פתיחת התפריט הראשי

אילנה פרדס

פרופסור לספרות כללית והשוואתית

אילנה פרדס (נולדה ב-3 בינואר 1956) היא פרופסור בקתדרה לספרות כללית והשוואתית ע"ש קתרין קורנל באוניברסיטה העברית בירושלים.

אילנה פרדס
Ilana Pardes.jpg
לידה 3 בינואר 1956 (בת 63) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרדס קיבלה את תואר הדוקטור באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה בשנת 1990. בשנים 1990-‏1992 היא לימדה באוניברסיטת פרינסטון וכן הייתה מרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה ובהרווארד. במהלך סתיו 2009 היא הייתה עמיתה במרכז כץ ללימודי יהדות מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה. כמו כן, בשנים 2008–2011 היא הייתה עמיתה בכירה בסכוליון, מרכז אינטרדיסציפלינרי למדעי היהדות באוניברסיטה העברית. תחומי מחקרה העיקריים: תנ"ך, ספרות ותרבות, אסתטיקה והרמנויטיקה, מגדר.

תוכן עניינים

ספריהעריכה

הבריאה על פי חוה: גישה ספרותית-פמיניסטית למקראעריכה

הספר מתחקה במעין מסע ארכאולוגי אחר שרידים של מסורות מקראיות הקוראות תיגר על התפיסה הפטריארכלית השלטת, וחושף פנים אחרות בייצוג הנשיות בתנ"ך. אילנה פרדס מגלה בקריאתה המאלפת והעשירה את עוצמתן של דמויות נשים שוליות כמו צפורה ואשת איוב, ומאירה היבטים לא מוכרים בדמויות ידועות יותר: חוה כנותנת שמות, מחאתה של מרים וחלומותיה הסמויים של השולמית. טענת המחברת היא, שדאגתם של עורכי המקרא לאחדות הטקסט נתקלת מדי פעם במשיכה סותרת, לא בהכרח מודעות, לייצוג מסורות חריגות. הדיון מראה כמו כן כיצד שלובים הקולות הנשיים החתרניים בקולות אחרים, שהודחקו אף הם על ידי התרבות המונותיאסטית: הדים של מסורות פאגאניות, תפיסות סקפטיות וגעגועים ארוטיים.

הביוגרפיה של עם ישראל: ספרות ולאומיות במקראעריכה

בספרה הביוגרפיה של עם ישראל: ספרות ולאומיות במקרא (ירושלים: הקיבוץ המאוחד, 2001), סוקרת פרדס את סיפורי התנ"ך כמייצרים ביוגרפיה לאומית המשפיעים על לידתו של הנרטיב הלאומי.

העם במקרא מדומיין בעיקר כאדם. ספר זה בוחן את המרקם המטפורי העשיר שבאמצעותו מתעוררת לחיים דמות קולקטיבית זו ומתחקה אחר ייצוגם של שלבים שונים בחיי העם – מלידה במצרים, דרך יניקה במדבר וכלה בחניכה שאין לה סוף מוגדר. בטקסט המקראי, לטענת המחברת, שזורות ההיסטוריה והספרות בצורה גלויה יותר מאשר בהיסטוריוגרפיה המודרנית, ומשום כך זהו טקסט מאלף לבחינת הבסיס הנרטיבי של העמים. "עורפו הקשה" של העם זוכה כאן לקריאה חתרנית המדגישה את ערכן של התלונות נגד הקו הלאומי הרשמי. המקרא מתגלה לא רק כמקור למיתוסים לאומיים אלא גם כטקסט המציע ביקורת מופתית על הנחות היסוד של חלומות קולקטיביים. היחסים הסבוכים בין העם המרדן לאל – הנעים בין קירבה ייחודית לבין זעם ואכזבה – מוגדרים כביטוי חודר של אמביוולנטיות לאומית. כמו כן עוסק הספר במורכבות המגדרית המאפיינת את יחסי העם והאל.

התנ"ך של מלווילעריכה

 
עטיפת מובי דיק המקורית, משנת 1851

סופרים רבים בארצות הברית של טרום מלחמת האזרחים שאפו להמציא מחדש את התנ"ך אולם בעשותם כן אף אחד מהם, כך טוענת אילנה פרדס, לא דמה להרמן מלוויל וניסיונו העיקש להגדיר מחדש פרשנות המקרא. במובי דיק הוא לא רק מנסה לעצב תנ"ך חדש - עצום ומהופך, שבו המוקצים והמורדים של הטקסט המקראי זוכים להימצא במרכז הבמה, אלא גם לבקר כל אמצעי פרשני אפשרי למקרא, ותוך כך לקרוא למחשבה מחודשת על הפוליטיקה הטמונה בהתקבלותו של הטקסט המקראי. בספרה Melville's Bibles, פרדס מתחקה אחר תגובתו של מלוויל לקשת שלמה טקסטים: כתבים פרשניים מן המאה התשע-עשרה לכתבי הקודש, מחקר המקרא, סיפורי מסע לארץ הקודש, דרשות פוליטיות ותנ"כים נשיים. היא מראה כיצד, בחיות שאין דומה לה, בוחן מלוויל את השאלה מה נחשב עבורנו כתנ"ך ומה כפרשנות.

אוהבים מוכי ירח: עגנון ושיר השירים בתרבות הישראליתעריכה

הדמיון הפרשני של עגנון חובק עולם ומזמין לחשוב מחדש על הגדרות נורמטיביות של ספרות, מקרא ופרשנות. בשילוב נדיר של קריאה ספרותית והיסטורית, מבקשת אילנה פרדס להאיר פן לא מוכר בפרויקט הפרשני של עגנון. עגנון מתגלה כאן לא רק כמי שמצוי בכל רובדי הפרשנות המסורתית, אלא גם כמי שמתבונן בחדות שאין דומה לה בעיסוק האובססיבי במקרא בהקשרים מודרניים.

"אוהבים מוכי ירח" מתחקה אחר תגובתו של עגנון למעמד המיוחד ששיר השירים זכה לו בתרבות הישראלית. באמצה את שיר השירים כטקסט מכונן ביקשה הציונות לשוב אל הסצנות הארוטיות והפסטורליות של "ניצנים נראו בארץ" ו"אל גינת אגוז", למצוא בארץ-ישראל מעין פומפיי שבה נשמר הטקסט המקראי הקדום בצורתו המקורית. עם זאת, בחיפוש זה אחר פשט ישן-חדש לא הצליחה הפרשנות הציונית להתנער מרוחות הרפאים של האלגוריות המסורתיות על שיר השירים. באירוניה ייחודית, עגנון מציב את התנ"ך הישראלי כפרק מרתק, גם אם מוזר, בהיסטוריה הפרשנית המפתיעה תמיד של הטקסט המקראי.

הספר מתמקד בשני סיפורי אהבה – "שבועת אמונים" ו"עידו ועינם" – המאופיינים ברצפים חלומיים בלילות לבנה במילואה. האוהבים ביצירות אלו מוצגים כאוהבים מוכי ירח, או מוכי לבנה, הנושאים את שיר השירים על גבם בלי כל יכולת לפענח את הטקסט העתיק. בדומה לשולמית הישנה שלבה ער, הם מחפשים אהבה אך אינם יכולים למוצאה; הם אינם מסוגלים ללכת בעקבות האהבות המטריפות אותם, אך גם אין בכוחם לנטוש אותן. בין שלל האהבות המעסיקות את עגנון ביצירות אלו מבצבצת גם אהבה ספרותית: המרוץ הסהרורי אחר שיר השירים עצמו.

