אלי ארמון

אדריכל ישראלי

אלי (אליעזר) ארמון (נולד ב-25 בינואר 1955, ב' בשבט ה'תשט"ו) הוא אדריכל וסופר ישראלי המוכר בזכות המבנים הייחודיים שתכנן. הבולטים שבהם – בית הכנסת "הסנה הבוער" בבה"ד 1, מרכז המבקרים "באר אברהם", תחנת הרכבת באר שבע מרכז ותחנת הרכבת וולפסון.[1][2]

ביוגרפיה

עריכה

נולד ב-1955 בתל אביב. אביו היה שוטר ואימו תופרת.

סיים את תיכון אורט יד סינגלובסקי בת"א בתואר הנדסאי אלקטרוניקה. במקביל, החל לעבוד כפועל בניין בחברת "כלנית השרון" אצל אחיו, הלל ארמון, במגוון תפקידים שונים: כפיגומיסט, עוזר רצף ועד למנהל עבודה. בשנים שלאחר מכן, העיד שכאן החלה היכרותו עם עולם האדריכלות והבנייה.

קריירה

עריכה

לאחר שסיים תואר ראשון באדריכלות ובניית ערים בטכניון בשנת 1984, החל לעבוד כאדריכל. שימש כמהנדס המועצה המקומית עמנואל. בין השנים 1989–1992 כיהן כמהנדס העיר באר שבע בתקופת העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, תפקיד שהוביל אותו להשתקע בעיר ביחד עם משפחתו.[3]

בשנת 1993 ייסד את משרד האדריכלות "ארמון אדריכלים ומתכנני ערים", בו הוא משמש כמנכ"ל ושותף ביחד עם בנו אסף. משנתו התכנונית מתבססת על האמירה "אם אדריכלות היא שפה, בניין הוא סיפור". ארמון נחשב כמומחה בתכנון אורבני ותכנון תחנות רכבת ומרכזי תחבורה, ותכנן את תחנות הרכבת באר שבע מרכז, להבים, וולפסון ותעופה ואת עיר היין באשקלון. משרדו אחראי על התכנון הסטטוטורי של מטרו תל אביב קו M2 ו - החלק הצפוני של קו M1.

בראיון שנערך עימו בשנת 2021 סיפר כי הוא תכנן כ-100,000 יחידות דיור וכ-12 מיליון מ"ר תעסוקה, מסחר ותעשייה.[4]

עשייה ציבורית

עריכה

בשנת 1990 שימש במקביל לעבודתו כמהנדס העיר באר שבע גם כדירקטור בחברה הכלכלית לפיתוח העיר, כחבר וועד אגודת מהנדסי הערים וכחבר הנהלת הפועל עומר.

בין השנים 1999–2001 שימש כחבר ועד ארצי של אגודת האדריכלים.

בין השנים 2007–2013 כיהן כראש סניף באר שבע והדרום וכחבר הוועד הארצי של עמותת האדריכלים העצמאיים.

בשנת 2014 ייסד ארמון את הקרן על שם הוריו, משה ומרים ארמון ז"ל, שמטרתה לעודד יצירה אדריכלית בפריפריה. מאז, מדי שנה מחולקות 3 מלגות לסטודנטים אשר תכננו פרויקטים בפריפריה. נכון למרץ 2024 ארמון משמש כיו"ר הקרן.

חיים אישיים

עריכה

מתגורר בבאר שבע, אב לשני בנים, וסב לארבעה נכדים.

ארמון הוא גם אמן לחימה בדרגת דאן 8 בשיטת דניס הישרדות ג'יו ג'יטסו, ואוחז בדרגת סא"ל בדימוס בצה"ל.

השכלה

עריכה
  • לימודי הנדסאות אלקטרוניקה בתיכון יד סינגולבסקי ת"א (1974)
  • תואר ראשון באדריכלות ובניית ערים בטכניון (1984)

פרויקטים בולטים

עריכה
  • בית הכנסת "הסנה הבוער" בבה"ד 1, 2009[5][6][7]
  • מרכז מבקרים באר אברהם, באר שבע, 2014
  • תחנת רכבת וולפסון, חולון, 2011
  • תחנת רכבת באר שבע מרכז, 2007
  • תחנת רכבת להבים, 2007
  • בניין הגרעין הפורץ מהקרקע במשרד החקלאות, חוות גילת, 2004
  • יד שרה, באר שבע, 2010
  • יד שרה, אשדוד, 2024
  • תחנת רכבת תעופה, בהקמה
  • שכונת עיר היין באשקלון
  • מע"ר בית שמש
  • קריית גת צפון-צפון וקריית גת מזרח.
  • מתנ"ס רמות, באר שבע, 2014[8]

ספריו

עריכה
  1. The "Burning Bush" Synagogue (2021) - ספר המתאר את תהליך הקמתו של בית הכנסת האייקוני, דמוי הסנה הבוער, שבבה"ד 1
  2. אם אדריכלות היא שפה, בניין הוא סיפור - ספר המסכם את משנתו האדריכלית של ארמון ומציג את מבני הציבור הבולטים שתכנן

סרטים בהשתתפותו

עריכה
  1. אם אדריכלות היא שפה, בניין הוא סיפור,[9] סרט דוקומנטרי ברוח הספר בעל אותו שם.
  2. ארבעת עקרונות תכנון התחבורה לפי ארמון אדריכלים
  3. מעגלי חיים של אדריכל - סיכום שלושים שנות עשייה של ארמון אדריכלים ומתכנני ערים.
  4. אלי ארמון - לא רק ארכיטקט[10]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראשי, באתר אתר
  2. ^ בתקשורת, באתר ארמון אדריכלים
  3. ^ מהנדס העיר ב"ש לשעבר: "הפכנו לעיר של חנוונים", באתר www.makorrishon.co.il
  4. ^ Judy Bolton-Fasman for JewishBoston, Architect Eliezer Armon Designs Buildings With Meaning, JewishBoston (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ "It is a Divine Feeling When You Can Leave the First Mark on the Ground”: In Conversation with Eli Armon, ArchDaily, ‏2020-01-22 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^   אלישיב רייכנר, ‏"הסנה הבוער": האיש שתכנן את בית הכנסת הייחודי בבית הספר לקצינים, בעיתון מקור ראשון, 6 ביוני 2023
  7. ^ ראובן שטיין, יש אבנים עם לבת אש, באתר המקום, ‏2023-08-24
  8. ^ בניין הוא סיפור?
  9. ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב שלישי על מונוגרפיות של אדריכלים, באתר חלון אחורי, ‏2020-07-05
  10. ^ סרטים וספרים, באתר ארמון אדריכלים