איינאו פרדה סנבטו

עיתונאי ישראלי

אָיָנָאוּ (אוריאל) פָרֵדָה סַנְבָטוּ (נולד בשנת 1975) הוא עיתונאי, פובליציסט ופעיל פוליטי ישראלי.

איינאו פרדה סנבטו
לידה 1975 (בן 49 בערך)
בגמדר, אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אָיָנָאוּ (אוריאל) פָרֵדָה סַנְבָטוּ נולד בכפר וינערב שבמחוז גונדר בצפון אתיופיה, לצהיינש משישה ולפרדה סנבטו. בגיל ארבע התייתם מאביו, וגדל אצל סבתו מצד אימו, ט'גבה דג'ן גרמאי, המיוחסת לשושלת הגדעונים. רעה את צאן המשפחה עד עלייתו עם משפחתו לישראל במסגרת מבצע שלמה בשנת 1991. למד בתיכון אורט מגדים בכרמיאל.

קריירה עריכה

עיתונאות עריכה

בשנת 1996 החל לכתוב בעיתון המקומי "צפון1 כרמיאל". ב־1998 החל לעבוד ככתב עליה וקליטה במקור ראשון, ובמקביל ניהל את תחנת הרדיו הפיראטית 'קול יהודי', שפנתה לעולים מאתיופיה בצפון הארץ. שנה לאחר מכן החל לכתוב טור שבועי במקומון "זמן ראשון–רחובות" מקבוצת מעריב.

בשנת 2004 מונה לכתב חברה וקליטה בעיתון "הארץ". בשנת 2005 הצטרף כתחקירן תוכנית מבט שני שבערוץ הראשון, ובשנת 2007 קודם לכתב בערוץ[1] ופרש מתפקידו בעיתון הארץ. בין חשיפותיו של סנבטו ככתב הערוץ: פרשיית התעללות מינית בילדים במרכז קליטה שהביאה לסגירת בית הספר, זיוף תעודות דיין ורב על ידי מורים שביקשו להעלות את שכרם והתעללות של שוטרים בנערים עולים בגדרה[2]. בשנת 2012 מונה שוב לכתב חדשות, הפעם ברשת ב'. מאמריו התפרסמו גם ב"ג'רוזלם פוסט", ב"ישראל היום", ובאתרי החדשות וואלה! NEWS,‏ News1 מחלקה ראשונה ו־Nrg.

פעילות ציבורית ופוליטית עריכה

בשנת 2002 נאבקו בני הזוג סנבטו לפתיחת תיק נישואין במועצה הדתית בעיר בה גרו – ראשון לציון, ולא אצל הרב הראשי ליהדות אתיופיה בישראל – יוסף הדנה. מאבקם הצליח ובכך נקבע תקדים, בעקבותיו נרשמו כך זוגות נוספים. בשנת הלימודים ה'תשס"ב (2002–2003) חינך כיתה בתיכון לנוער נושר של רשת מכללות עתיד בבסיס פלמחים ששוכן בסמוך לראשון לציון. בשנת 2005 החל להדריך באלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם.

בשנת 2003 הצטרף סנבטו לתנועת "צב"ר – צעירים בעד ראשון" בראשות רז קינסטליך ואולג קומליק, שהתמודדה בבחירות המוניציפליות למועצת ראשון לציון. סנבטו שובץ במקום רביעי ברשימה, אך לבסוף לא נבחר למועצה. כמו כן, הקים בשנה זו שדולה בכנסת להשתלבות יהודי אתיופיה בישראל. בין הישגיה: קידום חוק העדפה מתקנת לבני העדה האתיופית במגזר הציבורי והכשרת מאבחנים פסיכולוגיים מקרב העדה. היה פעיל בסיעת הליכוד במטה נגד תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה.

במקביל, בשנים 2003–2005 ניהל סנבטו את "יצ'אלאל – עמותת יוצאי אתיופיה למען קידום הספורט בקהילה", הפועלת בערים אשדוד, יבנה ורחובות. כמו כן ניהל את עמותת תומ"ר – תרבות ומורשת יהודי אתיופיה, פעל להקמת המרכז למורשת יהדות אתיופיה ברחובות והיה מעורב בהקמת בית הספר על שם יונה בוגלה בעיר. ביוזמתו נקרא רחוב בראשון לציון על שם בוגלה[3]. בשנים 2005–2006 פעל סנבטו להגנה על בתי עלמין יהודיים באתיופיה, שחוללו על ידי מקומיים לצרכים חקלאיים או מתוך אמונה טפלה בסגולותיהן של עצמות יהודים לרפואה ולפרנסה[4][5][6].

בשנת 2020 יצא עם קרוב משפחתו לאתיופיה, כדי להביא משם את עצמותיה של דודה-רבתא שלו, שנרצחה על רקע יהדותה. השניים שהו באתיופיה במשך מספר שבועות והצליחו להעלות את העצמות לקבר ישראל[7].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום השמיני ברשימת הציונות הדתית מטעם האיחוד הלאומי – תקומה.

חיים אישיים עריכה

מסורתי-דתי, נשוי למָרי מָרוּ סנבטו המבוגרת ממנו במספר שנים. מרה בוגרת תעודת הוראה, תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי, ותואר שני בייעוץ חינוכי מאוניברסיטת תל אביב, והיא קצינת ביקור סדיר בעיר מגוריהם – ראשון לציון. הייתה חברת דירקטוריון המוסד לביטוח הלאומי ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו[8][9]. לבני הזוג שני ילדים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה