15] שימש כמנחה של קרקס מדראנו בסיבוב הופעותיו בארץ.[5] השתתף כשחקן יוצר בקבוצות פרינג' שונות, יחד עם הבמאים הדס עפרת ואריאל אפרים אשבל. [16] [17]
הוא ממייסדי קבוצת אנסמבל פספורט והוגה שם הקבוצה. במסגרתה שיחק בהצגות "פספורט",[18][19] "האזרח ק'"[20][9] (בתפקיד הראשי) ו"לאה", עליו זכה בפרס קיפוד הזהב 2019 בקטגוריית שחקן המשנה, בה הוא מבצע חמישה תפקידים.[9] כיום זוסמן לומד בימוי והוראת התיאטרון בסמינר הקיבוצים.
מוזיקה
עריכהבתקופת נעוריו זוסמן הקים להקה בשם "שירלי קיבלה 2", כשהשיר "תל אביב חיפה" הוקלט לאוסף של להקות צעירות. הם הרבו להופיע בחיפה והצפון והתפרקו בתקופת הצבא. עם שחרורו מצה"ל עבר לתל אביב עם להקה חדשה שהקים, "האצבעות".[5] הלהקה הופיעה ברחבי הארץ כולל בפסטיבל ערד, בלוֹגוּס ובעיר הבירה בחיפה בחימום של להקת סקאנק אנאנסי. בשתי הלהקות היה הסולן, כתב את המילים והיה שותף ללחנים.
בפברואר 2021 יצא סינגל ראשון מאלבום משותף שלו עם עמיר לב – "ציפור גן עדן".[21][22] באפריל 2021 יצא הסינגל השני, דואט עם עמיר לב, "הרוח כבר שטה". בהמשך יצאו עוד 2 סינגלים מתוך הפרויקט: "ים חברים" ו- "כשתגיעי". ב-27 ביולי 2023 הוציא את הסינגל "שנות אור" עם עמיר לב. באוגוסט 2023 יצא האלבום המשותף, "מסע לארצות החום".
קומיקס
עריכהבשנת 2006 ייסד זוסמן יחד עם יוצר הקומיקס אמיתי סנדי את "התחרות הישראלית לקריקטורות אנטישמיות", שבה הורשו להשתתף רק ציירי קריקטורות יהודיים, כתשובה לתחרות קריקטורות אַנְטִישֵׁמִיּוּת על השואה שנפתחה באיראן עקב פרשת קריקטורות מוחמד בדנמרק. לתחרות הוגשו 160 קריקטורות. חבר השופטים כלל את יוצר הקומיקס האמריקאי זוכה הפּוּלִיצֶר ארט ספיגלמן, הבמאית עדנה שביט, המשורר מֵאִיר וִיזֶלְטִיר, הקריקטוריסט עמוס בידרמן ויוצר הקומיקס אורי פינק, ובחר את הקריקטורה "כנר על הגג" של אהרון כץ לקריקטורה הזוכה.[23][24][5][25][26][27]
קולנוע תיעודי
עריכהבשנת 2009 יצא "חדר הלבשה", סרטו התיעודי של זוסמן, אותו הפיק וביים ביחד עם ניסן כץ. הסרט מתעד את המתרחש בחדרי הלבשה של משחקי כדורגל ברחבי העולם כולל במקומות כמו נפאל, זנזיבר ונצרת. הוא שודר בערוץ 8 ובערוצי טלוויזיה בעולם בהם הטלוויזיה הציבורית בברזיל ובשווייץ והשתתף בפסטיבלים רבים[28] וזכה בפרס סרט הדוקו המבטיח בפסטיבל הטלוויזיה מיפ-דוק קאן (אנ').[29] הוא בוגר קורס מפיקים/במאים בסורבון, פריז מטעם האיחוד האירופי.
פרסום
עריכההוא בוגר קורס קריאייטיב תרצה גרנות ACC ומאז שנת 2007 עובד בפרסום כרַעֲיוֹנַאי, אסטרטג ומנהל קריאייטיב. משמש כבעלים של סוכנות "אסימון קריאייטיב – כשתתקשר תגדל".
חיים אישיים
עריכהב-2009 נולד בנו הבכור מאור זוסמן. ב-2012 לאחר מאבק של שנה וחצי בנו נפטר מסרטן בבית חולים בניו יורק.[30][31] כיום מתגורר עם בת זוגו תמי אילת, ונולד להם בן.
