פתיחת התפריט הראשי

אלישע וישליצקי

מרבני הציבור הדתי לאומי

הרב אלישע וישליצקי (כ"ז באדר א' ה'תשי"ד, 2 במרץ 1954כ"ה בטבת ה'תשע"ט, 2 בינואר 2019) היה רב דתי לאומי, ממייסדי בית המדרש "מהו"ת" ממייסדי הגרעינים התורנים ומחבר ספרים. לימד בישיבת מרכז הרב.

הרב אלישע וישליצקי
Harav Elisha Vishlizki.jpg
לידה 2 במרץ 1954
כ"ז באדר א' ה'תשי"ד
קבוצת יבנה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בינואר 2019 (בגיל 64)
כ"ה בטבת ה'תשע"ט
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק,
הרב יהושע צוקרמן,
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

 
הרב וישליצקי בטקס הכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב, תשע"ה

נולד בקבוצת יבנה לשלמה-סלומון, יליד אושוויינצ'ים, ובלהה-ברטה לבית אוקס, ילידת ברלין. בהיותו ילד עברה המשפחה לשכונת קריית שמואל בחיפה. למד במדרשיית נעם ובישיבת מרכז הרב, והיה מתלמידיהם של הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב יהושע צוקרמן. מספר שנים עסק בהדרכה רוחנית וחברתית של שיעור א' בישיבת מרכז הרב.

הרב וישליצקי היה שותף מרכזי בתנועת "מהות", שנועדה להעשיר מורים ואנשי חינוך בלימודי יהדות, וכן בארגון "קרן הקהילות" להעצמת גרעינים תורניים בישראל. היה ממייסדי תנועת אל עמי. העביר שיעורי אמונה, אותם הקפיד לכנות "לימוד משותף", בישיבת מרכז הרב בין השנים תשנ"ח-תשס"ט. נודע בשל נסיעותיו התכופות ברחבי ישראל להעברת שיעורים, לימוד משותף וייעוץ לארגונים ולפרטים.

במשך כשמונה שנים העביר הרב וישליצקי פינה שבועית בתחנת הרדיו האינטרנטית של ערוץ 7, ובה עסק בסוגיות אקטואליות מזווית רוחנית[1].

היה נשוי לחיה והתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים. אחד מבניו, יהודה[2], קיבל צל"ש רמטכ"ל על חלקו בתקרית הנגמ"ש במבצע צוק איתן[3]. גיסו הוא הרב שלמה יוסף וייצן. חתנו הוא הרב ליאור לביא, אחיה של ציפי חוטובלי, מכותבי בשביל הנשמה ור"מ אמונה ב'ישיבת רמות' בירושלים.

בשנת ה'תשע"ט לקה בליבו ואושפז במחלקה לטיפול נמרץ[4], שם שהה עד לפטירתו בכ"ה בטבת ה'תשע"ט. בהלווייתו, שיצאה מישיבת מכון מאיר, השתתפו אלפים. הוא נטמן בחלקת הנביאים של בית העלמין בהר הזיתים[5].

משנתועריכה

הרב וישליצקי הדגיש בשיעוריו את חשיבות תיקון המידות. לשיטתו, זו הנקודה שצריך האדם להדגיש בהתקדמותו הרוחנית והדתית. הוא הרבה לומר שהתואר "דתי" צריך להינתן למי שמקיים את כל התורה, כלומר גם - ואולי אף בעיקר - את המצוות שבין אדם לחברו.

גילה יחס חם לעיירות שבדרום הארץ ובצפונה, שכינה "העיירות הטבעיות", כיוון שבהן נמצאים לדבריו "האנשים הטבעיים", שאינם משועבדים ל"חיצוניות החיים" ולתרבות המערב. את הערים שבגוש דן כינה "עיירות פיתוח", בנימוק שתושביהן צריכים לפתח את נפשם ולהשתחרר מתרבות אירופה וארצות הברית.

בעקבות הרשעתו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, נמנה הרב וישליצקי עם עשרות רבנים ששלחו מכתב תמיכה לקצב. בשיעור שנתן באותו שבוע הוא הסביר את מניעיו וביקר בחריפות את התנהלות אמצעי התקשורת הישראלים[6].

מפרסומיועריכה

הרב וישליצקי חיבר כמה ספרים העוסקים בעיקר בבעיות השעה ובתיקון הנפש הפרטית והכללית, מתוך גישה של אמונה והעצמת כוחות הנפש.

  • ואם בגבורות, כוחות הנפש בתחומי הגבורה וההתגברות, הוצאת מרחבים, ירושלים תשנ"ה
  • שלום לציון, על ההתמודדות למען ירושלים, בעבר, בהווה ובעתיד, הוצאת אל עמי, ירושלים תשנ"ו
  • אל עצמי, על בגרות והתבגרות, הוצאת מדרשת הרובע, ירושלים תשנ"ז
  • תהלתי יספרו, מסע אמוני אל הנפש, הוצאת מדרשת הרובע, ירושלים תשנ"ז
  • מדור לדרור, בין פסח לביכורים, שנת היובל למדינת ישראל, הוצאת אור האמונה שעל יד תנועת אל עמי, ירושלים תשנ"ח
  • תשובה לחיים, פרקי התבוננות על החיים ועל הנפש לאור חודשי אלול ותשרי, הוצאת אור האמונה שעל ידי תנועת אל עמי, ירושלים תשנ"ט
  • לחיות בעקב, ניסיון לגעת באמונה ובנפש בתקופת עקבות המשיח, לאור הנבואה ובמיוחד ספרי תרי עשר, מכון "אור האמונה", תשס"א
  • השחרור העליון, ליבון עצמיות האדם וחירותו משעבודי החיצוניות, להבנת משמעות קיומנו בחבלי משיח, ספריית בית אל, ירושלים תשס"ח
  • ירושלים מאירת העצמיות, כוחות הנפש לאורה של עיר הקודש והמקדש בחבלי משיח, הוצאת שלמי אריאל, קריית ארבע תשס"ט

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה