יעל רונן

יעל רונן (נולדה ב-16 בספטמבר 1976) היא במאית תיאטרון ומחזאית ישראלית. זוכת שני פרסי "נסטרוי" (2013, 2015), פרס ITI, פרס תיאטרון אירופה למציאות חדשה (2017) ופרס Berliner Bear ‏(2024). מכהנת כבמאית הבית בתיאטרון שַאוּבִּיהנֶה, ברלין.

יעל רונן

יעל רונן באוקטובר 2014
לידה	16 בספטמבר 1976 (בת 48) ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-2003
עיסוק	מחזאית, במאית תיאטרון
מקום לימודים	סמינר הקיבוצים
בן או בת זוג	יוּסֻף סוויד (2006–7 באפריל 2015)
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (2005). פרס נסטרוי - הצגת השנה (2013) פרס נסטרוי - המחזה הטוב ביותר - פרס המחבר (2015) פרס ITI , מטעם המרכז הגרמני של המכון הבינלאומי לתיאטרון (2017) פרס תיאטרון אירופה בקטגוריית "מציאויות תיאטרליות חדשות" (2017). פרס BERLINER BEAR (2024)

ביוגרפיה

יעל רונן נולדה בירושלים לבמאי התיאטרון אילן רונן והשחקנית רחל הפלר. אחיה, מיכאל רונן, שחקן ובמאי שהסב את עיסוקו ליזם בתחום המציאות המדומה. בשנת 1982 עברה משפחה לרמת גן ובגיל 14 החלה יעל ללמוד במגמת התיאטרון בתיכון "תלמה ילין". בצבא שרתה ככתבת תרבות ב"גלי צה"ל". עם סיום שירותה הצבאי נסעה ללמוד משחק בסטודיו של אוטה האגן בניו יורק. עם שובה ארצה, החלה לעבוד כעוזרת לבמאים מיקי גורביץ', חנן שניר, בן לוין ולאביה, אילן רונן.

בשנת 2001 סיימה רונן את לימודיה במגמת בימוי ב"סמינר הקיבוצים". לאחר סיום לימודיה ביימה שתי הצגות במגמת המשחק ב"סמינר הקיבוצים": "הנשים של פיקאסו" (2002), בהשתתפות בוגרי מגמת המשחק שאומצה על ידי אנסמבל הרצליה כחלק מהרפרטואר. ו"המדריך לחיים הטובים". שהפכה לאחת ההצגות המדוברות ביותר באותה שנה בשל האמירה הפוליטית החריפה שלה.

בעקבות התרשמותו של מנכ"ל תיאטרון באר שבע נתן דטנר, שולבה ההצגה ברפרטואר התיאטרון. כמו כן, היא הוצגה בתל אביב, בשיתוף תיאטרון "הבימה". תיאטרון באר שבע החליט לאמץ את קבוצת הבוגרים של "סמינר הקיבוצים" בהנחיית רונן שביימה ב-2004 את "איזבלה".

באותה שנה, ביימה בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין את "שנה טובה לחקלאים בצפון": חמישה מחזות קצרים על הצד האפל של החיים. ההצגה אומצה על ידי מרכז הפרינג' ב"בית ציוני אמריקה".

שלוש ההצגות היו מועמדות לפרס התיאטרון הישראלי עבור אותה שנה.

מחזאית ובמאית בתיאטרון "הקאמרי" ובתיאטרון "הבימה"

בין השנים 2005–2010 כתבה וביימה בתיאטרון "הקאמרי".

בשנת 2005 כתבה רונן את המחזה "פלונטר", בשיתוף שחקנים יהודים וערבים, העוסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני בהזמנת עמרי ניצן, הבמאי והמנהל האומנותי של תיאטרון הקאמרי. המחזה כלל תמונות קצרות ובוטות על הסכסוך, והוצג בבמות מרכזיות באירופה, ביניהן: פסטיבל לאומנויות הבמה בקייפטאון, בסיאול, תיאטרון הברביקן בלונדון, תיאטרון השאובינה בברלין ולפסטיבל הבינלאומי בוויסבאדן, המבורג ובדרזדן.

בשנת 2006 הוזמנה רונן על ידי רינה ירושלמי, מנהלת "אנסמבל עיתים", לכתוב ולביים את ההצגה "כישוף" כפרויקט משותף של האנסמבל עם תיאטרון "הקאמרי". "כישוף", אשר נכתבה תוך כדי תהליך החזרות, הביאה קולאז' תיאטראלי שבמרכזו עומד עולם הכשפים, המגיה והמסתורין המהווים אמצעי לבדיקת יחסי הכוחות בין גברים לנשים.

ב-2007, תרגמה וביימה את המחזהו של טום סטופארד "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים". רונן נטלה חופש ניכר בכך שקיצרה את המחזה ושילבה בו שחקן אחד נוסף. יתר הדמויות הוקרנו על מסכי וידאו. ההצגה הועלתה באולם "הקאמרי 3" שבו הוצבו כיסאות מסתובבים לצורכי הצגת "המלט", בבימויו של עומרי ניצן.

ב-2008 ביימה רונן בתיאטרון "הבימה" את המחזה "משוגעת", העוסק בארבע מאושפזות צעירות במחלקה סגורה. "משוגעת" זכתה להצלחה והועלתה קרוב ל-200 הצגות. ב-2010 היא ביימה את "מוריס שימל" מאת חנוך לוין, לציון עשור למותו. ההצגה הוזמנה לפסטיבל F.I.N.D בתיאטרון השאובינה בברלין ולתיאטרון הלאומי בוורשה.

ב-2009 ביימה רונן את האופרה "לעוף מכאן" מאת אלה מילך-שריף, על פי ספרה של נאוה סמל, בתיאטרון "הקאמרי" בשיתוף "האופרה הישראלית" ו"הסינפונייטה הישראלית באר שבע". ב-2010 כתבה וביימה את המחזמר "לילה לא שקט" משירי שלמה ארצי.

בזירה הבינלאומית

בשנת 2006, ביקר בישראל הולק פרייטג (גר'), הבמאי והמנהל האומנותי של השטאסשאושפיל (גר') בדרזדן. לאחר שצפה בהצגה "פלונטר" בתיאטרון הקאמרי הזמין את רונן לכתוב ולביים מחזה מקורי משלה על פי אנטיגונה מאת סופוקלס.

ב-2007, העלתה רונן בתיאטרון בדרזדן את "אנטיגונה FREE" - עיבוד חופשי לטרגדיה היוונית, עבודת הבימוי הראשונה שלה שלא בישראל. על אף המודרניזציה ושינוי המשמעות בעיבוד, "אנטיגונה" בעיבודה של יעל נותרה גיבורה, סמל של התנגדות, פרובוקציה לכוח בזמנים של היבריס. עם זאת, היא אינה עמדה עוד על הכן של מצוות ואידיאלים עליונים, אלא על בסיס אופייה וזהותה הבין-תרבותית. היא צייתה לעצמה ולא לאלים. ההצגה הוזמנה לפסטיבל במינכן ליוצרים צעירים שעבודתם הראשונה עוררה את סקרנות קהיליית התיאטרון בגרמניה.

ב-2008, במסגרת חגיגות שישים שנה למדינת ישראל, התקיים שיתוף פעולה תרבותי בין פולין וישראל. במסגרתו, הוזמנה רונן על ידי מנהלת תיאטרון "בין זמננו" בוורוצלב (WTW) ליצור פרויקט תיאטרוני בינלאומי משותף עם הבמאי הפולני מיכאל זאדרה - "טיקוצ'ין-בת ים". הפרויקט עלה בבכורה עולמית בשיתוף פעולה בין התיאטרון בוורוצלב ותיאטרון "הבימה". במסגרת הפרויקט עבד הבמאי הפולני עם שחקני "הבימה" על המחזה "טיקוצ'ין" בעברית, בשעה שיעל כתבה וביימה את המחזה "בת ים" עם שחקני תיאטרון "בין זמננו", בשפה הפולנית. ב-2009, נבחרה "טיקוצ'ין-בת ים" לאחת מעשר ההצגות הבולטות בפולין באותה שנה, והוזמנה להשתתף בפסטיבל בוורשה שאירח את אותן עשר הצגות.

שנת 2009 סימנה את פריצת הדרך הבינלאומית המשמעותית של יעל רונן כאשר תומאס אוסטרמאייר , הבמאי והמנהל האומנותי של תיאטרון "שַאוּבִּיהנֶה" , הזמין אותה לכתוב ולביים את המחזה "דור שלישי" ("Third Generation") - קופרודוקציה בין ה"שַאוּבִּיהנֶה" בברלין ותיאטרון "הבימה" ובהשתתפות שחקנים מגרמניה, ישראל ופלסטין. רונן חקרה את הקשר בין דור שלישי למלחמה ולאשמה בין יהודים גרמנים ופלסטינים. הפריימירה נערכה בברלין, בשאובינה ובישראל על בימת "צוותא" תל אביב. "דור שלישי" הוזמנה להציג על הבמות המרכזיות באירופה מעל מאה פעמים. הביקורות היו נלהבות והכתירו את האירוע בסופרלטיבים רבים. הירחון החשוב לתיאטרון "התיאטר הויטה"(גר'), אף פרסם את המחזה בגרמנית. בשל העובדה ששחקנים גרמנים, ישראלים, ופלסטינים הופיעו יחדיו על אותה בימה, נציגים של משרד החוץ הישראלי בארץ ובברלין לא הסכימו לתמוך בפרויקט מהחשש שההצגה תיצור משוואה בין סבלו של העם היהודי לסבלו של העם הפלסטיני. בסיום כל אחת מההצגות התקיים דיון שהיה לעיתים לא פחות סוער ודרמטי מההצגה עצמה.

ב-2011, בעקבות ההצלחה הבינלאומית של "דור שלישי", רונן הוזמנה שוב על ידי תיאטרון "שַאוּבִּיהנֶה" לכתוב ולביים הצגה נוספת - "היום שלפני היום האחרון" ("The Day Before the Last Day"). ההצגה עסקה בהקצנה דתית ובהשלכותיה על עתיד העולם. עלילתה מתרחשת במציאות עתידנית כאוטית אחרי המפץ הגדול שיבוא. הצגות הבכורה נערכו בברלין ובתל אביב, במסגרת שיתוף הפעולה בין "שַאוּבִּיהנֶה" ותיאטרון "הבימה".

בשנת 2012 הוזמנה יעל על ידי אנה בדורה (גר'), מנהלת תיאטרון "שאושפילהאוס", גרץ (Schauspielhaus Graz) (גר') ותיאטרון "הפולקסתיאטר" בווינה (Volkstheater) , לאחר שצפתה בהצגה "דור שלישי", לכתוב ולביים הצגה עבור התיאטרון. הפעם בחרה יעל לכתוב מחזה ביוגרפי המבוסס על סיפור חייו של סבה שנמלט מאוסטריה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה - "הכוח וינה" ("Hakoah Wien") שהועלה ב-"שאושפילהאוס", גרץ. במרכזו, בחור ישראלי (גולם על ידי מיכאל רונן, אחיה של יעל) המחליט לנוסע לווינה בעקבות טראומה משירותו הצבאי. בשיטוטיו בווינה הוא מתעמת עם רוחו של סבו. זהו עימות בין החלוץ הציוני שמתכוון לעלות לארץ לנכדו הפוסט ציוני שמבכה את אובדן הערכים עליהם לחם סבו. ההצגה זכתה בפרס הצגת השנה היוקרתי על שם נסטרוי (Nestroy) , המוענק מדי שנה באוסטריה להצגות דוברות גרמנית. בעקבות ההצלחה עלתה ההצגה בווינה, כחלק מרפרטואר ה"פולקסתיאטר" והוזמנה למספר הצגות בתיאטרון הגורקי בברלין . עוד באותה שנה, כתבה וביימה רונן את "שטח הפקר" ("No Man's Land") עבור ה"שאושפילהאוס", גרץ.

מחזאית ובמאית בית בתיאטרון מקסים גורקי (Maxim Gorki Theater) בברלין

ב-2013, בעקבות מינוי המנהלת האומנותית החדשה של תיאטרון הגורקי בברלין, שרמין לנגהוף (גר'), הוזמנה יעל רונן לביים בפתיחת העונה. לנגהוף, אשר מינויה למנהלת אומנותית עורר הדים רבים משום שלראשונה מונתה לתפקיד בת למהגרים (טורקיה), בנתה בתיאטרון הגורקי רפרטואר חדש עם מחזאים, במאים ושחקנים שרובם דור שני או שלישי למשפחות מהגרים שהגיעו לברלין ממרכז ומזרח אירופה ומהמזרח התיכון.

הפרויקט הראשון של רונן בגורקי היה עיבוד ובימוי בבכורה עולמית לרומן רב-המכר של הסופרת הרוסייה-יהודייה הגולה, אולגה גריסנובה ), "כל הרוסיות אוהבות עצי ליבנה" (All Russians Love Birch Trees).

ב-2014 מונתה יעל למחזאית ובמאית בית של תיאטרון הגורקי. באותה שנה כתבה וביימה את "Erotic Crisis" ("משבר אירוטי").

ב־2014 ביימה רונן את "Common Ground" ("מכנה משותף") על תוצאות המלחמה ביוגוסלביה. ההצגה הוזמנה לפסטיבל Berliner Theatertreffen (2015). כמו כן הוזמנה ההצגה לפסטיבל מולהיימר (גר'), בו זכתה בפרס הקהל ולפסטיבל הבינלאומי של תיאטרון "הקאמרי" בתל אביב.

ההפקות הבאות של רונן, אותן כתבה וביימה בתיאטרון גורקי, היו "The Kohlhaas principle" ("פְּרִנְצִיפּ קולהאוס") (2015), עיבוד למחזהו של היינריך פון קלייסט, מיכאל קולהאס ו-"The situation" ("המצב") (2015), אותה פיתחה יחד עם הרכב של שישה שחקנים. ההצגה, שניהלה משא ומתן על המצב הפוליטי במזרח התיכון, נבחרה על ידי המבקרים בסקר השנתי של כתב העת Theatre heute למחזה השנה. כמו כן, זכתה ההצגה להזמנה שנייה לפסטיבל Berliner Theatertreffen (2016). עוד באותה שנה זוכה ההצגה "Lost and found" ("אבידות ומציאות") (2015) שכתבה וביימה יעל בשאושפילהאוס, גרץ, בפרס "נסטרוי" למחזה השנה באוסטריה.

בשנת 2016 הוזמנה יעל על ידי הקאמרשפיל של מינכן (Münchner Kammerspiele)(גר'), בו כתבה וביימה את "Point Of No Return" ("נקודת אל חזור").

את עונת 2016/2017 פתח תיאטרון גורקי עם יצירה של יעל רונן "Denial" ("הכחשה") (2016), פרויקט שעסק בדיכוי אישי ופוליטי.

ב-2017, עם ההגירה הגדולה מסוריה בעקבות מלחמת האזרחים, הקים תיאטרון הגורקי אנסמבל גולים, "The Exil Ensemble", בהובלת שחקן ובמאי סורי גולה. יעל רונן הייתה הבמאית הראשונה שהוזמנה לכתוב ולביים עם האנסמבל, עמו העלתה את "Winterreise\Exile" ("מסע חורף"/גלות") (2017). ההצגה הוזמנה ל־Teatre de Laville היוקרתי בפריז.

ב-2017 זכתה רונן בפרס ITI, מטעם המרכז הגרמני של המכון הבינלאומי לתיאטרון . בנימוקים להענקת הפרס ציין נשיא ITI:

ביצירותיה, יעל רונן צועדת בטריטוריה הממוקשת של סכסוכים בין-תרבותיים. כיצד? העבודות שלה מתריסות, לעולם לא מוסריות מדי ולא פוליטיקלי קורקט. זה קורה לעתים רחוקות בתיאטרון הגרמני. וזה בהקשר של סוגיה שבה אפשר בדרך כלל רק לטעות. בישירות והומור בלתי פוסקים, יעל רונן מתעניינת רק בחיים עצמם, על כל הסתירות שבהם ולא בשום דבר אחר - וכך היא נכנסת ללב הקהל.

—

עוד באותה שנה, זכתה יעל בפרס תיאטרון אירופה על מציאויות תיאטרליות חדשות והייתה לישראלית הראשונה שזכתה בפרס זה.

במהלך עונת 2017/2018 כתבה וביימה רונן את ההצגות "Roma Army" ("צבא הצוענים") (2017) ו-"A Walk on the Dark Side" ("הליכה בצד האפל") (2018).

בעונת 2018/2019 כתבה וביימה את "Yes But No" ("כן אבל לא") (2018) ואת "Rewitching Europe" ("מכשפים את אירופה") (2019).

ב-2018, הוזמנה רונן שוב על ידי הקאמרשפיל של מינכן (גר'), בו כתבה וביימה את "Genesis. A starting point" ("בראשית - נקודת התחלה").

