פתיחת התפריט הראשי

איריס לעאל (נולדה ב-1959) היא סופרת, מבקרת ספרות, ופובליציסטית ישראלית.

איריס לעאל
איריס לעאל, 1997
איריס לעאל, 1997
לידה 1959 (בת 60 בערך)
אשדות יעקב מאוחד
עיסוק עיתונאית, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

איריס לעאל (פרומרמן) נולדה בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. היא גדלה אצל סבה וסבתה בבני ברק ומאוחר יותר עברה עם אביה לקיבוץ כפר מנחם של השומר הצעיר. המעברים האלו השפיעו על כתיבתה. בתה הראשונה נולדה ב-1980 ועימה נסעה לפריז למשך שנה, שם למדה צרפתית. בשנים 1991-1985 שהתה בלונדון, שם כתבה את ספרה הראשון, "חוות מרפא".

עמדה בראש המחלקה לכתיבה בקאמרה אובסקורה משנת 2000. כתבה במוסף "ספרים" של העיתון "הארץ" מאז היווסדו. בנוסף לכך כתבה מאמרי ביקורת, רשימות וספורים קצרים שהתפרסמו בעיתונים שונים, בהם "ידיעות אחרונות" ו"מעריב".

לעאל כתבה יחד עם אמנון דנקנר את המחזה "אנשים כמונו", שהיה אמור לעלות בתיאטרון הקאמרי בנובמבר 2014 בבימויו של כפיר אזולאי.[1]

משנת 2014 היא פובליציסטית קבועה בעיתון "הארץ". היא אשת שמאל ומביעה את עמדותיה בטורי דעה אלה, ובחשבון הטוויטר שלה. בינואר 2019, בתגובה לאירוע בו נורה ערבי במהלך עימותים בין מתנחלים וערבים, כתבה לעאל: "מתנחלים עשו את מה שהם עושים הכי טוב בשבת והרגו פלסטיני".[2]

החל מאפריל 2019 היא חברה במועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל.

היא גרה בתל אביב עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

פרסיםעריכה

  • 1994 – פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים
  • 2004 - פרס ראש הממשלה
  • פרס ברנשטיין לכתיבה ביקורתית.
  • בין חמשת המועמדים לפרס ספיר על ספריה "אושר פתאומי", בשנת 2001, ו"אש בבית", בשנת 2008.

ספריהעריכה

התמה החוזרת בספריה של לעאל היא המתח בין חיי משפחה שגרתיים לבין היחיד הנגוע בסוג של טירוף ועושה מעשים קיצונים כדי להשתחרר מעריצותה של המשפחה.

ציר מרכזי ביצירתה הוא כוחו של המבט האינטימי והחברתי לעצב את זהותו של היחיד עד שהוא מתקשה להבחין בין עצמיותו האותנטית לבין השתקפותו בעיני הסביבה שלו. המאבק להגדרה עצמית ולשחרור הוא היסוד האונטולוגי בחיי הדמויות ומבעו הלשוני הוא פעמים רבות ארסי ואירוני.

חוות מרפאעריכה

זהו ספרה הראשון של איריס לעאל שראה אור בשנת 1993 ב"צד התפר", הסדרה לספרות מקור מייסודו ובעריכתו של יגאל שוורץ, בהוצאת כתר. הספר מגולל את סיפורן של כמה דמויות באזור כפרי בארץ הסובלות ממה שהן מכנות "מחלת החיים". לעאל זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים עבור ספר זה.

אושר פתאומיעריכה

זהו ספרה השני שיצא לאור בהוצאת כתר ב-1999. הספר עוסק מבחינה תמטית בהתנגשות בין התרבות לבין הטבע. הוא מפגיש שני אנשים: דניאל, סופר בעל שם השרוי במחסום כתיבה, ואלעזר, רופא כפרי בכפר דייגים בצפון הארץ. בתווך נמצאת עמליה, בתו של אלעזר ואהובתו של דניאל. הספר היה מועמד לפרס ספיר.

המשפחהעריכה

הנובלה ראתה אור בהוצאת כתר בשנת 2001. הסיפור מסופר בגוף ראשון, והוא בוחן את קהילת הישראלים בלונדון, יזמי הנדל"ן והמתעשרים החדשים בבירה הבריטית, דרך מבטה הלועג של מספרת חסרת שם המתאהבת בצעיר אנגלי יפה תואר ומאחז עיניים המאמין שהוא אריסטוקרט ממשפחת המלוכה, והטוען לכתר מספר 72. גם כאן המאמץ לשמור על מראית עין של שביעות רצון ואהבה משפחתית מסוכל בגלל הופעתה של זרה, פליטה לבנונית המעוררת את רחמיו ואהבתו של גיסה של המספרת.

אש בביתעריכה

ראה אור בהוצאת זמורה ביתן בשנת 2008. הוא מגולל את סיפורם של שני זוגות שנפגשים למשך 24 שעות בביתם הכפרי. הספר היה מועמד לפרס ספיר.

חובות אבודיםעריכה

היחסים בין מרסי לרֵעַ, בני זוג ישראלים החיים בלונדון, מתערערים בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 2008.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא איריס לעאל בוויקישיתוף

על ספרה אש בבית

מכּתביה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עינב שיף, המחזה של איריס לעאל ואמנון דנקנר, באתר וואלה!, 5 באוקטובר 2010
  2. ^   ציוץ של איריס לעאל ברשת החברתית טוויטר, 26 בינואר 2019