פרסים
עריכהתפקידים
עריכהמשחק בתיאטרון
עריכהשנה | הצגה | תיאטרון | מחזאי | במאי | תפקיד |
---|---|---|---|---|---|
1984 | מלחמת טרויה לא תהיה[9] | תיאטרון חיפה | ז'אן ז'ירודו | מיכאל גורביץ' | ילד טרויאני |
1986 | יאנוש קורצ'אק יומן מן הגטו[3][4] | תיאטרון חיפה | נולה צ'לטון | מנדלק'ה, ילד יהודי | |
2000 | Out of Hamlet | החוג לאמנות התיאטרון של אוניברסיטת תל אביב | רות קנר לפי שייקספיר | רות קנר | |
2002 | מיתוס[34] | הקאמרי | רנה ירושלמי | רנה ירושלמי | הצופה בכוכבים |
2003 | מחזה חלום[35] | תיאטרון המעבדה, ירושלים | אוגוסט סטרינדברג | יעל קרמסקי | המשורר |
2003 | גרעינים[17] | פסטיבל עכו | אריאל אפרים אשבל, הצגת אנסמבל | אריאל אפרים אשבל | |
2004 | נקמתה של אשתי[36][37] | קומדיה דל ארטה וסטנד-אפ, בית ציוני אמריקה | אנסמבל קרמשניט | יורם בוקר | |
בואו לצ'וריסו בשבת | הציגה ברחבי הארץ, "המון הפקות" | אנסמבל קרמשניט | הצגת אנסמבל | ||
2004 | נחלה[16] | פסטיבל עכו | הדס עפרת, הצגת אנסמבל | הדס עפרת | |
2004 | פיטר פן (מחזמר)[13] | ירון כפכפי | |||
2005 | החיים הם חלום[38] | תיאטרון החאן | פדרו קלדרון דה לה ברקה | מיכאל גורביץ' | סוהר/משרת/חייל |
2005 | כלבלב- קרב רב[39] | תמונע | אריאל אפרים אשבל | אריאל אפרים אשבל | |
2013 | פספורט[9][18] | "אנסמבל פספורט", אולם שידלובסקי, מוזיאון תל אביב לאומנות. | עיבוד של קרמסקי לברכט, חליפת מכתבים בין ולטר בנימין וגרשם שלום ועל עדות הפליט ממלה"ע ה-2 ישעיהו כגן | יעל קרמסקי | המספר, פליט |
2015 | האזרח ק'[9] | "מרכז ענבל למחול ולתיאטרון", מרכז סוזן דלל, והבימה, במסגרת אי"ב | עיבוד של קרמסקי ל"המשפט" של קפקא | יעל קרמסקי | יוזף ק', התפקיד הראשי |
2018 | לאה[40] | אולם שידלובסקי, מוזיאון תל אביב לאומנות | עיבוד לבמה של קרמסקי ע"פ הספר האוטוביוגרפי "והוא האור" מאת לאה גולדברג, בשילוב טקסטים מתוך יומניה האישיים. | יעל קרמסקי |
משחק בסרטים
עריכהשנה | סרט | תסריטאי | במאי/ם | תפקיד | פרסים |
---|---|---|---|---|---|
1988 | אחותו של הנריק[6][7] | עיבוד לסיפור מתוך "מומנט מוסיקלי" מאת יהושע קנז | רותי פרס | הנריק, התפקיד הראשי | פרס הסרט הטוב ביותר מטעם המכון הישראלי לקולנוע. |
2003 | היה או לא היה (סרט טלוויזיה, 102 דקות)[41] | לינה וסלבה צ'פלין | משורר צעיר | ||
2004 | מדלת לדלת (29 דקות)[8][42] | שונית אהרוני וגודיס שניידר | פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים בקארלובי וארי[43] | ||
2005 | אלנבי רומאנס (50 דקות)[44] | ינאי גוז ויוני זיכהולץ | ינאי גוז ויוני זיכהולץ | ||
2020 | סנולנד (סרט קולנוע) | יוני זיכהולץ ויובל סגל | יוני זיכהולץ | הרב לרר |
משחק בטלוויזיה
עריכהשנה | תוכנית/סדרה | ערוץ | יוצר | תסריטאי | במאי | מפיק | תפקיד |
---|---|---|---|---|---|---|---|
2003 | החצר[8] | ערוץ התכלת | דניאל טאוב | אבי כהן | דרסט הפקות | טרוריסט חרדי | |
2011 | העיירה שלי (פיילוט לסדרה)[8] | אסף אבירי | יריב | ||||
2020 | מָנָאיֶיכּ[14] | כאן 11 | רועי עידן | רועי עידן | אלון זינגמן | יואב גרוס הפקות | עו"ד גלעד פדובה |
2020 | אנדרדוגס[15] | yes | אריק גולדשטיין, אלון חמאווי, יניב הלפגוט, מוטי וסרמן | אריק גולדשטיין | אריק גולדשטיין | פקח ברוך |
ליהוק
עריכהשנה | סרט | במאים | חברת הפקה |
---|---|---|---|