לקריאה נוספתעריכה

ספריםעריכה

  • אילנה פרדס, הבריאה לפי חוה: גישה ספרותית פמיניסטית למקרא, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1996.
  • אילנה פרדס, אוהבים מוכי ירח: עגנון ושיר השירים בתרבות הישראלית, ירושלים: מוסד ביאליק, 2015.
  • Pardes, I. Countertraditions in the Bible: A Feminist Approach. Harvard University Press, 1992.
  • Pardes, I. The Biography of Ancient Israel: National Narratives in the Bible. University of California Press, 2000.
  • New Perspectives on Freud's Moses and Monotheism, Co-Editor (with Ruth Ginsburg), Niemeyer, 2006.
  • Pardes, I. Melville’s Bibles. University of California Press, 2008.
  • Pardes, I. Agnon's Moonstruck Lovers: The Song of Songs in Israeli Culture. The Samuel and Althea Stroum Lectures in Jewish Studies, University of Washington Press, 2014.
  • Pardes, I. The Song of Songs: A Biography (Lives of Great Religious Books Series), Princeton University Press, 2014.

מאמריםעריכה

  • פרדס, א'. (1995). לדמיין את הארץ המובטחת: שנים עשר המרגלים בארץ הנפילים. תיאוריה וביקורת (6), 105-115.
  • פרדס, א'. (1995). ציפורה וחתן הדמים: נשים כמיילדות עם בספר שמות. תיאוריה וביקורת, 7, 89-98.
  • Pardes, I. "Yocheved Bat-Miriam: The Poetic Strength of a Matronym,” Gender and Text: Feminist Criticism and Modern Jewish Literature, eds. Naomi B. Sokoloff, Anne Lapidus Lerner, Anita Norich, The Jewish Theologial Seminary of America, 1992 pp. 39-63.
  • Pardes, I. "Beyond Genesis 3: The Politics of Maternal Naming,” in Feminist Companion to Genesis, ed. Athalya Brenner, Sheffield Academic Press, 1993, pp.173-194.
  • Pardes, I. "Rachel’s Dream of Grandeur,” Out of the Garden: Women Writers on the Bible, eds., Christina Buchmann and Celina Spiegel, Fawcett Columbine, 1994, pp. 27-40.
  • Pardes, I. "Imagining the Promised Land: The Spies in the Land of the Giants,” History and Memory 6 (Fall/Winter 1994), pp.5-23.
  • Pardes, I. "Job’s Wife,” Job’s Daughters,” “Job’s Mother,” in Women in Scripture: A Dictionary of Named and Unnamed Women in the Hebrew Bible, The Apocryphal/Deuterocanonical Books, and the New Testament, eds. Carol Meyers, Toni Craven, Ross Kraemer, Houghton Mifflin Company, 2000, pp.292-293.
  • Pardes, I. "Imagining the Birth of Ancient Israel: National Metaphors in the Bible,” in Cultures of the Jews: A New History, ed. David Biale, Schocken Book, 2002, pp. 9-42.
  • Pardes, I. "The Daughters of Zelophehad,” in The Jewish Political Tradition, Vol. II, eds. Michael Walzer, Menachem Lorberbaum, Noam Zohar, Yale University Press, 2003, pp. 169-173.
  • Pardes, I. "Freud, Zipporah, and the Bridegroom of Blood: National Imagination in the Bible." New Perspectives on Freud's Moses and Monotheism, eds. Ruth Ginsburg and Ilana Pardes. Niemeyer, 2006, pp.149-164.
  • Pardes, I. "Remapping Jonah’s Voyage: Melville’s Moby-Dick and Kitto’s Cyclopedia of Biblical Literature,” Comparative Literature 57 (Spring 2005): 135-157.
  • Pardes, I. "Freud, Zipporah, and the Bridegroom of Blood: National Imagination in the Bible." New Perspectives on Freud's Moses and Monotheism, eds. Ruth Ginsburg and Ilana Pardes. Niemeyer, 2006, 149-164.
  • Pardes, I. "Job's Leviathan: Between Melville and Alter," Prooftexts 27, no. 2 (Spring 2008)
  • Pardes, I. "Modern Literature" in Reading Genesis: Ten Methods, ed. Ronald Hendel, Cambridge University Press, 2010, 176-195.
  • Pardes, I. “Morrison’s New Shulamites: The African-American Song,” in Remapping Feminist Criticism, ed. Yvonne Sherwood (Oxford University Press, 2017), 133-149

קישורים חיצונייםעריכה