בעונת 2019/2020 נבחרה יעל כחברת המועצה המייעצת למנהלת תיאטרון גורקי, שרמין לנגהוף. כתבה וביימה את "Third Generation – Next Generation" ("דור שלישי - הדור הבא") ואת המחזה המוזיקלי slippery slope almost a musical" ("מדרון חלקלק") (2021), בשיתוף עם הזמר והמלחין שלומי שבן. ההצגה הוזמנה להשתתף בפסטיבל Berliner Theatertreffen (2022)

בשנת 2020, הוזמנה יעל על ידי תיאטרון תליה (Thalia Theater) בהמבורג , לכתוב (בשיתוף המחזאי דימיטרי שאד (גר')) ולביים את "R[e]volution. A guide to surviving in the 21st century" ("ר[א]בולציה המדריך להישרדות במאה ה־21").

בעונת 2020/2021 כתבה וביימה את "Death Positive - State of Emergency" ("מוות, חיובי - מצב חירום") (2020)

בעונה 2022/2023 כתבה וביימה את ההצגות "Blood Moon Blues" ("בלוז דם הירח") (2022), בשיתוף השחקנית אורית נחמיאס ואת "Operation Mindfuck" (מבצע מיינדפאק) בשיתוף המחזאי דימיטרי שאד (2022) שעסקה בתיאוריות קונספירציה.

בעונה האחרונה שלה בתיאטרון גורקי, העלתה רונן את המחזה "Planet B" ("כוכב הלכת B") (2023), אותו כתבה יחד עם התסריטאי איתי רייכר.

בתשע השנים בהן כיהנה כבמאית בית בגורקי, פיתחה יעל בפרקטיקות הבימוי שלה דרמטורגיה של גיוון תרבותי, ערבוב של טיפול עם אתנוגרפיה ויצירת צורה הומוריסטית של מחלוקת. במקום לבצע טקסט נתון עם אנסמבל מבוסס, אסטרטגיית הבימוי של רונן הייתה להפגיש שחקנים ממדינות שונות או מקבוצות אתניות כדי ליצור צוות שחקנים. החזרות להפקות של "דור שלישי - הדור הבא", "מכנה משותף" ו-"המצב" ובשיתוף הפעולה עם "The Exil Ensemble" ב-"מסע חורף/גלות" ועם שחקנים רומנים ב"צבא הצוענים", היו לעיתים תובעניות וכואבות עבור המשתתפים. אך התהליך הדרמטורגי אפשר להם לעבד בעיות אישיות בחדר החזרות, לפני שיצאו עם עבודתם אל הבמה.

בשנת 2023, לאחר תשע שנים בהן כיהנה כמחזאית ובמאית הבית של תיאטרון מקסים גורקי, הוזמנה יעל לכהן כבמאית הבית בתיאטרון "שַאוּבִּיהנֶה".

במאית הבית בתיאטרון "שַאוּבִּיהנֶה" (Schaubühne) בברלין

ב-2023 העלתה רונן כבמאית הבית של "שַאוּבִּיהנֶה" את "Bucket List" ("רשימות אחרונות"), מחזה מוזיקלי שביימה וכתבה בשיתוף המוזיקאי שלומי שבן. בשנת 2024, הוזמנה ההצגה לפסטיבל ה-Berliner Theatertreffen 2024.

זו הפעם הרביעית בעשור האחרון שהצגה של יעל רונן מוזמנת לפסטיבל היוקרתי Berliner Theatertreffen, אשר בוחר את עשר ההצגות הבולטות של השנה מתוך כלל ההצגות המועלות בגרמניה, אוסטריה ושווייצריה.

בשנת 2024 הוזמנה יעל שוב על ידי תיאטרון תליה (Thalia Theater) בהמבורג. בו כתבה בשיתוף המחזאי רועי חן וביימה את "State of Affairs" ("מצב העניינים").

בחודש מאי באותה שנה, זכתה יעל רונן בפרס התרבות BERLINER BEAR (גר') על מכלול יצירותיה מטעם ה"ברלינר צייטונג" (גר').

בספטמבר 2024 יצאה לאור "Digging Deep and Getting Dirty" - אסופת מחזות מאת רונן בתרגום לאנגלית (הוצאת 53rd State Press).