2020 | שאיפה לחיים[45] | מתן גוגנהיים ואסף אבירי | פירמה הפקות תקשורת |
בהפקה | השמן | גודיס שניידר |
סרט בבימויו
עריכהשנה | סרט | חברת הפקה |
---|---|---|
2009 | חדרי הלבשה | טופיה תקשורת[46] |
קישורים חיצוניים
עריכה- אייל זוסמן, ברשת החברתית פייסבוק
- אייל זוסמן - כותב שירים, באתר פייסבוק
הערות שוליים
עריכה- ^ ריקי רט, "להיות סבא שכול זה כאב שאין לו סוף", מגזין דיוקן, מקור ראשון, 19 בנובמבר 2019
- ^ ליזה שיפרין, "בלי כינורות ובלי רופאים, רק אבא וילד בחדר", באתר מאקו, 23 בספטמבר 2012
- ^ 1 2 מעריב, 2 במאי 1986
- ^ 1 2 מעריב, 6 במאי 1986
- ^ 1 2 3 4 5 יותם פלדמן, יהודונים אנחנו, באתר הארץ, 5 באפריל 2006
- ^ 1 2 מעריב, 17 ביוני 1988
- ^ 1 2 מעריב, 22 ביוני 1988
- ^ 1 2 3 4 5 קו"ח קצרים, באתר של זוהר יעקובסון
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 קו"ח קצרים, באתר אנסמבל פספורט
- ^ ישראלית - פרויקט נשים חברתי
- ^ מרב יודילוביץ', סימפוזיון בינלאומי לתיאטרון יהודי באוניברסיטת ת"א, באתר ynet, 16 במאי 2005
- ^ נקמתה של אשתי, באתר הבמה
- ^ 1 2 פיטר פן, באתר אישים
- ^ 1 2 מנאייכ, באתר אישים
- ^ 1 2 אנדרדוגס, באתר אישים
- ^ 1 2 נחלה, באתר הבמה
- ^ 1 2 גרעינים, באתר הבמה
- ^ 1 2 מיכאל הנדלזלץ, "פספורט": קולאז' מרתק על פליטים, באתר הארץ, 29 באפריל 2014
- ^ עכבר העיר, פרסי עכבר העיר 2014: ההצגות הטובות של השנה, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2014
- ^ האזרח ק', באתר פרס קיפוד הזהב
- ^ "ציפור גן עדן", באתר פטיפון
- ^ השיר "ציפור גן עדן", בתוכנית "אחד בתשע" בהנחיית יואב יפת, ערוץ כאן 88, 28 ביוני 2020 (מדקה 10:00 עד 16.50)
- ^ נירית אנדרמן, שום איראני לא יביס אותנו, באתר הארץ, 19 בפברואר 2006
- ^ נירית אנדרמן, ארט ספיגלמן ישפוט בתחרות היהודית לקריקטורות אנטישמיות, באתר הארץ, 19 במרץ 2006
- ^ יובל סער, היהודי שמצייר קומיקסים אנטישמיים, וגאה בזה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2012
- ^ מרב יודילוביץ', נבחר הזוכה בתחרות הקריקטורות האנטישמיות, באתר ynet, 6 באפריל 2006
- ^ אריק שכטר, Laughing atOurselves, באתר וורדפרס, 23 בפברואר 2006
- ^ חן רוזנק, מבקיעים עד לקאן, באתר וואלה, 10 במאי 2007
- ^ 1 2 מטין בילמן, קאן, קאן נולדתי, כאן נולדו תוכניותיי, באתר ynet, 1 באפריל 2009
- ^ מאבקו לחיים של מאור זוסמן הקטן, חברת החדשות, 17 ביולי 2012
- ^ איתי גל, אחרי מאבק ארוך: מאור בן ה-3 נפטר מסרטן, באתר ynet, 22 בספטמבר 2012
- ^ המחזה "לאה", באתר פרס קיפוד הזהב
- ^ אינה טוקר, פרסי אופיר: "אסיה" מוביל במספר המועמדויות, באתר ynet, 22 בספטמבר 2020
- ^ "מיתוס", ארכיון הקאמרי, באתר הבמה
- ^ מחזה חלום, באתר הבמה
- ^ "נקמתה של אשתי", באתר פרס קיפוד הזהב
- ^ נקמתה של אשתי, באתר סקפינו
- ^ ההצגה "החיים הם חלום", באתר של מיכאל גורביץ'
- ^ כלבלב- קרב רב, באתר תמונע
- ^ ננו שבתאי, הנפש של "לאה" מדברת על ואל נפש האדם, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2018
- ^ היה או לא היה, באתר אישים
- ^ מדלת לדלת, באתר הרשות השנייה
- ^ מרב יודילוביץ', קארלובי וארי: סטודנטים ישראליים קצרו פרסים, באתר ynet, 30 באוגוסט 2004
- ^ אלנבי רומאנס, באתר אישים
- ^ שאיפה לחיים, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- ^ חדרי הלבשה, באתר טופיה תקשורת