חיים אישיים

רונן הייתה נשואה לשחקן הערבי-ישראלי יוּסף (ג'ו) סוויד ולשניהם נולד בן. באפריל 2015 נפרדו השניים אחרי שמונה שנות נישואים, והחליטו להתגרש.

עבודותיה בתיאטרון (2003–2024)

מחזה	מאת	תיאטרון	בכורה	הערות
הנשים של פיקאסו	יעל רונן	"סמינר הקיבוצים" ואנסמבל הרצליה	2003
המדריך לחיים הטובים	יעל רונן	תיאטרון באר שבע	2004
שנה טובה לחקלאים בצפון	יעל רונן	הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוווינשטיין ומרכז הפרינג'- צוותא/בית ציוני אמריקה	2004
איזבלה	יעל רונן	תיאטרון באר שבע	2005
פלונטר	יעל רונן	תיאטרון "הקאמרי"	2006
כישוף	יעל רונן	אנסמבל עיתים בשיתוף תיאטרון "הקאמרי"	2006
רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים	טום סטופארד	תיאטרון "הקאמרי"	2007	תרגום, עריכה ובימוי
משוגעת	יעל רונן	תיאטרון "הבימה"	2008
בת ים-טיקוצ'ין	יעל רונן (בת ים)	תיאטרון "בין זמננו" בוורוצלב (WTW) בשיתוף תיאטרון "הבימה"	2008
דור שלישי	יעל רונן	תיאטרון "שַאוּבִּיהנֶה" בשיתוף תיאטרון "הבימה"	2009
לעוף מכאן	אלה מילך-שריף/נאוה סמל	תיאטרון "הקאמרי" בשיתוף "האופרה הישראלית" ו"הסינפונייטה הישראלית באר שבע"	2009
מוריס שימל	חנוך לוין	תיאטרון "הבימה" בשיתוף תיאטרון חיפה	2010
לילה לא שקט	יעל רונן/שלמה ארצי	תיאטרון "הקאמרי"	2010
היום שלפני היום האחרון	יעל רונן	תיאטרון "שַאוּבִּיהנֶה" בשיתוף תיאטרון "הבימה"	2011
Antigone Free (אנטיגונה Free)	יעל רונן/סופוקלס	שטאסשאושפיל, דרזדן	2012
Hakoah Wien (הכוח וינה)	יעל רונן	שאושפילהאוס, גרץ	2012	פרס נסטרוי להצגת השנה באוסטריה
No Man's Land (שטח הפקר)	יעל רונן	שאושפילהאוס, גרץ	2013
כל הרוסיות אוהבות עצי ליבנה	יעל רונן/אולגה גריסנובה	תיאטרון גורקי	2013
Erotic Crisis (משבר אירוטי)	יעל רונן	תיאטרון הגורקי	2014
Common Geound (מכנה משותף)	יעל רונן	תיאטרון הגורקי	2014	הוזמנה להשתתף ב-Berliner Theatertreffen. פרס הקהל בפסטיבל מולהיימר.
The Kohlhaas principle (פרנציפ קולהאוס)	יעל רונן/היינריך פון קלייסט	תיאטרון הגורקי	2015
The situation (המצב)	יעל רונן	תיאטרון הגורקי	2015	הוזמנה להשתתף ב-Berliner Theatertreffen. המחזה של שנת 2016 מטעם כתב העת Theatre heute
Enemies (שונאים סיפור אהבה)	יעל רונן/יצחק בשביס זינגר	תיאטרון הגורקי	2016
Lost and found (אבדות ומציאות)	יעל רונן	שאושפילהאוס, גרץ	2016	פרס נסטרוי למחזה של השנה באוסטריה.
Denial (הכחשה)	יעל רונן	תיאטרון הגורקי	2016
Point Of No Return (נקודת אל חזור)	יעל רונן	הקאמרשפיל של מינכן	2016
Winterreise\Exile (מסע חורף/גלות)	יעל רונן	תיאטרון הגורקי	2017
Roma Army (צבא הצוענים)	יעל רונן	תיאטרון הגורקי	2017
A Walk on the Dark Side (הליכה בצד האפל)	יעל רונן	תיאטרון הגורקי	2018
Yes But No (כן אבל לא)	יעל רונן	תיאטרון הגורקי	2018
Genesis. A starting point (בראשית. נקודת התחלה)	יעל רונן	הקאמרשפיל של מינכן	2018
Third Generation – Next Generation (דור שלישי - הדור הבא)	יעל רונן	תיאטרון הגורקי	2019
Rewitching Europe (מכשפים את אירופה)	יעל רונן	תיאטרון הגורקי	2019
R[e]volution. A guide to surviving in the 21st century (ר[א]בולציה המדריך להישרדות במאה ה-21)	יעל רונן, בשיתוף המחזאי דימיטרי שאד (גר')	תיאטרון תליה, המבורג	2020
Death Positive - State of Emergency ("מוות, חיובי - מצב חירום")	יעל רונן	תיאטרון הגורקי	2020
slippery slope almost a musical (מדרון חלקלק)	יעל רונן בשיתוף המוזיקאי שלומי שבן	תיאטרון הגורקי	2020	הוזמנה להשתתף ב-Berliner Theatertreffen
Blood Moon Blues (בלוז דם הירח)	יעל רונן בשיתוף השחקנית אורית נחמיאס	תיאטרון הגורקי	2022
Operation Mindfuc (מבצע מיינדפאק)	יעל רונן בשיתוף המחזאי דימיטרי שאד	תיאטרון הגורקי	2022
Planet B (כוכב הלכת B)	יעל רונן בשיתוף התסריטאי איתי רייכר	תיאטרון הגורקי	2023
Bucket List ("רשימות אחרונות")	יעל רונן בשיתוף המוזיקאי שלומי שבן	תיאטרון "שַאוּבִּיהנֶה"	2023	הוזמנה להשתתף ב-Berliner Theatertreffen
State of Affairs (מצב העניינים)	יעל רונן בשיתוף המחזאי רועי חן	תיאטרון תליה, המבורג	2024

פרסים ומועמדויות

• פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה בקטגוריית "אומנים ויוצרים מבטיחים" (2005).
• מועמדת לפרס תיאטרון אירופה (2009)
• פרס נסטרוי - הצגת השנה (2013)
• פרס נסטרוי - המחזה הטוב ביותר - פרס המחבר (2015)
• פרס ITI, מטעם המרכז הגרמני של המכון הבינלאומי לתיאטרון (2017)
• פרס תיאטרון אירופה בקטגוריית "מציאויות תיאטרליות חדשות" (2017).
• פרס התרבות BERLINER BEAR (גר') לאמנים בולטים על יצירתם יוצאת הדופן מטעם ה"ברלינר צייטונג" (גר') (2024)

פרסומיה

בעברית

• עם הזנב לים: החתולים של תל אביב, תל אביב: מודן, 1998
• המדריך לחיים הטובים: מחזה ישראלי חדש, תל אביב: המכון למחזאות ישראלית, 2004
• פלונטר, תל אביב: המכון למחזאות ישראלית, 2005
• איזבלה: תיאטרון באר שבע, תל אביב: סל תרבות ארצי - משרד החינוך, 2006

באנגלית

• Digging Deep and Getting Dirty - 53rd State Press, 2024

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעל רונן בוויקישיתוף

• יעל רונן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• יעל רונן, דף שער בספרייה הלאומית
• יעל רונן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• יעל רונן, בארכיון הבימה
• יעל רונן באתר ארכיון "הבימה
• יעל רונן באתר תיאטרון "גורקי" (באנגלית)
• יעל רונן באתר שַאוּבִּיהנֶה (באנגלית)
• צבי גורן, "כישוף" – מעשה מרכבה מופלא, באתר הבמה, 26 ביוני 2006
• ליאת רון, ‏יעל רונן במאית, באתר גלובס, 25 ביוני 2009
• ליאת רון, ‏במה משלה, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2009
• יונתן אסתרקין, "הדור השלישי" של יעל רונן חוזרת ארצה, באתר "מקור ראשון" (לשעבר ב-nrg) 7 באוקטובר 2009
• רועי בהריר, מה עובר עליי: ריאיון עם יעלי רונן, באתר nrg‏, 24 ביולי 2010
• יואב בירנברג, בפסגה, באתר "ידיעות אחרונות", 14 בדצמבר 2015
• יואב בירנברג, ואז ניקח את ברלין, באתר "ידיעות אחרונות", 16 בדצמבר 2016
• שי בר יעקב, "לעבוד עם האקס זה מרפא", באתר "ידיעות אחרונות", 17 בדצמבר 2017
• יעל רונן באתר berliner festspiele (באנגלית)